בשנים האחרונות הפך השימוש בסמים לנחלת הכלל: לא עוד סמים בקרב שכבות אוכלוסיה  במצב סוציו-אקונומי נמוך בלבד, אלא שימוש בסמים גם בקרב אוכלוסיות מבוססות יותר ואף בקרב  הנוער הדתי.

השימוש בסמים מלווה באווירה חברתית סלחנית וסובלנית, אך למעשה מדובר בתופעה שהפכה לנפוצה ומהווה בעיה קשה לחברה בישראל.

מנתוני מחקרים עולה כי :

• ישנו גידול מתמשך בשכיחות השימוש בסמים בקרב בני נוער. ממחקרים עולה כי  כ-10.7% מדווחים על שימוש בסם לא חוקי כלשהו. כ- 14% מדווחים על שימוש בחומרים נדיפים (טיפקס, דבק מגע , גז מזגנים , גז צחוק וכד').
• גיל תחילת השימוש הולך ויורד. שימוש בחומרים נדיפים: החל מגיל 12, עישון סיגריות, שתיית משקאות אלכוהוליים: החל מגילאי 13, שימוש באקסטזי: גילאי 13.6, שימוש בחשיש, מריחואנה או גראס: החל מגילאי 14.6.
• הסמים (והאלכוהול) זוהו כגורמים עיקריים לתחלואה ומוות בקרב בני נוער היות והשימוש בהם מוביל לעיתים להתנהגויות מסכנות כגון פעילות מינית, זנות, אלימות, תאונות דרכים והתאבדות.
• נראה כי בקרב בני נוער עולה מחבר העמים וכן בקרב האוכלוסייה האתיופית והערבית אחוז השימוש בסמים גבוה יותר.
• אחוזי שימוש גבוהים במיוחד אצל נוער הנושר ממסגרות החינוך.

אוכלוסיית המתבגרים הינה אוכלוסיה בסיכון בשל מספר גורמים:

1. שינויים דרסטיים בכל תחומי חיי המתבגר כמו צמיחה מואצת, שינויים הורמונאליים ושינויים בחשיבה המביאים לקושי בהסתגלותו ובהסתגלות הסביבה.
2. בלבול אישי וחברתי- פער בין בשלותו הקוגניטיבית של המתבגר (גיל 16 לערך) לבין בשלותו הרגשית (גילאי 25 לערך). כמו כן בחברה המערבית המודרנית, שלא כמו בחברות מסורתיות, אין ציון ברור לזמן בו הופך ילד למבוגר.
3. בני הנוער נתונים ללחץ חברתי, הם מחפשים את זהותם ומתקשים לעיתים לעמוד בדרישות החברה מול תכתיבים חברתיים מצד קבוצת השווים.
4. מתבגרים נוטים להתנהגות של נטילת סיכונים על מנת לבחון את גבולות העצמי  שלהם ואת יכולותיהם.

לעיתים שימוש  מזדמן בסמים עשוי להיות אחד ממרכיבי הנורמה החברתית ואינו הופך לתלות ואף יתכן כי לאחר גיל ההתבגרות תחלוף התופעה, אולם  חלק מן המתבגרים שהתחילו להשתמש בסמים בגיל הנעורים ימצא בסם מענה לפתרון בעיותיו וידרדר להתמכרות.

השפעות סביבתיות ומגמות התנהגותיות העשויות לנבא אפשרות של שימוש  קבוע בסמים:

סממנים התנהגותיים:

תוקפנות, חיפוש ריגושים, צורך בגירויים מרובים והתנסויות חדשות, נטייה להרפתקנות ולנטילת סיכונים, אימפולסיביות, קושי בדחיית סיפוקים, הישגים נמוכים, הפרעות קשב וריכוז שאינן מטופלות כראוי ונטייה להתגרות בחוק.

מניעים חברתיים:

חיים בסביבה בה הזמינות לסמים ואלכוהול גבוהה, קשר עם גורמים עבריינים, נורמות חברתיות מתירניות בנושא ופיקוח סלחני, נטייה להיגרר אחר לחץ חברתי והשתלבות חברתית לקויה.

משתנים משפחתיים:

קושי בהתנהלות ההורית- בהצבת גבולות ובתמיכה, שימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני משפחה, משברים משפחתיים- גירושין, מוות, חולי וכד', אלימות במשפחה, ניצול מיני או פיזי.

ע"פ תיאוריית "סמי השער" (Kandel) קיימים מספר שלבים התפתחותיים של מעורבות בשימוש בסמים: 1- שתיית בירה או יין. 2- עישון סיגריות או שתיית משקאות אלכוהוליים כבדים. 3- שימוש במריחואנה. 4- שימוש בסמים בלתי חוקיים אחרים.

נמצא כי- 96% מבני הנוער שהידרדרו לשימוש בסמים בלתי חוקיים עברו את שלושת השלבים הראשונים. מכאן ששימוש בחומרים ממכרים, גם אם הם חוקיים, בגיל צעיר מעלה את הסיכון לשימוש קבוע ואף להתמכרות בגיל בוגר יותר.

סימני אזהרה התנהגותיים:

חלק מן הסימנים המעידים על אפשרות של בעיה הקשורה בשימוש בסמים הם:

• • שינויים קיצוניים במצבי הרוח: אגרסיביות, אדישות, עצבנות, חרדה, דיכאון.
  • ירידה לא מוסברת בתפקוד כמו: ירידה בהישגים, היעדרות ממסגרות קבועות, ירידה בעניין ובמוטיבציה.
  • שינוי בהתייחסות כלפי המשפחה: התרחקות, הסתגרות בחדר הפרטי, עימותים גוברים.
  • אבדן התיאבון, ירידה במשקל, חולשה, הזנחה אישית.
  • אימוץ עמדות שאינן נורמטיביות, התנהגות אנטי חברתית, התנהגות המועדת לפציעות.

התערבות:

אם אתם חושדים כי ילדכם משתמש בסמים, תלמיד בכתתכם או אחד מחבריכם, פנו אליו בשיחה ישירה וכנה: הסבירו ופרטו את הסיבות לדאגתכם ואת חשדותיכם, הימנעו מלהאשים או להטיף- הטפת מוסר או האשמות עלולים ליצור נתק בניכם. כבדו את רגשותיו ודעותיו גם אם אינכם מסכימים עמו בכדי שיוכל להתבטא בגילוי לב.

פניה לטיפול:

בכדי לבחון ולהעריך את מימדי השימוש לרעה בסמים יש לפנות לאיש מקצוע.

אבחון והערכה כוללים מספר מימדים:

1. זיהוי ואבחון דפוסי השימוש: סוגי הסמים הנצרכים, כמותם, תדירות השימוש ומשך הזמן.
2. הערכת נזקי השימוש: מבחינה אישית, חברתית, משפחתית ומשפטית.
3. התייחסותו ותפישתו של הפונה כלפי השימוש בסמים.
4. סביבת הטיפול: טיפול פרטני, מסגרות טיפוליות בקהילה, מסגרת טיפולית סגורה, אשפוז לגמילה פיזית- תלוי בהיקף וחומרת הבעיה.

מטרות הטיפול:

•  להקנות דפוסי תקשורת ויחסי גומלין מאוזנים עם חברים והורים.
•  לחזק את ההערכה העצמית, השליטה העצמית ולפתח מיומנויות אסרטיביות.
•  להקנות לנער/ה מיומנויות חברתיות כדי שיוכל לעמוד בלחץ חבריו והשפעות התקשורת.
•  לסייע לו למצוא דרכים חלופיות לסיפוק הצורך בריגושים.

מחקרים מצביעים על כך:

•  ככל שהטיפול ארוך יותר חל שיפור משמעותי יותר במצב הנער/הנערה.
•  קשר טיפולי עם המשפחה מגביר את סיכויי המטופל להשלים את הטיפול.
•  טיפול קוגניטיבי התנהגותי מגביר את יעילות הטיפול בתחום זה של השימוש לרעה בסמים.

יפעת גלבוע, עו"ס קלינית MSW מטפלת פרטנית במבוגרים ובני נוער  טלפון: 0508266258.

לקריאה נוספת:

גורמים העלולים להפנות צעירים אל המשקה האלכוהולי ואל שתייה מופרזת / אלכס גינייזר. מה מביא ילדים להתמכרות בשתיה חריפה?

מחקר: רוצים למנוע שימוש בסמים ואלכוהול? חזקו התפתחות חיובית ומנהיגות במתבגרים / יפה צוברי. להורים כוח רב בעיצוב גישת הילדים לסמים ואלכוהול. מחקרים מצאו כי התמקדות בפוטנציאל החיובי של הילדים מובילה להעצמתם האישית ומכאן להימנעותם ממצבים סיכוניים. קיימת חשיבות עמוקה לחינוך למנהיגות המגביר את…

תרבות הבילוי ושתייה של משקאות אלכוהוליים בקרב בני נוער ובקרה הורית / יאיר אפטר. מדוע בני הנוער צורכים אלכוהול? סקירה מקיפה מלווה בעיצות מעשיות להתמודדות עם התופעה