לחץ להדפסהלחץ להדפסהprint

אב מאזור ירושלים נכנס להיסטוריית הגלישה במחשב המשפחתי ונחרד לגלות שבנו בן ה-16 גלש באתרים פורנוגרפיים, אך הזעזוע גדל שבעתיים כשגילה שמדובר באתר של גברים שאינם בצניעות מירבית… "הבן שלי בעל נטיות הפוכות!". האב כמובן שיתף בכך את אשתו, וביחד הינם אובדי עצות מה לעשות עם הבן ה"הפוך": ענישה כבידה עד שישנה את נטייתו? טיפול אינטנסיבי? אולי עדיף להתעלם?  מה עושים?

במאמר זה ננסה להדריך כיצד לנהוג בשלב ה"גילוי".

יש לשים לב לכמה נקודות, אך לפני הכל: אין להגיב בהיסטריה. זה לא יעזור לכם כהורים להגיב נכון. ובמידה והבן אכן זקוק לסיוע, תגובה היסטרית לא תקדם אותו.

ראשית יש לדעת ולזכור שאנו חיים בדור של בלבולים. בדור כזה רבים נמשכים לכל דבר שהוא שונה, מוזר ואסור. הכל זמין, והנער המשוטט מחפש עוד ועוד ריגושים מעבר לכל הריגושים שהוא כבר חווה (ורבים הם). ייתכן שאחרי שראה כבר דברים רבים הוא הגיע גם למראות של בני מינו. ייתכן מאוד שזו לא העדפתו המינית, אך בתור "עוד ריגוש" גם זה נכנס ברשימת הצפייה. אמנם במקרה כנ"ל יש על ההורים להיות ערניים, אך לא להלחיץ את הבן, ובודאי שלא לשים עליו חותמת של "הפוך". לעיתים חותמת זו תהפוך להיות נבואה שמגשימה את עצמה, אף במקרה שלא כך הם פני הדברים[1].

במקום להלחיץ או לכעוס יש לפתח שיחה נינוחה עם הבן, לשמוע ממנו האם אכן הוא צפה (או שמא חבר שהתארח וכדו'), כמה פעמים ולאורך איזו תקופה הדבר חוזר על עצמו, מדוע צפה בתכנים אלו וכדו'. ייתכן שלאור תשובותיו תגלו שזו הייתה "החלקה" חד פעמית שנבעה משעמום, סקרנות או חולשה רגעית ולא יותר מכך או אפשרויות רבות ומשונות אחרות. כמו כן ייתכן שהוא כלל לא נמשך לגברים, אלא שמסיבות "דתיות" לא רצה להיכשל בהסתכלות בנשים ובצר לו צפה בגברים, במחשבה שזה מותר או קל יותר (במקרה מסויים נאמר על ידי אדם שנכשל בדברים מעין אלו, שודאי שהעדפתו הינה לנשים אך כשאין אפשרות "כל קוץ במדבר פרח…").

בכל מקרה חשוב במהלך השיחה שלא להאשים את הבן שהוא בעל נטיות הפוכות, מכיוון שייתכן שהוא כלל לא "כזה" (חשוב להדגיש! גם במידה ואכן הבן מתמודד עם נטיות הפוכות [בכל גיל] אין להאשים אותו מכיוון שהוא לא בחר בכך, והיה שמח לא פחות מכם אִלו הנטייה לא הייתה קיימת אצלו).

במידה ובשיחה כנה מתברר שהאירוע היה חד פעמי ואינו נובע מנטייה הפוכה, הרי שכדאי להשאיר ערוץ שיחה פתוח ("אתה יכול לפנות אלינו בכל דבר שמטריד אותך. אנחנו אוהבים, מקבלים ותומכים בך בכל מקרה"), אך לא להילחץ ולהלחיץ סביב נושא זה.

במידה ואתם כהורים אינכם רגועים, מומלץ שתפנו בעצמכם לייעוץ מקצועי. אך בשלב הראשוני, לא כדאי להכניס גם את הבן לתהליך זה, על מנת שלא להכניס אותו ל"סיר לחץ" ללא סיבה.

חשוב לדעת שבגילאים צעירים, גם כשהבן חושב שאכן הוא בעל "נטייה הפוכה", הרי שלעיתים הדבר נובע מבלבול סביב זהותו המינית אשר מאפיין גיל זה, ואין זה אומר שהדבר לא ישתנה מעצמו, אף ללא סיוע מקצועי, אך בכל זאת חשוב לשים לב כיצד העניין מתפתח.

לאחר כל האמור לעיל חשוב לדעת, כי אמנם נטיות הפוכות קיימות בכל מגזר, אך עם זאת הן ניתנות לטיפול ולשינוי, וגם כאשר אדם מתמודד עם נטייה הפוכה, אין מדובר ב"סוף פסוק". רבים שעברו תהליך זה, מעידים כי התקדמו מאוד, וכי נטייתם המינית השתנתה. רבים מהם התחתנו והקימו משפחה מתוך שמחה ושלמות. כמובן שחשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע רציני, אשר דוגל בגישה המאמינה באפשרות שינוי הנטייה המינית.

 

 

הרב איתמר הלוי, ר"מ בישיבה תיכונית, מתנדב לשעבר בקו הסיוע "עצת נפש".

[1] כדאי להדגיש כי בעיות רבות מתעוררות עקב שיעמום, אשר מוביל לגלישה במחוזות לא רצויים, כפי שנאמר "שהבטלה מביאה לידי זימה" (מסכת כתובות ה ה). לכן גם פיתרונן של רבות מהבעיות יכול להיות טמון בכך. יש להשתדל שהבן לא יהיה חסר מעש, אלא יעסוק עד כמה שיותר ביצירה ועשייה: לימוד, פעילות ספורטיבית, חסד, נגינה, הדרכה וכדו'. זה יכול למנוע בעיות רבות בהמשך.