גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים גופניים, רגשיים וחברתיים רבים. ההתפתחות מתרחשת בתחומים אלה במקביל, כך שהבנים בגיל ההתבגרות מנסים להסתגל בד בבד למראה החדש של גופם ולתחושות החדשות הפוקדות אותם. השינויים האלה מופיעים בתקופה שמהווה קו התפר שבין תלות לעצמאות, בין ילדות לבגרות, והם משפיעים על היחסים עם ההורים והקשרים עם החברים. בשלבים שונים של ההתפתחות חשופים המתבגרים לגירויים רבים ומטרידים, פנימיים וחיצוניים, והם גורמים לעיתים לחיפוש אחר תשובות לשאלות פרקטיות ואף קיומיות.
אין אדם המתבגר ביום אחד. החיים בנויים מתהליכים. השינויים המשמעותיים, החיצוניים והפנימיים, המתרחשים בגוף ובנפש של הנער המתבגר מוגדרים כתופעות של גיל ההתבגרות, והם מהווים יחד חלק מתהליך של מעבר מילדות לבגרות הנמשך כמה שנים. השינויים החלים בתקופת ההתבגרות מתרחשים כאשר המוח מגיע לבשלות מספקת. בעקבות בשלות זו מתחיל המוח לשחרר הורמונים מסוימים, שמופרשים לדם ומשפיעים על פקודות לפעילות של אזורים אחרים בגוף. הפעילות ההורמונאלית המואצת הזו היא שמתניעה את תהליך ההתבגרות, ואת השינויים המהותיים בגוף ובנפש הכרוכים בו.
נהוג לחלק את גיל ההתבגרות לשלושה שלבים, שבהם מתרחשים גם שינויים פסיכולוגיים וחברתיים. המעבר ביניהם הוא הדרגתי, וקצב המעבר משלב לשלב שונה מאוד בין נער אחד למשנהו.
בשלב הראשון (גיל 10-14) מתחילים השינויים הגופניים, וקיימת עליה במודעות העצמית של הנער ובהתייחסות שלו למה שקורה בגופו. לעיתים קרובות תקופה זו מאופיינת בהתחלה של יצירת זהות עצמית ייחודית, הקשורה להתרחקות מסוימת מההורים. בשלב השני (14-16) מתחזק הקשר עם החברים על חשבון הקשר עם ההורים, ולעיתים אף נוצרים מתחים מסוימים בין הבן המתבגר להוריו. בשלב השלישי (16-21) תושלם ההתבגרות הנפשית והפרידה מההורים ועיצוב אישיות עצמאית, המתח בין המתבגר להוריו ירד, ויתבררו לעצמו תובנות אישיות.
חלק בולט מההתבגרות הגופנית הוא הצמיחה לגובה. בתהליך הצמיחה לגובה משחק תפקיד ראשי הורמון הגדילה המשפיע על צמיחת העצמות, ובסוף התהליך הורמוני המין גורמים לסגירת העצמות ולסיום הגדילה. לעומת תקופת בית הספר היסודי שבה קצב הצמיחה הממוצע הוא כחמישה עד שישה סנטימטרים בכל שנה – בתקופת ההתבגרות קצב הגדילה מתגבר, ומגיע לשיאו בתקופת הצמיחה המהירה הנמשכת כשנתיים-שלוש; בתקופה זו גובהים הבנים כשלושים סנטימטר, כמובן שיש שונות בין המתבגרים.. דרך אגב, ניתן לחשב את הגובה הסופי המשוער של מתבגר על פי גובה הוריו, באמצעות הנוסחה הבאה (בסנטימטרים): {גובה האב + גובה האם + 13} לחלק ל-2 = גובה ממוצע של הבן. כמובן שעשויה להיות סטייה של כמה ס"מ למעלה או למטה מחישוב זה, ולכן קיימת שונות בין גובה אחים. במקרים מיוחדים מבצעים צילום כף יד לבדיקת גיל עצמות, בדיקה שמתבצעת רק במקרים מיוחדים שבהם מתעורר חשד לבעיה כלשהי בתהליך הצמיחה או ההתפתחות המינית. היום קיימים ב"ה טיפולים תרופתיים ואחרים למקרים המעטים שבהם נמצאה בעיה התפתחותית אמיתית.
במקביל לצמיחה לגובה מתרחשת בגיל ההתבגרות עלייה ניכרת במשקל; עלייה זו חשובה כדי לאפשר תהליך צמיחה תקין, ולעתים היא אף מקדימה אותו. אחוזי השומן עולים בקרב מתבגרים בהשוואה לילדים, וגם מסת השרירים מתפתחת בגיל ההתבגרות, ומגיעה לשיאה לקראת סוף התהליך. גם נפח הדם, כמות הכדוריות האדומות ורמת ההמוגלובין עולים במהלך תקופת ההתבגרות. שינויים משמעותיים חלים גם במערכת הלב-ריאה: משקל שריר הלב מוכפל, לחץ הדם עולה ונפח הריאות גדל. שאר האיברים הפנימיים, כמו המוח, הכבד והכליות, גדלים אף הם.
ההתפתחות המינית
התפתחות מינית היא אחד התהליכים הבולטים והמשמעותיים בגיל ההתבגרות, כאשר גוף של ילד הופך לגוף של נער ובהמשך לגוף של גבר. שינוי זה יכול להיות מלווה בתחושות שונות ואף סותרות: בושה, גאווה, דאגה, שביעות רצון, הנאה, בלבול ועוד. תחושות כאלו ואחרות בעוצמות משתנות שכיחות מאוד, והן חלק מובנה מהתהליך. חשוב להדגיש שבדומה לתהליכי הצמיחה לגובה והעלייה במשקל, גם מועד תחילת ההתפתחות המינית וקצב התפתחותה שונים ממתבגר אחד לאחר.
כדי להבין את השינויים המתרחשים בגוף הנער, חשוב תחילה להכיר את איברי המין הגבריים החיצוניים והפנימיים.
הפין, אבר המין של הזכר, נחלק לגוף ולראש (עטרה). בתוך האבר עובר צינור השופכה. לצינור זה שני תפקידים הובלת השתן, ובזמן פעילות מינית הובלת נוזל הזרע, אל הפתח שנמצא בקצה ראש האבר, וממנו החוצה (אין אפשרות ליציאה בו זמנית של שני הנוזלים). האבר עשוי רקמות רכות, ספוגיות, המכילות כלי דם רבים. במצבים מסוימים, בדרך כלל בעת עוררות מינית (לעיתים בעת קור, או בעת קרי הלילה עליו ידובר בהמשך), מוגברת זרימת הדם לתוכם. תהליך זה גורם להתקשות הפין, לעיבויו ולהתארכותו ובהמשך להזדקפותו, ולכן הוא קרוי זיקפה.
תינוק זכר נולד כאשר סביב לקצה האבר (העטרה) נמצא כפל עור הנקרא עורלה. את כפל העור הזה מסירים בברית המילה (בברית המילה אין פוגעים כלל בפין עצמו!).
שני האשכים נמצאים בתוך שק האשכים. בכל אשך נמצאים מאז הלידה תאי זרע ראשוניים, ובו גם מיוצרים מגיל ההתבגרות תאי זרע חדשים. תאי הזרע עוברים תהליך הבשלה בתוך מערכת של צינורות דקים וארוכים, המקופלים בתוך האשך. האשכים גם מייצרים את הורמון המין הגברי טסטוסטרון (TESTOSTERON) בהשפעת ההורמונים המופרשים מהמוח. מיקום האשכים מחוץ לגוף חושף אותם מצד אחד לפגיעה (מכה באשכים כואבת כידוע ביותר), אך מצד שני מאפשר להם להתקיים בסביבה פחות חמה מחום הגוף (כ-35 מעלות במקום כ-37), עניין חיוני למניעת הרס תאי הזרע.
בחלק העליון של כל אשך נמצאת בלוטה הנקראת יותרת האשך, שבה מאוכסנים תאי הזרע שיוצרו באשכים, ובה הם ממשיכים להבשיל. ממנה יוצא צינור הזרע, המעביר את תאי הזרע מהאשך אל צינור השופכה. צינור הזרע עובר בקשת רחבה בתוך חלל הבטן, ואורכו כארבעים ס"מ. לפני החיבור לשופכה עובר צינור הזרע סמוך לבלוטת הערמונית ובלוטות זרע נוספות קטנות יותר; בלוטות אלו יוצרות את נוזל הזרע, שהוא נוזל בצבע שקוף-לבן המופרש יחד עם תאי הזרע בעת התעוררות מינית ופליטת הזרע מהגוף.
במקביל לתהליך הצמיחה המואץ של הגוף מתחילה גם 'התבגרות' אבר המין. בין גיל 9 ל-14 חל שינוי הורמונלי בגוף הגורם לאשכים לייצר את ההורמון טסטוסטרון, וזה גורם להתחלת תהליך ההתבגרות המינית-הגופנית. השינוי הראשון שאפשר לשים אליו לב הוא גדילת האשכים ושק האשכים; בדרך כלל צבע שק האשכים הופך למעט יותר כהה, ועורו נעשה מעט מקומט ולא חלק כפי שהיה קודם. קצב הצמיחה של שני האשכים אינו חייב להיות זהה – בדרך כלל במשך הזמן גודלם ישתווה אך אין זה הכרחי כלל. פעמים רבות אחד האשכים, בדרך כלל השמאלי, נמוך מעט יותר מהשני. בהמשך גדל גם הפין עצמו. יש לזכור שקיימים הבדלים גדולים מאוד בין גודל האבר של גברים שונים, ואין שום קשר בין גודל האבר לבין תקינותו ופוריותו בעתיד; רק אם בתום גיל ההתבגרות אורך האבר בשעת זיקפה קטן מעשרה סנטימטר יתכן שקיימת בעיה, וכדאי לפנות לרופא. כמו כן לעיתים בשעת זיקפה נראה לבחור שהאבר שלו אינו ישר לגמרי – גם זו תופעה נפוצה, ואין בה שום בעיה. במקרה שמדובר על עיקום משמעותי, או שקיים חשש לבעיה אחרת, כדאי לברר את העניין אצל רופא אורולוג.
במקביל לתהליך גדילת האשכים ונפחם מתחילים בגיל ההתבגרות תאי הזרע שבתוך האשכים להבשיל, ומתחיל ייצור של תאי זרע חדשים. כל יום, במשך כל היום, עד גיל זיקנה, מיוצרים באשכים עשרות מיליוני תאי זרע. תאי הזרע נדחפים תוך כדי הבשלתם לבלוטת יותרת האשך. מתחילת הייצור של תא זרע ועד הבשלתו המלאה עוברים כתשעים יום. בסוף התהליך מקבל תא הזרע את צורתו המוכרת, הדומה לראשן של צפרדע – גוף מעוגל-מאורך וזנב דק וארוך, המאפשר לתא הזרע לנוע בתוך הנוזל. תאי הזרע הינם זעירים ביותר, ורק באמצעות מיקרוסקופ ניתן לראותם.
זיקפה, הכוללת התעבות והתארכות והתקשות של האבר, מתרחשת בדרך כלל, אך לא תמיד, בעקבות ריגוש מיני כלשהו. באופן מזדמן היא עשויה לקרות גם בגיל הילדות, אך שכיחותה גוברת עם תחילת תהליך ההתבגרות. פעמים רבות מתרחשת זיקפה – שאינה קשורה לריגוש מיני – בסוף השינה, לקראת הבוקר, ותופעה זו מכונה 'זיקפת בוקר'.
תופעת קֶרי לילה היא פליטת זרע בלתי רצונית ובלתי נשלטת המתרחשת בשעת השינה. זוהי תופעה נורמלית לחלוטין – בדרך כלל היא אינה קשורה לחלומות שיש בהם ריגוש מיני, ונובעת אך ורק מהצורך של הגוף להיפטר מעודפי זרע שהצטברו בצינור הזרע. התרחשות הקרי מתגלית במציאת כתם שקוף-לבנבן על הבגד הצמוד לגוף או על הסדין (נוזל הזרע נוטה להיות שקוף כשהוא לח, ולבן כאשר הוא מתייבש; כתמי הזרע יורדים מהבגד בכביסה רגילה). מחשבות עם רקע מיני ביום, לעיתים בעקבות ראיית מראות לא צנועים, עלולות לגרום לחלומות בעלי רקע מיני בלילה, ובעקבותיהם לפליטת זרע בשעת השינה; אך כאמור פעמים רבות אין קשר בין קרי הלילה לבין הרהורים וחלומות לא-צנועים, ואין לשכוח שעל חלומותינו אין לנו שליטה במהלך הלילה. לכן מצד אחד ראוי לחיות כל היום תוך שמירת צניעות העיניים, הראש והלב, אך מצד שני אין שום סיבה לחוש רגשות אשם כאשר מגלים שאירע קרי לילה – 'אונס רחמנא פטריה'.
