לחץ להדפסהלחץ להדפסהprint

שאלה: יש לנו בת בגיל 16 ויש אתה בעיות התנהגות. לפעמים היא חוזרת מאוחר מאוד בלי להודיע, מתלבשת בצורה שאיננה מתאימה למה שהיינו רוצים, מתחצפת. בעלי מאוד קשוח וקשה אתה ולעיתים קרובות הם מגיעים ל'פיצוצים' ולנתק ביניהם. ואני עומדת באמצע, מנסה ללכת איתה בדרך יותר רכה ולפשר ביניהם, וזה מביא לויכוחים ביני לבעלי. הוא אומר שבדרך שלי היא תמשיך להתדרדר. מה אתם אומרים, איך צריך להתנהג אתה?

אמא יקרה,

בתך מתנהגת (לאחרונה?) שלא לפי חוקי הבית ולא לפי רצונכם. בשנים אלה גדל הרצון שלה כמו גם גופה, הבנתה ועצמאותה. התנגשות הרצונות בין המתבגר והוריו היא חלק מתהליך צמיחה בה לומדת הבת להתמודד עם העולם שסביבה. מתבגרות ומתבגרים רבים נוטים להתעקש על רצונם בגלל שהוא מייצג בעבורם את ה'אני' הבוגר שלהם ומבליט את היבדלותם מהוריהם. לכן, פעמים, אי הסכמה בין מתבגרת להוריה מקבלת ממדים של מריבה גדולה כי בעמידתה ההחלטית על שלה מרגישה המתבגרת, שהיא מגנה על עצמיותה ועל היותה אדם נפרד ונחשב ובעל דעות משלו, ולא כל כך בגלל נושא המריבה עצמו.

חשוב לנו כהורים לטפח יכולת זו של דעה עצמית, נכונות המתבגר להלחם על האמת שלה/ו ויכולת עמידה מול פיתוי או לחץ חברתי. ואולם בראשית התפתחות הרצון, בשלב ההתבגרות, מופנית הסרבנות הראשונה מול ההורים באופן לא בשל, ילדותי וקיצוני. כמו בשלבי התפתחות אחרים, גם כאן להורים תפקיד חשוב. ללמד את המתבגר שרצונו חשוב, הובן ונלקח בחשבון אך איננו בלעדי. על ההורים ללמד את המתבגר שלהם להתמודד באופן יעיל עם הצורך לבטא ולהשיג את רצונו שלו.

במילים אחרות: להרבות במשא ומתן עם המתבגר. משא ומתן עם הצעיר לגבי רצונותיכם יאפשרו ויתנו מקום גם לרצונות שלו, ידגימו לצעיר מתי ואיך הוא יכול לומר 'לא' מתי ואיך הוא צריך להתפשר, ומתי לוותר. לשם כך תצטרכו כמובן גם אתם בעת המשא ומתן להדגים לו כיצד ומתי אתם מוותרים או מתפשרים או עומדים על שלכם, לפי העניין.

במקום מריבות יוכלו הדיונים בין המתבגרת להוריה גם להציג את דאגת ההורים לשלומה, את תחושתה שהיא יכולה לדאוג לעצמה, ואת הפשרה אולי, שמעט יותר חופש יתקבל על דעת שני הצדדים.

חשוב להזכיר שלא על כל דבר ניתן להתפשר וגם להבהיר לה שיש )מעט) נושאים שהם קווים אדומים ועליהם לא יהיה דיון. כמו כל לימוד מדובר בתהליך הדורש סבלנות, תרגול, רמת איפוק הורית וכבוד אמיתי (אם כי לאו דווקא הסכמה) לרצונות של הבת. בתהליך זה חשוב ביותר שההורים יפעלו ביחד וילמדו לשאת ולתת ביניהם, כך שהמסר של שניהם לבת יהיה אחיד ואז כפול בעוצמתו. הקושי שלכם לוותר ולהתפשר על נושאים שחשובים לכם, משקפים את הקושי הגדול של המתבגרת לעשות מהלך דומה לגבי נושאים שחשובים לה.

החיכוך בגיל ההתבגרות והבעת הדעה העצמאית נחוצים אם כן לגדילה תקינה. הבנה זו והורות תואמת גיל, של משא ומתן, תאפשר לכם להקטין את ה'פיצוצים' ולהביאם לרמת חיכוך.

ד"ר חנה בר יוסף, פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית למתבגרים ומשפחותיהם