שאלה:
לבת שלנו יש בת מצווה בעוד כמה חודשים, מלבד מה שנעשה בבית הספר (עבודת שורשים, שיחות וכדומה) איננו יודעים כיצד להתכונן לאירוע.
תשובה:
בת מצווה – תפיסה עקרונית – א. צמתי המעבר בחיינו אינם רק סמלים ריקים מתוכן אלא מצבים ממשיים הן מהבחינה הרוחנית הן מהבחינה הנפשית פסיכולוגית, ופעמים רבות אף מן הבחינה הגופנית (הדברים קשורים כמובן ביניהם). ב. לכן יש להתייחס אליהם בכל הרצינות, ובעיקר תוך הכנה נפשית רבה. הכנה זאת תבטיח שהכניסה ל'צומת' תאפשר שינוי מדרגה רוחני, נפשי, התנהגותי, חברתי ומשפחתי .
מקומה של ה'בת' בבת-מצווה – הבת, האישה לעתיד, צפויה להיות בעזרת ד' מחנכת לילדיה, היא עשויה להיות, מורה, רופאה, עורכת דין, מרצה, חוקרת, אשת עסקים. היא עשויה להיות אישה משכילה, עצמאית, דעתנית. היא עשויה להיות בעלת תחביבים רבים הצומחים עכשיו: קריאה, מוסיקה, אומנות….היא תתפתח לכל הכיוונים האפשריים בעומק וברוחב, ומה על התורה? האמונה? על המצוות? אלה יישארו בקרן זווית ברמה רדודה, ללא חוויה של ממש וללא העמקה שכלית. הבת תתפתח בכל התחומים אך בתורה, חס וחלילה, לא?! הייתכן הדבר?
נכון, יש היום ברוך ד' מדרשות מפוארות ובנות לומדות תורה בסגנונות שונים, אך זה צריך להתחיל מהבית, מהבסיס בגיל מוקדם ככל האפשר. לכן צומת המעבר הזה, חייב להיות בעל משמעות רבה לבת, להוריה ולמשפחתה.
איך עושים את זה? מתכוננים. הפגישה עם המצווה ולהבדיל עם כל אירוע, תלויה במידה רבה בהכנה אליו. האם ליל הסדר יקבל את אותה משמעות נפשית ללא כל מאמצי ההתכוננות אליו? גדולי האמוראים היו עסוקים בהכנות אישיות לשבת. רבא היה מולח דג, רב הונא הדליק את המנורות, רבה ורב יוסף היו בוקעים עצים (שבת קיט א). מי שלא טורח בשבת גם אם הוא אוכל בשבת אין הוא חש את השבת. ולכן בת המצווה כמו כל אירוע חשוב אחר מחייב הכנה מעמיקה.
כיצד עושים זאת בפועל?
מתי מתחילים? כמה שיותר מוקדם. למה לא כבר מכיתה ד'? אומרים לבת: אנחנו מתחילים מסע ארוך שמטרתו להגיע מוכנה לבת מצווה. ההתכוננות לבת מצווה, גם אם היא רחוקה, תעלה את המוטיבציה שלכם ההורים ושל בתכם.
לימוד תורה – לעול מצוות נכנסים מתוך לימוד שמטרתו ידע, הפנמה והזדהות. מה לומדים? מומלץ ללמוד שני תחומים: א. הלכה – כניסה לעול מצוות כמחויבות ואחריות תועבר לבת בצורה הטובה ביותר בלימוד הלכה. אפשר ללמוד ספר "קיצור שלחן ערוך" (של הרב גנצפריד או של הרב ח"ד הלוי) או ספרים שונים העוסקים בהלכות הבת, הלכות לשון הרע או כל ספר הלכות אחר בתנאי שיהיה מנוסח באופן ידידותי לבת הצעירה. ב. לימוד 'רחב' יותר כגון, לימוד תנ"ך, משנה ואף גמרא. אפשר ללמוד את ספר החינוך, או את פרשת השבוע של בת המצווה עם מפרשים רבים ביותר. כדאי לתכנן את הלימוד כך שיאפשר לסיים את מה שנלמד: לסיים מסכת משנה, או את ספר החינוך וכו'.
המשפחה – היכרות מעמיקה עם תולדות המשפחה, תוך דגש על האופן שבו מִמשו את יהדותם במרוצת הדורות. ראיון של סבים וסבתות, דודים ודודות סביב דמות מסוימת או נושא מסוים. רצוי שעבודת מחקר זו תסתיים בעבודה יצירתית.
אישיותה הייחודית של הבת – תפיסת עולמנו מחברת בין האישיות הטבעית של הילדה לערכי התורה והמצוות. ולכן נשאף לבטא במעמד זה גם את התשתית הנפשית (שכלית ורגשית) של הבת. לכן אם הבת מנגנת, מציירת כותבת או כל תחביב אחר, נכין איתה 'פרוייקט' שתוכל לבטא ביום שמחת ליבה.
"לפום צערא אגרא" – נזכור, התוצר הסופי איננו העיקר, אלא התהליך של ההתכוננות וההתכוונות לקראת קבלת עול מצוות. האירוע הינו חד פעמי, אך ככל שאנו מעמיקים ומרחיבים את ההכנה לקראתו, כך הוא יוצא 'מחד פעמיותו' והופך לתהליך ממשי.
שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך – לימודי ילדינו מופקדים בידי אחרים, זאת ההזדמנות שלנו ההורים להטביע בעצמנו חותם של לימוד בילדינו. אל נפקיד תהליך יקר זה בידי אחרים. נפנה את זמננו היקר כיוון שזו זכותנו וחובתנו.
הרב רפי פוירשטיין, רב קהילה בהר נוף, י-ם. חבר הנהלת רבני צהר
לקריאה נוספת:
אודיו: אמירה הורית מול בנות בוגרות / הרב אלישע אבינר והרב חיים סולטן. על נוכחות, הקשבה ואכפתיות – וגם אמירה. איך להחזיר את הקשר בין הדורות.
חדר פרטי לבת מתבגרת / ד"ר קובי סגל. בתנו מתלוננת על ריבוי הילדים בבית. לטענתה היא לא מקבלת מספיק תשומת לב… האם לאפשר לה חדר משלה?
מדריך להפרעות אכילה / משגב, ייעוץ והכוונה לבריאות הנפש. מה הם הפרעות אכילה? מה הם אנורקסיה ובולימיה? איך מטפלים בהפרעות אלו?
עוד מאת הרב רפי פויירשטיין:
תיכון או אולפנה? – רשימת שיקולים בבחירת תיכון או אולפנה שיתאים לאופי של הבת
האינטרנט והחופש הגדול – הבת שלי מבלה שעות ליד האינטרנט. אני משערת שבחופש הגדול זה יהיה מהבוקר עד הערב. מה עושים מבלי להיגרר לעימותים אינסופיים?
חינוך להתמודדות – האם חינוך להתמודדות איננו מחליש את הצעירים?