הבת שלנו, שאובחנה לפני כשנתיים כסובלת מלקות למידה, הודיעה לנו כי בשנה הקרובה היא אינה מעוניינת לקבל שעות סיוע (הוראה מתקנת) ושהיא מתכוונת לעבוד למחייתה, וללמוד בעיקר סמוך לבגרויות.
האם כל מה שהשקענו עד כה מבחינת הלימודים וההישגים, ירד לטמיון?
נעמי עיני, פסיכולוגית חינוכית מומחית, עונה לשאלה השבועית.
אין דבר מיושן וארכאי יותר מהתפיסה שתלמידים באים לבית הספר בשביל הציונים.
זה השקר הלעוס ביותר.
תלמידים מגיעים לבית הספר קודם כל, בכדי לפתח לעצמם את היכולת להיות ב'אח הגדול' של החיים. לדעת איך לשרוד את האינטראקציה החברתית והבין אישית בתור חלל סגור עם תלמידים אחרים.
בהתחלת השרות יש אתגרים לא פשוטים בעיקר בשביל בנות שלעולם לא יצאו מהבית: הסתגלות לדירה משותפת, מנהגים ונוהלי התנהגות אחרים, ניהול התקציב ונוהלי הנקיון בדירה.
יש הסתגלות גם למקום השרות – לצוות שאליו הבת מצטרפת, ולחניכים או למטופלים. חשוב לזכור שאפשר לבחור שנית.
שיחה על תפקיד ההורים בליווי הבת בהתחלת השרות הלאומי, עם יפה גיסר, יו"ר של בת עמי.
