אבא אחד אמר: "כשהילדים שלי היו קטנים, הם היו כל-כך מתוקים שהיה בא לי 'לאכול' אותם. כשהם גדלו הצטערתי שלא עשיתי את זה…". ממתי צריך להתחיל לחנך את הילד, להציב גבולות, ליצור הרגלים חיוביים?
ברור שכמה שיותר מוקדם עדיף. כבר מרגע שיש לילד תפיסה והבנה כלשהי צריך לנצל את האפשרות להעביר לו מסרים. אלא שהרבה פעמים אנחנו, ההורים, קצת "נרדמים בשמירה". כשהילדים קטנים הם בדרך-כלל יותר נוחים וממושמעים ואנחנו מאפשרים להם חופש ועצמאות. כשהם מתבגרים ומתחילים להגזים ולהתדרדר למקומות לא טובים (התחברות עם חברים שליליים, הפיכת סדרי יום ולילה, זלזול בלימודים, ירידה מבחינה דתית, עישון וכדו'), אנחנו מתעוררים ומנסים לרסן אותם, אלא שאז הרבה פעמים זה קצת מאוחר. הרכבת דוהרת וקשה לעצור אותה. בבתים רבים ההורים מגלים שקשה לומר לבנם בן 16 כמה שעות ביום לגלוש במחשב ואת מי לאשר כחבר בפייסבוק, ולבִּתם בת 17 לחזור עד אחת-עשרה הביתה ועם איזו חצאית לצאת לבלות. להתחיל להציב גבולות בשלהי גיל ההתבגרות דומה לסגירת השער אחרי שכל הסוסים כבר ברחו מהאורווה. אם אנחנו רוצים לשמור על מסגרת וגבולות בגיל העשרה עלינו להחיל את הכללים וליצור הרגלים בריאים כבר בגיל הילדות. לא בכיתה יא' אלא בכיתה א'. דווקא עכשיו, כשהם קטנים ומקבלים מרות צריך לחנך אותם לגבולות, שכמובן יעוצבו ויתפתחו עם השנים בהתאם לאופי הבן/ת וגילם.
הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.