שינוי נוסף בהשפעת הטסטוסטרון הוא חילוף הקול, בעקבות התארכות והתעבות מיתרי הקול שנמצאים בקצה קנה הנשימה. במהלך כשנה יתחלף הקול ויהפך לנמוך יותר. לעיתים במשך התהליך משתנה גובה הקול ובאמצע הדיבור, אך תופעה זו תיעלם כאשר יושלם התהליך של חילוף הקול.
שינוי בולט נוסף הוא השינוי בשׂיעור של הגוף. השיעור נוסף בבטן התחתונה מעל וסביב הפין (שיעור זה נקרא שער הערווה), בבתי השחי, ובפָנים – זקן ושפם. גם תהליך זה, זמן תחילתו והימשכותו, שונה מאוד מאיש לרעהו, וטווחו הנורמלי נע בין הגילים 11-16. גם בעניין זה – אין שום קשר בין כמות השיעור בגוף לבין רמת הבגרות וכושר הפוריות העתידי.
לסיכום: "מבשרי אחזה"… בגיל ההתבגרות חווה הנער שינויים גופניים רבים לקראת הפיכתו לגבר.
קיימת שונות רבה בין המתבגרים באשר למבנה איבריהם השונים וקצב גדילתם. בכל תהייה ושאלה ניתן לפנות לגורמים מקצועיים מתחום הרפואה – רופא המשפחה, אנדוקרינולוג, אורולוג וכד', ולהימנע מחששות ומדאגות מיותרים.
ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית, http://www.katanchana.co.il
.
קריאה נוספת בנושא:
כיצד לשוחח עם הבן על התפתחותו הפיזית ? / הרב אלי שיינפלד. ראשי פרקים לשיחה עמוקה על שינויים פיזיולוגיים בגיל ההתבגרות
אודיו: "הורות והתבגרות" בנושא: הפיזיולוגיה של המתבגר / הרב אלישע אבינר והרב אלי שיינפלד. איך לפתוח שיחה – בתור מורה או בתור הורה – עם מתבגרים על השינויים הפיזיולוגיים שעוברים עליהם? אם לאבא קשה לדבר עם בנו על הנושא, האם האמא יכולה לדבר איתו?
אודיו: "הורות והתבגרות": התמודדות עם יצרים ומיניות וחשיבות השיחה עם המתבגר / הרב אלישע אבינר ואליהו אקרמן. על מה צריך לדבר עם המתבגר? איך לדבר אתו? התרבות שסובבת אותנו מתירנית, לא מכירה במושג "איזהו גיבור הכובש את יצרו". הרבה בני נוער מסתובבים עם סודות, עם חיים כפולים,…
עוד עם ד"ר חנה קטן בלב אבות:
התבגרות נשית גופנית – התפתחות מינית מוקדמת של נערות
גמילה מאמא – גמילה ממוצץ, מהגננת או מילדות היא שינוי מבורך, אבל נדיר שהתהליך עובר בקלות. גם מתבגרים עוברים תהליך של גמילה – מהילדות, והיא תהליך לא פשוט גם להורה וגם למתבגר.
גיל ההתבגרות- תחילת המחזור הנשי – שינויים גופניים ורגשיים עם תחילת ההתבגרות הנשית ותמיכת ההורים בתהליך
סרט: הפרעות במחזור במהלך ההתבגרות – הפרעות במחזור בגיל ההתבגרות עלולות להפריע לדימוי העצמי ולבטחון העצמי של הנערה. התופעה ניכרת במיוחד במהלך שנת השירות. מה גורם להפרעות בוסת? איך אפשר להרגע?
סרט: קשר אמא בת במהלך הההתבגרות – על הכנת האמא לגדילה של הילדה – קשר רגשי, פיתוח דימוי גוף נשי חיובי אצל הנערה, התייחסות להתפתחות הפיזית של הילדה בשמחה. על תופעות פיזיות מלחיצות כמו שיעור יתר, פצעי בגרות / אקנה, משקל יתר. התייחסות להפרעות אכילה – אכילת יתר ולעומתו אנורקסיה עד כדי הפסקת המחזור. על מה שיכול לעזור בקשר האמא-בת לפתח תחושה נשית נעימה – על חווית קניית בגדים ביחד.
סרט: התפתחות המתבגרת – על תחילת המחזור החודשי – על תחילת המחזור החודשי – טווח הגילאים להתחלת הווסת, ומה עושים אם ההתפתחות מוקדמת או מאוחרת מדי. איך ומתי מתחילים לדבר עם הילדה על קבלת הווסת.
