לחץ להדפסהלחץ להדפסהprint

שאלה לדיון: מסעות לפולין

מה דעתכם על המסעות לפולין?

 

הצעות למקורות המתייחסים לשאלה:

שאלה:
ברצוני לדעת האם לדעתו של הרב מתאים שבנות אולפנה ובני ישיבות יצאו למסע חינוכי בפולין הכרוך ביציאה מהארץ וכל היוצא בזה?

תשובה:
אולפנות וכן ישיבות בעלי רמת החינוך התורני הגבוהה, עדיף שלא יסעו כי כל מה שאפשר לקבל מאותו מסע בחו"ל אפשר לקבל גם בארץ. למה לצאת לארץ העמים?

הרה"ג יעקב אריאל

שאלה:
מה דעת הרב בעניין נסיעה לפולין ללימוד השואה. השאלה היא מבחינת היציאה מהארץ ומתן פרנסה לשונאי ישראל. אני עובדת במוסד חינוכי ואם אסע לפולין זה יהיה כחלק מהצוות החינוכי, האם עובדה זו משנה לגבי החשיבות או ההיתר שלי לנסוע לפולין?
תשובה:
אם יש תועלת חינוכית בנסיעה לפולין היא מותרת, אם לא, היא אסורה. הדבר תלוי אפוא בסוג התלמידים ובהכנה שקיבלו ובין היתר גם במלווים. לכן מותר ללוות קבוצה מחונכת שקיבלה הכנה יסודית, הן בנושא האמוני והן בנושא הלימודי.

הרה"ג דב ליאור

שאלה:
האם מותר לטוס למחנות השמדה (במשלחת שהאולפנה מוציאה)?
תשובה:
כבר נשאלתי כמה פעמים, מה דעתי על עצם הנסיעה לפולין למחנות. לעניות דעתי, יש לנו כלל שיש לנו איסור לצאת לחו"ל, אלא אם כן זה לדבר מצווה. אם הוא הולך להשתטח על קברי הקדושים, הרב קוק כותב במשפט כהן (קמ"ז) שנשאל האם מותר לצאת לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים. והוא טוען שוודאי יש עניין להשתטח על קברי צדיקים, אנו רואים שכלב בן יפונה הלך להשתטח על קברי אבות. אבל כשזה בא בהתנגשות עם איסור יציאה לחו"ל מי אמר שהאיסור נדחה. ובשביל להכיר את עוצמת הרשעות של הגויים, לא צריך לנסוע לאירופה. אפשר לקרוא את זה בספרים ולראות את זה במסכים, במוזאונים וכו'. אני לא רואה בזה עניין חינוכי. להבין מהי אנטישמית, למה הם שונאים את עם ישראל, לא צריך לנסוע לחו"ל.

הרב אליעזר מלמד

שאלה:
מה דעת הרב לגבי נסיעות לפולין לצורך לימוד נושא השואה במסגרת משלחות של האולפנות והישיבות.
תשובה:
למי שהנסיעה תתרום להעמקת ההזדהות עם המורשת היהודית לדורותיה ועם קדושי השואה, ותעמיד אותו ביתר חדות על שנאת ישראל, טוב שיסע. מי שיכול להעמיק בזה גם בלא הנסיעה יותר טוב שלא יסע, שכל שעה ושעה שאדם נמצא בארץ ישראל הוא מקיים מצווה. עוד צריך לשים לב, שיש נערים שהנסיעה הזו קשה מידי עבורם מבחינה רגשית, ומוטב שלא יסעו ויחשפו לנושאים הללו באופן מתון ואיטי יותר.

  • הרב שאול ישראלי, חוות בנימין חלק ג' עמ' תשכ"ד:

יציאה לחו"ל לצורך התרשמות ישירה מן המקומות בהם התרחשה השואה אינה נחשבת יציאה של תענוג, ולכן היא מותרת.

והנה נידון דשאלתנו שהיציאה היא למטרות לימודיות, להעמיק הידיעות בשטחים שונים, ובפרט לשם התרשמות ישירה מהמקומות שבהם התרחשה השואה הגדולה באבדן חלק גדול של ישראל, נראה פשוט שלא גרע מיציאה להרווחה, ואינו דומה ליוצא לשוט "כדי לשוט בעולם ולראותו", שאין לפניו אלא מטרת תענוג בעלמא.

ולעניין מטרה לימודית לכאורה יש להבחין, אם הכוונה להסתייע בזה לשם לימוד מקצוע שממנו יתפרנס בעתיד, דפשוט דבכה"ג הרי זה בכלל סחורה ממש, דלימוד מקצוע הוא מחובות שמוטלים על האב כלפי בנו (קידושין כ"ט.), והיא מצווה, כמבואר ברש"י כתובות (ה. ד"ה ללמדו אומנות). ונראה לפי זה שהוא גם בגוונא שאינו נצרך לידיעות אלו באופן ישר למקצועו, אלא שהוא נצרך ללימודו כדי לקבל תעודה מתאימה שלפיה יוכל ללמוד המקצוע שצריך, גם זה בכלל סחורה הוא, כיוון שבאופן אחר לא יוכל להגיע ללמוד האומנות שממנה יתפרנס. אכן, אם אין זה אלא לשם העשרת חוויותיו יש לדון שאין זה אלא כמו לשוט, דגם שם הוא עושה זאת להנאתו ולא הותר אלא כשזה נצרך לפרנסתו כנ"ל….

ולפי הנ"ל יוצא ברור דלמאי דנקטינן להלכה כדעת הראב"ד, יציאה לחו"ל לצורך לימוד שאין בזה משום החשבת חוץ לארץ, אלא מחמת הצורך לקבל ידיעות ממקור ראשון, אין בו משום איסור. אכן נראה שמכל מקום מידת חסידות איננה.

 

המאמר הופיע לראשונה בתוך מדור 'פ"ש חינוך' לפרשת מסעי

 

עוד בנושא בלב אבות:

מסע לפולין / הרב יוני הולנדר. סביב היציאה לפולין מתעוררות הרבה דילמות אישיות עבור בני הנוער וגם דילמות הוריות, ננסה לעשות קצת סדר בתהליך.

הורות והתבגרות: כיצד ראוי להנחיל את זכרון השואה ? / הרב אלישע אבינר עם אבי רט. מה אנחנו אמורים להנחיל לילדינו? על יציאת מצרים אנחנו מספרים כדי לפרסם את הנס הגדול ולבסס את האמונה ביכולת ובהשגחה האלוקית. אבל למה לספר על אסונות שקראו לעם ישראל? איזה מסר חינוכי יש להם להפיק מאירועי העבר?