בקיץ האחרון כולנו התעוררנו למציאות אלימה. מציאות שבה בני-נוער שותים וודקה ומאבדים שליטה. בני-נוער הנוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים אינה תופעה חדשה. עם זאת ניתן לראות יותר ויותר בני נוער שותים משקאות אלכוהוליים וירידה בגיל תחילת השתייה. בל"ג בעומר האחרון באחד מהמושבים המבוססים בישראל, ילדי כיתה ו' התארגנו לקראת המדורה, זו היתה הפעם הראשונה שהם הורשו לארגן מדורה ללא ההורים. אכן הילדים ארגנו קרשים תפוחי אדמה ו.. שני בקבוקי וודקה.

בעבר נהגו אנשי המקצוע לציין שסיבת השתייה של מתבגרים נובעת מבעיה, מצוקה או טראומה שהנער חווה. אם בעבר נהגנו לומר ש"בעיה מובילה לשתיה", כיום ניתן לראות ש"שתייה מובילה לבעיה". כיצד הפך האלכוהול מרכיב מרכזי בתרבות הבילוי של בני הנוער, עד כדי כך שחלק מבני נוער מציינים שללא אלכוהול אין בילוי? במאמר זה אנסה להתחקות אחר הסיבות המרכזיות לשתיית בני נוער ולמנות דרכים בהם הורים יכולים לשפר את הבקרה ההורית על מנת להפחית הסיכוי שילדיהם ייפגעו בעקבות שתיית משקה אלכוהולי.

רצון להיות "גדולים": 

ראשית יש לזכור שתחילתו של הרומן בין המתבגרים לאלכוהול נובע מהרצון שלהם לחוות את עצמם "גדולים". סיגריות נרגילה ואלכוהול מהווים חלק מטקס המעבר מילדות לבגרות. הצורך של בני הנוער להיפרד מעולם הילדות ולהיכנס לעולם המבוגרים מעודד אותם לבחור סמלים המאפיינים את עולם המבוגרים – אלכוהול הוא אחד מהם.

זמינות האלכוהול:

סיבה עיקרית לשתיית אלכוהול היא זמינות המשקה. מאוד קל להשיג וודקה במדינת ישראל. וודקה נמכרת בכל מקום, 24 שעות ביממה במחירים הנעים בין 20 ל 120 ₪. כפי שבני נוער יודעים לציין "אין שום בעיה להשיג". למרות שהחוק הישראלי אוסר על מכירת משקאות אלכוהוליים למי שטרם מלאו לו 18 שנים, חלק מבתי הממכר מוכרים לבני נוער. במידה ו"יש בעיה" ולא מוכרים לנער משקאות אלכוהוליים, הוא יבקש מבחור או בחורה הנמצאים בקרבת מקום לקנות להם את המשקה האלכוהולי ואף ישאיר להם "טיפ" במידת הצורך.

לשתות זה חוקי: 

במדינת ישראל שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני נוער אינה מהווה עבירה בחוק. אלכוהול הינו הסם השכיח ביותר בקרב בני-נוער, יותר מסגריות (ניקוטין) או חומרים נדיפים. קיימת נטייה לזלזל במשמעות החוק ולומר שלחוק מעין זה לא יהיו שיניים. אכן ישנם בני נוער שיעברו על החוק כפי שהם עוברים על החוק בתחומים נוספים, וישנם בני-נוער שהנם שומרי חוק. עם זאת, מנתוני הרשות הלאומית למאבק בסמים ואלכוהול לגבי שכיחות השימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני נוער ניתן ללמוד ששכיחות השימוש בסמים חוקיים גבוהה יותר משימוש בסמים לא חוקיים בקרב בני נוער. כנראה שלחוק יש השפעה על כמות המשתמשים.

התעשייה: 

קיימת תעשייה שלמה המעודדת את ילדינו לקנות משקאות אלכוהוליים. ראשיתה בפרסומות ענק, המשכה בהזמנות למסיבות שמצויין בהם "אלכוהול חינם" לבני נוער, וכלה במכוניות הממלאות את הבג'ז במשקאות אלכוהוליים המגיעות למתחמי בילוי, מסיבות חוף, חורשות או מדורות ל"ג בעומר ומוכרות את המשקאות בתוך מתחמי הבילוי (או כפי שנהוג לקרוא להם Car Bar).

אלכוהול בבתים:

גם בבתים יש משקאות אלכוהוליים. חלק מבני הנוער יודעים לתאר כיצד הם לוקחים משקאות מהבית. בחלק מהמקרים ההורים נוסעים לחופשה והבית הופך למקום מפגש לבני נוער הכולל משקאות חינם מהבר המקומי. זכור לי נער ממושב בצפון שתיאר כיצד הוא הזמין קבוצת חברים אליו הביתה לערב שתייה שכלל וודקה שהיה בארון המשקאות של הוריו. עוד הוא ציין שלאחר שלגמו את כל הבקבוק, מילאו אותו במים על מנת שלא לעורר חשד והחזירו את הבקבוק למקומו.

האטרקציה: 

ילדינו גדלים על אטרקציות. הרעיון שצריך מתווך באירוע על מנת ליהנות מהחוויה, הינו תהליך נלמד כמעט מיום היוולדם של ילדינו. הליצן שמגיע כבר ביום ההולדת שנתיים והדי'-גיי' שמגיע ליום ההולדת בכיתה ד' הנם האטרקציות שעליהם ילדינו גדלים. סיגריות, נרגילה ואלכוהול הם האטרקציות הבאות. לא מעט מבני הנוער יציינו שהסיבה שהם שותים אלכוהול היא "כי משעמם".

הראש: 

אכן אלכוהול יכול לשנות את הראש. סטלה, סוטול, היי, שחרור, כיף הם רק מילים נרדפות לאותה התחושה ששתייה של משקה אלכוהולי יכול לתת. בד"כ מגיל 15 נשמע בני נוער שמדברים על הכיף שבשתייה. השחרור הצחוקים והקטעים שחבריהם עושים בעקבות שינוי מצב התודעה "משדרג" את האירוע. חלק מבני הנוער אף יודו שהם לא יכולים ליהנות מבילוי ללא תדלוק מקדים (תדלוק=שתייה). באחת מההרצאות להורים, פנה אלי אבא וציין שבתו (בת ה-16) ארגנה מסיבה בביתם וביקשה ממנו לארגן משקאות אלכוהוליים. האב סרב, הבת בכל זאת ארגנה מסיבה, החברים הגיעו והלכו לאחר חצי שעה כי… לא היה אלכוהול.

לחץ קבוצתי:

אותו מושג נדוש אבל מאוד רלוונטי לשתיית משקאות בקרב בני נוער. יום שישי, אחת לפנות בוקר, גינה ציבורית. חבורה של שמונה בני נוער בכיתה ט' יושבים בגינה החשוכה. אחד דאג לנרגילה, השני דאג לוודקה, השלישי לא אוהב וודקה ולא את עשן הנרגילה. עם זאת, ההחלטה לעשן או לשתות אינה תלויה רק בטעם האישי, אלא ברצון של אותו נער לחוות את עצמו שייך לחבורה. ברור לאותו הנער שהשתייה תסמן אותו כשייך, "מגניב" וכחלק מכולם. מתברר שבקרב בני נוער הרצון לחוות שייכוּת לעיתים קרובות גובר על השכל הישר. חלקם יהיו מוכנים להסתכן בהתנהגות שעלולה לפגוע בהם בשם הצורך להיות "בפנים".

סף ריגוש גבוה:

לאור העולם המהיר והגירויים המהירים, ילדינו מתרגשים מחוויות בעוצמות גבוהות. אם בעבר משחקי ילדים הצטמצמו לגוגואים, רביעיות, גולות, חבל, גומי וכדור רגל. בעידן המחשב והטלויזיה הרב ערוצית, המשחקים שילדינו נחשפים אליהם הנם בעוצמה גרייה גבוה יותר, כך שאותו גירוי שריגש ילד לפני 20 שנה כבר לא מרגש את ילדי 2010. הם צריכים "יותר חזק" על מנת ליהנות ולהתרגש. אכן לאלכוהול יש את הפוטנציאל לעשות זאת.

ההורים: 

הורים בד"כ לא מעודדים את ילדם לשתות משקאות אלכוהוליים אך בהחלט מאפשרים זאת. ראשית התופעה הינה בגיל 12 כאשר הורים מארגנים מסיבות בת-מצווה במועדונים ודאנס ברים על רקע משקאות אלכוהוליים. חלקם אף מזמינים בר אקטיבי לאירוע. אמנם המבחנות בבר האקטיבי אינם ממולאות במשקאות אלכוהוליים. אך ילדינו מתאמנים ב"להקפיץ" מיץ ענבים. לאחר מכן מגיעות מסיבות הבר-מצווה שבחלקם הילדים מחפשים את המשקה האלכוהולי ואכן זוכים לקבל אותו באותו אירוע, למרות נוכחות המבוגרים. לעיתים הורים עדים לקניית משקאות אלכוהוליים של ילדיהם ולא עושים דבר. באחד ממפגשי ההורים ציינה בפני אימא לנער בן 15 שביום שישי האחרון היא ראתה את בנה יוצא מהבית עם שני בקבוקי אלכוהול. לדבריה זה לא קשור אליו, בנה לא אוהב לשתות. המשקאות שייכים לחבר שלו שביקש ממנו לשמור לו את המשקאות. מתברר שרוב בני הנוער קונים את המשקאות מכספי הוריהם. דמי הכיס והכסף לסרט ופיצה לעיתים מהווים דרך להתארגנות של מספר ילדים על מנת לקנות בקבוק משקה חריף.

העובדה שהורים מאפשרים לילדיהם לבלות בשעות הלילה המאוחרות ברחובות, לצאת בסביבות 12 בלילה לבילויים ללא ידיעה ברורה היכן ילדיהם נמצאים ומה הם עושים בזמן הבילוי הופכת לא מעט מקומות בילוי אזורים בטוחים לשתייה.

מניעה: 

אם כך כיצד ניתן למנוע את הבעיה המדאיגה של שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני נוער?

התשובה אינה נמצאת במקום אחד. למדיניות המניעה יש משמעות רבה. חשוב לחוקק חוקים המגבילים את שתיית בני הנוער. החוקים יאפשרו לרשויות האכיפה למנוע מבני הנוער לשתות במקומות ציבוריים. גם לגורמי האכיפה יש תפקיד חשוב, לאכוף ושוב לאכוף את החוקים האוסרים מכירה של משקאות אלכוהוליים לבני נוער או נהיגה תחת השפעת אלכוהול. לצערנו, מספר רב של עסקים ופיצוציות מתפרנסים מעבריינות. לעיתים אף מוכנים לקבל דוחות ולהמשיך לעבור על החוק בשל הרווח הרב שהם משלשלים לכיסם ממכירת משקאות אלכוהוליים. גם למערכת החינוך יש תפקיד: ראשית, להגביר את המודעות לנזקי השתייה. ושנית, להקנות מיומנויות חברתיות שיאפשרו לנער/ה להתמודד במצבי לחץ.

קביעת מדיניות, אכיפה וחינוך הנם גורמים משמעותיים במניעה, אך הגורם המשמעותי ביותר הוא ההורים. ילדינו יוצאים מהבית לבלוי וחוזרים הביתה לאחר הבילוי. כיום ברור יותר ויותר, שהגורם המשפיע ביותר על קבלת ההחלטות של הילד – האם לשתות או לא. ואם כן, שתייה מבוקרת או לא – הם ההורים.

עצות: 

להלן מספר עצות שיוכלו לשפר את הבקרה שלכם ההורים על תרבות הבילוי של ילדיכם. הורות מיטבית אינה מונעת לחלוטין את האפשרות להיחשפות ילדינו למצבי סיכון. עם-זאת, להורים תפקיד מרכזי בהכוונה ויצירת תפיסה בקרב ילדיהם להימנעות והתמודדות עם מצבי סיכון.

חשוב לזכור שילדכם המתבגרים זקוקים למרחב של עצמאות המאפשר חשיבה עצמאית וביקורתית. הצורך שלהם למרחב משלהם הכולל דרישה לפרטיות, למפגשים חברתיים וקבלת החלטות עצמאית הינו תהליך בריא שחשוב לעודד. עם זאת, עדיין מדובר בחוויות ראשוניות הזקוקות להדרכה, הכוונה ובקרה. קבוצת השווים (החברים) אינה יכולה להוות תחליף להכוונה ובקרה, זהו מקומם ותפקידם של ההורים מתוקף ניסיונם והאהבה שהם רוכשים לילדיהם.

להלן מספר עצות ליצירת בקרה הורית:

– התעניינו בילדכם, דאגו מידי יום לשאול אותו לשלומו במפגש פנים אל פנים ולא דרך הטלפון.

– רצוי לקיים ארוחה יומית משותפת שבה ניתן יהיה לדבר סביב השולחן.

– במידה וילדכם יוצא מהבית בררו לאן הוא יוצא ועם מי?

– במידה וילדכם יוצא לבילוי, דאגו לשאול אותו לאן הוא הולך, עם מי הוא הולך, האם הוא מתכוון לשתות משקה אלכוהולי וכיצד הוא מתכוון לסרב לשימוש בסמים?

– העבירו מסר ברור על התנגדותכם לשתיית משקאות אלכוהוליים עם חבריו במקומות הבילוי.

– הגדירו לילדכם את שעות החזרה מחברים או מבילוי.

– היו ערים מידי פעם כאשר ילדכם חוזר מבילוי.

– עודדו את ילדכם לברוח במידה והוא נחשף למצבי סיכון הכוללים: שיכורים, דילרים, שימוש בסמים על ידי חברים, ילדים או אנשים שהם עלולים להסתכסך עימו.

– בקרב בנים, הסיכון לפציעה, פגיעה ומעורבות באירוע אלים גדול יותר מאשר בקרב נערות. חשוב לשוחח עם בנים לגבי היכולת שלהם לבטא את גבריותם בדרכים לא סיכוניות.

– חשוב להגביל את דפוסי הבילוי של ילדכם במידת הצורך.

– צפו מילדכם לקחת אחריות בכל מרחב שבו הם דורשים עצמאות – בחדר שלהם, ב"יציאות" שלהם, בלימודים שלהם, בנהיגה שלהם ובמפגשים החברתיים שלהם. הגדירו בצורה ברורה את המושג אחריות וכיצד אתם מצפים שהיא תתבטא בחיי היום יום.

– במידה וילדכם לוקח את הרכב, בררו שהוא לא מתכוון לשתות. במידה והוא נוסע עם חברים לבילוי בדקו עם ילדכם לגבי נהג תורן ובררו את שמו.

– דברו עם ילדכם ואפשרו ערוץ תקשורת פתוח. היו גאים בו והמשיכו לחזק ולעודד אותו במקומות הראויים. גישה חיובית תאפשר קבלת המסרים שלכם.

לבסוף המשיכו לאהוב את ילדיכם המתבגרים גם ברגעים קשים. הם זקוקים לחום, אהבה והגנה גם אם הם מתכחשים לכך, וזכרו שבריאותם הנפשית והגופנית חשובה יותר מאושרם כפי שהם רואים אותו בגיל הנעורים.

יאיר אפטר, מנהל מכון יסודות יוזמות חברתיות

עוד עם יאיר אפטר בלב אבות:

"אני אוהב אותי" – על הערכה עצמית בקרב מתבגרים ותפקיד ההורים / איילה לויטה ויאיר אפטר – מדוע הערכה עצמית חשובה וכיצד מטפחים אותה?