לחץ להדפסהלחץ להדפסהprint

קשיי החינוך בחופש הגדול

למרבה הפלא, אחת מנקודות התורפה של החופשה הגדולה נוצרת לעתים עקב (חוסר) תפקוד של… ההורים! ההורים כמובן אינם אשמים במציאות החינוכית המעוותת שבה מפקירים את ילדינו לשבעים ימי חופשה רצופים כשהם נטולי מסגרת מסודרת. אך היות שמצב זה הוא בינתיים נתון, ההורים הם האחראים העיקריים להעניק לילדיהם הכוונה ברורה ומפורטת כיצד להתנהל בקיץ ולסייע להם לבנות חופשה שיש בה גם תכנים וגבולות.

הבעיה היא שחלק מההורים עסוקים (ועייפים…) ומעדיפים פשוט לא להתעמת עם ילדיהם בנושאים של גבולות ומשמעת, אף אם המשמעות היא הכרעה תת-מודעת לאפשר לילדיהם לרבוץ שעות ארוכות מאוד כל יום מול המחשב, בצפייה אין-סופית בסרטים ובפייסבוק, בחזרה הביתה בשעות מוזרות ועוד. על ההורים להבין כי קביעת גבולות התנהגות מפורטים לילדיהם אינה מנהג מיושן אלא ביטוי לסמכות הורית בריאה.

מה עושים אפוא? מילות הקסם הן תכנון, תכנון ושוב תכנון. עוד טרם הקיץ, על ההורים לחשוב איך רוצים שהקיץ של ילדיהם ייראה. איך רוצים שהבית יתפקד בקיץ? איזו אווירה רוצים שתשרור בבית בימי החופשה ומה ניתן לעשות מראש כדי שזה יתרחש? כמה שעות רוצים שהם ישחקו במחשב כל יום ובאיזו שעה רוצים שיחזרו הביתה בערב? עלינו להבין כי יציאה לטיול משפחתי של מספר ימים זה נפלא, אך הטיול מהווה מענה רק לאותם ימים. יש לעשות עוד פעילויות משותפות, קצרות יותר, גם בשאר הימים. זאת במקביל לארגון קייטנות הורים, ביצוע התנדבות משפחתית משותפת, סיוע לילד לקבוע מה ומתי הוא עושה בימים שבהם הוא לבדו ועוד. לאחר פתיח זה, ניתן להציע כמה עצות פרקטיות:

פגישה אישית מקדימה

יש לשבת עם כל ילד/נער לחוד ולדון על תכניות הקיץ שלו. השיחה צריכה להיות באווירה טובה (חצי אבטיח קר לא יזיק…) ולהתקיים מתוך הקשבה כנה. ההורה ילבן עם הילד "מהן ציפיותיך מהקיץ?" "כמה שעות מחשב הן סבירות בעיניך?" "כמה זמן תוכל להקדיש למטלות הבית?" (המטלות הן של כולנו ולא רק מוטלות על אימא…), "כמה כסף נוציא על פעילות בקיץ (מחנה, טיול וכו')?" "מה היא שעת חזרה סבירה הביתה בערב לצעיר בגילך?" ועוד.

יש לקבוע את דרכי ההתנהלות המשפחתית בקיץ מתוך הידברות והקשבה, כשההורה והילד מחליטים מראש על מתווה ההתנהגות בחופשה. על מנת לעשות כן עלינו להבין ולהפנים כי ילדינו זקוקים לגבולות (גם בגיל תיכון!) וכי שוטטות אין סופית בקניון או בשבילי היישוב עד אמצע הלילה אינה ערובה להמשך חינוכם לערכים ראויים.

שיחה משפחתית

כחלק מבניין הקיץ יש לקיים שיחה משפחתית של כולם יחד ולא רק שיחה פרטנית עם כל ילד. בשיחה נלבן תכניות משפחתיות משותפות, נדון על כללי ההתנהגות והנורמות של המשפחה בימי החופשה, נבחן כיצד נתקדם בלימוד התורה גם בימים אלו, נקבע מתי בני הבית יתפללו ועוד. כן נבחן שאלות כמו: כיצד נחזק קשרים חברתיים עם השכנים ועם החברים לספסל הלימודים? כיצד נתרום למשפחת העולים החדשים שהגיעה לאחרונה לשכונה? מי ומתי יבקר את סבתא? ועוד. כך נצליח לעבור יחדיו את החופשה באווירה טובה ובונה.

