המאמר המלא פורסם ב: "ידע סמים ואלכוהול" (9/08). "הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול"

שתיית אלכוהול היא מנהג ידוע ומקובל משחר ההיסטוריה האנושית. עדויות לכך נמצאו בממצאים ארכיאולוגיים בארץ ובעולם: גתות לדריכת ענבים ולאיסוף התירוש, כלי חרס שבהם נשמר היין, עדויות לייצור וצריכת יין בציורי קיר במערות ובמקדשים עתיקים ועוד.

כבר ממקורות היהדות הקדומים אנו עדים למודעות האדם לשתי הפנים של האלכוהול. היין גורם לשמחה כפי שנאמר בתהילים (קד, טו): "יין ישמח לבב אנוש", ולמרגוע "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" (משלי, לא ו), אך הוא עלול להמיט קלון ואסון על המגזים בצריכתו. דוגמה קיצונית לאבדן דרך והתבזות בהשפעת משקה אלכוהול אנו מוצאים בתורה בתיאור סופם הבזוי של נוח ולוט. בסיפור נוח נאמר: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה […] וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן (בראשית ט, כ-כד). בסיפור של לוט: וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת-אֲבִיהֶן יַיִן […]וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת-לוֹט, מֵאֲבִיהֶן (בראשית יט, לג-לח).

א. צריכת אלכוהול והשתכרות בקרב מתבגרים צעירים בישראל

צריכת אלכוהול בראשית גיל ההתבגרות היא תופעה רווחת ביותר. בשנה האחרונה (2008) נערך סקר בקרב בני נוער בישראל לגבי השימוש באלכוהול:[1]

בסקר האפידמיולוגי משנת 2005 דיווחו 24.65% מהמתבגרים (בני 12-18) על שכרות בשנה האחרונה. אין בסקר פילוח של השתכרות לפי קבוצות גיל. יש לציין כי כל הממצאים הנזכרים כאן הם מתוך סקרים שנערכו בקרב תלמידים בבתי ספר (נוער לומד).

חשוב לציין שהגיל המזערי שבו מותר לקנות/ לשתות אלכוהול במדינת ישראל הוא 18. בעולם נע גיל זה בין 16-ל-21.

ב. השפעת שתיית אלכוהול על בני נוער.

כשאנו משוחחים עם נוער על שתיית אלכוהול אנו חוזרים ומתריעים בפניהם ששתיית אלכוהול עלולה להזיק לנפשם ולבריאותם והם 'ישלמו עליה מחיר' בעתיד. לצערנו, כאשר אנו נדרשים לפרוט לפרוטות את ההצהרה הזאת, לא תמיד אנו יודעים לעשות זאת בפני ילדינו.

אם כן נשאלת השאלה, מהם באמת אותם הנזקים העלולים להיגרם לבני נוער משתיית אלכוהול?

לשתיית אלכוהול אצל צעירים ישנן השלכות פיזיולוגיות, נוירולוגיות ונפשיות רבות. אחת ההשפעות המובהקות של שתיית אלכוהול בגיל צער היא הפגיעה בהתפתחות המוח והזיכרון. צריכת אלכוהול פוגעת באזורים שונים במוח שמשפיעים על התפתחות יכולת הזיכרון בהווה ובעתיד, ועלולה לגרום לתופעות של בעיות מוטוריות. במקרים של שתייה עד כדי שכרות עלול להיגרם נזק מוחי רחב יותר.

גם ההתפתחות המינית נפגעת משתיית אלכוהול. נוצרות בעיות הורמונאליות שונות וחל עיכוב בהתפתחות המינית. אצל בנים יכולה להיגרם עלייה בהתנהגות תוקפנית.

תוצאה נוספת של שתיית אלכוהול היא איבוד השליטה המיידי שקורה בזמן השתייה. הנער/ה ששותה מרגיש ללא כבלים ומחויבויות ועושה מעשים שבמבט מפוכח הוא מצטער עליהם. נערים ונערות ששתו דיווחו שבזמן שתיית אלכוהול עשו מעשים שעליהם התחרטו למחרת. חלק מהם התעמתו עם בני משפחה על רקע של צריכת אלכוהול ו/או היו מעורבים בעימות מילולי או פיזי עם מישהו שאינם מכירים. היו מתבגרים שדיווחו על אובדן הכרה או התעלפות בעקבות השתייה.

צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים נקשרה גם לשורה של התנהגויות אובדניות: חשיבה על התאבדות, ניסיונות התאבדות והתאבדויות.

ג. הגורמים המשפיעים על בני נוער לצרוך אלכוהול:

על אף הנזקים הכבדים שיוצרת צריכת האלכוהול, בני נוער (ומבוגרים רבים) ממשיכים לשתות מעל לרמה הלגיטימית והבריאה. מדוע? האם חוסר השליטה של האדם על חייו היא כל כך חזקה שאין הוא מסוגל לעמוד בפיתוי?

נחלק את התשובה לשניים: גורמים מוּלדים ותורשתיים וגורמים סביבתיים ונפשיים.

גורמים מולדים ותורשתיים:

קיימים מחקרים אחדים אשר מקשרים בין אופי ומזג של אדם בלידתו לבין צריכת אלכוהול בראשית גיל ההתבגרות ובאמצעו. טובמן ווינדל (1995)[2] מצאו שמזג קשה יותר המאופיין ברמת פעילות גבוהה, משימתיות מעטה, חוסר גמישות, גישה נמנעת, אי סדירות ביולוגית ומצב רוח ירוד תגרום בסבירות גבוהה יותר לבעיות אלכוהול בקרב מתבגרים. מתבגר שקשה לו לשלוט על עצמו באופן כללי והוא אימפולסיבי, ינסה לעיתים קרובות להתמודד עם הקושי על ידי שתיית אלכוהול. גם כאשר תינוק נולד לתוך משפחה בעלת היסטוריה של אלכוהוליזם, עולה הסיכון לשימוש באלכוהול בקרב נוער.

גורמים סביבתיים ונפשיים:

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האדם הוא משפחתו, לטוב ולמוטב. אין הדבר חריג גם בנושא זה. ילד/מתבגר שגדל בבית שיש בו מתח, כגון: עימותים רבים בין ההורים וחוסר שביעות רצון בזוגיות ביניהם, סביר להניח שיחפש באלכוהול דרך להתנתק מהמצב. גם רמות גבוהות של אירועים משפחתיים מלחיצים ואלימות במשפחה נמצאו קשורות להתחלה של צריכת אלכוהול בגיל צעיר ולמעורבות רבה יותר בכך בגיל ההתבגרות.

גם לאחים גדולים ששותים יש השפעה רבה על אחיהם הקטנים לעניין זה.

גורם נוסף לשתיית אלכוהול אצל בני נוער הוא אווירה חברתית ולחץ חברתי. מתבגרים שמסתובבים בחברה שצורכת אלכוהול עלולים להתפתות לשתייה כדי להיות חלק מהקבוצה וכדי לא להיות חריגים. נוסיף על זה את התדמית שיש היום לאלכוהול כדבר שכיח ולגיטימי בקרב בני נוער, והמתבגר יצטרף לחבורת השותים.

ד. אז מה עושים? כיצד מונעים / מגנים / מתמודדים עם צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות .

קודם כל, אל ייאוש. שתיית אלכוהול בקרב בני נוער היא תופעה מורכבת ולא פשוטה אך יש כלים להתמודד איתה. נתחיל בנושא המניעה (הילד/ה או הנער/ה לא צורך אלכוהול) ואחר כך נעסוק בהתמודדות עם מצב של שתייה בהווה.

מניעה:

כאמור, המחקר הראה[3]  שישנו קשר הדוק בין אופי הבית והמשפחה שבהם גדל הילד לבין הנטייה שלו לצרוך אלכוהול בגיל הנעורים. סגנון של גידול ילדים (בילדות המוקדמת) מלווה בחיבוקים, הבעת חיבה ורגשנות, ינמיך את הסיכוי של צריכת אלכוהול ותופעות שליליות אחרות בגיל ההתבגרות ובבגרות. ההסבר של החוקרים לממצא זה הוא שילדים אלה הפיקו תמיכה רגשית וחברתית לעתים קרובות יותר וביתר עוצמה מסביבתם. תמיכה זו תרמה לפיתוח מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות שמתאימות לגילם, אשר אפשרו התפתחות נורמטיבית, והונצחו בכל מהלך חייהם.

