תגית: בנות

חינוך לצניעות הלבוש

חינוך לצניעות – כיצד?

כשאנחנו מסמנים לעצמינו מטרה בתחום החינוך, אנחנו נכנסים למעין מילכוד. בתחומים אחרים, ככל שנעשה יותר יהיה לנו יותר. למשל, ככל שנאפה לאורך יותר שעות, יהיו לנו יותר עוגות. בתחום החינוך, יש חסרון בעשיה גדולה מדי, כמו בעשיה קטנה מדי. הכוונה, כמובן, לחינוך הישיר. אין "יותר מדי" בהקשבה, באהבה, בבניית אוירה טובה בבית. יש "יותר מדי" באמירות, בבקשות, בהערות ובעצות. לפעמים אנחנו , ההורים, חושבים שהפתרון הוא לגוון בסגנון. פעם נגיד את דברינו ברצינות, פעם בתור בדיחה, פעם בתור שאלה. כך, אנחנו משלים את עצמינו שהילדים לא ישימו לב שהתוכן אחיד. ברוך ה', הילדים שלנו פיקחים. הם אוספים את כל סוגי האמירות יחד ומתלוננים על עודף התערבות ולחץ.

אם כך, אין ברירה, אלא לחנך קודם כל את עצמינו. בין אם אנחנו מתמקדים בנושא הצניעות או בכל תחום אחר – אנו צריכים לדרוש מעצמינו את מידת הגבורה. "איזהו גיבור – הכובש את יצרו". הדיבורים צריכים להיות מדודים, וכדאי שנושא הצניעות יהיה בלול בנושאים אחרים.

לבוש

איך מתלבשים הוא נושא מפותח. לכל אדם יש בגדים שמתאימים למבנה הגוף ולצבעים הטבעיים שלו. אנחנו מתאימים בגדים למצב הרוח. אם בדתות אחרות אנחנו פוגשים נזירות שלובשות תלבושת אחידה כל ימי חייהן, או מוסלמיות שמתכסות בצ'דור עד שאין אפשרות לזהותן בעוברן ברחוב, אצלינו ההלכה מאפשרת המון ביטוי אישי. גם מי שמתלבשת על פי כל כללי ההלכה, יכולה לבחור בגדים בהירים או כהים, מחויטים או 'זרוקים'. ממש 'דרך אמצע' בין התערטלות לבין החנקה.

כדאי לשוחח עם ילדים על בחירת בגדים. איך נתלבש כשאנחנו יוצאים לקניות ומשם ל'בר מצוה'? מי שבא לחתונה בחולצת טריקו צבעונית. מה האמירה שלו? מי שמגיע לטרמינל כדי לטוס לאילת, והוא כבר לבוש בבגדי חוף, מה היחס שלו לרשמיות ולנופש? ומצד שני: איך עשוי להרגיש סבא שבאים לחגיגת יום הולדתו בבגדי ספורט? איך עשוי להרגיש אבל שבאים לנחם אותו עם תיק גב, בדרך לטיול? איך ירגיש בחור כשמתכופפת מולו בחורה עם מחשוף? אם ברצונה להיכנס אתו לקשר, היא לוקחת דבר גדול כמו יחסי איש ואישה, ומורידה אותו למקום נמוך וגופני. אם אין לה כוונה לקשר, היא דומה לאדם שמנופף בסוכריה לעיני תינוק ושואל: אתה רוצה? כשהתינוק עונה "כן" בעיניים נוצצות, אומר לו האיש: "לא תקבל!"

נרגיל את ילדינו שאמירה לא חייבת להיות מילולית. יש אמירה גדולה בהבעות פנים, בשפת הגוף, ובצורת לבוש.

לבוש והתחשבות

אנשים מתלבשים בצורה שתעיד על האופי, השאיפות, והרמה הדתית שלהם. בחורה שרוצה שידעו שהיא דתיה לייט, תלבש חצאיות, אבל קצרות. בחורה שרוצה את הדתיות כהחלטה פנימית ללא שום החצנה – תלבש מכנסיים. ביטוי עצמי הוא ערך בעל ערך, אבל לפעמים הוא מתנגש עם ערך אחר, של התחשבות בזולת. נצייר דוגמא של צעירה נשואה, שמזמינה אליה הביתה חברה. החברה יושבת על הספה מול הבעל הצעיר עם רגליים חשופות, כי ככה מתאים לה. בעלת הבית נלחצת. היא יכולה אפילו להיות בטוחה באהבתו של בעלה אליה, אבל היא לא יכולה לשנות את טבע האיש, שמתעורר למראה בשר חשוף. האם באמת האורחת צריכה לגרום לחברתה את הצער והחשש הזה, רק בגלל זכותה לביטוי עצמי?

גם במדרשות רואים בנות, שבאות ללמוד תורה מרבנים. הרבנים מתאמצים מאוד בשמירת עיניים, אבל הבת תפריע ותקשה על מי שגומל אתה טוב, כי זכותה להתלבש כמו שהיא רוצה. אשתו של הרב תתאמץ בהכנסת אורחים ומתן אוירה ביתית לתלמידות. אבל הן לא תהססנה להציג לעיני ילדיה הופעה שפוגעת בקו החינוכי של הבית, כי זאת, כאמור, זכותן.

אולי בכל זאת כדאי לחשוב על כל זה, מחדש?

צניעות ובטחון עצמי

לבוש צנוע מעיד על מנוחה נפשית ובטחון עצמי. יש בו אמירה של – אני לא צריכה לחשוף מבשרי כדי שיתייחסו אלי. יש לי עולם פנימי מפותח, אינני צריכה עזרים של גירויים כדי לקבל התעניינות. אינני זקוקה לבלבל את המוח לבני המין השני, כדי להרגיש שחיי עשירים ומלאי עניין.

חיים של שלמות

בלבוש שאינו על פי ההלכה, יש מין אמירה כזאת: בנושא של שבת הקב"ה מבין יותר ממני, לכן אמנע מעשיית מלאכה. אבל בנושא של לבוש אני מבינה יותר ממנו. בכשרות המאכלים אני מוכנה לקבל את דעתו, אבל בענייני בנים-בנות הוא קצת מיושן. בחורה שמרגישה מחוייבת לכל ההלכות, כולל דיני צניעות, חיה חיים הגיוניים, מלאים, בלי סתירות פנימיות. בחיים כאלה היא לא תתבייש, בשום מצב ובשום גיל.

לבוש וערך

בספרים מופיע עיקרון, שלא תמיד מתקבל על לב בנינו ובנותינו, ובכל זאת טוב שההורים יהיו מודעים לו: ככל שדבר יקר יותר הוא עטוף יותר. בלשון חז"ל – "המרגלית, היכן היא נמכרת?" ובדוגמאות מחיינו – עגילים בשלושים שקל ימכרו בדוכן ברחוב. אבל תכשיט זהב לעולם יוחזק במקום שמור, וכשהוא יימכר, הוא יוכנס לצמר גפן שיושם בקופסא, שתכוסה בנייר ותיקשר בסרט.

דרוש על בגד

בשפת הקודש רמזים דקים מעידים על רעיונות גדולים. למשל, על אמת ושקר אפשר ללמוד במשך כמה חודשים. אך גם המיקום של האותיות בסדר ה א' ב', מעיד על רעיונות עמוקים. המילה 'אמת' מתחילה באות הראשונה ומסתיימת באות האחרונה כי האמת היא כללית. לעומתה, אותיות המילה שקר מצטופפות בפינה אחת, לקראת הסוף. אותיות 'אמת' מסודרות באופן אמיתי. ה א' קודמת ל מ' שקודמת ל ת', כפי סידרן ב א'ב'. אותיות 'שקר', לעומתן, מסודרות באופן שיקרי, כי מקומה של ה ש' צריך להיות אחרי ק'ר' ולא לפניהן.

המילה 'בגד' מתאפיינת בשני דברים. אותיותיה מסודרות בסדר נכון. ב', לאחריה ג', לאחריהן ד', כי העיסוק בבגדים הוא ישר ונכון. האותיות נמצאות בתחילת ה א'ב', כי קודם כל תהיה לבוש. תצא ללמוד, תצא לעבוד, אבל קודם כל תתלבש כראוי. יש גם מאפיין פחות מחמיא לאותיות ב'ג'ד'. כמו ש'ק'ר' הן מסודרות במקום אחד מצומצם. עם כל החשיבות של הבגדים בחיינו, הם לא אמורים לתפוס מקום גדול מדי. לא בזמן שנקדיש לקניית בגדים, לא בכסף שנוציא עליהם, ולא בכמות הדיבורים על אופנה. כבודו של הבגד במקומו מונח. במקומו – ובלי לצאת מפרופורציות. 

למעשה

השאלה המעשית איננה פשוטה, כי ההחלטה מתי לדבר עם הבת ומתי לשתוק קשורה למערכת היחסים הכללית בין ההורה לבין כל אחד מילדיו. ובכל זאת ננסה לצייר כיוונים כלליים. ראשית, עלינו ההורים לזכור את מאמר חז"ל "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע." אם החלטנו שהמציאות מחייבת את חציו השני של המאמר, טוב שנרגיש סיפוק של מי שנוהג נכון ומקיים את דברי חז"ל. אם נסתובב בתחושה של כשלון, לא נהיה בעלי כוחות כדי לבנות היכן שאפשר לבנות. בכלל, כל כך הרבה דברים שילדינו חווים אינם בידינו, שאחרי שעשינו את מה שביכולתנו, חבל שנחיה בתחושת אשמה מתמדת. ילדינו זקוקים להורים שמחים ומאמינים בעצמם, לא לדמויות נבולות ואכולות חרטה תמידית.

כשאנו באים להוכיח את ילדינו בכל נושא שהוא, צריך לזכור שלא להוכיחם ברבים. גם אחים הם בגדר "רבים." יש בין הילדים תחרות ורגישויות אחרות, אם נטריח את עצמינו לקום אל הילד וללחוש לו באוזן או להזמין אותו לרגע לחדר ריק כשיש לנו הערת ביקורת, הילד יעריך את ההתחשבות שלנו ודברינו ישמעו יותר.

אם ההתייחסות שלנו אל בגדי ילדינו תהיה רק במישור ההלכתי, ילדינו יראו אותנו כמצומצמים. אם לפני הבעת צער על אורך החצאית נתייחס לצבע היפה, לגיזרה המחמיאה וכו' – ניתפס כרוצים את טובתם ושותפים בחויות שלהם, ורק מתוך כך חלוקים עליהם בדברים מסויימים. גם כשנחליט שדברינו הביקורתיים אינם נשמעים יותר, כדאי להמשיך ולהתייחס אל החיוב. אמירה כמו "איזו שמלה יפיפיה!" על שמלה לא צנועה נראית לי כמו חנופה שאסורה הלכתית. אבל תמיד נוכל להגיד משהו כמו "זה צבע שהולם אותך".

לילדינו יש חושים רגישים מאוד. אם אנו מצטערים על זלזול בהלכות לבוש יותר מאשר על זלזול בהלכות אחרות, הם יראו את זה ויטענו שאנחנו יראים מהשם שלנו בחברה, יותר ממה שאנחנו יראים מהקב"ה או מהחטא. מי שמוכיח אחרים צריך להיות בדרגה גבוהה של מודעות עצמית וכנות. ככל שנעבוד יותר פנימה, דברינו ישמעו החוצה.

היעיל ביותר הוא להשקיע בחינוך הילדים הקטנים. כשנלך לקנות בגד עם הבת שלנו והיא תרצה "משהו מהמם", "כמו של נסיכה", "כמו של החברה שיושבת לידי", והשמלה לא מספיק צנועה, נחזור על דבריה כדי שהיא תהיה בטוחה ששמענו והבנו אותה. אחר כך נגיד "אבל השרוול קצר מדי!" לא בגמגום, לא בהתנצלות, אלא בביטחון גמור, שקניית שמלה כזאת לא תעלה על הדעת! כך נשריש את היחס הבריא והנכון להלכה כבר מגיל רך. אם נוסיף "היא גם לא כל כך יפה", אנחנו כאילו לא מסתפקים בנימוק העיקרי. הוא כאילו לא מספיק משכנע בעינינו. לא. נוכל להציע לה לקנות ולתפור תוספות או לא לקנות בכלל. לא בווכחנות ובטח לא בכעס. פשוט בביטחון גמור שאין אופציה לזלזל בהלכה. כשנציע את השמלה שעדיפה עלינו, לא נכריז עליה שוב ושוב "אבל היא צנועה" כדי לא להמאיס את המושג. נגיד "היא חמודה", "חגיגית", וכו'. אפשר להזכיר "צנועה" רק כאחד התיאורים, באגביות, ואפשר גם לוותר על זה בכלל.

כשאנחנו ממליצים על בגד יפה וצנוע, לא נלחץ מדי ובטח שלא נכריח לקנות דווקא אותו. חוויית קניית בגדים צריכה להיות נעימה ומכבדת את רצונו וטעמו של הילד. למה? כי כך נראית מערכת יחסים שנבנית על בסיס מידות טובות. כך גם נקטין את החשש ממרדנות. סביב בגדים, ובכלל.

בראשית דברי ציינתי כיווני הסתכלות בנושא הצניעות. אני ממליצה שהורה יבנה לו, בעזרת המאמר הזה או בלעדיו, הסתכלות רחבה ועשירה על הנושא הזה. התבוננות ששמחה בערך היפה הזה, ולא רק נגעלת מהיפכו או חרדה להתדרדרות הילדים. נבנה בתוכנו יחס מתפעל אל הצניעות, ואז כבר יימצאו לנו ההזדמנויות לשתף את בני משפחותינו בגילויים ובהבנות שלנו, באותה אוירה שמחה שבה חווינו את הדברים בעצמינו. בהצלחה! וגם כשלא – זה קורה לכולנו, לא להישבר!

הרבנית טל רחמני מלמדת במדרשת "מעמקים" ובמכללת אפרתה

התבגרות נשית גופנית

נכנסת לחדרי אם צעירה, כבת שלושים, בליווי בתה בת העשר, כשדאגה רבה ניכרת על פניה. היא מספרת לי שבתה, בן לילה, הפכה לאשה. כאשר כל חברותיה עדיין נראות ילדות, כפי גילן.

הפיכת הילדה לנערה בגיל ההתבגרות מונעת ע"י שינויים אנדוקרינולוגים, גופניים ונפשיים. תחילת התהליך ב'התעוררות' של איזור תת-הרמה במוח (היפותלמוס). קיימים ארבעה שלבים בהתפתחות המינית, המדורגים מ-1 עד 4, ונקראים על שם טנר (Tanner). תחילה תופיע האצה בגדילה והתעגלות הגוף, לאחר מכן יתחילו להתהוות שינויים באיברי המין החיצוניים (המשניים), ורק לאחר שנתיים בערך מתחילת התהליך יופיע הווסת.

הגיל הממוצע להופעת הווסת נע סביב 12-13 שנים, כאשר הטווח הנורמלי נע בין גיל 10 לגיל 16; בהתאם הופעת סימני המין הראשוניים (telarche) מתחילה בין גיל 8 לגיל 14. הגורמים המשפיעים על גיל הופעת הווסת הם תורשה, תזונה, משקל, מצב בריאות כללי, מיקום גיאוגרפי, חשיפה לאור ועוד. התבגרות מוקדמת פירושה הופעת וסת לפני גיל עשר, או הופעת סימנים משניים לפני גיל שמונה. הסיבות עשויות להיות מגוונות, אך בדרך כלל מדובר על נטייה תורשתית. במקרים רבים השינויים הפיסיולוגיים אצל הילדה המתבגרת מביאים עמם גם שינויים פסיכולוגיים, הקשורים להופעת פצעי בגרות, שיעור, שינוי בריח הגוף, שינויים במשקל שמשפיעים על דימוי הגוף ועוד.

בשנים האחרונות הופעת סימני המין המשניים מקדימה, ורואים לא מעט ילדות בנות 9 שכבר נמצאות בתחילת התהליך. בבנות שמתחילות להתפתח מינית לפני גיל 8 יש צורך לערוך בירור מקיף, למרות שבסופו של דבר רק כשתים עשרה אחוז מהן תזדקקנה לטיפול תרופתי. סיבת ההקדמה עשויה להיות 'מרכזית' – זאת אומרת בהשפעת הורמוני המח (NRH ובעקבותיו גםLH  ו-FSH), או פריפרית – השפעה רחיקנית של חשיפה להורמוני מין נשיים (estrogen), כמו למשל שמן לבנדר שבו משתמשים לעיסוי והרגעת תינוקות, המכיל חומרים עם הרכב דומה לאסטרוגן. עוד דוגמא – אלוברה, שנוזל שמופק ממנו עלול להביא להנצת שד מוקדמת ולדימום וגינלי. גם תכשירי סויה, שמכילים פיט ואסטרוגנים, עלולים להאיץ את התפתחות, וכן דיספנול A – הנמצא בבקבוקי ילדים, דיוקסין בחומרי הדברה, ועוד.

סיבות מרכזיות אחרות עשויות להיות טראומה למח, קרינה לראש, זיהום במח כגון מנינגיטיס, או אידיופטי – בלתי מוסבר. ההערכה כוללת בדיקה גופנית, צילום כף יד לגיל עצמות, פרופיל הורמונלי כולל מבחן GNRH, אולטראסונד, ועיתים MRI אם יש חשד לתהליך מרכזי במח.

מטרות הטיפול היא התאמת הגיל הביולוגי לגיל ההתפתחותי-כרונולוגי.

במקרים המרכזיים הדורשים טיפול, מטפלים בנערה בעזר דקפפטיל שהוא אגוניסט ל-GNRH וחוסם את הקולטנים אליו, בדרך כלל בזריקה חודשית או תלת חודשית. ישנם גם שתלים תת עוריים שמחזיקים מעמד במשך שנה, שדורשים הכנסה והוצאה כירורגיים. הערכת הטיפול נעשית על ידי מבחנים דינמיים לפני ולאחר הטיפול.

לא מטפלים בכל מקרה. זה תלוי מאד במשפחה ובמה היא משדרת לילדה. אם היא לא דאוגה ולא לחוצה, לעיתים עדיף לא לטפל. הטיפול מיועד בעיקר למניעת הפסקת גדילה לגובה של הילדה, אך יש לה לא מעט תופעות לוואי לא נעימות, כגון גלי חום, אוסטאופרוזיס, תופעות טרומבואמבוליות, ועוד. הפסקת הטיפול בדרך כלל מומלצת בגיל 11 כרונולוגית, או בגיל 12 של גיל עצמות.

המחזורים הראשונים בדרך כלל אינם סדירים, אך לאחר כשנתיים הם הופכים לסדירים פחות-או-יותר. אורך מחזור תקין נע בין 24-35 יום, כאשר משך הדמם הווסתי התקין נע בין יומיים לשמונה ימים. כמות איבוד הדם הממוצע בווסת היא כ-30 סמ"ק (3-6 פדים או טמפונים ליממה).

חשוב מכל לזכור שמאחורי הדמות הכאילו-בוגרת מסתתרת ילדה, שעולמה הפנימי כולל בובות וקפיצה על חבל. האם האמא הנבוכה תשכיל להעביר לבתה תחושה טובה ובריאה שאלו הן אותות המבשרים על הכניסה המבורכת למעגל הנשיות והפריון? ההבנה ששינויים אלו הם אמנם מהווים פרידה מסוימת מהילדות, אך גם התחלה של עידן חדש, תתרום לקבלת שינויים בגופה כבשורה משמחת, ותתרום לדימוי גוף חיובי ולנשיות בריאה.

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית, http://www.katanchana.co.il

.

עוד עם ד"ר חנה קטן בלב אבות:

שינויים גופניים בגיל ההתבגרות : בנים – סקירת השינויים הגופניים העוברים על בנים בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה אצל נערות – הפרעות אכילה אצל נערות כגורם משמעותי לשיבוש הווסת החודשית ותופעות לוואי חמורות נוספות

גמילה מאמא – גמילה ממוצץ, מהגננת או מילדות היא שינוי מבורך, אבל נדיר שהתהליך עובר בקלות. גם מתבגרים עוברים תהליך של גמילה – מהילדות, והיא תהליך לא פשוט גם להורה וגם למתבגר.

גיל ההתבגרות- תחילת המחזור הנשי – שינויים גופניים ורגשיים עם תחילת ההתבגרות הנשית ותמיכת ההורים בתהליך

סרט: הפרעות במחזור במהלך ההתבגרות – הפרעות במחזור בגיל ההתבגרות עלולות להפריע לדימוי העצמי ולבטחון העצמי של הנערה. התופעה ניכרת במיוחד במהלך שנת השירות. מה גורם להפרעות בוסת? איך אפשר להרגע?

סרט: קשר אמא בת במהלך הההתבגרות – על הכנת האמא לגדילה של הילדה – קשר רגשי, פיתוח דימוי גוף נשי חיובי אצל הנערה, התייחסות להתפתחות הפיזית של הילדה בשמחה. על תופעות פיזיות מלחיצות כמו שיעור יתר, פצעי בגרות / אקנה, משקל יתר. התייחסות להפרעות אכילה – אכילת יתר ולעומתו אנורקסיה עד כדי הפסקת המחזור. על מה שיכול לעזור בקשר האמא-בת לפתח תחושה נשית נעימה – על חווית קניית בגדים ביחד.

 סרט: התפתחות המתבגרת – על תחילת המחזור החודשי – על תחילת המחזור החודשי – טווח הגילאים להתחלת הווסת, ומה עושים אם ההתפתחות מוקדמת או מאוחרת מדי. איך ומתי מתחילים לדבר עם הילדה על קבלת הווסת.

אמא יושבת ליד שולחן וקוראת למישהו

בתי בת 17 אינה מדברת איתי – מה עלי לעשות?

התשובה כמובן היא מורכבת, ושונה מאד ממקרה אחד למשנהו: האם השואל הוא האב או האם? כמה זמן מצב זה נמשך? האם קדם לנתק אירוע כלשהוא שהסתיים ב"טריקת דלת" מטפורית או ממשית? – כל אלו הן שאלות חשובות לצורך החלטה על דרך הפעולה.

ככלל, אין להתעלם מדרך התנהגות לא סבירה. התנהגות כזאת היא איתות למשהו לא תקין במערכת היחסים, ואין להתעלם מאיתות זה. אין פירוש הדבר שיש ללחוץ ו"לנדנד", אבל גם לא נכון שלא להתייחס כאילו כלום לא קרה. כמובן, כל זאת כאשר מדובר בתקופה ארוכה, ולא ביום-יומיים של "ברוגז" אימפולסיבי חולף.

הייתי מציעה איזו שהיא דרך תקשורת אלטרנטיבית – מכתב קצר או מסרון טלפוני – שיזמין את הבת לומר מה מציק לה, אבל תוך הבטחה לא לשפוט אותה ולא להתפרץ כלפיה אלא בראש ובראשונה להקשיב.

אחרי שיישמע העניין, אפשר "לעשות חושבים", רצוי עם בן/בת הזוג, ולהחליט איך מתנהלים הלאה.

חשוב מאד לזכור שאין לנו עניין, כהורים, להיכנס או להישאר במאבקי כוח עם ילדים. אלו מאבקים שאף אחד לא מנצח בהם, וכולם מפסידים. אם אתם כהורים מרגישים שאתם לכודים במאבק כוח – בקשו סיוע מבן/בת זוגכם כדי לצנן את הלהבות. "אין אסיר מוציא עצמו מבית האסורים".

תזכרו שבשביל מאבק צריך שניים. ואם לא תשתפו פעולה עם המאבק – הוא גם ישכך בהדרגה מצד הנער/ה. לרוב שתיקה ממושכת מצד הנער/ה היא סימן מובהק למאבק כוח.

מרים שפירא, פסיכולוגית קלינית

´קצרים בתקשורת´ – התמודדות עם בת ´מרדנית´

האתגרים והשאלות החינוכיות המתעוררות בעניין ההתייחסות הנכונה לילדינו יכולים להביא למתחים עם הילדים, לאי הסכמה ולמתח בין ההורים באשר לדרך ה'נכונה' לחנך את הילדים. ההולך ב'דרך הלא נכונה' מואשם בהרס העתיד של הילדים והמשפחה, ח"ו.

חשוב לזכור כמה דברים חשובים בהתמודדות זו:

פתיחת ערוצי תקשורת רבים עם הבת יביאו להפחתה ניכרת של המתח. כלומר, אם ערוץ התקשורת היחיד (כמעט) בין האב לבתו נוגע להתנהגויות השליליות שלה, הנתק ילך ויתעצם. הבת תרגיש שהיא בעצם לא מעניינת את אביה וכל מה שמעניין אותו זה שמירת הצניעות שלה. במקרים כאלה היא יכולה להבין ש'הנשק' שלה הוא יעיל – היא מצליחה להכאיב כל הזמן על ידי ההתנהגות השלילית שלה.

לעומת זאת, אם הוא מתעניין במישורי החיים האחרים של הבת, לדוגמה: איך הולך לה עם החברות, תנועת הנוער, אפיזודות בביה"ס, התלבטויות ערכיות שעלו בכתה,אומנות, חוגים, וכו' נוצר מצב של קשר הדוק, ערוץ אחד סתום אבל יתר הערוצים הפתוחים מחפים עליו.

הדבר דומה לכביש סתום שישנה אפשרות לנסוע בכבישים עוקפים. לעומת מצב שבו יש רק כביש אחד שסגור עכשיו לתנועה…

לא נכון לוותר על ההתנגדות העקרונית להתנהגויות השליליות בעיני ההורים. ההורים צריכים להביע את התנגדותם למה שלא נראה בעיניהם. ויתור או התעלמות יוצרים תחושה של חוסר אכפתיות.

השילוב של שני העקרונות לעיל הוא הדרך הנכונה. חשוב לשדר לבת שיש לנו המון דברים שאנחנו מסכימים עליהם ורואים עין בעין איתה, ויש לנו דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם ואנחנו 'תקועים' בהם.

מכיוון שמדובר בגיל ההתבגרות, הרי שמדובר בשלב מעבר ממצב שבו אנחנו מחליטים עבור ילדינו כמעט הכול למצב שבו הם בוגרים ומחליטים את החלטותיהם לבד. בני הנוער מביעים במילים ובמעשים את התנגדותם לכך שההורים שלהם ממשיכים להחליט עבורם. הכרה של ההורים במצב, והגעה לפשרות מתוך הבנה ש"אנחנו לא מחליטים הכול בשבילך אבל את גם לא יכולה להחליט הכול עבור עצמך עדיין" מאפשרות להגיע למצבים מוסכמים. לדוגמה: להתפשר על שעת ההגעה הביתה בתנאי שהבת קמה בזמן ביום למחרת. או לאפשר פריטים מסוימים של לבוש ואחרים להשאיר מחוץ לדיון.

לא תמיד הילדים עומדים בהסכם. חשוב לזכור שמרכיב מרכזי בחינוך שלנו הוא לחנך את ילדינו לעמוד בהסכמים ולכבד את הבטחותיהם. תזכורת לכך שאנו מצפים מהם לעמוד בדבריהם פועל את פעולתו לאורך זמן.

החשש של האבא שבתו תהיה חילונית הוא חשש שיושב על הלב של כל אדם הרוצה לחנך את ילדיו לחיי תורה ויראת שמים. מאידך צריך לזכור שלכל אדם יש בחירה חופשית והוא אחראי לבחירה שלו. לעיתים ניתן לשמוע משפט של אדם בוגר שהוא לא שומר תורה ומצוות בגלל החינוך הלקוי שהוא קיבל בבית הוריו. משפט כזה הוא משפט שמסיר את האחריות של האדם למעשיו ויש בו הטעיה עצמית. התפקיד של ההורים הוא לחנך את ילדיהם בצורה הנראית להם טובה ונכונה וגם ראוי להתפלל לקב"ה שנצליח במשימת החינוך. בצד זה, חשוב לזכור שאין לנו שליטה על כך וילדינו יפעילו בעתיד את הבחירה החופשית שלהם באשר לחיי תורה ומצוות.

הרב יוני הולנדר, מנהל בית המדרש התיכוני אור תורה אריא"ל, רמות, ירושלים, ויועץ זוגי

 

עוד מאמרים מהרב הולנדר בלב אבות:

הדרכה מול לימודיםלאיים על הפסקת ההדרכה כשהיא כנראה פוגעת בלימודים? על איבחון הסיבה האמתית

חברים בעייתייםהבן שלי התחבר עם חבר´ה בעיתיים ביותר…

חינוך לצניעותכיצד מחנכים לצניעות? עקרונות וטיפים

ילד מושעה בביתהשעו את בננו מהלימודים. מאז הוא מתבטל ולא עושה שום דבר כדי לנסות לחזור ללימודים…

לא קם בבוקרבני לא קם בבוקר… אני מניחה לו לישון, אבל אינני יודעת האם אני נוהגת נכון. אני חוששת שהמצב ילך ויחמיר…

לבן שלנו יש חברהשמענו שלבננו יש חברה… אנחנו מתנגדים עקרונית לחברות בגיל הזה…

מבחני קבלה לישיבות תיכוניותמבחני הקבלה לישיבות התיכוניות באופק. הבן נבוך. אתם נבוכים. קבלו מורה דרך קצר.

מסע לפוליןעל מסע לפולין – דילמות חינוכיות, ליווי ותמיכה הורית

חלק ג: איך לנצל הזדמנויות לגשת לנושא?

הסרטונים באדיבות האתר מילה טובה ובסיוע האתר כיפה בהפקת הסרטונים.
נשמח מאוד לקבל תגובות, כמו גם שאלות, הערות או הצעות להמשך.
מוזמנים לשלוח תגובות במייל:

 

שולמית בן שעיה, יועצת הלכה, מדריכת כלות ומנחת קבוצות "לגעת בחיים"

 

עוד סרטונים בסדרה :
(כדי לגבש התייחסות מסודרת ובהירה לנושא – מומלץ לצפות בסרטונים לפי הסדר)

חלק א: "יחסי אישות" – מאיפה את יודעת מה שאת יודעת?

חלק ב: "מיניות" – הסוויץ' בין האסור למותר

חלק ד: אז מה לענות לילד?

חלק ה: מה לעשות עם שאלות מביכות?

חלק ו: כשמגיע גיל ההתבגרות…

"כנגד ארבע בנות דיברה התורה…"

chachama

אחת חכמה.

כשכולם עובדים במרץ בסיכול ממוקד של כל גרגר חמץ ובמיגור האבק שמאחורי הארונות, היא מתעקשת להתמקד בהכנות הרוחניות. היא מרימה יד יגעה לנגב את הזיעה ממצחה ומעבירה עוד דף בהגדה המבוארת עם כד' פירושים. 'אין ברירה', היא נאנחת בארשת פנים מליאת רחמים עצמיים, 'בכל זאת, מישהו צריך לעשות את העבודה הקשה'. מבעוד מועד דאגה לצייד את הבית באקונומיקה וב-K600 כשרים למהדרין לפסח (שגם הג'וקים ירגישו את טעמו של החג), והיא מאושרת לגלות בכל שנה חומרות חדשות שלא הכירה עד היום. כמובן שהיא דואגת ליידע בהן את כל מי ששמו מופיע ברשימת הטלפונים בסלולארי שלה. אומנם, על אף שבעצמה אינה מספיקה לעבוד ממש בניקיון הבית, לפחות לחלוקת עצות לאחרים היא מוצאת את הזמן. בנדיבות אופיינית היא מפזרת הנחיות והוראות כיצד להכשיר כל כלי, וכיצד לנקות כל דבר שיהיה כשר לפסח גם לדעות המחמירות ביותר. גם בליל החג היא לא מרפה ודואגת שכולם יאכלו מצה כשיעור, וישתו מהיין רביעית כדי לצאת ידי חובה לכל השיטות. כשכולם כבר מתים לגמור את קריאת ההגדה ולהגיע 'לשולחן עורך' היא לא ממהרת לאף מקום ודורשת ביציאת מצרים כל אותו הלילה.

ואחת רשעה.

מה היא אומרת?

'דחילק, מה העבודה הזאת לכם?! נסחפתם לגמרי. אבק זה לא חמץ ובחיי פרעה שהשנה אני לא מתכוונת להשתגע (ולא ששנה שעברה עשיתי את זה…). די! יצאנו ממצרים. "עבדים היינו", לשון עבר, לא? חוצמזה, מתי אספיק למצוא חליפה חדשה לכבוד החג? גם להדר את החג בלבוש הולם זו מצווה חשובה לא? (ופוזלת בציפייה לאישור לעבר אחותה החכמה) ומה עם שפתון חדש כשר לפסח, אה?'

למרות הסריקה היסודית והמתישה של כל חנויות הבגדים בעיר, בליל החג היא ערנית לגמרי. היא חייבת לגנוב את האפיקומן ולבקש את הנעליים ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת שמצאה במכירת סוף העונה בחנות החדשה שנפתחה ליד הקניון. הנחות ענק לרגל הפתיחה. סך הכול 380 ₪. לכל נעל.

tam

אחת תמה.

אצלה אין ארבע קושיות. יש ארבע מאות. הסלולארי של רב בית הכנסת נמצא אצלה בין מספרי החינם, ולפחות פעם בשעה היא לא מתביישת להטריד אותו בכל שאלה (איך מכשירים את השלט של הטלוויזיה מפירורים שאולי נכנסו בין החריצים, האם מותר להשתמש בנייר טואלט שלא כתוב עליו 'כשר לפסח', ומה לכל הרוחות אנחנו אמורים לעשות עם המשפט הלא ברור "מכיל ליפתית"?!)

ואחת שאינה יודעת לשאול.

מזל שבכל בית יש גם אחת כזו. אחרת לא ברור איך היינו מגיעים לחג כמו שצריך. לשאול היא לא יודעת אבל לעבוד כן, וכולם מנצלים את זה טוב מאוד. והיא מצידה לא שואלת שאלות. רק מנקה ומקרצפת, שוטפת וכובסת, אופה ומבשלת, ולא אומרת מילה כדי לא להפריע לאחיותיה העסוקות כל אחת במרץ בהכנותיהן החשובות ללילה הגדול.

___________

     ובליל התקדש החג צועדות הן בשורה אל שולחן החג. החכמה בראש, כשבחיקה ערימה של הגדות עמוסות פירושים וחידושים באותיות קטנות וצפופות. אחריה, הרשעה, עטויה בחליפה של ורסצ'ה מהקולקציה החדשה של האביב, חונכת את הליפסטיק החדש של רבלון (כשר לפסח!) ואת הבושם של דולצ'ה וגובנה (ללא חשש קטניות). ולאחריהן התמה שנושאת על גבה את קורבן הפסח – אחותן שאינה יודעת לשאול, שאחרי עבודת הפרך של השבועות האחרונים, גם לו הייתה יודעת כבר לא היה לה כוח לזה…

__________________________________________________

    ועכשיו ברצינות. עוד שניה פסח בפתח וכולנו במתח. גם מי שעד כה הצליח להתחמק, ייאלץ ביומיים שעוד שנותרו לשנס מותניים ולהתחיל להזיז את עצמו. אלא שההתנהלות שלנו בהכנות לפסח שווה מחשבה והתייחסות קצת יותר עמוקה, ומעוררת שאלות גדולות ששווה לתת עליהן את הדעת.

 

להתחדש – האם ההשקעה שלנו בניקיונות לפסח היא במידה ה'נכונה'? האם יש בכלל מידה כזו? באילו עוד דברים ראוי להתחדש בזמן הזה מעבר לסדר והניקיון בבית (ביגוד, לימוד, חשבון נפש אישי וכדו')? כאשר יש חילוקי דעות בין בני המשפחה במה נכון להשקיע – איך מוצאים את שביל הזהב בין כולם?

 

חומר ורוח – מה היחס בין ההשקעה בהכנות הגשמיות לפסח (ניקיונות, קניות, בישולים) להכנות הרוחניות (לימוד ההגדה וסיפור יציאת מצרים, עיסוק בהלכות החג, העמקה במהותו של עם ישראל שפסח זה יום ההולדת שלו וכו')? האם גם אתם מצאתם את עצמכם לא פעם מגיעים אל הלילה הגדול בשנה – ליל הסדר עם הלשון בחוץ, וגיליתם שאת ההכנות היותר חשובות לפסח לא הספקתם בכלל? מה אפשר לעשות כדי שזה יהיה אחרת?

ובאופן כללי יותר – מה היחס בחיינו בכלל בין העניינים הטכניים והחומרים לעניינים הרוחניים?

 

חוּמרוֹת – נדמה שבפסח יש חגיגה של חומרות, לעיתים גם מעבר למה שמצריכה ההלכה. איך את/ה מרגיש/ה עם נושא החומרות? האם 'להחמיר' כשיטה בחיים זה דבר נכון? אילו מחירים היא גובָה? האם יש כאלו שיותר מתאים להם לנהוג בדרך הזו וכאלו שפחות? במה 'זכה' הפסח שכל-כך מרבים להחמיר ולהדר בו?

 

'קדימה לעבודה' – איך נקבעת חלוקת העבודה (לקראת פסח אבל לא רק) בבית שלנו – בהסכמה משפחתית/בהנחתה מלמעלה מההורים/באופן ספונטאני? האם יש כאלו שתמיד עובדים יותר וכאלו שפחות? למה? איך הייתם רוצים שזה יהיה? האם זוגות צעירים שמנקים את הבית הפרטי שלהם גם צריכים לבוא להורים לתת כתף בעבודות הפסח?

ואחרון חביב – בהנחה שזו אינה גזירה משמים שהניקיון לפסח יהיה מעיק ומעצבן, האם יש לכם רעיונות מקוריים איך אפשר להפוך אותו לחוויה משפחתית נעימה ומגבשת?

שיהיה לכולנו חג חירות שמח וכשר!

הרב יוני לביא, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה וחבר ותיק בצוות "לב אבות"

עוד עם הרב יוני בנושא ליל הסדר:

המדריך המזורז לסדר פגז –  טיפים שיעשו לכם סדר בפסח הזה וישדרגו אותו לאירוע שלא תשכחו הרבה זמן / שאלות לדיון ושיח משפחתי / רעיונות למשחקים והפעלות לשולחן הסדר

וכאן הבן שואל – עידוד שאלות בשולחן החג כבסיס לפתיחות לחינוך ולימוד.

עושים סדר – טיפים להעשרת ליל הסדר ועידוד השתתפות פעילה של כל הנמצאים

פותחים שולחן – לקראת פסח – רעיונות חינוכיים לנושאים לדיון עם הילדים בליל הסדר

אודיו: הורות והתבגרות: ליל הסדר – ענין של חינוך – ליל הסדר הוא כולו עניין של חינוך – "והגדת לבנך". מה אנחנו מצפים מילדינו בימי ההכנה המכריעים לקראת ליל הסדר? איך מבקשים עזרה מהילדים באופן שלא נגיע כולנו מותשים, מתוחים ועצבניים לליל הסדר? מה ראוי לעשות בליל הסדר עם הילדים?

תמונה של גלידת תות מודבקת מעל המצג של משקל גוף - אילוסטרציה עבור מאמר על הפרעות אכילה אצל נערות

הפרעות אכילה אצל נערות

מגלידת תות למשקל - הפרעות אכילה אצל נערות

מדי יום מגיעות נערות לבירור בעקבות הפרעות קשות בווסת, וכמעט תמיד נמצא שקיימת אצלן הפרעת אכילה בעבר הלא רחוק ואף בהווה, הפרעה שממנה הכל התחיל להתגלגל.

התופעה שכיחה ביותר, והשכיחות ממשיכה לעלות כל הזמן. היא חוצה אוכלוסיות, ומופיעה היום לצערנו יותר ויותר גם בציבור הדתי והחרדי, ואף אצל בנים.

המערכת ההורמונלית מנווטת סימפוניה משולבת של תהליכים עדינים, שכל פגיעה בהם מערערת את האיזון בגוף. מערכת זו מושפעת בראש ובראשונה מהורמונים שמופרשים במח וביותרת המח, שהפרשתם משתבשת בעקבות שינויים חדים בהרגלי החיים או מתחים למיניהם, כגון שינויי אקלים, תזונה, משקל הגוף, מצב משפחתי וכד'.

קשה מאוד לחזות מראש מי מהנערות תפתח הפרעה הורמונלית בעקבות ירידה לא מבוקרת במשקל, אך קיימת התאמה ברורה בין חומרת הפרעת האכילה לבין היעלמות או שיבוש מחזור הווסת, ותופעות אלו הן תמרור אזהרה לכך שההפרעה היא קיצונית; הגוף צועק 'הצילו'!

החזרת המערכת לאיזון היא בעיה קשה ומורכבת, אורכת זמן רב ולעיתים אף אינה מצליחה להגיע לפתרון. מדובר על טיפול הורמונלי ארוך טווח בשילוב עם עליה מכוונת במשקל ושמירה על BMI תקין, לעיתים בשילוב עם טיפול התנהגותי-נפשי.

היעלמות המחזור מבשרת על שיבוש שעלול להיות הרסני לפוריות של הנערה בעתיד, ולכן חייבים לתת על כך את הדעת, לבצע באופן מיידי בירור רפואי, ולהתחיל כמה שיותר מהר בטיפול רפואי משולב עם איזון משקל הגוף.

השפעות נוספות: ירידה קיצונית במשקל פוגעת גם באופן קשה ובלתי הפיך בעור ובעצמות של הנערה, וגם בזה צריך לטפל בדחיפות בעזרת מתן הורמונים.

בדרך כלל מלוות את הפרעות האכילה הפרעות אישיוּת, המתאפיינות בנטייה אובססיבית-קומפולסיבית, שאיפה לשלמות, הערכה עצמית נמוכה, נוקשות, נטייה לדיכאון ועוד. לכן חשוב ביותר לתת את הדעת גם לאיזון הרוחני והנפשי של הנערה הסובלת.

ה' יצר את האדם בחכמה, והפרת האיזון הטבעי והבריא מביאה למצב שבו 'אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך' ח"ו. יהי רצון שכל בני ובנות ישראל יגדלו ויתבגרו תוך איזון גופני, נפשי ורוחני, יבנו בתים כשרים וטובים בישראל, ויגדלו את הדור הבא תוך שמחה ואיזון.

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית, http://www.katanchana.co.il

.

עוד עם ד"ר חנה קטן בלב אבות:

התבגרות נשית גופנית – התפתחות מינית מוקדמת של נערות

שינויים גופניים בגיל ההתבגרות : בנים – סקירת השינויים הגופניים העוברים על בנים בגיל ההתבגרות

גמילה מאמא – גמילה ממוצץ, מהגננת או מילדות היא שינוי מבורך, אבל נדיר שהתהליך עובר בקלות. גם מתבגרים עוברים תהליך של גמילה – מהילדות, והיא תהליך לא פשוט גם להורה וגם למתבגר.

גיל ההתבגרות- תחילת המחזור הנשי – שינויים גופניים ורגשיים עם תחילת ההתבגרות הנשית ותמיכת ההורים בתהליך

סרט: הפרעות במחזור במהלך ההתבגרות – הפרעות במחזור בגיל ההתבגרות עלולות להפריע לדימוי העצמי ולבטחון העצמי של הנערה. התופעה ניכרת במיוחד במהלך שנת השירות. מה גורם להפרעות בוסת? איך אפשר להרגע?

סרט: קשר אמא בת במהלך הההתבגרות – על הכנת האמא לגדילה של הילדה – קשר רגשי, פיתוח דימוי גוף נשי חיובי אצל הנערה, התייחסות להתפתחות הפיזית של הילדה בשמחה. על תופעות פיזיות מלחיצות כמו שיעור יתר, פצעי בגרות / אקנה, משקל יתר. התייחסות להפרעות אכילה – אכילת יתר ולעומתו אנורקסיה עד כדי הפסקת המחזור. על מה שיכול לעזור בקשר האמא-בת לפתח תחושה נשית נעימה – על חווית קניית בגדים ביחד.

 סרט: התפתחות המתבגרת – על תחילת המחזור החודשי – על תחילת המחזור החודשי – טווח הגילאים להתחלת הווסת, ומה עושים אם ההתפתחות מוקדמת או מאוחרת מדי. איך ומתי מתחילים לדבר עם הילדה על קבלת הווסת.

 

 

"הורות והתבגרות": תמורות בנורמות הצניעות של המתבגרות

יש מה לעשות לגבי צניעות בלבוש של מתבגרות? מה שורש ההתדרדרות בעשור האחרון?

להאזנה להקלטת התוכנית:

אסתי רוזנברג, ראש מדרשת מגדל עוז

רעות גיאת, סגנית מנהלת חינוכית של רשת מוסדות בנ"ע

הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא וראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל

על תמורות בצניעות בלבוש של מתבגרות

עוד על הנושא בלב אבות:
"והצנע לכת עם אלוקיך": על בעיית הצניעות בקרב מתבגרות
בתי מתלבשת בצורה שאיננה צנועה
הבת סולקה מהאולפנה בגלל לבוש לא הולם
ויכוח על לבוש הבת
חינוך לצניעות הלבוש
פער בלבוש בין הבת לבית

עוד עם אסתי רוזנברג בלב אבות:
חשיבות לימוד תורה לבנות במדרשה
שנות העשרים המוקדמות בקרב בנות כזמן של בנייה אישית

לפינת הרב גודמן

קשר אמא בת במהלך הההתבגרות

הסרט השלישי בסדרה של שלושה בהם ד"ר חנה קטן שוחחת על קבלת המחזור החודשי אצל מתבגרות. על הכנת האמא לגדילה של הילדה – מילדות לנערות ועל קשר אמא בת במהלך הההתבגרות. הקשר של מגע – הקשר הרגשי, הוא זה שילווה אתכן במהלך השנים. פיתוח דימוי גוף נשי חיובי אצל הנערה. התייחסות להתפתחות הפיזית של הילדה בשמחה. על תופעות פיזיות לא נעימות או מלחיצות שעלולות לפגוע בתחושה הטובה של הילדה – או של האמא, כמו שיעור יתר, פצעי בגרות / אקנה, משקל יתר. התייחסות להפרעות אכילה – אכילת יתר ולעומתו אנורקסיה עד כדי הפסקת המחזור. תפקיד קשר אמא בת בפיתח תחושה נשית נעימה – לדוגמה על חווית קניית בגדים ביחד.

לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:

 

עוד בסדרה:

התפתחות המתבגרת – על תחילת המחזור החודשי – על תחילת המחזור החודשי – טווח הגילאים להתחלת הווסת, ומה עושים אם ההתפתחות מוקדמת או מאוחרת מדי. איך ומתי מתחילים לדבר עם הילדה על קבלת הווסת.
הפרעות במחזור במהלך ההתבגרות – הפרעות במחזור בגיל ההתבגרות עלולות להפריע לדימוי העצמי ולבטחון העצמי של הנערה. התופעה ניכרת במיוחד במהלך שנת השירות. מה גורם להפרעות בוסת? איך אפשר להרגע?

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית, http://www.katanchana.co.il

.

עוד עם ד"ר חנה קטן בלב אבות:

התבגרות נשית גופנית – התפתחות מינית מוקדמת של נערות

שינויים גופניים בגיל ההתבגרות : בנים – סקירת השינויים הגופניים העוברים על בנים בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה אצל נערות – הפרעות אכילה אצל נערות כגורם משמעותי לשיבוש הווסת החודשית ותופעות לוואי חמורות נוספות

גמילה מאמא – גמילה ממוצץ, מהגננת או מילדות היא שינוי מבורך, אבל נדיר שהתהליך עובר בקלות. גם מתבגרים עוברים תהליך של גמילה – מהילדות, והיא תהליך לא פשוט גם להורה וגם למתבגר.

גיל ההתבגרות- תחילת המחזור הנשי – שינויים גופניים ורגשיים עם תחילת ההתבגרות הנשית ותמיכת ההורים בתהליך