תגית: בר/בת מצווה

חינוך לעצמאות – ברוך שפטרני מעונשו של זה

לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:


 

 

 

הרב דעואל (דולי) בסוק, מנהל מחוז מרכז בישיבות בנ"ע ולשעבר ראש אולפנת צביה ירושלים

סרטונים נוספים של הרב בסוק:
מצוות החינוך, חינוך ע"י צפייה והזדהות עם ההורה
חינוך לאמת – הבסיס לתקשורת
חינוך של חוויה או חינוך של מאמץ?
התמודדות עם החופש הגדול
סמכות וצמיחה אישית

בת מצווה

שאלה:
לבת שלנו יש בת מצווה בעוד כמה חודשים, מלבד מה שנעשה בבית הספר (עבודת שורשים, שיחות וכדומה) איננו יודעים כיצד להתכונן לאירוע.

תשובה:

בת מצווה – תפיסה עקרונית – א. צמתי המעבר בחיינו אינם רק סמלים ריקים מתוכן אלא מצבים ממשיים הן מהבחינה הרוחנית הן מהבחינה הנפשית פסיכולוגית, ופעמים רבות אף מן הבחינה הגופנית (הדברים קשורים כמובן ביניהם). ב. לכן יש להתייחס אליהם בכל הרצינות, ובעיקר תוך הכנה נפשית רבה. הכנה זאת תבטיח שהכניסה ל'צומת' תאפשר שינוי מדרגה רוחני,  נפשי, התנהגותי, חברתי ומשפחתי .

מקומה של ה'בת' בבת-מצווה –  הבת, האישה לעתיד, צפויה להיות בעזרת ד' מחנכת לילדיה, היא עשויה להיות, מורה, רופאה, עורכת דין, מרצה, חוקרת, אשת עסקים. היא עשויה להיות  אישה משכילה, עצמאית, דעתנית. היא עשויה להיות בעלת תחביבים רבים הצומחים עכשיו: קריאה, מוסיקה, אומנות….היא תתפתח לכל הכיוונים האפשריים בעומק וברוחב, ומה על התורה? האמונה? על המצוות? אלה יישארו בקרן זווית ברמה רדודה, ללא חוויה של ממש וללא העמקה שכלית. הבת תתפתח בכל התחומים אך בתורה, חס וחלילה, לא?! הייתכן הדבר?

נכון, יש היום ברוך ד' מדרשות מפוארות ובנות לומדות תורה בסגנונות שונים, אך זה צריך להתחיל מהבית, מהבסיס בגיל מוקדם ככל האפשר. לכן צומת המעבר הזה, חייב להיות בעל משמעות רבה לבת, להוריה ולמשפחתה.

איך עושים את זה? מתכוננים. הפגישה עם המצווה ולהבדיל עם כל אירוע, תלויה במידה רבה בהכנה אליו. האם ליל הסדר יקבל את אותה משמעות נפשית ללא כל מאמצי ההתכוננות אליו? גדולי האמוראים היו עסוקים בהכנות אישיות לשבת. רבא היה מולח דג, רב הונא הדליק את המנורות, רבה ורב יוסף היו בוקעים עצים (שבת קיט א). מי שלא טורח בשבת גם אם הוא אוכל בשבת אין הוא חש את השבת. ולכן בת המצווה כמו כל אירוע חשוב אחר מחייב הכנה מעמיקה.

כיצד עושים זאת בפועל?

מתי מתחילים?  כמה שיותר מוקדם. למה לא כבר מכיתה ד'? אומרים לבת: אנחנו מתחילים מסע ארוך שמטרתו להגיע מוכנה לבת מצווה. ההתכוננות לבת מצווה, גם אם היא רחוקה, תעלה את המוטיבציה שלכם ההורים ושל בתכם.

לימוד תורה – לעול מצוות נכנסים מתוך לימוד שמטרתו ידע, הפנמה והזדהות. מה לומדים? מומלץ ללמוד שני תחומים: א. הלכה – כניסה לעול מצוות כמחויבות ואחריות תועבר לבת בצורה הטובה ביותר בלימוד הלכה. אפשר ללמוד ספר "קיצור שלחן ערוך" (של הרב גנצפריד או של הרב ח"ד הלוי) או ספרים שונים העוסקים בהלכות הבת, הלכות לשון הרע או כל ספר הלכות אחר בתנאי שיהיה מנוסח באופן ידידותי לבת הצעירה.  ב. לימוד 'רחב' יותר כגון, לימוד תנ"ך, משנה ואף גמרא. אפשר ללמוד את ספר החינוך, או את פרשת השבוע של בת המצווה עם מפרשים רבים ביותר. כדאי לתכנן את הלימוד כך שיאפשר לסיים את מה שנלמד: לסיים מסכת משנה, או את ספר החינוך וכו'.

המשפחה – היכרות מעמיקה עם תולדות המשפחה, תוך דגש על האופן שבו מִמשו את יהדותם במרוצת הדורות. ראיון של סבים וסבתות, דודים ודודות סביב דמות מסוימת או נושא מסוים. רצוי שעבודת מחקר זו תסתיים בעבודה יצירתית.

אישיותה הייחודית של הבת – תפיסת עולמנו מחברת בין האישיות הטבעית של הילדה לערכי התורה והמצוות. ולכן נשאף לבטא במעמד זה גם את התשתית הנפשית (שכלית ורגשית) של הבת. לכן אם הבת מנגנת, מציירת כותבת או כל תחביב אחר, נכין איתה 'פרוייקט' שתוכל לבטא ביום שמחת ליבה.

"לפום צערא אגרא" – נזכור, התוצר הסופי איננו העיקר, אלא התהליך של ההתכוננות וההתכוונות לקראת קבלת עול מצוות. האירוע הינו חד פעמי, אך ככל שאנו מעמיקים ומרחיבים את ההכנה לקראתו, כך הוא יוצא 'מחד פעמיותו' והופך לתהליך ממשי.

שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך – לימודי ילדינו מופקדים בידי אחרים, זאת ההזדמנות שלנו ההורים להטביע בעצמנו חותם של לימוד בילדינו.  אל נפקיד תהליך יקר זה בידי אחרים. נפנה את זמננו היקר כיוון שזו זכותנו וחובתנו.

הרב רפי פוירשטיין, רב קהילה בהר נוף, י-ם. חבר הנהלת רבני צהר

 

 

לקריאה נוספת:

אודיו: אמירה הורית מול בנות בוגרות / הרב אלישע אבינר והרב חיים סולטן. על נוכחות, הקשבה ואכפתיות – וגם אמירה. איך להחזיר את הקשר בין הדורות.

חדר פרטי לבת מתבגרת / ד"ר קובי סגל. בתנו מתלוננת על ריבוי הילדים בבית. לטענתה היא לא מקבלת מספיק תשומת לב… האם לאפשר לה חדר משלה?

מדריך להפרעות אכילה / משגב, ייעוץ והכוונה לבריאות הנפש. מה הם הפרעות אכילה? מה הם אנורקסיה ובולימיה? איך מטפלים בהפרעות אלו?

 

עוד מאת הרב רפי פויירשטיין:

תיכון או אולפנה? – רשימת שיקולים בבחירת תיכון או אולפנה שיתאים לאופי של הבת

האינטרנט והחופש הגדול – הבת שלי מבלה שעות ליד האינטרנט. אני משערת שבחופש הגדול זה יהיה מהבוקר עד הערב. מה עושים מבלי להיגרר לעימותים אינסופיים?

חינוך להתמודדות – האם חינוך להתמודדות איננו מחליש את הצעירים?

ברוך שפטרני מעונשו של זה

לאחר שהנער עלה לתורה ביום בר המצווה שלו, מגביה אביו את קולו ומברך בנימה חגיגית (ללא שם ומלכות): "ברוך שפטרני מעונשו של זה". מי ששומע לראשונה את הברכה, ולא הורגל אליה, קצת נבוך – וכי כך ראוי להביע את שמחתנו על כך שבננו קרא בתורה וממשיך את המסורת המשפחתית המפוארת?! מדוע רגשות שליליים ולא רגשות חיוביים?! האם לא היה נכון יותר להשמיע באוזניו מילות עידוד לקראת כניסתו לעולם המבוגרים ולטפוח לו על השכם בשלב מרכזי של התבגרותו?! ועוד – בברכה זו מתעלם האב מבנו, מחמד עינו, ודואג רק "לעצמו", ומכריז ללא בושה: ב"ה, נמלטתי מהקללה שהביא עלי בני!!

הקושיות חזקות, ואין מנוס אלא לחתור לעומק: חז"ל בברכה זו לימדונוּ פרק בחינוך של מתבגרים. המתבגר הוא איש, ישות העומדת בפני עצמה, עִם עולם פנימי, רגשות רצונות ושאיפות. חלומות ותובנות. הוא כבר איננו ה"תינוק של אמא" שאוחז בשמלתה ונגרר אחריה בכל מקום. הוא כבר איננו בבואה של ביתו, תמונת ראי של הוריו. יש לו לב חושב ובוחר, והוא נושא באחריות למעשיו. תחושות אלו עשויות להתפתח אצלו לאט לאט,  או לבקוע בוקר אחד בבת אחת. המתבגר מוּדע להן. השאלה היא האם גם הוריו מבינים זאת!!

האם הם מוּדעים לשינוי הנפשי שאירע אצל בנם, ומבינים את השלכותיו החינוכיות. יש הורים שממשיכים להתייחס לבנם המתבגר כלילד קטן, ולא הפנימו שבהגיעו לגיל מצוות הוא מעתה אחראי על מעשיו, לטוב וגם לרע. הדגש העיקרי הוא "לטוב", מפני שרצוננו לראות את בננו צועד בצורה עצמאית בדרך אבותיו, מבלי להזדקק לתמיכה היום-יומית שלנו, ובוחר בטוב מתוך בחירה חופשית. הגיע הבן למצוות, זה זמן לתפוס קצת מרחק, לשחרר את החבל, ולהעביר לבן את האחריות על מעשיו. ואז נכריז בקול גדול מתוך שמחה ותקווה גדולה: "ברוך שפטרני מעונשו של זה".

הרב אלישע אבינר, מייסד "לב אבות", ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה

שלוש עשרה מלאו לנער – תובנות, רעיונות וטיפים להפקת בר/בת מצווה איכותי ערכי

בר מצוה

אם חשבתם שקשה ללמוד לקרוא את הפרשה עם טעמים, לשנן בעל פה את הדרשה או להימלט מצליפות הסוכריות מעזרת נשים, תגידו תודה שלא נולדתם בין שבטי האבורג'ינים באוסטרליה. אומנם שם לא קוראים לזה בר-מצווה אך בטקס ההתבגרות המסורתי לוקחים אותך בסירה למרחק של חמישה ק"מ מהחוף ופשוט משליכים אותך אל המים. מי שלא טובע ומצליח להגיע בשחייה בחזרה אל היבשה – עבר את המבחן בהצלחה. בבאלי שבאינדונזיה, לעומת זאת, הטקס כולל את שיוף שש השיניים הקדמיות שלכם על ידי הכהן, באופן שלפי אמונתם, יבדיל אתכם מהשדים, וגם ישמש לכם כרטיס כניסה אחרי מאה ועשרים לעולם הרוחות. בתיאלנד, סוגרים אתכם במנזר לכמה חודשים כדי ללמוד להסתפק במועט ולחיות מקיבוץ נדבות. אבל השיא הוא ככל הנראה בשבט המסאי בקניה. שם, כדי לסמל את כניסתו של הנער לעולם המבוגרים, שורפים את כל צעצועיו ומגלחים את ראשו. בני השבט עורכים לכבודו חגיגה, שנמשכת מספר ימים, כששיאה הוא עריכת טקס מילה (כן, מה שאתם שומעים). מובן שאסור לנער להפגין כל רגשות כאב או פחד כשזה קורה. מעבר לכך הוא צריך לצוד אריה ולחזור לשבט עם רעמת השיער שלו או להחזיק בקרניו של פר ולהפיל אותו ארצה.

לא עוד יום הולדת

כבר הרבה שנים חוגגים יום הולדת בכל שנה, ובכל זאת, לכולם ברור שהפעם זה שונה. לא מדובר בעוד יום הולדת. בר או בת מצווה הוא ציון דרך בחיים. נקודת מפנה. אתה נפרד מעולם הילדות ונכנס לעולם הבוגרים. מתחיל לשחק ב"מגרש של הגדולים".

אומנם צמד המילים 'בר מצוה' לקוח מהמסורת היהודית, אך אין ילד או ילדה חילונים שלא חוגג את הרגע הזה, ובגדול. מדובר בתעשיית ענק המגלגלת עשרות מיליונים בשנה. פורטלים אינטרנטיים עמוסי אטרקציות פורשים לפניכם מגוון אפשרויות להפקת האירוע ש'טרם נראה כמותו'. חברות מקצועיות ומיומנות ישמחו להפיק, לארגן ולהנחות לכם את הערב. זאת אחרי שעברתם אצל מיטב המאפרים והמלבישים, צלמים מנוסים עשו לכם 'בּוּק' מדהים, ומכאן ישירות אל האירוע הגדול שמתקיים במועדון, מסעדה או גן אירועים לשמרנים, או במקומות יותר 'צבעוניים', כמו פארק מים, הספארי, אירוח בדואי, פארק הקופים, המרינה בהרצליה וכדו', אם בא לכם קצת להתפרע. שלל אטרקציות יקשטו את הערב לפי בחירתכם – מופע אש וחרבות, ג'אגלינג, סנפלינג, פיינטבול ומתנפחים, אומני טלפתיה, רקדני דאנס וראפרים, ואם רק תרימו את העיניים למעלה תגלו מופע מדהים של זיקוקין, פירוטכניקה ולייזר. ועוד לא אמרנו מילה על האוכל ועל המוזיקה… כל זה אם בחרתם באפשרות הסולידית של להישאר בארץ. כמובן, גם מעבר לים קורצות אופציות מפתות. סוכני הנסיעות מדווחים על הזמנות של טיול באורך ממוצע של עשרים ואחת יום לזוג הורים שמתלווים אליהם בין ילד לשלושה, למגוון יעדים אטרקטיביים ברחבי העולם.

איך אמורים לממן את כל זה, אתם שואלים? ובכן מעבר לעובדה שהיום לצורך הפקת בר מצוה צריך להתחיל לחסוך כבר בברית, התיאור ה'צנוע' הנ"ל הוא חלק מתופעה חברתית עוצמתית ששואבת אליה אלפי הורים וילדים במדינת ישראל. בלי ששמנו לב, התפתחה תחרות אכזרית שבה משפחות 'קורעות' את עצמן ושופכות סכומי עתק, הרבה מעבר ליכולתן, רק כדי שהבן שלהם לא ירגיש חריג בנוף הכיתתי, מחד, או יפיק משהו שישאיר את חבריו לכיתה פעורי פה, מאידך. הרף האולימפי של הגימיקים, עולה כמובן משנה לשנה. איך כל זה קשור למושג 'בר מצוה'? שאלה טובה.

מובן שגם אפשר להיתקל בסיפורים מדהימים בצד השני של הסקאלה. כמו למשל אותה משפחה שבה הקפידו לחגוג כל בר/ת מצווה ביחד עם ילד נכה או ממשפחה הרוסה, או הילדה שחגגה את בת המצווה שלה במחלקה האונקולוגית בבית החולים שניידר בשיתוף הילדים. ועוד לא אמרנו מילה על הילדה שהחליטה לוותר לגמרי על האירוע שלה ולתרום את כל הסכום לעמותה שתסייע למשפחות נפגעי טרור.

שנת מצווה

רובינו לא נמצאים באף אחד מהקצוות הנ"ל אך בכל זאת מחפשים את הדרך לבר מצווה איכותי שיהיה משמעותי עבור הילד[1]. הצעד הראשון לכך הוא לעשות סוויץ' במחשבה ולשנות את נקודת המבט. בר מצווה אינו אירוע של ערב אחד. זו צריכה להיות שנה שלימה (או לפחות תקופה של כמה חודשים וכל המרבה הרי זה משובח), שנת אתגר בה הילד עובר תהליך, שערב האירוע הוא רק חלון הצצה אליו. במילים אחרות – האירוע, שבדרך כלל אליו מופנות כל העיניים, הוא רק התירוץ לכל השנה שלפניו. זה לא אמור להיות יקר להחריד וגם לא חייב לכלול גימיקים מקוריים שטרם ראתה השמש. השנה הזו צריכה לשים במרכז את האופי ואת האישיות המיוחדת של הילד ולהביא אותם לידי ביטוי תוך חיבור עם המושג 'בר מצווה'.  המושג הזה מבטא שני ערכים מרכזיים: אחריות ושותפות.

הילד הולך ונעשה עצמאי ונוטל אחריות על חייו, דבר זה מתבטא למשל בקריאה בתורה כשהוא נושא על כתפיו את האחריות להוציא ידי חובה את כל הציבור. עליו לדעת שכולם תלויים בו עכשיו וכל טעות תזיק לכולם. זהו מָשָל למעמד החדש שלו ומסר חזק לְמַה שקיים מעכשיו בעצם בכל המעשים שלו בחיים.

הצד השני הוא השותפות, המתבטאת למשל ביכולת להצטרף למניין.

סביב שני המוטיבים האלו אפשר לבנות עולם שלם של תכנים, הפעלות ואתגרים שיתנו פנים אחרות לגמרי לבר המצווה שלכם.

ההצעה הראשונה שלנו היא שלכל בר/בת מצווה יהיה נושא מרכזי. הוא יכול להיות קשור לשם של הילד, לתאריך בו נולד, לאישיות שלו, לתחומי העניין, לתוכניות לעתיד וכדו'. אם הילד מוכשר בדבר מסוים – להציג, לצייר, לרקוד, לנגן, לצלם וכדו' – זו ההזדמנות לתת לו להתבטא.

למשל: ילדה אחת שנולדה בחודש אדר שמה במרכז את נושא השמחה. היא לקחה מצלמת וידאו ויצאה אל הרחוב לשאול אנשים: מה אומר לכם המושג שמחה. היא ראיינה את הסבים והסבתות על האירועים המשמחים בחייהם, וערכה מישאל בין חברות וקרובי משפחה – מה גורם לך להיות שמח. את סיכום הפרוייקט היא הציגה בסרט קצר ומצגת מרשימה בהנחייתה שהוקרנו בבת המצווה, מיד בתום הדרשה שעסקה בנושא של: השמחה ביהדות. ללא ספק היה שמח.

נערה אחרת בחרה את נושא גמילות החסדים. במהלך השנה היא יצאה עם אימהּ לסיור גמ"חים. הם ראיינו את המנהל, למדו את שיטות העבודה, וגם נפגשו אישית עם דמויות שמוטיב החסד בולט בחייהם. המסקנות, הסיפורים המרגשים והתמונות הוצגו בתערוכה בבת המצווה, כשנושא הדרשה היה דמותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין. ביום בת המצווה הנערה וחברותיה אפו עוגיות, ארזו חבילות שי ויצאו לחלק אותם בבית חולים לילדים.

לעיתים דווקא אצל הבנות, בגלל שאין עליה לתורה, קריאת פרשה ותפילין, מחפשים ומגיעים לרעיונות יצירתיים מקסימים יותר מאשר אצל הבנים. עוד נושאים לדוגמא: גבורה, מנהיגות, תפילה, שבת, דמות תנ"כית והשמים הם הגבול.

מעבר לשותפות של הילד והוריו בתהליך, כדאי לרתום אליו את המשפחה המצומצמת ואף המורחבת, לשתף את כולם בחלקים מן המסע וכמובן בהכנה לבר/ת המצווה עצמו.

מבחן 'היום שאחרי' מגלה שכשהולכים בדרך הזו משהו טוב ואמיתי קורה לילד, הרבה מעבר לזיכרונות אווריריים של חוויה כֵּפִית ריקה מתוכן שיש באירוע יקר גדוש בשואו .

כמה מילים להורים

למרות שהילד הוא כוכב ההתרחשות, לנו ההורים יש תפקיד קריטי בליווי התהליך הזה. הרגע המשמעותי הזה בחיי הילד הוא חלון הזדמנויות מדהים מבחינתנו להתחבר אליו ולהעניק לו את עולם הערכים שאנחנו מאמינים בהם. זהו רגע נדיר של פתיחות מצידו ומוכנות לעבור משהו משמעותי שניה לפני גיל ההתבגרות (…), ומה שניתן לו בנקודה זו הוא נכס שילווה אותו כל חייו.כשזו נקודת המוצא כדאי לחשוב האם טיול ליורודיסני או שבת בבית מלון יוקרתי בהכרח ישרתו את המטרה שלנו. עלינו לבנות את האירוע ואת התקופה שמובילה אליו יחד עם הילד, בהתאמה לאישיותו, במטרה שיעבור משהו מבפנים. לא להנחית עליו את החלומות שלנו, וגם לא לנסות להוכיח למישהו משהו על גבו של הילד.

במרבית המשפחות יש ב"ה כמה ילדים בבית מלבד חתן השמחה. מוקד תשומת הלב הוא לעיתים על אחד מהם יותר מאשר על אחר. כעת זו ההזדמנות להתמקד בילד הזה, לתת לו תשומת לב מיוחדת ולהעניק לו את המטענים הדרושים לו בנקודה המשמעותית הזו בחייו.

לצד זה נוסיף כמה הערות קצרות:

טיולים לחו"ל – יש משפחות הבוחרות להמיר את המסיבה באולם בטיול לחו"ל. בדרך כלל זה נוח יותר כי כרוך בפחות כאב ראש ארגוני. מבלי להיכנס לשאלות של יציאה מהארץ כן או לא, החיסרון הגדול הוא בכך שזה מצמצם מאוד את מספר האנשים השותפים לבר המצווה, וגם מחמיצים בזה את ההזדמנות לאירוע שהיה יכול להיות ביטוי, נקודת שיא של המסע שהילד עובר במהלך השנה, כמו שתיארנו קודם. זאת ועוד, כמו שבימי אֶבֵל וצער אדם לא מסתובב ברחבי הגלובוס אלא דווקא מתכנס עם המשפחה והקהילה, גם בימי שמחה מתאים לעבור את זה בשותפות איתם ולא בבדידות מעבר לים.

להורים שבכל זאת בוחרים לחגוג כך את בר המצווה מומלץ לעצב הטיול שיכלול לא רק בילויים אלא גם דברים משמעותיים, ערכיים ומאתגרים. שיחזקו את הקשר המשפחתי מצד אחד, ואת הזיקה להיסטוריה המשפחתית, הלאומית ולמסורת היהודית, מצד שני. מובן שבכל מקרה לא כדאי לוותר על הרעיון של 'שנת המצווה'.

מתנות – "שלא לבייש את מי שאין לו" (תענית ד,ח) הוא יסוד חינוכי חשוב. אחד המוקדים בו אפשר וכדאי לתת לזה ביטוי הוא בנושא המתנות. הבת שלכם תלך השנה בעז"ה לרקוד בשלושים בת מצוות. מתנה צנועה שהיא תעניק לכל אחת מכלות השמחה תסתכם בהוצאה שנתית של 1500 ₪! לא כולם יכולים או רוצים לעמוד בזה. מה עושים? כדאי להורים להתאגד יחד כבר בתחילת השנה ולקבל החלטה קיבוצית. היו קבוצות הורים שהחליטו שאף אחד לא מביא מתנות בכלל. יש שהגבילו בסכום מסוים. ואחרים עשו דיל עם חנות כלשהי והחליטו מראש על ארבע מתנות נבחרות שכל בת תוכל לבחור מתוכן בהגיע זמנה. כך יוצא שכל בת משלמת על מתנה אחת ומקבלת אחת. בר המצוה זו הזדמנות שלנו להעביר לילד את החשיבות של להיות שמח בחלקו, להימנע מהשוואות עם אחרים, ולדבר על הרעה שבתחרות השלילית החברתית שהמוקד שלה הוא הרושם החיצוני.

ההתבגרות הפיזית – אופי האירוע, בעיקר אצל הבנים, מתמקד בפן הדתי (קבלת מצוות, תפילין, קריאה בתורה וכדו'), אך מה שעובר על הבן והבת שלנו רחב יותר וכולל את הפן הנפשי האנושי ולא פחות מזה את הגופני (קבלת המחזור, ההתפתחות הפיזית). יש הורים הנבוכים מלדבר על הנושאים הללו עם הילדים אך עלינו לדעת שהם מתעסקים בזה ביניהם המון, בין אם נרצה ובין אם לא. הבחירה בידינו האם הם ילמדו על זה מהאינטרנט או מחברים, לעיתים בקונוטציה זולה, או מאיתנו, אבא ואמא שלהם, בדרך טבעית, בריאה וקדושה. חשוב להקדיש זמן בשנת המצווה ולדבר איתם גם על הנושאים האלו.

משימה תורנית – יש המדרבנים את הילד ליטול על עצמו אתגר לסיים מסכת או משהו דומה עד בר המצווה. מה שחשוב הוא שהמשימה לא תהיה מעיקה אלא מחבבת, מאתגרת אך ברת הישג. אם מסכת בגמרא קשה מידי, אפשר ללכת על משנה. מובן שהרעיון מתאים לבנות לא פחות מאשר לבנים ואפשר לבחור ספר בתנ"ך, ספר המצוות לרמב"ם, מסילת ישרים וכדו'. אפשר שלפחות חלק מן הלימוד ייעשה בחברותא עם אבא או אמא במהלך שנת המצווה.

ולחתן השמחה…

יש לך שלושים חברים בכיתה ועוד עשרים בשבט בבני עקיבא. לא תמיד ההורים יאפשרו לך להזמין את כולם. לא תמיד אתה מעוניין בכך. את מי תבחר? בדרך כלל יש את אלה שכולם מזמינים. הילדים היותר מקובלים ופופולאריים. יש גם את אלה שבשוליים, שאף אחד כמעט לא מזמין. מה אתה אומר על ההצעה הבאה: 90% מהמוזמנים שלך יהיו אלה שבא לך להביא לאירוע. 10% נוספים יהיו אלה שלא תכננת אבל שכל-כך מצפים לקבל הזמנה והתייחסות ממישהו. האם לא יהיה מדהים לקשט את האירוע שמציין את היכנסך למצוות במעשה מהסוג הזה?

הרגע בו אתה עובר מילדות לבגרות מתאים מאוד להכיר בו תודה לאלו שהביאו אותך עד לשם, ליוו אותך לכל אורך הדרך, וגם מממנים את כל מה שקורה מסביבך, כולל את האירוע הזה. מה דעתך להכין להם איזו הפתעה? מתנה אישית? שיר שכתבת? משהו שיבטא טיפה מִיַם התודה שמגיע להם?

הדרשה, הפרשה והסרט

הדרשה היא ללא ספק אחת מגולות הכותרת של האירוע. אלא שבדרך כלל מי שמחבר אותה אינו הילד, אלא האבא, הדוד…. שאף אחד לא ישלה את עצמו: האורחים מבחינים מיד שהילד לא חיבר את הדרשה. מה דעתכם על האפשרות שהילד יחבר בעצמו את הדרשה? למשל, לעבור עם אבא או אמא על פרשת השבוע כשהילד מעלה שאלות שמטרידות אותו, ויושבים יחד לעיין במפרשים או שואלים רבנים כדי למצוא תשובות. בעת אמירת הדרשה, משתף הנער את הקהל בדברים נבחרים מהלימוד הזה. ייתכן שזה יהיה פחות רהוט ומתוחכם מדרשה מהוקצעת שחיבר הדוד, אבל זה יהיה הרבה יותר אותנטי ומלא חן. תהיו בטוחים שהקהל יעריך את זה הרבה יותר. דבר נוסף, יש שמעדיפים לחלק לכל המוזמנים עותק מהדרשה אותה מקריא הילד כדי שייקל עליהם לעקוב. מצד שני, לא ברור מה בדיוק הרעיון בזה. מבחן קריאה?

הקריאה בתורה – עבור בנים האתגר המרכזי של בר המצווה עשוי להיות למידת הפרשה וההפטרה עם טעמים. יש כאלה שנהנים מכל רגע, ואחרים הסובלים מכל שניה. התענוג הזה עשוי לקחת בין שבועות לחודשים, בהתאם לכשרונו של החתן ולשאלה האם נולד בפרשת 'וילך' (שלושים פסוקים) או ב'ואתחנן' (מאה עשרים ושנים…). התשלום למורים שמכינים את הילד לקריאה הוא גם כן נטל כבד על ההורים. אחד המחירים הגדולים של ההתעקשות לקרוא את כל הפרשה הוא שהילד נכנס למתח ולחץ, ששואב את זמנו וכוחותיו ומקשה עליו לקחת על עצמו אתגרים אחרים לקראת בר המצווה, והשבת הנכספת, ובמקום שיחווה אותה בשמחה ובנעימות, עוברת במתח ופחד שמא ישכח או יטעה. כך הילד פשוט מחמיץ את האירוע! שוחחנו עם כמה הורים, ביניהם רבנים מפורסמים, שבביתם הקפידו על כך שהילד יקרא רק את המפטיר ולא יעמיס על עצמו את הפרשה כולה. מי שזה לא הולך לו בקלות מוזמן לקחת את זה כנקודה למחשבה.

סרט – יש המזמינים חברה מקצועית שתפיק על הילד סרט מרשים המלוּוֶה באפקטים וויזואליים וקוליים כדי להקרין אותו בבר-המצווה משל היה זה "חיים שכאלה" לרגל חגיגות השמונים של חתן פרס ישראל, ולא במסיבה של ילד בן שלוש עשרה. אך אולי כדאי לשאול שאלה אפיקורסית – למה שהילד בעצמו לא יפיק את הסרט? ולא על עצמו אלא על נושא שהוא בוחר, סרט שיתאר מפגשים אנושיים, מקומות ואירועים בעלי משמעות עבורו וכדו'. הוא יקבל מזה הרבה יותר מאשר סרט תדמית לטיפוח האגו.

ולסיום – אוסף עצות, טיפים ורעיונות

באירוע המרכזי כדאי לשתף את כל ילדי המשפחה ובעיקר את חתן השמחה. הן בהכנות לפני, והן בהעברת האירוע עצמו. ניתן לשתף גם את הקהל עצמו. ילד אחד ערך חידון לקהל בליווי מצגת על הנושא הכללי שנבחר לבר המצווה, ובאירוע אחר כל שולחן סועדים קיבל פסוק או מדרש חז"ל קצר שדן בו בקצרה בינו לבין עצמו ועל בסיסו היה צריך לחבר ברכה מיוחדת לחתן ולומר אותה לפני כולם. יש ששמו במוקד האירוע פעילות בעלת תוכן (לעיתים זה מתאים יותר בערב שנעשה רק לחברים/ות של חתן/כלת השמחה) – הצגה או מחזה על ידי הילד ומשפחתו או חבריו, סדנאות יצירה בהקשר לנושא בר המצווה, סעודת אמן, הפרשת חלה וכדו'.

הפתעות – מעבר לתוכנית הידועה מראש תמיד נחמד לשלב משהו בלתי צפוי. היו משפחות שהפתיעו את הילד והקרינו סרט קצר המתאר מפגשים שלהם עם דמויות שהוא מעריך וביקשו מהם לברך אותו ולתת לו עצות צידה לדרך. רעיון נוסף הוא מפתח 13 (ואצל בנות 12)- לדוגמא – לתת שלוש עשרה מתנות (ואפילו צנועות וסמליות) לילד ולאחל לו משהו מיוחד בהתאמה לכל אחת מהן. כמה ילדים וילדות שיגרו בחודשים שלפני בר המצווה מכתבים לכל מיני דמויות חשובות או מפורסמות וביקשו מהם לתת להם תובנה, עצה או ברכה לבר המצווה. התקבלו מכתבים יפהפיים שהוקראו באירוע.

המצווה הראשונה – בספרים כתוב שיש כוח נפלא והשפעה עצומה לכל דבר שנעשה בפעם הראשונה. מה המצווה הראשונה שילד יהודי מקיים בחייו כִּמְצוּוֶה ועושה? קריאת שמע של ערבית ביום בר המצווה. רוב הילדים לא שמים לב לזה ומחמיצים את ההזדמנות לתת לה איזה יחס מיוחד של מוּדַעוּת וכוונה.

סעודת מצווה – יש עניין מיוחד לעשות סעודה בנוכחות "מנין" ביום שבו הילד נכנס למצוות (גם אם המסיבה תיערך ביום אחר), והיא קרויה בהלכה 'סעודת מצווה'. אפשר לעשות את זה בבית בצורה פשוטה, ולהתמקד אז במשמעות הרוחנית של בר המצווה. רבים שעשו את זה אמרו שבסופו של דבר, האירוע הזה היה משמעותי בשבילם יותר מאשר המסיבה באולם.

מירוץ המצוות – רעיון יפה שעשו כמה משפחות – ביום הראשון לחיים הבוגרים (שוב, בלי קשר לעיתוי המסיבה באולם), מִצֶאת הכוכבים של היום הקודם למשך עשרים וארבע שעות – מירוץ משפחתי ללקט כמה שיותר מצוות. לדוגמא בלילה הם התאספו יחד, עשו הפרשת חלה, אפו עוגיות והכינו חבילות לנזקקים. למחרת כל המשפחה נסעה לחלק אותן ולשמח ילדים בבית חולים, משם לתפילה בכותל ולביקור אצל הסבתא הקשישה בבית אבות וכו'. זו דרך מיוחדת להתחיל את חשבון המצוות בשמים בְּיִתְרָה.

סיור מודרך – יש שבחרו לקחת את האורחים או החברים לחצי יום סיור במקום מעניין כשמי שמדריך את הסיור (כמובן, אחרי הכנה מתאימה) זה הילד/ה עצמו. מקומות לדוגמא: מכון המקדש, בית הרב, העיר העתיקה, מנהרות הכותל, קבר רחל, מערת המכפלה.

שבת – כשעושים אירוע בשבת ומזמינים את הקרובים, חשוב לבנות תוכנית מעניינת מעבר לאוכל ולמפגש המשפחתי. כדאי להודיע מראש לכל משפחה שמגיעה לשבת שהיא צריכה להכין משהו – סיפור, דבר תורה, ברכה, חידה הקשורים לחתן/כלת השמחה. בליל שבת ניתן להזמין כמה מהסבים והדודים, וכל הקשיש יותר הרי זה משובח, לספר את סיפור הבר מצווה שלו. לא תאמינו אילו סיפורים מדהימים מתגלים, ומרתק לגלות איך חגגו בר מצווה לפני חמישים ושישים שנה… בשבת אחר הצהריים חתן/כלת השמחה יעביר שיעור מיוחד לכל המשפחה הקשור לפרשה, נושא בר המצוה או על עניין הקרוב לליבו.

תוכנית בר/ת מצווה – גופים רבים מציעים תוכנית שנתית לבני ובנות מצווה, הכוללות מפגשי לימוד משותפים עם ההורים, פגישות עם דמויות מעוררות השראה, מבצעים אתגריים ועוד.

ישנם ארגוני חסד (כמו "לאורו נלך" ואחרים) המציעים הפעלה ערכית ליום בר המצוה לחתן וחבריו של איסוף מוצרים למשפחות נזקקות וכדו'. מדרשות שונות מציעות תוכניות והפעלות לבת מצווה – הצגות קצרות העוסקות בדמותן של נשים מן התנ"ך, סדנאות ללימוד חווייתי של עם ישראל כעם סגולה, על האבות והאמהות, על קבלת עול המצוות ועוד דרך משחקי סיטואציות, דיון בקבוצות וכדו'.

תפילה – נסו לחבר תפילה אישית משלכם. לבטא בה את השאיפות והחלומות שלכם, אך יחד עם זה לא לשכוח את המשפחה ואת עם ישראל כולו. אפשר להקריא את התפילה בבר/ת המצווה ולאפשר לכולם להצטרף לבקשותיכם ולענות אמן.

נתנו לכם טעימה קטנה של כמה רעיונות לדוגמא ובלי ספק יש עוד ים אפשרויות. אם יש לכם רעיונות יפים משלכם אל תשמרו אותם לעצמכם. היכנסו לקבוצה מיוחדת שפתחנו בפייסבוק ולפורום מקביל באתר שורש – שניהם תחת השם: 'בר מצווה – רעיונות', ושתפו את כולנו בזה.

לסיכום, הצלחת בר או בת המצווה, יותר משהיא תלויה בכסף שישקיעו בה היא תלויה בתשומת הלב, המחשבה והרצון לעשות משהו משמעותי ומכונן, שהרושם הטוב שיותיר אחריו, ימשיך ללוות עוד הרבה שנים קדימה. שיהיה לכם מזל טוב, כבר אמרנו?

________________________________________________________________

* תודה לרבנים/ות ואנשי החינוך ששיתפו בתובנות ורעיונות, ביניהם: דוד ואביבה סתיו, צדוק בן ארצי, אלישע אבינר, אהרל'ה מאירוביץ, יעקב פלג, תמי סמט, רחל וייצן, נעמי שחור, טל רחמני, ענבל מלמד, שי פירון, צחי להמן, משפ' נכטילר מבית-אל ומשפ' כהן מקדומים.

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.


[1] רובם ככולם של הדברים שנאמר בהמשך תקפים לבנים ולבנות כאחד, גם אם השתמשנו בלשון זכר

 

לקריאה נוספת:

בת מצווה / הרב רפי פוירשטיין. כיצד מתכוננים לבת מצווה? תוכנית לימוד, ועל צומת המעבר בחיי הבת.

ברוך שפטרני מעונשו של זה / הרב אלישע אבינר. כלפי מי מופנית הברכה- כלפי המתבגר או ההורה?