נכנסת לחדרי אם צעירה, כבת שלושים, בליווי בתה בת העשר, כשדאגה רבה ניכרת על פניה. היא מספרת לי שבתה, בן לילה, הפכה לאשה. כאשר כל חברותיה עדיין נראות ילדות, כפי גילן.
הפיכת הילדה לנערה בגיל ההתבגרות מונעת ע"י שינויים אנדוקרינולוגים, גופניים ונפשיים. תחילת התהליך ב'התעוררות' של איזור תת-הרמה במוח (היפותלמוס). קיימים ארבעה שלבים בהתפתחות המינית, המדורגים מ-1 עד 4, ונקראים על שם טנר (Tanner). תחילה תופיע האצה בגדילה והתעגלות הגוף, לאחר מכן יתחילו להתהוות שינויים באיברי המין החיצוניים (המשניים), ורק לאחר שנתיים בערך מתחילת התהליך יופיע הווסת.
הגיל הממוצע להופעת הווסת נע סביב 12-13 שנים, כאשר הטווח הנורמלי נע בין גיל 10 לגיל 16; בהתאם הופעת סימני המין הראשוניים (telarche) מתחילה בין גיל 8 לגיל 14. הגורמים המשפיעים על גיל הופעת הווסת הם תורשה, תזונה, משקל, מצב בריאות כללי, מיקום גיאוגרפי, חשיפה לאור ועוד. התבגרות מוקדמת פירושה הופעת וסת לפני גיל עשר, או הופעת סימנים משניים לפני גיל שמונה. הסיבות עשויות להיות מגוונות, אך בדרך כלל מדובר על נטייה תורשתית. במקרים רבים השינויים הפיסיולוגיים אצל הילדה המתבגרת מביאים עמם גם שינויים פסיכולוגיים, הקשורים להופעת פצעי בגרות, שיעור, שינוי בריח הגוף, שינויים במשקל שמשפיעים על דימוי הגוף ועוד.
בשנים האחרונות הופעת סימני המין המשניים מקדימה, ורואים לא מעט ילדות בנות 9 שכבר נמצאות בתחילת התהליך. בבנות שמתחילות להתפתח מינית לפני גיל 8 יש צורך לערוך בירור מקיף, למרות שבסופו של דבר רק כשתים עשרה אחוז מהן תזדקקנה לטיפול תרופתי. סיבת ההקדמה עשויה להיות 'מרכזית' – זאת אומרת בהשפעת הורמוני המח (NRH ובעקבותיו גםLH ו-FSH), או פריפרית – השפעה רחיקנית של חשיפה להורמוני מין נשיים (estrogen), כמו למשל שמן לבנדר שבו משתמשים לעיסוי והרגעת תינוקות, המכיל חומרים עם הרכב דומה לאסטרוגן. עוד דוגמא – אלוברה, שנוזל שמופק ממנו עלול להביא להנצת שד מוקדמת ולדימום וגינלי. גם תכשירי סויה, שמכילים פיט ואסטרוגנים, עלולים להאיץ את התפתחות, וכן דיספנול A – הנמצא בבקבוקי ילדים, דיוקסין בחומרי הדברה, ועוד.
סיבות מרכזיות אחרות עשויות להיות טראומה למח, קרינה לראש, זיהום במח כגון מנינגיטיס, או אידיופטי – בלתי מוסבר. ההערכה כוללת בדיקה גופנית, צילום כף יד לגיל עצמות, פרופיל הורמונלי כולל מבחן GNRH, אולטראסונד, ועיתים MRI אם יש חשד לתהליך מרכזי במח.
מטרות הטיפול היא התאמת הגיל הביולוגי לגיל ההתפתחותי-כרונולוגי.
במקרים המרכזיים הדורשים טיפול, מטפלים בנערה בעזר דקפפטיל שהוא אגוניסט ל-GNRH וחוסם את הקולטנים אליו, בדרך כלל בזריקה חודשית או תלת חודשית. ישנם גם שתלים תת עוריים שמחזיקים מעמד במשך שנה, שדורשים הכנסה והוצאה כירורגיים. הערכת הטיפול נעשית על ידי מבחנים דינמיים לפני ולאחר הטיפול.
לא מטפלים בכל מקרה. זה תלוי מאד במשפחה ובמה היא משדרת לילדה. אם היא לא דאוגה ולא לחוצה, לעיתים עדיף לא לטפל. הטיפול מיועד בעיקר למניעת הפסקת גדילה לגובה של הילדה, אך יש לה לא מעט תופעות לוואי לא נעימות, כגון גלי חום, אוסטאופרוזיס, תופעות טרומבואמבוליות, ועוד. הפסקת הטיפול בדרך כלל מומלצת בגיל 11 כרונולוגית, או בגיל 12 של גיל עצמות.
המחזורים הראשונים בדרך כלל אינם סדירים, אך לאחר כשנתיים הם הופכים לסדירים פחות-או-יותר. אורך מחזור תקין נע בין 24-35 יום, כאשר משך הדמם הווסתי התקין נע בין יומיים לשמונה ימים. כמות איבוד הדם הממוצע בווסת היא כ-30 סמ"ק (3-6 פדים או טמפונים ליממה).
חשוב מכל לזכור שמאחורי הדמות הכאילו-בוגרת מסתתרת ילדה, שעולמה הפנימי כולל בובות וקפיצה על חבל. האם האמא הנבוכה תשכיל להעביר לבתה תחושה טובה ובריאה שאלו הן אותות המבשרים על הכניסה המבורכת למעגל הנשיות והפריון? ההבנה ששינויים אלו הם אמנם מהווים פרידה מסוימת מהילדות, אך גם התחלה של עידן חדש, תתרום לקבלת שינויים בגופה כבשורה משמחת, ותתרום לדימוי גוף חיובי ולנשיות בריאה.
ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית, http://www.katanchana.co.il
.
עוד עם ד"ר חנה קטן בלב אבות:
שינויים גופניים בגיל ההתבגרות : בנים – סקירת השינויים הגופניים העוברים על בנים בגיל ההתבגרות
הפרעות אכילה אצל נערות – הפרעות אכילה אצל נערות כגורם משמעותי לשיבוש הווסת החודשית ותופעות לוואי חמורות נוספות
גמילה מאמא – גמילה ממוצץ, מהגננת או מילדות היא שינוי מבורך, אבל נדיר שהתהליך עובר בקלות. גם מתבגרים עוברים תהליך של גמילה – מהילדות, והיא תהליך לא פשוט גם להורה וגם למתבגר.
גיל ההתבגרות- תחילת המחזור הנשי – שינויים גופניים ורגשיים עם תחילת ההתבגרות הנשית ותמיכת ההורים בתהליך
סרט: הפרעות במחזור במהלך ההתבגרות – הפרעות במחזור בגיל ההתבגרות עלולות להפריע לדימוי העצמי ולבטחון העצמי של הנערה. התופעה ניכרת במיוחד במהלך שנת השירות. מה גורם להפרעות בוסת? איך אפשר להרגע?
סרט: קשר אמא בת במהלך הההתבגרות – על הכנת האמא לגדילה של הילדה – קשר רגשי, פיתוח דימוי גוף נשי חיובי אצל הנערה, התייחסות להתפתחות הפיזית של הילדה בשמחה. על תופעות פיזיות מלחיצות כמו שיעור יתר, פצעי בגרות / אקנה, משקל יתר. התייחסות להפרעות אכילה – אכילת יתר ולעומתו אנורקסיה עד כדי הפסקת המחזור. על מה שיכול לעזור בקשר האמא-בת לפתח תחושה נשית נעימה – על חווית קניית בגדים ביחד.
סרט: התפתחות המתבגרת – על תחילת המחזור החודשי – על תחילת המחזור החודשי – טווח הגילאים להתחלת הווסת, ומה עושים אם ההתפתחות מוקדמת או מאוחרת מדי. איך ומתי מתחילים לדבר עם הילדה על קבלת הווסת.