לחץ להדפסהלחץ להדפסהprint

א. "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב, יח)

מהי לדעתכם חלוקת התפקידים הנכונה בבית? (על מי מוטלת האחריות לפרנס, מי אחראי על גידול הילדים, על קבלת החלטות, ומי צריך לדאוג לכביסה, לניקיון, לבישול), והאם צריכה להיות בכלל חלוקה כזו בין אימא לאבא?

ב. "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה" (בראשית ב, ז)

מדוע בחר ה' לברוא את האדם דווקא מן העפר ולא מן העץ או מן המים למשל?

ושאלה נוספת בעניין העפר:

אנחנו אומרים בסיום תפילת שמונה עשרה "ונפשי כעפר לכל תהיה". האם עלינו לשאוף לחוש כעפר לרגלי אחרים? ומה עם חשיבות טיפוח הביטחון העצמי, האמונה בצדקת הדרך, העוז הפנימי. האם עלינו להתרפס בפני כל אחד?

ג. "השומר אחי אנכי" (בראשית ד, ט)

דבריו של קין לה' מבטאים אדישות עמוקה למצבו של אחיו, בשר מבשרו. מהו לדעתכם ה"תיקון" שעלינו לעשות לחטא זה? האם צריך ליזום ולהתערב בעניינים של אחרים במטרה לסייע להם (להקים ארגון חסד, להתנדב, לפעול בקרב אוכלוסיות נזקקות ועוד), או מספיק שלא נהיה אדישים ונרגיש את צערם של האנשים הסובלים?

ועוד בעניין זה: כמה צריך האדם להקדיש מזמנו עבור הזולת, וכמה לדאוג לעצמו (להתקדם בלימודים, קריירה, עיסוק בתחביבים שונים)?