לחבק אותו, להקשיב לו, להכיל, לקבל, לאהוב, לשוחח איתו, לפרגן לו, לתת בו אימון, להעריך אותו, להביט על הפן החיובי, להאמין בכוחותיו, להכיר בזכותו לעצמאות, לייחודיות – של מי? של המתבגר!! זהו הלכסיקון העדכני של חינוך מתבגרים, ויש בו הרבה מן האמת והצדק. הורים שחפצים בצמיחה הבריאה של בנם כך ראוי שינהגו. זה לא קל, רק לפני שנה/שנתיים, הוא היה כל כך צייתן. לא נדרשנו ליותר ממשפט אחד, והוא ציית לדרישותינו. ועכשיו… הכלה, קבלה, הערכה… שלא כילד קטן, שגם אם "מכופפים" אותו הוא מתכופף ושוב מתיישר, מתבגר אם מכופפים חזק הוא נשבר, ואם מכופפים אותו קלות הוא לא מרגיש. לכן, דרך החינוך היא שונה.
אבל יש גבול. וכאשר מגיעים אליו, אין הכלה ואין קבלה אלא אומרים: לא. מותר להגיד: לא. ולפעמים, אפילו חייבים לומר: לא.
סיפר לי ידיד שבנו דרש ממנו לקנות לו נייד עם מסך מגע. כמובן, המכשיר כולל גם אינטרנט, ועוד. הבן איננו מוכן להסתפק במכשיר פשוט מהסוג שאני מחזיק. ידיד יקר, מותר לך להגיד: לא!! לא למכשיר עם אינטרנט אלחוטי שאין עליו סינון, לא לגלישה בלתי מבוקרת, לא לגלישה בכל שעות היום והלילה. ולא למסך מגע שעלותו גבוהה ומיותרת, לא לתרבות הצריכה, לבזבזנות ולרדיפה אחרי מותגים. אוהבים, מפרגנים ומכילים, אבל גם יודעים לומר "לא!".
הרב אלישע אבינר, מייסד "לב אבות", ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה
