לחץ להדפסהלחץ להדפסהprint

entrance-to-auschwitz-1517620

סביב היציאה לפולין מתעוררות הרבה דילמות אישיות עבור בני הנוער וגם דילמות הוריות, ננסה לעשות קצת סדר בתהליך: בהכנה לקראת, במשך המסע, ולאחריו.

השלב המקדים – האם לצאת?

דבר ראשון חשוב לשים דברים בפרופורציות: אפשר להיות יהודי טוב וגם ישראלי משובח מבלי לבקר בפולין. עם זאת, המסע לפולין הינו הזדמנות חינוכית טובה שאינה מזדמנת בדרך כלל בשנות התיכון כאן בארץ. אך מטרת מאמר זה אינו לשכנע לצאת לפולין אלא לתת כמה קווים מנחים לאלו ששוקלים או שהחליטו לצאת.

איך מחליטים? נכון לתת את ההחלטה בידי הילדים עצמם, מדובר כאמור בתלמידי כתות יא' ויב' שבעוד זמן קצר יצטרכו להחליט החלטות משמעותיות מאד בעלות השלכה ארוכת טווח ביותר. אבל כמו בכל החלטה חשוב להיות מייעצים ומנחים בהחלטה הזו.

צריך להכניס את כל המרכיבים לתוך ההחלטה:

  1. החוסן הרגשי כפי שהוא מוכר לנו. במקרים של ספק בעניין הזה נכון לפנות לגורמים מקצועיים, הצוות החינוכי והייעוצי של ביה"ס, מארגני המסע.
  2. היכולת להתמודד עם העומס הלימודי. פעמים רבות היציאה למסע כרוכה בהוספת עומס לימודי על התלמידים, ונכון לבדוק מה היציאה תעשה לעומס הזה.
  3. העול הכלכלי – המסע לפולין עולה כסף רב (כ 5000-6000 ₪ במשלחות של הישיבות והאולפנות). במשפחות ברוכות ילדים המשלמות גם כך סכומים לא מבוטלים על הלימודים בבתי הספר מדובר בהוצאה מתמשכת לאורך שנים. נכון הדבר שמשרד החינוך וגופים אחרים מציעים מלגות (די נדיבות) עבור משפחות המתקשות במימון אך לא כולן זכאיות, ובכל מקרה תמיד נותר עול כבד על המשלמים.
  4. התלבטות ערכית ותורנית – האם יש היתר לצאת במצבים כאלה מארץ ישראל? האם נכון להפוך את המסע לפולין לאבן דרך בחינוך הילדים שלנו? רבות נכתב בנושא זה אך חשוב להתייחס אליו במסגרת ההתלבטויות.

נכון לתכנן מראש ולהציב לבני הנוער את הצורך שלהם בהשתתפות בהוצאה הגדולה – 'אם זה חשוב לך לצאת, כיצד את/ה מתכנן לעזור במימון?'. (יצויין שמדובר גם בגילאים של לימוד הנהיגה ואותם השאלות צריכות להישאל גם כאן)

וכפי שפתחתי, אפשר גם להחליט לאור כל אחד מהשיקולים לעיל שלא לצאת וזוהי החלטה לגיטימית.

בבתי ספר רבים מתקיים מסע בארץ ישראל במקביל. כדאי לעודד את הילדים לשקול את האופציה הזו בכובד ראש.

 

שלבי ההכנה

משרד החינוך קובע שעל התלמידים היוצאים למשלחות לעבור הכנה לימודית, רגשית וחברתית לקראת המסע. כדאי להתעניין מהי תכנית ההכנה הנעשית בביה"ס, על מנת להדגיש בעיני הילדים את חשיבות העניין ועל מנת לפתוח פתח לדיבור על הנושאים הללו כבר מראש.

בצד המשפחתי, חשוב למצוא קשרים לסבים ולסבתות או לשכנים ומכרים שיש להם שורשים בפולין: קברי משפחה, מקומות מגורים, סיפורים חשובים, תמונות ועוד. כדאי לצייד את הילדים בחומר ממשי וקונקרטי אך חשוב גם לבדוק עד כמה הם מוכנים להעמיס על כתפיהם את השליחות המשפחתית הזו. במקרים רבים זה מצריך חשיפה של הנער או הנערה לעבר הקשה של המספר – חשיפה שיכולה להיות מורכבת מדי עבורם.

אם הנער/ה מסוגלים לכך, כדאי לצייד אותם בכל החומר הקיים, מכתבים תמונות וכתובות – הרבה פעמים במהלך המסע מתעורר הצורך הזה אצל הילדים.

כדאי לעזור גם בצד הטכני, המסעות אינטנסיביים מאד, מגיעים מאוחר בלילה לבית המלון, מתעוררים מוקדם ובדרך כלל עוברים מדי יום-יומיים לבית מלון מה שמצריך את אריזת המזוודה ומוכנות ליציאה בשעה מוקדמת. הרבה מבני הנוער צריכים בשלב הזה את עזרת הוריהם בתכנון של מה לקחת? איך להכניס למזוודה? מה להוציא מדי לילה בבית המלון? איזה ביגוד לקחת? כיצד להסתדר עם האוכל?? יצויין שעבור חלק מבני הנוער (שאינם לומדים בפנימייה) זו הפעם הראשונה שהם עוזבים לתקופה כל כך ארוכה את הבית.

 

במהלך המסע

כדאי לעודד את בתי הספר לשלוח עדכונים מדי יום-יומיים עם קצת תמונות. הקשר הזה חשוב בוודאי להורים ועוזר להם להרגיש מחוברים למסע, הוא עוזר גם לבני הנוער במשלחת לתקשר עם הבית.

מאידך, חשוב גם לדעת 'לשחרר' את הילדים שלנו ולא לצפות לשמוע מהם מדי יום מה שלומם.

 

לאחר המסע

המסע לפולין מטלטל מאד מבחינה רגשית. יש בו שיאים של שמחה והתרוממות (!) בקברי אדמורי"ם וצדיקים, בבתי הכנסת או בצוותא של תפילה וסעודות שבת. ומאידך יש צלילה לתהומות של עצב ומפגש עם אכזריות אנושית בלתי נתפסת.

חשוב ליצור אפיקי ביטוי טבעיים שיאפשרו להם לשתף בחוויות, ליצור (בשיתוף ובהסכמה בלבד), מיני 'ערב פולין' עבור המשפחה. לפעמים מספיק רק לעודד אותם לאסוף את תמונותיהם ולהכין אלבום. לכתוב / לסדר לעצמם את יומן המסע שלהם.

רובם של הילדים עוברים זאת בטבעיות. הליווי הרגשי והתמיכה החברית מסייעים מאד בתהליך הזה. אך יש פעמים שהטלטלה הזו לא מוצאת מרגוע גם לאחר החזרה הביתה. נכון להיות קשובים לילדים בשלב הזה ולשתף את צוות ביה"ס בדאגות שלכם. פעמים רבות צוות ביה"ס יצליח לעזור. אם לא הם ימליצו לכם כיצד להמשיך בליווי.

 

לסיכום

המסע לפולין מזמן דילמות, אתגרים והזדמנויות רבות עבור בני הנוער שלנו. עם סייעתא דשמיא וליווי נכון מצד ההורים זו יכולה להיות חוויה מעצימה ומבורכת לא רק בפן האישי אלא גם בפן המשפחתי.

 

הרב יוני הולנדר, מנהל בית המדרש התיכוני אור תורה אריא"ל, רמות, ירושלים, ויועץ זוגי

עוד מאמרים מהרב הולנדר בלב אבות:

´קצרים בתקשורת´ – התמודדות עם בת ´מרדנית´: בגיל 16 מנסה המתבגרת להגדיר את זהותה האישית. הדבר כרוך לעיתים בהתנהגות חצופה, בבדיקת גבולות ובעימותים חוזרים ונשנים. הרב יוני הולנדר נותן כלים לאב הנמצא במערכת תקשורת בעייתית עם בתו.

הדרכה מול לימודיםלאיים על הפסקת ההדרכה כשהיא כנראה פוגעת בלימודים? על איבחון הסיבה האמתית

חברים בעייתייםהבן שלי התחבר עם חבר´ה בעיתיים ביותר…

חינוך לצניעותכיצד מחנכים לצניעות? עקרונות וטיפים

ילד מושעה בביתהשעו את בננו מהלימודים. מאז הוא מתבטל ולא עושה שום דבר כדי לנסות לחזור ללימודים…

לא קם בבוקרבני לא קם בבוקר… אני מניחה לו לישון, אבל אינני יודעת האם אני נוהגת נכון. אני חוששת שהמצב ילך ויחמיר…

לבן שלנו יש חברהשמענו שלבננו יש חברה… אנחנו מתנגדים עקרונית לחברות בגיל הזה…

מבחני קבלה לישיבות תיכוניותמבחני הקבלה לישיבות התיכוניות באופק. הבן נבוך. אתם נבוכים. קבלו מורה דרך קצר.