פגישה אישית שבועית

הקיץ הוא הזדמנות טובה להעמקת הקשר בין ההורים לילדים. מומלץ לתאם פעילות שבועית שההורה מקיים עם כל ילד. הליכה משותפת לבריכה, משחק כדורגל, הכנת ארוחת ערב משפחתית, התנדבות משותפת, לימוד תורה בחברותא, לימוד משותף של תוכנת מחשב חדשה וכדומה. דווקא בקיץ עלינו להקדיש זמן לחיזוק הקשר עם ילדינו, קשר בריא אשר בע"ה ילווה אותנו לאורך שנים.

הכינו לוח קיץ

התוצר של כל הדיונים יכול להתבטא בלוח קיץ גדול וייחודי לכל ילד. על הלוח יש לכתוב את כל האירועים הקהילתיים של בית הכנסת, תנועת הנוער, הקייטנה וכדומה. לאחר מכן נוסיף את האירועים המשפחתיים ולבסוף את התכניות האישיות של הילד. במשך הקיץ כדאי לבחון מעת לעת כיצד מתממשות התכניות שרשמנו מראש על הלוח.

דוגמה אישית

אם כהורים אנו שואפים שהילד יהיה עסוק בחופשה (גם) בעשיית חסד, כדאי שגם כמשפחה נפנה זמן ומרץ לפעילות התנדבותית ולא נקדיש את הפעילות המשפחתית המשותפות רק לפעילות של הפגה כמו טיולי מים או אכילת פיצה בעיר. דוגמה אישית שלנו כהורים וכמשפחה שווה יותר מאלף מילים. כן הדבר לגבי לימוד תורה, עשייה למען הבית עצמו ובעצם בכל תחום אפשרי.

חופשי ומאושר

יש הרואים בחופשה הגדולה סכנה נוראה. לדעתם היא מהווה אסון חינוכי, צניעותי ותורני. הם מתייחסים אל החופשה בפחד ורואים בה גורם אנטי-חינוכי. דא עקא, שפת ההפחדה אינה מתאימה לילדינו, היא אינה בונה כוחות בנפש אצל ילדים אלא משכנעת אותם שהם חלשים. השפה המתאימה לדורנו היא שפת האמון והאהבה.

יש להציג את ימי הקיץ כתקופת אתגר שבה יוכל כל אחד להוכיח לעצמו עד כמה הוא ערכי ואיכותי מבחירתו, אף ללא נוכחות רציפה ועקיבה של מוריו ושל הוריו. הרי רוב חייהם יהיו ילדינו ברשות עצמם, ואף בקיץ הם שיקבעו לפי רצונם חלק גדול מעיסוקיהם. צריך וניתן לאתגר אותם לקראת התנהגותם בקיץ בשפה מרוממת ומתוך שדר של אמון בכוחם ובטהרתם. עלינו לעודדם להציב בפני עצמם גבולות וציפיות ולהאמין ביכולתם לממשם.

העולה מכל זה הוא שימי החופשה הגדולה טומנים בחובם סיכון וסיכוי כאחד. אם חלילה נסמוך על המזל ונעמוד מנגד, ימי הבטלה הארוכים עלולים לחנך את ילדינו לערכים פסולים. אך אם נתגייס, בחשיבה, בתכנון ובעשייה מתמשכים – זו עשויה להיות תקופה של הידוק הקשרים המשפחתיים והפנמת ערכיה. סוף דבר, נדרשת אמונה. בין השאר: אמונה בעצמנו, כהורים. אמונה כי בע"ה יש בכוחנו להיות הורים משמעותיים ומכוונים דווקא בימי הקיץ. בע"ה, אין הדבר תלוי אלא בנו!

הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל