לו ילדינו הקשיבו לנו… כיבדו אותנו… ביקשו להיות כמונו… התאמצו להשביע את רצוננו… קיבלו את ערכינו… חיפשו אצלנו הנחיות… כי אז היה לנו קל להנחותם.

זה נשמע כמו סוג של פנטזיה. בגיל ההתבגרות, הם לא אמורים להיות כאלה! הם אמורים להתנגד להוראותינו ולהתמרד נגד ערכינו. לפחות נדמה לנו. אבל מה באמת הטבע התכוון?

היום אנו חושבים שמרד גיל ההתבגרות הוא תופעה נורמלית, משום שהיא כה שכיחה. אבל הטבע התכוון שהילדים יילכו בעקבות הוריהם, במידה רבה כפי שהאווזונים הולכים בעקבות אמא אווזה. כיצד הם נסחפו מהנתיב הזה מוסבר בספר "למה זה כל כך מסובך?!" פרי עטו של הפסיכולוג ההתפתחותי בעל המוניטין הבינלאומיים דר' גורדון ניופלד, ספר קריאת-חובה לכל מי שמנווט במבוך ההורוּת.

להלן מספר עקרונות שכדאי לך לשקול כאשר אתה תוהה איך לשמר את תפקידך המנהיגותי כהורה או לשקם אותו.

1. מסגרת היחסים שלך עם ילדך היא ההקשר היחידי שמאפשר להנהיג, ללמד או להשפיע. טיפוחם של יחסים אלה תובע את זמנך ואת תשומת-לבך, והוא מהווה את ההשקעה המספקת ביותר שתבצע במהלך חייך. בעיני הילד, אהבה פירושה זמן איכות יחדיו ועלינו להעניק זאת בנדיבות ובשמחה. במסגרת הנישואין, אם זוג מבלה מעט מאוד זמן יחדיו בהנאה זה מחברתו של האחר, היחסים לא יהיו מספקים, בלשון המעטה. כמו-כן, בני הזוג לא יהיו נוטים לגלות דרכים כיצד לגרום הנאה זה לזה. הדבר נכון גם לגבי ילדים, והוא נכון לגבי מתבגרים בדיוק באותה מידה כפי שהוא לגבי ילדים צעירים יותר.
2. כל מערכת יחסים היא הירארכית מטבעה. כשמדובר ביחסים בין מבוגרים, הדבר הדדי בדרך כלל. אולם יחסיך עם ילדך אמורים להיות הירארכיים, כשאתה המוביל ומספק את הקרבה והדאגה. הטעו אותנו לחשוב שהורים וילדים שווים, ושכל דבר פתוח למשא-ומתן. הרעיון הזה הוביל למבוכה ולהחלשת הסמכות ההורית.  חשוב לפנות מקום לדעות, רעיונות, רגשות, שאלות והתלבטויות של המתבגרים כחלק ממערכת יחסים שמאפשרת למתבגר להעמיק את הקשר עם הוריו.
3. הנהגת ילדים צריכה להיעשות תמיד בחמלה וברגישות. כשאתה אוכף כללים וגבולות, זה חייב להיות ברוח של אמפתיה ואכפתיות. זה הדבר שמגן על יחסי הורה-ילד ועל עמדת המנהיגות שלנו ביחסים אלה. יש הורים שהדבר בא להם באופן טבעי. לגבי אחרים, כדאי מאוד להשתתף בקורסים שמאפשרים להם לפתח את היכולת ליצור היקשרות עמוקה יותר במערכת יחסים המשפחתית.
4. ילדיך צריכים להיות מסוגלים להישען על ההרגשה שהם יכולים לבטוח בך שתגן עליהם ותנחה אותם. ילדך צריך לדעת שיחסיו אתך יכולים לגבור על כל דבר. זה מאפשר לו לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלו, ואת העצמיות הייחודית שלו.
5. על-מנת שילדך יגלה את תחומי ההתעניינות, המטרות, ההעדפות והרצונות שלו, יש בו דחף טבעי מובנה להתנגד לכל דבר שנראה בעיניו כ"כפייה". אתה יכול למנוע את התשובה המוכרת כל-כך "אתה לא מבין אותי!" אם תוודא שאתה מטפח היקשרות עמוקה עם ילדך. כשאתה מזמין את ילדך לבטא את רעיונותיו, השקפותיו, תחומי העניין שלו ורגשותיו, אתה עוזר לו להפוך לאישיות משלו, מסוגל לשקול גם דעות, השקפות ורגשות שלך ושל אחרים.
6. המשמעת אינה צריכה להפריד אותך מהמתבגר שלך. אם "תלמד אותו לקח" על-ידי כך שתפסיק לדבר איתו או תעניש אותו, זה רק יפגע ביחסים ביניכם. אנו רוצים שילדינו יפתחו משמעת עצמית שמקורה באכפתיות. קל יותר לאכוף כללים כשהשגרה המשפחתית, הריטואלים והמנהגים קיימים ומיושמים מעשה יום ביומו. תקשורת מתוך אהבה ורגישות תורמת לרצונו המולד של הילד לשתף פעולה.

הפיכתך למנהיג לילדך אינה כרוכה בלימוד שיטות. כל עניינה הוא לדעת מי אתה בשביל ילדך ולהפוך לאיש הזה למענו. זה הדבר ששומר אותו בלבך ועוזר לו להתבגר. יש לכך גם ערך מוסף. כשאנחנו עוזרים לילדינו לגדול, אנו עוזרים לעצמנו לגדול, גם כן.

שושנה היימן, מנכ"ל לייף סנטר המרכז להורות מקושרת, מנהלת בי"ס להורות מקושרת במכון לנדר, מרצה ומנהלת סדנאות בכל רחבי ישראל. למידע נוסף, צלצלו 1599-550-777 או 0528-405568, או במייל