איפה שהוא באמצע כיתה ז', הורים ותלמידים רבים עומדים בפני אחת ההחלטות הסבוכות בחייהם. היכן ימשיכו הבן והבת בשלב הבא? לישיבה התיכונית-סביבתית למיטיבי הלכת או לישיבה המדעית-טכנולוגית למיטיבי השבת. לאולפנה העירונית לאומנויות ולתיאטרון או לאולפנה הבִּנימִינִית השומרת על מיגרון.
אחת מהשאלות הגדולות העולות על הפרק היא שאלת הפנימיה.
לא בקלות מחליטים מתבגרים ללכת לפנימיה. גם לעצמאיים ביותר, חשובה הקרבה לבית, להורים ולמשפחה, ואם לא להם – אז לחברים בעיר או ביישוב ולא שכחנו את הסניף כמובן. אחרים מעלים את הקושי בהתנהלות היומיומית מחוץ לבית ועמידה בכללי הפנימיה הנוקשים בדרך כלל. אלו ואלו חוששים מהמפגש החברתי החדש. שלא כמו באקסטרני, כאן אתה יום ולילה עם החברים הטובים והפחות טובים. אינך חוזר כל ערב ל"טעינה" בביתך הטבעי והמוכר. ההתמודדות רצופה וארוכה למשך שבוע ובשבת ישיבה – לשבועיים.
לא בקלות מחליטים הורים לשלוח את ילדם לפנימיה. לא קל להם לראות את מיטתו הריקה מידי יום, לאחר 14 שנות מגורים משותפים. והפחד הגדול: כיצד יסתדר עם מורים חדשים, חברים חדשים וחוקים חדשים. ומה עם התקשורת? הלוא ידוע שמתבגר בפנימיה מתקשר בממוצע פעם וחצי בשבוע להוריו וגם אז דיבורו לקוני במיוחד: "מה קורה?" ; "מה אתכם?" "בסדר" ; "סבבה" ; "יאללה ביי"…. כיצד ידעו מה באמת עובר עליו? האם טוב לו? האם טוב לו מספיק? מה הוא אוכל ומה לא? האם ישן מספיק? מיהם חבריו?
האמת היא, ששאלת הפנימיה אינה פוסחת גם על שולחנות הצוות בישיבות ובאולפנות, העורכים מידי פעם בדק בית ובוחנים מחיר לעומת תועלת.
לא בקלות מחליטה ישיבה תיכונית או אולפנה להחזיק פנימיה. במישור הכלכלי, הפנימיה אינה "משתלמת". את ההוצאות הרבות ניתן היה להפנות לתגבור לימודי ולפעילויות חברתיות מגוונות. גם במישור החינוכי עולות שאלות רבות מספור. למשל, האם טוב לצוות ולתלמידים להיות זה לצד זה באופן רציף או שטוב היה לשני הצדדים להתרענן בבית עד הבוקר הבא? האם טוב למתבגרים להיות זה לצד זה מסביב לשעון? האם אנשי הצוות בפנימיה מסוגלים לתת מענה חינוכי הולם לכוחות הרבים הפועלים בה? אולי טוב וטבעי שהילדים יחזרו להתחנך אצל הוריהם?….
הורים ומחנכים רבים מתלבטים בשאלת הפנימיה, ואכן אין לה תשובה חד משמעית, כיוון שהיא תלויה במשתנים רבים. למשל: דרכה החינוכית של הישיבה, באיזו פנימיה מדובר (פנימיה או חצי פנימיה), מהם התנאים הפיזיים והשפעתם על המתבגר, מי בצוות המחנכים ומי בצוות המדריכים, מי ההורים ומה יכולת התמיכה שלהם בשלט רחוק. לפני הכל יש לבדוק מי המתבגר ומהם איכויותיו וקשייו וכו'.
לסיכום, הפנימיה היא כלי וככל כלי תלוי מה עושים איתו ומי עושה איתו. הפנימיה יכולה להיטיב עם אחד ולהזיק ביותר לאחר. אם החלטתם לשלוח את הצאצא לישיבה/אולפנה עם פנימיה, שימו נא לב לנקודות הבאות:
א. מרחק – מסגרת המרוחקת מידי מהבית, מבזבזת המון אנרגיות מהבן ומכם. חשבו נא על ההתאוששות המתבקשת לאחר כמה שעות נסיעה כל פעם, לעיתים בטרמפים (סוגיה בפני עצמה). האם תוכלו לבקר בקלות ובתדירות סבירה? לבוא ללמוד איתו בסדר ערב? להקפיץ לו בגדי שבת ששכח?
ב. מעקב – האם יש ביכולתכם לעקוב בהתמדה אחר התקדמותו האישית והלימודית בשלט רחוק? לדעת אם טוב לו שם? אם הוא בודד? להזכירכם, תלמיד המתחיל ט', לא מזמן סיים ח', ותלמיד ח' זקוק לכל הדעות לתמיכה ולמעקב של הוריו במישור הלימודי. האם תוכלו להיות שם בשבילו?
ג. תקשורת – האם בניתם כבר עם ילדכם ערוצי תקשורת המוכיחים את עצמם? האם התרגלתם לשבת סתם כך ולדבר על נושאי ליבה בחייו ובחייכם? האם בניתם אמון שיאפשר לילדכם לראות בכם כתובת ראשונה לקשייו ולהתלבטויותיו?
ד. חברים ותנועת הנוער – כשהבן אומר "כן" לפנימיה, הוא עלול לומר "לא" לעוגן החברתי המוכר שלו בשכונה או ביישוב. ההדרכה בתנועת הנוער, החשובה ביותר מאספקטים רבים, עשויה להישלל ממנו בגלל חוסר הזמינות והפניוּת.
ה. משפחה – כיצד תסייעו לשמירת וביסוס הקשר בין ילדיכם במיוחד כשיש כמה מתבגרים בבית הלומדים בפנימיות או בוגרים בישיבות גבוהות וכדו'? האם נגזר על ילדיכם להיות עם "שכן קרוב" וללא "אח רחוק"?
ו. עומס – הישיבה התיכונית הפנימייתית מייצרת עומסים שונים: עומס לימודי – מקצועות רבים ושעות רבות של למידה. בישיבות רבות סדר הערב מסתיים באזור השעה 20:00. עמידה בכללים – בניין הכיתות, חדר האוכל, הפנימיה, אולם הספורט והמועדונים שכבתיים מחייבים תקנות וחוקים רבים. שעות השינה – תלמיד ישיבה תיכונית פנימייתית מכיתה י' ומעלה ישן בממוצע 5 שעות בלילה.
ז. קדושה – באופן טבעי לאחר יום הלימודים העמוס שהתחיל בסביבות 07:00 והסתיים לו אי שם ב20:30, מהווה הפנימיה אגן ניקוז לכל האנרגיות של רתיחת הדמים המובנית בגיל הנעורים, האצורות במשך היום. עישון הסיגריות והנרגילות, השתייה החריפה והצפייה בסרטים לא ראויים, אינם מתרחשים בבניין הכיתות ובוודאי שלא בבית המדרש אלא דווקא בפנימיה ובסביבתה. מספיק תלמיד אחד מהסוג הזה כדי להכניס את בנכם לחבורה מפוקפקת זו. כיצד תוכלו לדעת שהישיבה שבחרתם יודעת לייצר תרבות חיובית אלטרנטיבית בערבים? האם המערך החברתי בישיבה שבחרתם יודע לתעל את האנרגיות הרבות של גיל הנעורים לעשייה חיובית מידי ערב?
ח. חינוך בקבלני משנה – האם המסגרת, על כל חלקיה, ממשיכה את הקו החינוכי בביתכם? האם ילדכם ימשיך לספוג את הערכים המשפחתיים שלכם כשהוא מבקר בבית יממה וחצי בשבוע בלבד? כיצד?
הכנה וחשיבה משותפת שלכם עם הבן והבת תאפשר לכם ולהם לנחות נחיתה רכה בישיבה ובאולפנה ואף לזרוע אופטימיות רבה להצלחת השנים הבאות.
צביקה מור, מאמן הורים ונוער, התמחות באימון ADHD,
052-6070954 more-lanoar.co.il
