בס"ד
סיון תשע"ד
תדריך להורים
כיצד נשוחח עם ילדינו לנוכח החטיפה
מרים שפירא- פסיכולוגית קלינית, מנהלת-שותפה במהו"ת ישראל
לנוכח המצב הקשה של מתח וחרדה לגורל הנעדרים, נודעת משנה חשיבות לתפקיד ההורים כמגן ומתווך עבור הילדים.
חשוב לשוחח עם הילדים על האירועים, באופן מותאם לגילם, ובסביבה מוגנת ככל האפשר (בבית, שקט יחסי, וכד'). ההורה הזמין יותר רגשית הוא זה שישוחח.
נעבוד בשלושה שלבים:
שלב ראשון: נשאל את הילד מה הוא שמע ומה הוא יודע.
בדרך כלל נעשתה כבר התערבות בביה"ס או בגן ע"י הצוות ואנשי המקצוע המיומנים בכך, וצפוי שהילד יספר גם על כך. בשלב זה חשוב מאד להקשיב היטב לילד, לתווך עבורו את המידע. כלומר– להסביר פרטים שלא ברורים לו, או שאינם נכונים. ילדים נוטים לפתח דמיונות מעוותים סביב התרחשויות קשות. תפקיד ההורה להסביר בקצרה ובהתאם למה שמעסיק את הילד את ההתרחשות, ללא תיאור מפורט או פלסטי.
שלב שני: נשאל את הילד לרגשותיו ומחשבותיו בעקבות האירוע, וניתן התייחסות אמפטית ו"מנרמלת" לכל מה שעולה. בזמנים כאלו עולות תחושות לחץ, חרדה, פחד, עצב, כעס, אשמה, בלבול, זעם ועוד. מחשבות אופייניות אצל ילדים הן דאגה שאולי זה יכול לקרות גם להם או לבני משפחה, התנהגות אופיינית לעתים היא רגרסיבית בעקבות זאת: רצון 'להידבק' להורים ביום או בלילה, 'התבכיינות', חוסר שקט וכד'. אין לפתח מאבקים סביב התנהגויות אלו, אלא להניח כרגע ולספק צורך בקרבה והבנה ביום-יומיים הראשונים. כל התחושות, המחשבות וההתנהגויות הללו הן נורמליות למצב הלא-נורמלי שנוצר, והן יחלפו מעצמן בתוך זמן קצר מעת התברר העובדות לאשורן.
בשלב השלישי: האחרון והחשוב של השיחה הקצרה, יש להציע לילד לחשוב יחד מה יכול לעזור לו – ולנו – בזמן כזה: אולי תפילה, אולי חיבוק, אולי עשיה כלשהיא לטובת המשפחה הנפגעת, אולי כתיבה או ציור לביטוי רגשי, אולי חבירה לקבוצת הגיל, אולי פעילות פיזית – כל משאב קיים אפשרי ורצוי. אפשר להיזכר באירועים קודמים של אי ודאות ודאגה ומה עזר לנו אז. לנוער כדאי להציע פעילות התנדבותית כלשהיא שגם מפעילה פיזית וגם נותנת משמעות למצב הקשה הנוכחי, כמובן מומלץ להסתייע בגורמי הקהילה האחראיים לפעילות נוער.
מטרת השיחה היא לקרב ולתווך עבור הילד את ההתמודדות עם המצב, ואפשר אף לחזור על החלק האחרון שלה גם בימים הבאים במידת הצורך.
יש לזכור גם את הצורך שלכם כהורים בתחזוקה אישית. תמיכה הדדית של בני הזוג במצב המתח הנוכחי היא חשובה ביותר וכמוה גם תמיכה רחבה של שכנים חברים ומשפחה מורחבת: לחלוק יחד גם את הדאגה, וגם את ההתמודדות. יש לזכור כי כל אחד מאיתנו מתמודד בסגנון שונה ולכבד ולאפשר דרכים שונות: פעילות משותפת למען, תפילה, אמונה, הרפיה, פעילות ספורטיבית, מוסיקה – כל אחד ואחת והדרכים המתאימות לו/ה לויסות והרגעה עצמית.
הורים שמכילים את עצמם ואת המתח שלהם, יוכלו להכיל ולכוון גם את ילדיהם לחוסן ולהתמודדות.
סוף דבר, עלינו לזכור ולדעת כי החטיפה הינה רכיב נוסף במאבק הארוך על עצמאותנו. אף מולה נעמוד יחדיו, מתוך אמונה ועוצמה. מתוך מבט רגיש ואוהב, מחבק ומאמין – נמשיך לצעוד. נקווה ונתפלל לבשורות טובות במהרה!
מהו"ת ישראל: ת.ד 741 גבעת שמואל 04755 טלפון: 50-0846555 פקס: 70000846555 דוא"ל:
