בימינו הורים וילדים כאחד יודעים להשתמש במחשב הביתי. אך בדיקה מעמיקה יגלה כי שימושיהם שונים לחלוטין. הורים משתמשים במחשב כדי לבדוק: חדשות; מספרי טלפון; חשבונות בנק; מפות ועוד. בקיצור: למידע. אצל הנוער השימוש העיקרי אינו למידע אלא למפגשי חברה כמו בפייסבוק. מכאן, כי למרות שנדמה לנו שכולנו עסוקים באותו הדבר, אנו בעצם עסוקים בשתי שפות זרות. וכידוע, פער שפות יוצר קושי לחנך.
זאת ועוד, במחקר מפורסם שהתקיים בארץ התברר שנוער בקיא הרבה יותר מהוריו בשלל שימושי מחשב. ברוב הבתים, כשיש תקלה במחשב ההורה קורא לבנו לטפל בבעיה. חלק אחר באותו מחקר הראה כי רוב ההורים אינם יודעים מה בדיוק ילדיהם עושים במחשב: באלו אתרים הם אוהבים להיות, האם יש להם פייסבוק ועוד.
מצב זה מסוכן. תהליך חינוכי רגיל מתקיים על ידי "שאל אביך ויגדך". כשהורה מלמד את בנו מיומנות, הוא מלווה את הלימוד גם במסרים רוחניים וחינוכיים. אך כשהילד לומד בעיקר מחבריו – בזמן שלהוריו אין מושג במה מדובר – יש 'פער דורות' שמונע הכוונה רוחנית וחינוכית. המחיר החינוכי שמצב זה גובה דומה למה שקורה לעתים לילדי עולים חדשים אשר הוריהם אינם מסוגלים לכוונם כיאות. המסקנה היא שצריך ללמוד את השפה, ובהעדר השתלמות מומלץ לעשות זאת בעזרת הילד. כדאי שילמד ויסביר לך מה הוא עושה במחשב ומה הן 'רשתות חברתיות'. באופן זה ניתן להיפגש עם עולמו, ובו זמנית להוסיף לו מחכמת חייך ומתורתך. דווקא נוכח חידושים בהם אין מסורת משפחית, הוא זקוק להכוונתך ולנוכחותך.
הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל
