קשה לי לתת רצפטים, אני מאמין שכל מקרה הוא עולם בפני עצמו, חלק ממארג משפחתי רחב יותר, ק"ו שקשה לי לכתוב רצפטים. אכתוב כמה מחשבות שכדאי לקחת בחשבון בדיון על הנושא.
באופן בסיסי צריך לזכור שכשם שיתכן והשארת הילד בבית תשפיע לשלילה על האחים הקטנים, כך גם יתכן שהרחקתו מהבית תשפיע לשלילה על האחים הקטנים, בנושאים דתיים או ש"אינם דתיים", כמו הביטחון בשייכות למשפחה. הרחקת ילד שאינו שומר תורה ומצוות עלולה לערער אצל אחיו הקטנים את הביטחון הבסיסי בקשרי הורים-ילדים אצלם במשפחה, מה שעשוי לגרום נזקים רבים.
לדעתי ההתמודדות הזו היא חלק מהתמודדות רחבה יותר שלנו עם המציאות החברתית-תרבותית בה אנחנו חיים. אנחנו חיים בתוך חברה מעורבת בין שומרי תורה ומצוות לבין שאינם שומרי תורה ומצוות, והיחס כלפי אלו שאינן שומרי תורה ומצוות לא מתחיל כאשר יש משהו כזה בבית. לא תמיד ההעדפה שלנו היא רק כלפי אלו ששומרים תורה ומצוות. נדמה לי שאנחנו נדרשים לחיות עם כמה אמות מידה שיפוטיות במקביל, ויתכן ומציאות כזו בתוך הבית מזמינה אותנו להעניק את המורכבות הזו לילדים.
יש משפחות שבהן הילדים חשופים יותר לחברה כללית ויש שפחות, אבל כולנו יודעים שמידת החשיפה לכשעצמה היא לא בהכרח הגורם המשמעותי ביותר למידת ההצלחה החינוכית עם כל ילד וילד. אבל, במקרים מסוימים, יתכן שתופעה של ילד שאינו שומר תורה ומצוות צריכה לעורר את ההורים לשינוי ביחס שלהם כלפי מידת החשיפה של ילדיהם לחברה הכללית לכאן או לכאן. שכן לעיתים עודף חשיפה עשוי לגרום לילד משיכה לאורח חיים שונה מהבית, ולעתים דווקא אי חשיפה עשוי לעורר עניין וסקרנות על אפשרות אחרות שיש מחוץ לבית.
נדמה לי שבאופן כללי, במידה רבה ילדינו גדלים במציאות בה הם צרכים לבחור האם הם רוצים לשמור תורה ומצוות או לא, משום שבפועל הם חשופים באופן משמעותי לאנשים שאינם שומרים תורה מצוות. יחד עם זאת, נראה לי ברור שבדרך כלל, ההכרעה של נער שלא להמשיך בדרך ההורים נובעת לא רק משיקולים "דתיים" – אידיאולוגיים או רוחניים. כיום שהשורשים של ההכרעה אינם רק "דתיים", ממילא הטיפול והיחס כלפי התופעה לא יכולים להישאר רק במישור ה"דתי" אלא צריכים לקחת בחשבון מכלול שלם של שיקולים. הדבר נכון לא רק ביחס לילד עצמו שאינו שומר תורה ומצוות אלא גם ביחס לאחים.
בשולי הדברים אוסיף שלדעתי תחילת הדיון של הורים או עם הורים במקרה כזה ראוי שלא תהיה ממוקדת בהשפעה של הילד עם אחיו הקטנים אלא בהשפעה של הילד עליהם!! לא רק על ההתנהלות שלהם בבית אלא בעיקר על העולם הפנימי-נפשי שלהם. אין לי ספק שהרבה הכרעות מעשיות מושפעות ומוכרעות מתוך מה שקורה בעולם הפנימי של ההורים, וראוי
שתהיה להם מודעות מפותחת לעולם זה. לדוגמא, הורה שחווה כשלון קשה, או ייאוש כאשר בנו הכריע שלא לשמור תורה ומצוות עשוי לעצב את התנהלותו בחיים מתוך תחושות אלו באופן לא מודע תוך כדי שהוא מצדיק את התנהלותו ב"טובת האחים הקטנים". מציאות של בן שאינו שומר תורה ומצוות עשויה להיות מציאות טעונת רגשות אצל ההורים, ולכן ראוי שהורים קודם כל יעברו תהליך של עיבוד של הרגשות שלהם עם עצמם, אולי בסיוע של איש מקצוע אם יש צורך ורק אחר כך יחשבו כיצד להתנהל גם מול האחים הקטנים ככל שההורה יהיה מסודר יותר עם עצמו, בטוח יותר עם עצמו, ביחס לילד שאינו שומר תורה ומצוות, כך יעברו הדברים טוב יותר גם לאחיו הקטנים.
דברים אלו נכתבו ב"שולי הדברים" אבל במידה רבה הם הדברים החשובים ביותר.
הרב צחי להמן, ראש בית מדרש מרץ וחבר הנהלת צהר.
עוד בנושא בלב אבות:
וידאו: הקשבה וגבולות חלק ג' – השפעה על אחים צעירים / טל-לי אביב כהן. הילד הגדול מתנהג בצורה שלא מקובלת עליכם? איך להתנהג איתו? מה להגיד לאחים הקטנים שרואים את ההתנהלות שלו?
מכתב להורי דתל"ש – פרק ב: התמודדות עם ההשפעה על האחים הצעירים / הרב אהרן איזנטל. הפחד מהשפעה שלילית על האחים הצעירים עלול לקלקל את היחס הנכון לדתל"ש. האם הפחד מוצדק? כיצד מתמודדים איתו?
קצה החוויה ההורית – יש דבר כזה?? / מתתיהו שליאכטר. הנער מורד ומתריס. עולה אצל הוריו מחשבה שהסתיים תפקידם ההורי. אולי אפילו להוציא אותו מן הבית. ומה הלאה?