נראה שככל שההורים תמכו רגשית בילדיהם והפגינו כלפיהם אכפתיוּת, דאגה ותמיכה – כך קטן הסיכוי שהילדים יפנו לאלכוהול בגיל מאוחר יותר.

דבר נוסף הוא נושא הצבת הגבולות. הורים שמשגיחים על ילדיהם יותר או מציבים ואוכפים כללי התנהגות הגיוניים, מגדלים מתבגרים שמתחילים לצרוך אלכוהול בגיל מבוגר יותר ובמידה מעטה יותר. הורים אלה קובעים כללים מפורשים לגבי גבולות של התנהגויות מותרות (למשל, שעת חזרה מבילוי, שעות ביום שיש להקדיש ללימודים), ותגובות הגיוניות שנאכפות באופן עקבי כאשר הכללים מופרים.

התמודדות:

בשלב המניעה התייחסנו לנושא האכפתיוּת והדאגה. התנהגות הורית זו היא רלוונטית לא רק בתקופת הילדות המוקדמת כשלב מניעתי אלא מהווה גם אחד מהכלים להתמודדות עם צריכת אלכוהול של מתבגרים בהווה. מתבגר שמזהה אצל הוריו דאגה, תמיכה ואהבה, ישתה פחות ובכמויות קטנות יותר. גם לבילוי זמן משותף עם המתבגר יש משמעות גדולה, לא מתוך רצון לעקוב אחרי הילד אלא מתוך אהבה ורצון לבלות זמן משותף יחד.

גם לסוגיית הגבולות יש משמעות גם במניעה וגם בהתמודדות. מתבגרים זקוקים לגבולות על מנת לשמור על עצמם וכאשר גבולות אלו ברורים והגיוניים, הם מזהים בהם גם סוג של אכפתיות ודאגה הורית.

כלי נוסף וחשוב מעין כמוהו הוא התקשורת. מתבגרים אינם ילדים קטנים וקשה מאוד לכפות עליהם את רצון ההורים ולדרוש שיתוף פעולה ללא הבנה וקבלה שלהם. שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים, כבוד הדדי, הבנה וקבלה הם בעלי השפעה גדולה על הפחתת שתיית האלכוהול – עד הפסקה.

לסיכום:

מעורבות גדולה של ההורים בחיי המתבגרים, קשר פתוח של חום, אהבה, דאגה ואכפתיות יכולים לתרום למניעה של מתבגרים מצריכת אלכוהול לא מבוקרת ויכולים לסייע בהתמודדות של הורים עם מתבגרים שכבר צורכים אלכוהול בהווה.

יפה צוברי, מידענית הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

פורסם: ידע סמים ואלכוהול – מספר 10, ספטמבר 2008. קישור למאמר המלא: http://www.antidrugs.gov.il/download/files/ידע_סמים_ואלכוהול_10_7758.doc

[1] מתוך נתוני המחקר האחרון "השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב תושבי ישראל", 2005

[2] ראה ביבליוגרפיה של (גם לגבי החוקרים האחרים הנזכרים)

Windle, M. et al. (2008). Transitions Into Underage and Problem Drinking: Developmental Processes and Mechanisms Between 10 and 15 Years of Age. Pediatrics, 121, Sup. 4, 273-289

[3]  וורנר וסמית (1992)

.

לקריאה נוספת:

בני נוער ותרבות האלכוהול / אבי רומנו. מאמר מקיף על תרבות האלכוהול של הנוער הדתי: תיאור התופעה ותגובה חינוכית.

גורמים העלולים להפנות צעירים אל המשקה האלכוהולי ואל שתייה מופרזת / אלכס גינייזר. מה מביא ילדים להתמכרות בשתיה חריפה?

השימוש בסמים בקרב בני הנוער / יפעת גלבוע. מתבגרים ושימוש בסמים. מדוע? דרכי זיהוי וטיפול. סקירה ממצה.