סקר שנערך בסוף החופש הגדול בחן את מידת הסיפוק של בני הנוער מתקופת החופש. בני נוער נשאלו האם הם מרוצים מהאופן שבו הם ניצלו את החופש, ואילו היתה להם אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה ולהתחיל מחדש את החופש האם הם היו מבלים באותה צורה או בצורה אחרת. רבים מבני הנוער הודו שהם מאוכזבים מהאופן שבו בילו את החופש הגדול. תוצאות המחקר היו צפויות. החידוש הוא, שלא רק אנחנו המבוגרים סבורים שהחופש הגדול הוא בזבוז גדול והחמצת הזדמנות מיוחדת אלא גם בני הנוער חשים בכך. אבל, כשהם מגיעים למסקנה זו, חודשיים כבר חלפו להם. בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון".
מהי המסקנה החינוכית? אין להמתין עד לסוף החופש הגדול על מנת לבקש מהבן/הבת לערוך סיכום של החודשיים שחלפו, כי אז לא נותר אלא לבכות יחד איתו על החלב שנשפך. אלא, בהתקרב המחצית השנייה של החופש הגדול, רצוי לשבת עם הילדים ולערוך איתם סיכום ביניים, לבדוק תכנון מול ביצוע, ציפיות מול מימוש, חלומות מול מציאות. אם הילד מרוצה – מה טוב. ואם לא – נסייע לו לשנות כיוון, אולי הוא עדיין יוכל להציל את יתרת החופש.
הורים שיש להם נשמה חינוכית, לא יסתפקו בסיכום ביניים חד-פעמי אלא יקפידו על סיכום שבועי. אבל, נדרשת מהם זהירות, שלא לפגוע בחדוות היצירה ותחושת החופש של הילדים.
הרב אלישע אבינר, מייסד "לב אבות", ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה
