מעבר להיותו זמן מנוחה והתאווררות, מציב החופש הגדול בפני התלמידים והוריהם מראה המאפשרת לבדוק את אישיותם. האמנם החינוך שספגו בבית הספר הוטמע בהם או שמא ההתנהגות שלהם במהלך השנה הייתה רק תוצר של התניה ואילוף? אכן, החופש הגדול הוא קודם כול זמן התגלותה של הבחירה החופשית שבתלמיד במלוא הדרה. זו מופיעה לכל אורך היום ואוצרת ברכה וקללה: ברצונם יקומו לתפילה ויתפללו במניין, יקבעו עתים לתורה ויתלבשו בהתאם לסטנדרטים שחויבו לעטות על עצמם בשנת הלימודים, וברצונם יפרקו כל עול, למחצה, לשליש ולרביע.
חירות זו של החופש הגדול, השוברת את הקונפורמיות המובנית משנת הלימודים, היא הזדמנות גדולה למימוש "צלם אלוהים" שבתלמיד, זה ה"שבוי" בתוך המסגרות ומחכה להתגלות. דא עקא, עבור הורים רבים, כאלו שכבר הורגלו לשלוח את הילדים בבוקר ולראותם בערב, זמן זה נתפס כאיום. הזמן הרב שבו נדרש מהם לבלות עם ילדיהם מעמיד אותם מול חזיתות חדשות – אם ברמת הדוגמה האישית, הצבת הגבולות ונקודות החיכוך הרבות, ואם באמצעות ה"פלישה" של ילדיהם לאזור הנוחות והמרחב האישי שלהם. כבר אי אפשר לעשות בבית מה שרוצים ואיך שרוצים, כי הילדים מסתכלים.
אתגר גדול עומד אפוא בפנינו, מחנכים כהורים. בהכנה נכונה ובגיבוש אסטרטגיה מקדימה ניתן להפוך את החופש הגדול מזמן פרובלמטי ומאיים לחלון הזדמנויות לחשיפת הכוחות הטמונים בקרב ילדינו. במאמר זה אבקש להציע מספר דרכים שיעזרו להורים ללכת בכיוון הזה באחת הסוגיות הבעייתיות ביותר בחופש: הצפייה בטלוויזיה והשיטוט במרחב האינטרנטי.
מדליית זהב בחשיפה
נראה שמעולם לא היו הילדים ובני הנוער חשופים לתכנים אלימים, ברוטליים ומיניים כמו שהם חשופים להם בימינו. חשיפה זו איננה מתרחשת רק בתקשורת אלא גם באמצעות שלל משחקי מחשב ביתיים, דוגמת X־box ופלייסטיישן, שהינם ספוגי אלימות ונוטפי תכנים בעייתיים. לנגד עינינו הולכת ומתבהרת אחת השאלות החינוכיות החשובות ביותר, הפוגשת אותנו בעיקר בחופש הגדול: האם ההורים באמת מודעים לגודל המנדט החינוכי המוענק להם לעיצוב עולמו של ילדם ועד כמה הם מודעים לטיב התכנים שהוא צורך?
מאחר שכאמור בזמן זה היקף הזמן שבו הילדים נמצאים תחת רשות ההורים גדל באופן משמעותי, הרי שישנה חשיבות גדולה שההורים יצטיידו בערנות ובמודעות תמידית למגוון המסרים המועברים לילדיהם בעולם המדיה. בנוסף לכך, עליהם להצטייד בכלים אפקטיביים שיעזרו להם במלאכת הוויסות והניטור כדי לסנן את התוכן הבעייתי הארוז והמזמין הנמצא בסלון הבית, בחדר הילדים או בצג הסמארטפון.
נפתח במספר נתונים. מחקר שביצע ארגון הבריאות העולמי ב–2012 מעלה ש–35.8% מילדי ישראל בגילאי 11 עד 15 צופים בטלוויזיה יותר מארבע שעות ביום. נתון זה מעניק לישראל את מדליית הכסף העולמית ביחס לשאר ילדי העולם, שניים רק לילדים הארמנים (36.1%).
ממצאי ארגון הבריאות העולמי בנוגע להיקפי הגלישה באינטרנט מלמדים שכאן אנחנו ממש אור לגויים; ישראל קטפה את מדליית הזהב העולמית עם דיווח על למעלה מ–28.5% מילדי ישראל בגילאי 11 עד 15 הגולשים לפחות מעל ארבע שעות ביום. חיבור קצר של שעות הצפייה בטלוויזיה עם שעות השוטטות ברשת מצייר לנו תמונה מדאיגה ביותר בנוגע לאפשרויות הבילוי של ילדינו, וכל זאת לפני שהוספנו את הימצאותם במרחב קבוצות הווטסאפ השונות.
נתון נוסף הראוי לציון, הפעם מארצות הברית, מביא לנו אינדיקטור נוסף להתבהרות התמונה המדאיגה על אודות עולם התוכן העכשווי. באחד המחקרים שנעשו על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקני (The American Psychological Association – APA) נמצא שעד סיום בית הספר היסודי, תלמידים נחשפים בממוצע בטלוויזיה ללמעלה מ–8,000 רציחות וללמעלה ממאה אלף אירועי אלימות ברמות שונות.
נתון זה הזכיר לי את אחת השאלות שהגיעה אליי דרך מוקד "חברים מקשיבים". הורים נבוכים מהמגזר הדתי תיארו בפניי כיצד לאחר שבנם משחק במשחק Mortal Combat, משחק הידוע באופיו הברוטלי, הוא מפתח אגרסיות ותוקפנות המופנית כלפי המשפחה ואחיו הקטנים. חשוב לציין שהבעייתיות הכרוכה בחשיפה, קל וחומר בהשתתפות, בפלטפורמות המעניקות לילדים ולנוער את חווית האלימות הדמיונית במרחב הנמצא מעבר לחוק ולגבולות הריאליזם הינה מסוכנת ביותר בהיותה זרז למנגנוני הזדהות אצלם. בעובדה זו נתקלתי לפני שלוש שנים אצל שני תלמידים שרבו ביניהם. בשלב מסוים ניסה אחד מהם להפעיל על חברו תרגיל שראה לדבריו מאוחר בלילה ב–WWE, תוכנית היאבקות המדמה קרבות מבוימים בעלי אופי אלים במיוחד.
בהערת אגב אציין שהסכנות מרובות שבעתיים בעולם התוכן שאליו הילדים והנוער נחשפים ברחבי הרשת. מחקרים שנעשו לאחרונה בארץ מגלים תמונה מדאיגה ביותר, ולפיה מעל 70% מההורים לא מעורבים או לא מודעים כלל לתכנים שאליהם נחשפים הילדים; החל מפרסומות פורנוגרפיות ועד התנכלויות ואתרי משחקים תמימים שמעודדים את הילדים למסירת פרטי אשראי.
התנגשות של מסרים
מצב עניינים זה גורם לתלמידים רבים לטלטלה. במסגרת שנת הלימודים יכולים התלמידים לקום בבוקר ולטבול בהוויות אביי ורבא, לינוק מהמוסד החינוכי ערכים בהתאם לתפיסה האמונית שלשמה נתכנסו בבית המדרש, אך כשיגיעו בסוף השנה לביתם לחופש הגדול הם יזפזפו עצמם לדעת מול המסך ויצפו במשך שעות במגוון סדרות ותוכניות המעודדות אותם להזדהות עם תכונות הקשורות בתככנות וביצירת מניפולציות רגשיות, כמו גם בהעמדת המימוש האישי בראש המדרג הערכי. כל זאת, כמובן, מבלי שנגענו במסרים הסמויים יותר, כמו היופי המוחצן ועוד ערכים התפורים בהתאם למידותיה של תרבות המערב.
כשמסרים אלו מתנגשים חזיתית בערכים שעליהם התחנכו התלמידים בבית הספר מתקבל דיסוננס המוליד קונפליקטים בתפיסת הזהות של הצופה במקרה הטוב או דחייה מוחלטת של ערכי בית הספר במקרה הרע. אל לנו לזלזל בכוחה המושך של המדיה. די לראות את העניין והריכוז המרובה שסדרות אלו מצליחות לשאוב מצופיהן כדי להבין עד כמה מרשימות יכולות המשיכה שלהן. נסו להשוות זאת ליצירתיות ולמתודות החדשניות שהמחנכים בימינו צריכים לפתח רק כדי שיוכלו לגעת בלב הילדים.
עוד אוסיף כי הצפייה המרובה בסדרות יוצרת בקרב הילדים ערפול חושים והעלאה של רף הגירוי. והנה, עם סיום החופש הגדול חוזרים התלמידים אל ספסל הלימודים, שם צפויים להם שיעורים פורמליים ועיסוק בסוגיות כמו "שור שנגח את הפרה". קשה לראות כיצד התלמידים יכולים להתחבר ללימוד שכזה. כשמאחוריהם עשרות שעות צפייה בתכני מדיה ויזואליים, המופקים במיליונים וארוזים בתלת מימד ובחיוּת ממשית, לא קשה להבין מדוע רבים חשים שהגמרא אינה מעניינת אותם.
התוצאות לא תאחרנה לבוא. דומני שאילו היה מתקיים סקר בקרב חתך מייצג של הילדים והנוער, ספק רב אם היקף ידיעותיהם על אודות דמויות חשובות מן העבר היהודי היה משתווה לידיעותיהם על אודות כוכביה העכשוויים של אחת מ"סדרות המופת"
כל זאת מחייב אותנו, ההורים, לצאת מהעמדה הפסיבית שבה רבים נמצאים ולפקח באופן אקטיבי על התכנים שהילדים צורכים בטלוויזיה או באינטרנט. אכן, הורים רבים חשים בורות ביחס לילדיהם בעולם המדיה והתקשורת. לא פעם עולה טענה בנוסח "בכל פעם שאנחנו מנסים להתערב או להבין איפה הילדים גולשים אנחנו נתקלים במבטי בוז המשייכים אותנו לתקופת האבן". בשל כך ההורים לא פעם לוקחים צעד אחורה ונותנים לילדיהם יד חופשית בעולם המדיה. אך טעות היא. הורה הרוצה לשמור על ילדו מהשפעות הרסניות חייב להיכנס אל העולם הזה ולפקח.
ללמוד שפה חדשה
כיצד עושים זאת? להלן מספר דרכים:
א. ראשית יש להפנים כי אין הבדל בין ילד קטן שחוצה כביש לבד לבין ילד או נער שחוצה את הג'ונגל הווירטואלי של הסדרות והאתרים ברשת. הסכנות לשלומו של הילד/נער הרובצות במרחק הקלקת עכבר או שלט ראויות לזהירות דומה. כצעד ראשון טוב יעשו הורים המודעים לחוסר יכולתם לגלות מעורבות פעילה אם ישברו את המחשבה העצמית המונעת מהם להיכנס ל"ארץ המובטחת" של טכנולוגיית ילדי דור הפלזמה Screen Agers)).
ב. גיגול קצר ברחבי הרשת כמו גם חיפוש קצר ביוטיוב יוכלו לאתר הסברים מתומצתים ומהודקים היטב על אודות כל מידע ותוכן הנגיש לילדינו. כדאי ומומלץ להיכנס לאתרים המיוחדים שנבנו לשם כך דוגמת "לב אבות" או האתר של גלעד האן המקנה כלים, עזרים ותוכנות המאפשרים להורים בטיחות רבה יותר בהעמדת נתבי בקרה ייחודים ובעיקר ידידותיים.
ג. במסגרת התוכניות האלטרנטיביות מומלץ להציע גם את התכנים המרתקים שלא יוצא לילדים ולנוער לפגוש ביומיום, דוגמת האוסף המיוחד של מיטב הרצאות "טד". בנוסף, החופש הוא זמן מופלא לתת דרור ליצירתיות הרבה. אפשר להתחיל בערבי נוסטלגיה המלווים באירועים ובתמונות משפחתיות וכן במשחקים פשוטים המצריכים פתקים מוכנים מראש ובאמצעותם יענו בני המשפחה על שאלות אישיות הקשורות לחלומות או לפחדים שלהם. בנוסף אפשר לשחק במשחק "מה היית לוקח לאי בודד". זהו משחק פשוט וזמין, המפתיע בכמות הגילויים המשפחתיים שהוא מאפשר.
ד. כדאי וראוי לכל הורה לשבת ולצפות בפרקים שלמים של הסדרות שאליהן נחשף הילד. לאחר מכן רצוי לעבד ולתרגם את משמעות הדברים לילד כדי לציידו בכלים שיעזרו לו במלאכת עיבוד המסרים.
ה. תיאום ציפיות והגבלת שעות – ישנן היום תוכנות פשוטות כגון "פסק זמן" הניתנות להורדה עם הסברים להורה, ותכליתן למנוע רביצה ממושכת אל מול הטלוויזיה או המחשב. באותה מידה, הורים הרוצים לראות היכן ילדיהם גולשים דרך הסמארטפון יכולים לעשות זאת (כמובן שמומלץ לעשות זאת בתיאום עם הילדים כדי להימנע מתחושת חדירה לפרטיות) באמצעות תוכנות פשוטות המעדכנות את ההורים בדבר מקומות הגלישה של ילדיהם, ומספקות אפשרויות שליטה ובקרה שמעניקות ספקיות התוכן.
כללו של דבר, החופש הוא הזדמנות מופלאה להתחיל לחדש וליצור דיאלוגים להיכרות עמוקה עם בני המשפחה. הורים אקטיביים שיפקחו על התוכן התקשורתי שילדיהם צורכים, שיחשפו אותם לתכנים ולסדרות חינוכיים וערכיים ושיציעו אתגרים והתמודדויות אלטרנטיביים (בחירת מסלולי טיולים ולמידת הרקע על המקום תוך כדי האצלת סמכויות על הילד יכולה להיות התחלה נפלאה) יראו בוודאי את ההשפעה המבורכת על עצמאותם של ילדיהם.
זה לעומת זה עשה א-לוהים: הטכנולוגיות החינוכיות כמו גם התוכנות והכלים לשליטה, כולם מוכנים וזמינים לשימוש. נשאר רק לקום ולעשות מעשה. לא מחר. עכשיו. ואין הדבר תלוי אלא בהורים.
—
אבינועם הרש, מחנך בממ"ד תורני "חומת שמואל" ומעביר סדנאות לנוער בנושאי אתגרי גיל ההתבגרות
פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון
