כל הפוסטים מאת levavot

פרשת האזינו

א. "יערוף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי" (דברים ל"ב, ב'):

מתואר כאן ידע ומוסר שמגיעים מלמעלה למטה. מהי הדרך הטובה ביותר להקניית ידע וערכים? האם ההוראה במוסדות החינוך צריכה להתבצע באופן פרונטאלי (מלמעלה למטה) או באופן אחר?

 

ב. "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור" (דברים ל"ב, ז'):

מפסוק זה לומדים על חשיבות לימוד ההיסטוריה. מה דעתכם על נתינת שמות לילדים על שם מישהו מהדורות הקודמים (סבא וסבתא, יהודים שנרצחו בשואה, דמויות מן התנ"ך והמשנה ועוד)? האם יש לכך חשיבות? האם כשהילד יגדל הוא ירגיש "מסכן"?

פותחים שולחן – לפרשת האזינו

"הורות והתבגרות" בנושא: חינוך למצוות בשמחה בגיל ההתבגרות

להאזנה להקלטת התוכנית:



 

הרב זאב קרוב,
מרצה בנושא חינוך ילדים, לשעבר ראש הישיבה התיכונית קרני שומרון

הפסיכולוגית יעל שפר

לרשימת הקלטות השידורים של התוכנית "הורות והתבגרות"

.

עוד עם הרב זאב קרוב בלב אבות:

התמודדות עם משברים בגיל ההתבגרות – איך מתמודדים עם משברים דתיים בגיל ההתבגרות? האם בעיות גיל ההתבגרות הן תופעה של העדן החדש? איך נבין את מה שהנערים עוברים? ומה אפשר לעשות?

מבחן התוצאה או מבחן הדרך? – על חשיבות החינוך לדרך נכונה ולא לתוצאה

החינוך החיובי – מהות החינוך- "אל תעשה" או "עשה"?

עין טובה על ילדינו  – על החשיבות לדון לכף זכות את ילדינו למרות הקושי שבכך..

גיל חינוך-עד מתי? – עד איזה גיל מותר להורים לחנך את ילדיהם? ומדוע?

בני קנה אייפוד ללא אישור – על אייפוד, אמון וחינוך לעצמאות

 

 

 

 

 

תסמונת הקן המתרוקן

תסמונת הקן המתרוקן

סוף הקיץ מביא עמו שינויים רבים בהתנהלות של בתים רבים בארץ. הילדים יוצאים מהבית לחלק נכבד המיום, חלקם אף לפנימיות במסגרת האולפנות והישיבות. הבוגרים יותר פורחים להם לישיבות הגבוהות, למכינות ולשירות הלאומי, ובל נשכח בני גיוס אוגוסט שבימים אלה כבר מתחילים את החודש השני שלהם בטירונות.

ברבים מהבתים הללו נותרים מאחור ההורים אשר מוצאים את עצמם בפעם הראשונה מזה שנים רבות לבד. תחילת השנה החדשה מסמנת עבור אותם הורים כניסה לשלב חדש בחיים, שלב "הקן המתרוקן". מדובר בשלב חשוב בחיים שמתקבל ברגשות מעורבים. מחד הוא מסמן את המעבר לשלב מתקדם יותר בחיים. ההורים יכולים סוף סוף לנוח אחרי שנים של התעסקות אינטנסיבית בגידול הילדים, אולם למנוחה זו מתלווה תחושת אובדן לא פשוטה. הבית שקט יותר. יש פחות כלים בכיור, וכבר אי אפשר להאשים את הילדים בבלגן שאיננו. מכונת הכביסה עובדת פחות, "הבית" הולך לישון מוקדם. רעשי הרקע הקבועים של הבית דוממים. השקט שמשתרר גורם אצל בני הזוג צורך לדבר יותר אחד עם השני כדי למלא את החלל. עבור זוגות מסויימים מדובר במצב אידאלי, אלא שאצל אחרים הוא דווקא מרתיע.

תסמונת "הקן המתרוקן" מפחידה מאוד זוגות שבמשך השנים נהגו לטאטא דברים אל מתחת לשטיח. זהו מבחן קשה שבו לפתע מוצאים את עצמם יחד שני אנשים שביניהם שוררת תחושת זרות. השיחות שלהם שנסובו במהלך כל השנים סביב הילדים, לא אפשרו להם לפתח זהות זוגית. הם לא יודעים להנות האחד עם השני. הם לא יודעים לדבר ומאידך הם גם לא יודעים לריב. עבור זוגות שכאלו, עזיבת הילדים את הבית היא משבר שמאיים על עצם המשך קיום הזוגיות. זוגות שכאלו נאלצים לפתע להתחיל ולבנות מערכת יחסים בגיל מאוחר. הם צריכים ללמוד לחזר האחד אחר השני כפי שעשו בגיל 18 ולגלות תחומי התעניינות משותפים. הם צריכים לדבר על בעיות וצריכים לפתור את כל הכעסים והתיסכולים אשר הצטברו במשך השנים שתמיד היה נוח להתעלם מהם.

מכאן שחשוב להתכונן לפריחתם של הילדים מהקן. חשוב שבני הזוג ישוחחו על כך מבעוד מועד וינסו לתכנן אותה בצורה מושכלת. האמת היא שלא חסר מה לעשות. בכל בית ישנם הרבה מאוד דברים שלא היה פנאי להתפנות אליהם בשל המטלות הקשורות בגידולם של הילדים. זהו בדיוק הזמן להשקיע בעבודה, בלימודים, בטיולים, בהתנדבות בקהילה. את תחושת הבדידות ניתן להפיג בחידוש קשרים עם חברים שנמצאים אף הם באותו שלב של מעגל החיים.

במקביל יציאת הילדים מהבית מאפשרת הסתכלות חדשה עליהם. השלב בו הילדים מתחילים לבנות את החיים הבוגרים האישיים שלהם, מזמן להורים הזדמנות ללמוד ולהעריך אותם. זהו אחד המבחנים המשמעותיים ביותר של החינוך אותו העניקו ההורים לילדים. אמנם הורים מתגעגעים לילדים כאשר הם כבר אינם בבית, אולם ככל שהם מבינים ומפנימים את ההכרה כי העצמאות החדשה של הילדים הכרחית להתפתחותם, כך ההורים לומדים לחיות עם הגעגועים ללא מעוקה. יחד עם זאת, יש לזכור כי גם כאשר הילדים עוזבים את הבית, הם עדיין זקוקים להורים, לעצה טובה, לאהבה וקבלה ולפעמים גם לסיוע חומרי או כלכלי.

אולם האמת היא שאין במעגל החיים המשפחתיים תקופה שהיא טובה יותר או פחות מהאחרת, גם אם לפעמים נדמה לנו כך. מכאן שהמשימה היא לנסות לגלות את המיוחד בכל תקופה ולנסות להפיק ממנה את המקסימום.


ד"ר דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי, מנהל קליני של מכון שינוי, הרצליה.

פותחים שולחן – לפרשת נצבים

נסתר וגלוי – "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (כט,כח) – האם אתם מרגישים שהאנשים הסובבים אתכם מכירים אתכם באמת? האם הם מודעים גם לצדדים הפנימיים והנסתרים שלכם? האם יש סודות שאתם מסתירים מבני-אדם? תנו דוגמא למשהו על עצמכם שמרבית האנשים שמכירים אתכם לא יודעים. האם קרה פעם שמשהו שגיליתם לפתע על בן אדם שינה את כל היחס שלכם אליו?

האם אתם מסכימים לאמירה ש'בין בני-זוג אין סודות' או שגם אצל איש ואישה נשואים יש דברים שכל אחד שומר לעצמו?

תשובה – "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ" (ל,ב) – אילו אסוציאציות עולות לכם בראש כשאתם שומעים את המילה 'תשובה'? אילו רגשות מתעוררים אז בליבכם? שליליים/חיוביים/שמחה/עצב/תסכול/כבידות/אופטימיות/יאוש וכו'). מה הם שלושת הדברים המרכזיים שהיית רוצה לחזור בהם בתשובה? (את התשובה הזו יענה כל אחד לעצמו). מה הדברים המרכזיים שהציבור הדתי-לאומי צריך לשפר בשנה הבאה עלינו לטובה? ומה עַם ישראל בכללו?

דורות – "וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (ל,ה) – במה לדעתכם הדור שלנו טוב יותר מדורות שעברו, ובמה פחות טוב? כשאתם מסתכלים על החיים של סבא וסבתא שלכם – במה אתם מקנאים? האם בעיניכם העולם שלנו נמצא במסלול של השתפרות והתעלות או במדרון חלקלק של התדרדרות ונסיגה? אם הייתה לכם האפשרות לחזור אחורה במכונת הזמן ולקפוץ לביקור בדור מסויים בעבר, לְמַתָי הייתם רוצים לחזור? האם הייתם רוצים להיוולד ולחיות אז בקביעות?

להיות יהודי "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ" (ל,יא.יד) – האם להיות אדם מאמין ושומר מצוות זה דבר 'קל' ו'קרוב' או דווקא קשה ומורכב? במה תלויה התשובה לשאלה הזו? (באופי של האדם/בסביבה שלו/בבחירה שלו/במשהו אחר).

פותחים שולחן – לפרשת וילך

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.

 

  054-6702313

חלק מן השאלות פורסמו בשנת תש"ע בעלון הצעירים "עולם קטן" במדור "הביעו עמדתכם"

 

עלון 'סוגרים שבוע' להדפסה – לפרשת נצבים-וילך

כיצד נלווה נכון את ילדינו לקראת יציאה לישיבה או אולפנא


.



הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל

תלמיד חטיבה מכין שיעורי בית

עולים לט´ – מתחילים את הישיבה התיכונית ברגל ימין

מתחילים את הישיבה התיכונית ברגל ימין

גם אם מאות אלפים כבר עברו בהן בשבעים השנים האחרונות, גם אם גם אתם בוגרים של ישיבה תיכונית וגם אם שכניכם הלומדים בהן כיום נראים בסך הכל בסדר גמור, וגם אם הבן שלכם הוא הכי מוצלח בעולם – גם לכם יש עדיין כמה הכנות לקראת הישיבה התיכונית.

גם בישיבות התיכוניות הזמן לא עמד מלכת והותיר את רישומו בשינויים רבים לעומת הישיבה התיכונית המוכרת לכם מלפני 20 שנה, בתקופת האבן של האסימונים והטלפונים הציבוריים. הבן שלכם, שזו השנה הראשונה שלו בישיבה התיכונית, הוא אדם בפני עצמו, אישיות מיוחדת שטרם התנסתה באתגריה הרבים של הישיבה התיכונית. ושכחנו להזכיר שלפני חודשיים הוא סיים כיתה ח'. פשוט ילד שזקוק עדיין לליווי, להדרכה ולתיווך שלכם. זה מצוין שאתם נותנים בו אמון לכל אורך הדרך ומאמינים שהוא יעבור בהצלחה את המשוכות הרבות ששנת המעבר הזו מציבה לו, אך מעבר לאמון כדאי לתת כלים. מעבר למילים הטובות כדאי לחשוב מה זה בעצם ישיבה תיכונית, מה יש בה ומה אין בה ולהתכונן בהתאם.

הטוב ביותר הוא לשבת יחד – אבא אימא ובן – ולחשוב בסיעור מוחות משותף על הדברים, ואם צריך – לקחת גם דף ועט למען הסדר הטוב. וגם אם אינכם מצליחים לגייס את הבן לשיחה משולשת, שבו אתם, אבא ואימא, וחשבו על בנכם ועל תפקידכם בשנה הקרובה. נסו אח"כ לשתף את הבן במסקנותיכם.

לפני הכל, כדאי ורצוי מאד שתקבלו החלטה אסטרטגית ל-4 השנים הקרובות של הבן שלכם בישיבה התיכונית. העובדות הן, שרוב ההורים בוחרים במדיניות "שגר ושכח" ולא מנסים אפילו לעקוב אחר המתרחש עם בנם הצעיר.

א. החלטה. ככתוב לעיל, יש לכם סיבות וגורמים רבים שיסיחו את דעתכם מלדעת באמת מה קורה עם הבן שלכם בישיבה התיכונית. תוסיפו להם את השוטף היומיומי שלכם, ואת הדאגה ההורית ליתר הילדים בבית ואתם לגמרי מחוץ לתמונה. לכן, כדאי להחליט ממש עכשיו – "אנחנו הורים נוכחים גם בישיבה התיכונית". זו וודאי לא אותה נוכחות המתחייבת אצל הבן בכיתה ג' ויש לה את המאפיינים שלה, אך העיקר שתישארו הורים נוכחים ואחראיים גם כשהבן שלכם נראה כבר גדול ומסוגל יותר לדאוג לעצמו.

ב. מתחילים בטוב. הכינו רשימת "כל הכבוד" לבנכם. כתבו רשימה מהירה של מעשים והתנהגויות המזכים את בנכם במחיאות כפיים. לאחר מכן, גזרו מהמעשים תכונות חזקות של בנכם שיצאו לפועל באותם מעשים. כל אלו עשויות לתמוך בו בעולם החדש שיתגלה לו בשנה הקרובה. כדי להוסיף פלפל לעניין כדאי שכל אחד מכם יכין רשימה עצמאית, ואז השוו ביניכם את הרשימות וחשבו על נקודות המבט השוות והשונות שלכם על בנכם.

ג. התחלה חדשה. בנכם מתחיל פרק חדש בחייו. זו הזדמנות מצוינת להשאיר מאחור הרגלים לא משרתים ולהכניס לחיים הרגלים ודפוסי חשיבה ועשייה מקדמים. הדגישו בפניו את העובדה שיש לו הזדמנות להוכיח את עצמו ולגלות לעצמו ולסביבה מי הוא באמת. יש לו אפשרות להיות מי שחלם להיות כבר שנים. אמרו לו שהישיבה שקיבלה אותו לשורותיה נותנת בו את מלוא האמון ותשמח לראות אותו פורח בכל שטחי החיים.

ד. "סיור" בישיבה התיכונית. היכן בנכם נכנס? איך נראית הישיבה מבחינה פיזית? היכן הפנימיה והיכן ביהמ"ד? מהו סדר היום? מהם החובות ומהן הזכויות? מהם כללי המקום? מה מדיניות הישיבה בנושאים מסוימים? האם יש עזרה לימודית? האם יש שיחות אישיות? עם מי? ממי מורכבת השכבה של הבן? היכן הם גרים? כיצד התלמידים מבלים בשיעורים החופשיים ובשעות הערב במקרה של פנימיה? כמה תלמידים בחדר? כיצד נקבעת החלוקה לחדרים? עם מי חשוב לבן שלנו להיות? עם מי חשוב לנו שיהיה או שלא יהיה בחדר? מהי תוכנית הלימודים בכיתה ט'? האם מעדכנים את ההורים מעבר לאספות ההורים הדו-שנתיות? האם הישיבה מאפשרת להורים כניסה לתוכנת הניהול הישיבתית ואילו תועלות ניתן להפיק מזה? ככל שתכירו יותר את הבית החדש של בנכם, תוכלו לקבל תמונה מדויקת יותר על המתרחש. והכי חשוב, באיזון עדין שלכם בין החובה ההורית לעקוב ולהשגיח ובין הזהירות מפיקוד ושליטה מוגזמים, תשדרו לילד שאתם איתו.

ה. החוליה החלשה. לאחר שסיירתם בישיבה התיכונית ואספתם את המידע החשוב לכם, חישבו עכשיו היכן צפויה לבן שלכם ההתמודדות הגדולה ביותר. מה יכולה להיות החוליה החלשה של הבן בישיבה התיכונית? ממה הבן הכי צפוי לסבול? ממה הוא מפחד? איפה הוא עלול ליפול ואפילו להתרסק? חשבו על 3 נקודות חולשה כאלה, שבתרגום לשפה האימונית הן לא פחות מאשר הזדמנויות לפריצה וצמיחה. התכוננו אליהן מראש. עסקו בחשיבה ביחד ולחוד והעלו אפשרויות להתמודדות ישירה ועקיפה.

ו. תורה. אם לא מדובר על תיכון ישיבתי, אז התורה אמורה להיות מרכז ההוויה של הקמפוס. אנחנו מדברים על תורה במובנה הרחב הכולל: לימוד תורה, הקפדה על קיום מצוות, עבודת המידות, בין אדם לחברו, חסד, תפילה והידבקות בתלמידי חכמים. נזכור שלא מדובר על ישיבה גבוהה ולא על אברכים שלומדים כבר 20 שנה בכולל. מדובר בילדים שחגגו בר מצוה לפני כמה חודשים והם עדיין בדרך הארוכה מאד של בניית החיבור שלהם לעבודת ה'. בוודאי חלקכם שמו לב לירידת המתח הרוחנית שלאחר חגיגת בר המצווה. לא תמיד תפילה ולא תמיד ציצית. עזרו לבנכם למצוא את נקודת החיבור שלו לקודש. זה יכול להיות שיעור מסוים גם באינטרנט, חברותא עם בוגר סיירת שמאד מושך אותו באישיותו, עידוד לקריאה בתורה בבית הכנסת, התנדבות במפעל חסד כל שהוא וכו'.

ז. לימודי תיכון. אתם אמורים לדעת בדיוק מה מצבו הלימודי של בנכם נכון לסוף כיתה ח'. כהורים, אתם ודאי מכירים את נקודות התורפה שלו במקצועות ובנושאים מסוימים. אם לא צמצמתם את הפערים בחופשת הקיץ הארוכה, דאגו לעשות זאת במהלך השליש הראשון של השנה עד חנוכה. העובדה שכיתה ט' היא כיתת מעבר, בה הדברים מתנהלים באיטיות יחסית, תסייע לבנכם להדביק את הפער הלימודי. התייעצו עם הנהלת התיכון בישיבה התיכונית ותאמו שיעורי עזר בסנכרון עם לוח הזמנים השבועי של הישיבה. אם הישיבה לא מספקת להורים מיוזמתה, בקשו לוח מבחנים חודשי. כך תוכלו להיערך מבחינה משפחתית. גם אם העברתם את האחריות הלימודית לבן, ורצוי מאד שזה יקרה, כדאי שתישארו עדיין ברקע, ולו בכדי להזכיר לו את חובותיו הלימודיות, במיוחד אם הבן מבקש מכם תזכורות. גם זה גילוי אחריות מצדו.

ח. בקשר לקשר. אם לא יקרה משהו מיוחד, קרוב לוודאי שתבקרו בישיבה התיכונית של בנכם פעמיים וחצי בשנה. פעמיים באסיפת הורים, ובערב לימוד אבות ובנים במידה ויהיה כזה. מצב זה משאיר אתכם לגמרי מחוץ לעניינים. אל תחכו שהישיבה תזמין אתכם. היו אתם היוזמים לשמירת הקשר. שני האנשים המשפיעים ביותר על הבן בישיבה התיכונית, בדרך כלל, הם הר"מ והמדריך החברתי (בעיקר בישיבות הפנימיתיות). זרקו אליהם את ה"כדור" ושאלו: "האם נוכל להיות בקשר?" "באיזו תדירות נוכל להתקשר?" "באילו שעות נוח שנדבר?". גם אם יגידו לכם "לא" – וזה כנראה לא יקרה – אין לכם מה להפסיד. ניסיתם ועשיתם את שלכם. גם אם יגידו לכם: אחת לשלושה שבועות – זה הרבה יותר טוב מלפגוש אותם רק בחנוכה באסיפת ההורים הראשונה. דאגו ששיחת הטלפון תהיה עניינית. הכינו מראש 3 שאלות קצרות שתספקנה לכם את המידע החשוב לכם ביותר. התחשבו בצוות החינוכי העמוס ממילא, ודאגו שהשיחה קצרה. ה"חפץ חיים" אומר שבדקה ניתן לומר 200 מילים.

ט. חינוך לקדושה. בנכם עומד להיכנס לשלב חדש בהתבגרותו המנטאלית והפיזית. המצב בשטח הוא שכמעט מאה אחוז מהמתבגרות זוכות לשיחת אם-בת בעוד כמעט מאה אחוז מהבנים לא זוכים לשיחת אב-בן. כך הבן לומד שיצר המין – בחטא יסודו. ממש שיעור מבוא לנצרות. כדאי לנו מאד שהבן ישמע ויפגוש את הדברים מתוך קדושה. זה עדיין לא מבטח אותנו מפני נפילה באינטרנט אבל לפחות עשינו את שלנו. סמכו על בנכם שיחפש את התשובות ברשת, ושם החלופות רעות ביותר וללא ספק יפילו אותו ברשת. אני מבטיח לכל אב שיתכונן היטב לשיחה זו ויבצע אותה, הזדמנות מיוחדת וחד פעמית לבניית קשר איכותי ביותר עם הבן. אינני יכול שלא להמליץ כאן על ספרו המצוין של הרב אלי שיינפלד הי"ו – "היצר, הלב והאדם" שמיועד להורים, מחנכים ומתבגרים. יחד עם החינוך לאמון בעולמו של הקב"ה ולאהבת החיים, חובה עלינו להזהיר את ילדינו מסכנות שונות המצויות לצערנו בכל אתר ואתר תרתי משמע. כשתשוחחו עם הבן ממקום טהור ובריא על כח היצירה האלוהי שנתן הבורא באדם, הזכירו גם את הבחירה שלא להשתמש בו בקדושה ובבוא העת במזל טוב, וגם את אלו בעלי הנטיות ההפוכות שה' ישלח להם רפואה שלמה בקרוב ממש. הנושא יצא כבר מזמן מהארון בזכות הצועדים הגאוותניים וקרוב לוודאי שבנכם כבר שמע על המחלה. הסטטיסטיקה מלמדת, שכשמדובר בפנימיה בה חיים יחד 24 שעות קיים חשש גדול יותר שיקרה משהו מהסוג הזה. אמרו לבנכם בביטחון שאם קרה והותקף ע"י מישהו בפנימיה, שיצעק וירחיק בכוח את התוקף תוך הקמת מהומה בחדר, ויתקשר אליכם מיד בכל שעה ביממה ואתם תטפלו בעניין.

ולסיום, גם לכם ההורים זו התחלה חדשה. יש לכם הזדמנות לפתוח דף חדש וחלק עם בנכם. מי מאתנו לא סוחב על עצמו מטענים רגשיים מיותרים. מצד אחד הוא רק בכיתה ט' ומצד שני הוא כבר בכיתה ט'! הוא בוגר! עכשיו, לפני שהבן יוצא לדרך חדשה, זו גם הזדמנות בשבילכם להתקרב אליו ולפתח את היחסים שתמיד רציתם עם המתבגר שלכם!

צביקה מור, מאמן בכיר MCIL. מאמן הורים ילדים ונוער. מומחה באימון ADHD.

0526070954 more-lanoar.co.il

קשיי התאקלמות בישיבה

שאלה: בני בכיתה ט' נכנס לישיבה התיכונית ומתקשה להתאקלם – בא לשבת חופשית ומסרב לחזור. מה לעשות, האם ללחוץ עליו?

תשובה: כמו בכל בעיה, ננסה לזהות את שרשיה ומתוך כך לענות עליה.

ראשית נקדים ונאמר, שזוהי בעיה נפוצה אצל תלמידים בכיתה ט', ובייחוד אצל תלמידים שיוצאים מהבית לראשונה ומתמודדים עם חיי פנימייה. בכלל, כל כניסה למסגרת חדשה יוצרת קשיים אצל כל אחד מאיתנו.

הסיבות האפשריות לקושי זה הן: א. געגועים. ב. קשיים חברתיים . ג.קשיים לימודיים.

א. געגועים

הבעיה הנפוצה ביותר היא הגעגועים, והדבר בהחלט מובן. נער צעיר עוזב את הבית בדור שהקשר המשפחתי כל כך חזק, והפינוק האישי כל כך עמוק, בהחלט יכול לרצות להיות בבית, וזה לגיטימי שהוא יתגעגע. ההתמודדות עם הבעיה צריכה להיות משולבת. אגב, הפתרון לכל הבעיות צריך להיות בשילוב כל הכוחות המטפלים – ההורים והצוות החינוכי בישיבה, קרי: המחנך, המדריך, היועץ, ובמידת הצורך גם עובד סוציאלי, ואם הבית בפנימייה.

ראשית, כאמור, יש להרגיע את הנער ולומר לו שזה נורמאלי, ורבים כמותו מתמודדים עם הבעיה. שנית, דוקא כאן אפשר לומר שהזמן פועל לטובתו, מפני שככל שיעבור הזמן הוא יתרגל ויתחשל.

עם כל זאת יש להקל עליו את משך זמן ההתמודדות, כאמור, על ידי כל הסובבים אותו. ההורים צריכים לבוא ולבקר בתכיפות רבה (קשר טלפוני בודאי יישמר בכל יום), הרב המחנך ישוחח איתו ויעקוב אחרי מצבו בפנימיה, רצוי לשחרר אותו לעיתים תכופות יותר עד יעבור זעם, המדריך ישתדל לקרב אותו ולהרבות בשיחה, לתת לו מידי פעם צ'ופרים, מילות חיבה, חיבוק קל, להזמין אותו הביתה לשיחה על כוס קפה, והכל כדי לתת הרגשת חמימות ובית, בתקווה שעם הזמן הוא יתרגל. ההורים חייבים לעמוד על כך שהצוות אכן נרתם לעזור, ולעקוב  אחר פעילותם, מפני שלא פעם  הם יכולים להזניח תלמיד, לא מרוע לב אלא מתוך עומס יתר.

ב. קשיים חברתיים

במידה והבעיה נובעת מקשיים חברתיים, יש לבדוק מהי הסיבה – האם בגלל עימותים עם מי מתלמידי הכתה, או קשיי הסתגלות בשל אופי מופנם וסגור. כאן בודאי יש מקום חשוב למעורבות הצוות החינוכי בישיבה על ידי פעולות אישיות וכיתתיות. מכיון שהתלמידים הבאים לפנימיה מגיעים ממקומות שונים ומרקע שונה, חובה על כל הצוות להרבות בשנה הראשונה בפעולות גיבוש כיתתיות, החל מפעולות ומשחקי היכרות מגוונים, דרך הפעלות של היכרות וחשיפת הזהות האישית, ועד פעילות אתגרית מגבשת מחוץ למוסד. הצוות החינוכי יכול להביא לידי כך, שדווקא הגיבוש החברתי יהיה הגורם שיחזק את הקשר למוסד, והתלמיד יתגעגע דווקא לישיבה ולא לבית.

ג. קשיים לימודיים

כאשר הבעיה נובעת מסיבה לימודית, יש לחקור ולראות מה שורש הבעיה. אם מדובר בפער לימודי, שנוצר בגלל המוסד החינוכי הקודם שממנו הגיע הבן, והוא לא נמצא ברמה הלימודית של הישיבה,  הרי שבקלות אפשר לפתור את הבעיה על ידי בקשת סיוע – שיעורי עזר מהישיבה, ולהשלים את הפער.

יש לציין שהמעבר מבית ספר יסודי לתיכון גורם קשיים לתלמידים רבים מפני ששיטת הלימוד, הקצב ותוכן הלימודים שונים מאד. תלמידים רבים שהצטיינו בבית ספר יסודי, הפכו למתקשים מאד בבית ספר התיכון, בייחוד כשמדובר בישיבה עם הרבה שעות לימוד, לימודי קודש מתוגברים ורמה גבוהה. עם פתיחות והבנה אפשר לעזור לכל תלמיד להשלים ולהדביק את הקצב. הישיבה יכולה להעמיד חונך שיעזור, ההורים יירתמו לתת שיעורי עזר, ותוך זמן קצר, עם הדבקת הקצב והשלמת החומר, תרד הרתיעה מהלימודים וישוב החשק להישאר בישיבה.

לדעתי, בשלב ראשון לא כדאי לוותר לנער. עלינו להדגיש שכל פעולה בחיים כרוכה בקשיים, קשיים מזמינים התמודדות, והתמודדות מחשלת. יש לחזק ולתמוך אבל לומר לנער אנחנו מתמודדים ביחד. ההתמודדות שלנו תיתן לנו כוחות להתגבר עכשיו, ולחשל אותנו לעוד התמודדויות ואתגרים שיעמדו בפניו בחיים. "מה שקשה מחשל". יש לנו הזדמנות להיבנות, בוא ננצל אותה ביחד.

לא נכחד ונאמר שלפעמים מגיעים למסקנה שאכן המקום לא מתאים, ואפשר בלי בושה לחפש מקום אחר. לפעמים משנה מקום משנה מזל , ודווקא שם יפתח הנער דף חדש ויצליח.

הרב אנגל אברהם, ראש ישיבת בנ"ע מירון

עוד מאמרים בנושא:

קשיי התאקלמות בישיבה (הרב יצחק נריה)

פותחים שולחן – לפרשת כי תצא

יופי – "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ" (כא,יא) – מה המקום שתופס היופי והמראה החיצוני בתרבות היום? מה המקום שלו בחיים הפרטיים שלנו? האם לדעתכם רוב האנשים מרוצים מאיך שהם נראים? איך אתם מרגישים עם המראה-החיצוני שלכם? האם לדעתכם לאנשים הנחשבים יפים יש יותר סיכוי להצליח ולהתקדם בחיים? מה דעתכם על בחור המבקש תמונה של המיועדת בטרם יסכים להיפגש איתה למטרת נישואין? יש הטוענים שדווקא אצל בחורים העניין של המראה החיצוני של הצד השני תופס מקום מאוד מרכזי. האם אתם מסכימים לכך?

אחים – "וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים…וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר" (כא,טו) – מה ההשפעה שיש למיקום של הילד בתוך המשפחה על אופיו? האם נכון שילדים בכורים הם יותר מפונקים? יותר מושקעים מאשר הבאים אחריהם? האם בן יחיד במשפחה של בנות או להפך – מושפעים מכך? האם ללדת תאומים זה יתרון או חיסרון? בתנ"ך מוצאים פעמים רבות מערכות יחסים בעייתיות ביותר בין אחים לאותה משפחה (קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו…) – מה  אנחנו יכולים ללמוד מכאן לחיים שלנו? האם אתם מכירים משפחות בהן יש מערכות יחסים טובות וחמות בין האחים? מה הסוד שלהם?

כיוון אחר בתוך המשפחה – "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ" (כא,יח) – מה הסיבה לכך שבמשפחה בעלת כיוון דתי/ערכי מסויים, צומח ילד עם כיוון אחר לגמרי? האם זוהי 'אשמת' ההורים, הסביבה, הוא עצמו? האם יש מצבים בו משפחה צריכה להוקיע ולנתק קשר עם אחד מבניה?

גברים ונשים – "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" (כב,ה) – במה אתם מוצאים הבדלים בין בנים לבנות? האם יש לחלק מההבדלים שורש משותף? האם ההבדלים בין בנים לבנות הם תוצאה של חינוך, השפעה סביבתית, הבדלים מולדים בנפש, גם וגם? מה ההשלכות של לימוד בבית ספר מעורב – מבחינה לימודית – האם זה עושה טוב לבנים? לבנות? מה ההשלכות של זה מבחינות חברתיות ואחרות? האם לדעתכם לאנשים שגדלו בחברה מעורבת יהיה קשה יותר ליצור בעתיד קשר למטרת נישואין? או אולי להפך? למה?

גירושין – "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ" (כא,יג) – בשנים האחרונות תופעת הגירושין התעצמה מאוד, גם בציבור הדתי. מדוע זה קורה? מה דעתכם על זוג שלא טוב להם ביחד אבל נמנעים מלהתגרש בינתיים "בגלל הילדים"?! מתי לדעתכם כדאי לזוג עם בעיות בזוגיות ללכת לטיפול ולעבוד על זה ומתי נכון להרים ידיים ולהעדיף את האופציה של גירושין? מחקרים מראים שרוב הגירושים מתרחשים בחמש השנים הראשונות לנישואין. האם היה אפשר לצפות את זה מראש?

הוצאת שם רע – "וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע" (כב,יד) – איך תגיבו אם מישהו יבוא אליכם פתאום ויתחיל לספר משהו רע על מישהו שאתם מכירים? ומה יקרה כאשר המספר הוא אדם חשוב ומכובד או בעל עמדה כלפיכם? האם כאשר מתהלכות שמועות שליליות על מישהו – ייתכן שהכול שקר ועלילה או ש"אין עשן בלי אש" ובטח יש שם משהו לא כשר? מה השלב בו ראוי שהעיתונות תפרסם את שמו ותמונתו של נאשם – מרגע שהוא נעצר/מוגש כתב אישום/בית המשפט פוסק שהוא אשם? האם יש דרך לתקן הוצאת שם רע על מישהו?

 

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.

  054-6702313

חלק מן השאלות פורסמו בשנת תש"ע בעלון הצעירים "עולם קטן" במדור "הביעו עמדתכם"

 

עלון 'סוגרים שבוע' להדפסה – לפרשת כי תצא