תגית: הכנות לתחילת הלימודים

תלמיד ישיבה תיכונית כותב במחברת

מכתב לבן שעולה לישיבה התיכונית

תמונה צביקה מור

בני היקר!

יש רגעים בחיים שאסור לפספס ובשבילי זה אחד מהם. בעוד רגע תדלג כמה שלבים בהתבגרות שלך ותהפוך בין רגע לעצמאי שצריך לדאוג לעצמו. כיתה ח' כבר הרבה מאחוריך, והפנימייה הולכת להוציא ממך הרבה כוחות של אחריות ועצמאות שאומנם נחשפו בך במשך השנים אך עכשיו אין לך ברירה. אתה תהיה בחזית, ואני מאמין בך שתוכל לצלוח את המסלול הזה בהצלחה עם כל מה שקיבלת מאתנו ומה שהשגת בעמלך.

האתגרים שיעמדו מולך עוד רגע רבים וגדולים. הם יחכו לך בלימודים, בבית המדרש, בחדר האוכל ועם החברים בפנימייה. אתה הולך לעבור את גיל ההתבגרות בישיבה התיכונית כשסביבך מתבגרים רבים שלא בדיוק סגורים על עצמם וזה בסדר, כך דרכו של עולם. אתה הולך ללמוד שעות רבות יותר ותכנים שדורשים מאמץ רב. אתה הולך לישון מעט בלילה ולעבוד קשה ביום.

אתה הולך לבנות את העולם האמוני שלך כשברקע חברים שמושכים לכל מיני כיוונים, והכי קל למשוך למטה. הגעת לשלב בחייך שהעשייה היא פרי הבחירה שלך. חשוב מאד שתשאל את עצמך מידי פעם מה אתה רוצה לעצמך, איך אתה רוצה לראות את חייך. זו תהיה כל הזמן הבחירה שלך באיזה צד להיות ואני אכבד כל בחירה שלך. תמיד תחשוב טוב על צעדך ותשקול היטב את כל האפשרויות וההשלכות. אני מאחל לך שתהיה בין אלה שמושכים תמיד למעלה.

הישיבה התיכונית היא כלי שעומד לשימושך. היא כלי שמוציא מתוכו מה שזורעים בו, והתוצאות מגוונות מאד. ראיתי שיוצאים ממנה בחורים אידיאליסטים שטובת הכלל מול עיניהם, וראיתי גם לא מעט טיפוסים רדודים שלא נמצאים בחזית העשייה של עם ישראל.

אנחנו מצדנו, מתפללים עליך עוד לפני שנולדת שתגדל להיות תלמיד חכם מאיר בישראל. זו דרכנו ואנו רואים בה חובה שהיא גם זכות גדולה והלוואי שתבחר לממש את הזכות הזו, ולתת את שלך למאמץ המלחמתי על צביונו של עם ישראל שנמשך מאז היותנו לעם. רק אתה תחליט מה יהיה החלק שלך במסע הארוך של עם ישראל.

עם כל המאמץ הזה אתה תבנה את עצמך ותגבש אישיות שתצטרך לעמוד בצומת הבאה בסוף השמינית ולהחליט כיצד ייראו חייך בעתיד. הישיבה התיכונית היא שלב חשוב בגיבוש הזהות העצמית שלך אז אל תפספס את השנים היפות הללו.

כן אני יודע זה נשמע מפחיד אבל כבר "הזהרתי" אותך קודם שאתה הולך להתבגר בבת אחת בעוד כמה רגעים.

יש לך הזדמנות נפלאה לפתוח דף חדש בחיים ולהשאיר מאחור דברים שרצית להיפטר מהם. שום דבר מהעבר שלך לא יקבע את העתיד שלך, ולא הנסיבות קובעות מה יהיה אתך אלא היחס שלך אליהן. בכוחך להצליח בלימודים בישיבה התיכונית גם אם לא הצלחת כל כך בשנים הקודמות. הכל באמת תלוי בך, וגם אם אינך יודע כיצד להשיג את ההצלחה, תמיד תוכל לבחור לרדוף אחריה בלי וויתורים עצמיים.

אחד מהאתגרים הגדולים ביותר שתפגוש בשנים האלה יהיה אתגר הקדושה. אין אדם בעולם שנמלט מההתמודדות הזו, והחדשות הטובות הן שגם כאן הגבורה נמצאת אצלך וממתינה שתממש אותה. בורא עולם נתן לך כוחות ומשימות וביכולתך לנצח. זו תהיה התמודדות יומיומית וגם אם נפלת אל תתייאש! המשך הלאה ונצח ככל יכולתך. כל יום יעמוד בפני עצמו, כל שעה תימדד בפני עצמה ואם הצלחת בה – יש לך 100% הצלחה.

אחת העצות הטובות שנתנו לנו חכמנו היא "שוב יום אחד לפני מיתתך" ואז נמצאו כל ימיך בתשובה. פשוט לחיות את ההווה עם הפנים לעתיד. פשוט לקבל על עצמך בכל יום ואפילו בכל שעה לחיות רק את היום הזה או רק את השעה הזו בקדושה. כשההחלטה והמאמצים מופנים כל פעם כלפי יחידת זמן קטנה קל יותר להשיג את הניצחון.

לסיום אני מאחל לך שההזדמנות הנפלאה הזו להתחלה חדשה בחיים תהיה בשבילך מקום של שאיפה ועשייה. אף פעם אל תפסיק לשאוף למעלה. שמעתי פעם ממישהו: "כוון לירח, גם אם פספסת אתה עדיין בין כוכבים".

אוהב מאד ומתפלל להצלחתך!

אבא

צביקה מור, מאמן הורים ונוער, התמחות באימון ADHD,

052-6070954 more-lanoar.co.il

כיצד נלווה נכון את ילדינו לקראת יציאה לישיבה או אולפנא


.



הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל

תלמיד חטיבה מכין שיעורי בית

עולים לט´ – מתחילים את הישיבה התיכונית ברגל ימין

מתחילים את הישיבה התיכונית ברגל ימין

גם אם מאות אלפים כבר עברו בהן בשבעים השנים האחרונות, גם אם גם אתם בוגרים של ישיבה תיכונית וגם אם שכניכם הלומדים בהן כיום נראים בסך הכל בסדר גמור, וגם אם הבן שלכם הוא הכי מוצלח בעולם – גם לכם יש עדיין כמה הכנות לקראת הישיבה התיכונית.

גם בישיבות התיכוניות הזמן לא עמד מלכת והותיר את רישומו בשינויים רבים לעומת הישיבה התיכונית המוכרת לכם מלפני 20 שנה, בתקופת האבן של האסימונים והטלפונים הציבוריים. הבן שלכם, שזו השנה הראשונה שלו בישיבה התיכונית, הוא אדם בפני עצמו, אישיות מיוחדת שטרם התנסתה באתגריה הרבים של הישיבה התיכונית. ושכחנו להזכיר שלפני חודשיים הוא סיים כיתה ח'. פשוט ילד שזקוק עדיין לליווי, להדרכה ולתיווך שלכם. זה מצוין שאתם נותנים בו אמון לכל אורך הדרך ומאמינים שהוא יעבור בהצלחה את המשוכות הרבות ששנת המעבר הזו מציבה לו, אך מעבר לאמון כדאי לתת כלים. מעבר למילים הטובות כדאי לחשוב מה זה בעצם ישיבה תיכונית, מה יש בה ומה אין בה ולהתכונן בהתאם.

הטוב ביותר הוא לשבת יחד – אבא אימא ובן – ולחשוב בסיעור מוחות משותף על הדברים, ואם צריך – לקחת גם דף ועט למען הסדר הטוב. וגם אם אינכם מצליחים לגייס את הבן לשיחה משולשת, שבו אתם, אבא ואימא, וחשבו על בנכם ועל תפקידכם בשנה הקרובה. נסו אח"כ לשתף את הבן במסקנותיכם.

לפני הכל, כדאי ורצוי מאד שתקבלו החלטה אסטרטגית ל-4 השנים הקרובות של הבן שלכם בישיבה התיכונית. העובדות הן, שרוב ההורים בוחרים במדיניות "שגר ושכח" ולא מנסים אפילו לעקוב אחר המתרחש עם בנם הצעיר.

א. החלטה. ככתוב לעיל, יש לכם סיבות וגורמים רבים שיסיחו את דעתכם מלדעת באמת מה קורה עם הבן שלכם בישיבה התיכונית. תוסיפו להם את השוטף היומיומי שלכם, ואת הדאגה ההורית ליתר הילדים בבית ואתם לגמרי מחוץ לתמונה. לכן, כדאי להחליט ממש עכשיו – "אנחנו הורים נוכחים גם בישיבה התיכונית". זו וודאי לא אותה נוכחות המתחייבת אצל הבן בכיתה ג' ויש לה את המאפיינים שלה, אך העיקר שתישארו הורים נוכחים ואחראיים גם כשהבן שלכם נראה כבר גדול ומסוגל יותר לדאוג לעצמו.

ב. מתחילים בטוב. הכינו רשימת "כל הכבוד" לבנכם. כתבו רשימה מהירה של מעשים והתנהגויות המזכים את בנכם במחיאות כפיים. לאחר מכן, גזרו מהמעשים תכונות חזקות של בנכם שיצאו לפועל באותם מעשים. כל אלו עשויות לתמוך בו בעולם החדש שיתגלה לו בשנה הקרובה. כדי להוסיף פלפל לעניין כדאי שכל אחד מכם יכין רשימה עצמאית, ואז השוו ביניכם את הרשימות וחשבו על נקודות המבט השוות והשונות שלכם על בנכם.

ג. התחלה חדשה. בנכם מתחיל פרק חדש בחייו. זו הזדמנות מצוינת להשאיר מאחור הרגלים לא משרתים ולהכניס לחיים הרגלים ודפוסי חשיבה ועשייה מקדמים. הדגישו בפניו את העובדה שיש לו הזדמנות להוכיח את עצמו ולגלות לעצמו ולסביבה מי הוא באמת. יש לו אפשרות להיות מי שחלם להיות כבר שנים. אמרו לו שהישיבה שקיבלה אותו לשורותיה נותנת בו את מלוא האמון ותשמח לראות אותו פורח בכל שטחי החיים.

ד. "סיור" בישיבה התיכונית. היכן בנכם נכנס? איך נראית הישיבה מבחינה פיזית? היכן הפנימיה והיכן ביהמ"ד? מהו סדר היום? מהם החובות ומהן הזכויות? מהם כללי המקום? מה מדיניות הישיבה בנושאים מסוימים? האם יש עזרה לימודית? האם יש שיחות אישיות? עם מי? ממי מורכבת השכבה של הבן? היכן הם גרים? כיצד התלמידים מבלים בשיעורים החופשיים ובשעות הערב במקרה של פנימיה? כמה תלמידים בחדר? כיצד נקבעת החלוקה לחדרים? עם מי חשוב לבן שלנו להיות? עם מי חשוב לנו שיהיה או שלא יהיה בחדר? מהי תוכנית הלימודים בכיתה ט'? האם מעדכנים את ההורים מעבר לאספות ההורים הדו-שנתיות? האם הישיבה מאפשרת להורים כניסה לתוכנת הניהול הישיבתית ואילו תועלות ניתן להפיק מזה? ככל שתכירו יותר את הבית החדש של בנכם, תוכלו לקבל תמונה מדויקת יותר על המתרחש. והכי חשוב, באיזון עדין שלכם בין החובה ההורית לעקוב ולהשגיח ובין הזהירות מפיקוד ושליטה מוגזמים, תשדרו לילד שאתם איתו.

ה. החוליה החלשה. לאחר שסיירתם בישיבה התיכונית ואספתם את המידע החשוב לכם, חישבו עכשיו היכן צפויה לבן שלכם ההתמודדות הגדולה ביותר. מה יכולה להיות החוליה החלשה של הבן בישיבה התיכונית? ממה הבן הכי צפוי לסבול? ממה הוא מפחד? איפה הוא עלול ליפול ואפילו להתרסק? חשבו על 3 נקודות חולשה כאלה, שבתרגום לשפה האימונית הן לא פחות מאשר הזדמנויות לפריצה וצמיחה. התכוננו אליהן מראש. עסקו בחשיבה ביחד ולחוד והעלו אפשרויות להתמודדות ישירה ועקיפה.

ו. תורה. אם לא מדובר על תיכון ישיבתי, אז התורה אמורה להיות מרכז ההוויה של הקמפוס. אנחנו מדברים על תורה במובנה הרחב הכולל: לימוד תורה, הקפדה על קיום מצוות, עבודת המידות, בין אדם לחברו, חסד, תפילה והידבקות בתלמידי חכמים. נזכור שלא מדובר על ישיבה גבוהה ולא על אברכים שלומדים כבר 20 שנה בכולל. מדובר בילדים שחגגו בר מצוה לפני כמה חודשים והם עדיין בדרך הארוכה מאד של בניית החיבור שלהם לעבודת ה'. בוודאי חלקכם שמו לב לירידת המתח הרוחנית שלאחר חגיגת בר המצווה. לא תמיד תפילה ולא תמיד ציצית. עזרו לבנכם למצוא את נקודת החיבור שלו לקודש. זה יכול להיות שיעור מסוים גם באינטרנט, חברותא עם בוגר סיירת שמאד מושך אותו באישיותו, עידוד לקריאה בתורה בבית הכנסת, התנדבות במפעל חסד כל שהוא וכו'.

ז. לימודי תיכון. אתם אמורים לדעת בדיוק מה מצבו הלימודי של בנכם נכון לסוף כיתה ח'. כהורים, אתם ודאי מכירים את נקודות התורפה שלו במקצועות ובנושאים מסוימים. אם לא צמצמתם את הפערים בחופשת הקיץ הארוכה, דאגו לעשות זאת במהלך השליש הראשון של השנה עד חנוכה. העובדה שכיתה ט' היא כיתת מעבר, בה הדברים מתנהלים באיטיות יחסית, תסייע לבנכם להדביק את הפער הלימודי. התייעצו עם הנהלת התיכון בישיבה התיכונית ותאמו שיעורי עזר בסנכרון עם לוח הזמנים השבועי של הישיבה. אם הישיבה לא מספקת להורים מיוזמתה, בקשו לוח מבחנים חודשי. כך תוכלו להיערך מבחינה משפחתית. גם אם העברתם את האחריות הלימודית לבן, ורצוי מאד שזה יקרה, כדאי שתישארו עדיין ברקע, ולו בכדי להזכיר לו את חובותיו הלימודיות, במיוחד אם הבן מבקש מכם תזכורות. גם זה גילוי אחריות מצדו.

ח. בקשר לקשר. אם לא יקרה משהו מיוחד, קרוב לוודאי שתבקרו בישיבה התיכונית של בנכם פעמיים וחצי בשנה. פעמיים באסיפת הורים, ובערב לימוד אבות ובנים במידה ויהיה כזה. מצב זה משאיר אתכם לגמרי מחוץ לעניינים. אל תחכו שהישיבה תזמין אתכם. היו אתם היוזמים לשמירת הקשר. שני האנשים המשפיעים ביותר על הבן בישיבה התיכונית, בדרך כלל, הם הר"מ והמדריך החברתי (בעיקר בישיבות הפנימיתיות). זרקו אליהם את ה"כדור" ושאלו: "האם נוכל להיות בקשר?" "באיזו תדירות נוכל להתקשר?" "באילו שעות נוח שנדבר?". גם אם יגידו לכם "לא" – וזה כנראה לא יקרה – אין לכם מה להפסיד. ניסיתם ועשיתם את שלכם. גם אם יגידו לכם: אחת לשלושה שבועות – זה הרבה יותר טוב מלפגוש אותם רק בחנוכה באסיפת ההורים הראשונה. דאגו ששיחת הטלפון תהיה עניינית. הכינו מראש 3 שאלות קצרות שתספקנה לכם את המידע החשוב לכם ביותר. התחשבו בצוות החינוכי העמוס ממילא, ודאגו שהשיחה קצרה. ה"חפץ חיים" אומר שבדקה ניתן לומר 200 מילים.

ט. חינוך לקדושה. בנכם עומד להיכנס לשלב חדש בהתבגרותו המנטאלית והפיזית. המצב בשטח הוא שכמעט מאה אחוז מהמתבגרות זוכות לשיחת אם-בת בעוד כמעט מאה אחוז מהבנים לא זוכים לשיחת אב-בן. כך הבן לומד שיצר המין – בחטא יסודו. ממש שיעור מבוא לנצרות. כדאי לנו מאד שהבן ישמע ויפגוש את הדברים מתוך קדושה. זה עדיין לא מבטח אותנו מפני נפילה באינטרנט אבל לפחות עשינו את שלנו. סמכו על בנכם שיחפש את התשובות ברשת, ושם החלופות רעות ביותר וללא ספק יפילו אותו ברשת. אני מבטיח לכל אב שיתכונן היטב לשיחה זו ויבצע אותה, הזדמנות מיוחדת וחד פעמית לבניית קשר איכותי ביותר עם הבן. אינני יכול שלא להמליץ כאן על ספרו המצוין של הרב אלי שיינפלד הי"ו – "היצר, הלב והאדם" שמיועד להורים, מחנכים ומתבגרים. יחד עם החינוך לאמון בעולמו של הקב"ה ולאהבת החיים, חובה עלינו להזהיר את ילדינו מסכנות שונות המצויות לצערנו בכל אתר ואתר תרתי משמע. כשתשוחחו עם הבן ממקום טהור ובריא על כח היצירה האלוהי שנתן הבורא באדם, הזכירו גם את הבחירה שלא להשתמש בו בקדושה ובבוא העת במזל טוב, וגם את אלו בעלי הנטיות ההפוכות שה' ישלח להם רפואה שלמה בקרוב ממש. הנושא יצא כבר מזמן מהארון בזכות הצועדים הגאוותניים וקרוב לוודאי שבנכם כבר שמע על המחלה. הסטטיסטיקה מלמדת, שכשמדובר בפנימיה בה חיים יחד 24 שעות קיים חשש גדול יותר שיקרה משהו מהסוג הזה. אמרו לבנכם בביטחון שאם קרה והותקף ע"י מישהו בפנימיה, שיצעק וירחיק בכוח את התוקף תוך הקמת מהומה בחדר, ויתקשר אליכם מיד בכל שעה ביממה ואתם תטפלו בעניין.

ולסיום, גם לכם ההורים זו התחלה חדשה. יש לכם הזדמנות לפתוח דף חדש וחלק עם בנכם. מי מאתנו לא סוחב על עצמו מטענים רגשיים מיותרים. מצד אחד הוא רק בכיתה ט' ומצד שני הוא כבר בכיתה ט'! הוא בוגר! עכשיו, לפני שהבן יוצא לדרך חדשה, זו גם הזדמנות בשבילכם להתקרב אליו ולפתח את היחסים שתמיד רציתם עם המתבגר שלכם!

צביקה מור, מאמן בכיר MCIL. מאמן הורים ילדים ונוער. מומחה באימון ADHD.

0526070954 more-lanoar.co.il

שינה מחוץ לבית

שאלה: הבן שלנו יוצא לפנימייה ומעולם לא ישן קודם מחוץ לבית (אפילו לא יצא למחנות קיץ). הוא טוען שהכל יהיה בסדר ואולם אנחנו חוששים. כיצד אפשר להכין אותו לקראת המצב החדש?

תשובה: יציאה לפנימייה טומנת בחובה אתגרים רבים. אחד מהם הוא השינה מחוץ לבית. יתכן ובנכם מכיר את עצמו ואת יכולותיו וייתכן כי הוא אינו מעריך באופן נכון ומותאם את המצב. בין כך ובין כך, נראה כי גישה תומכת ומגבה, תהיה יעילה יותר מגישה חוששת ו/או ספקנית.

לאור הנ"ל, נמליץ לעודד ולתמוך בתחושת היכולת שבנכם משדר ועם זאת, "להשאיר פתח" ולקבל קושי או חשש  שיעלה מצדו בהמשך (אם יעלה), ללא הערה מסוג "אמרתי לך" ו"אם רק היית מקשיב".  ניתן גם להיעזר באח גדול או במדריך בתנועת הנוער, שישוחח עם בנכם בנפרד או עם קבוצת בני גילו על ההתמודדות הכרוכה ביציאה לפנימייה ועל אתגרים נוספים בהם הם צפויים להיתקל.

נעמי עיני, פסיכולוגית חינוכית מומחית, בוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ולשעבר מנהלת השרות הפסיכולוגי חינוכי של גוש עציון

לחצו כאן לעוד שאלות ותשובות

.

.

לפתיחת השנה – בכיתת 'האח הגדול'

שלום גם לכם הורים.

אז מחר אתם הולכים מחר למסור לנו המחנכים, את הדבר הכי יקר לכם בעולם.

אחרי יולי אוגוסט המסוגלים לטיפוס על הקירות ולאובדן השפיות יש בתחושה הזו מן הנחמה. ברוך ה' הגשר נגמר, הילדים הולכים ל'מסגרות', כוננות הרגעה. אפשר לנשום.

אבל בתור המחנך שיקבל אותם מחר, תרשו לי לומר לכם שאין דבר יותר מוטעה ומזויף מהתחושה הזו.

כי מחר, מתחילה ההתמודדות האמיתית של התלמידים שלכם. החיים הולכים להסתכל עליהם ישר לתוך הלבן של העיניים. זה מאתגר. זה מחשל. אבל זה בעיקר מפחיד.

אין דבר מיושן וארכאי יותר מהתפיסה שתלמידים באים לבית הספר בשביל הציונים.

זה השקר הלעוס ביותר.

תלמידים מגיעים לבית הספר קודם כל, בכדי לפתח לעצמם את היכולת להיות ב'אח הגדול' של החיים. לדעת איך לשרוד את האינטראקציה החברתית והבין אישית בתור חלל סגור עם תלמידים אחרים.

הציונים הם באמת לא האישו כאן. את מה שהם עושים בתוך שש שנים הם יכולים להשלים במכינות בתור שנה.

בית הספר הוא קודם כל כוך ההיתוך החברתי והחשוב ביותר הרבה לפני הצבא ובדיוק בגלל זה אתם חייבים, פשוט חייבים לכוון את האוזניים הרגישות שלכם לתדר הנכון:

לא הציון בתעודה יקבע באיזו משקפיים הילד שלכם יסתכל על העולם אלא חוות הדעת של החברים שלו כמו גם קבוצת הווטסאפ הכיתתית.

אם הוא לא יעבור את הבגרות במתמטיקה תמיד הוא יוכל להשלים אותה. אבל אם הוא ינודה מקבוצת הווטסאפ הכיתתית זה לעומת זאת יוכל לגמור עליו ולצלק אותו לכל החיים.

תעשו לנו טובה, בבקשה, ואל תהיו מסוג ההורים שמתקשרים אלינו רק בכדי לדעת מדוע הילד שלכם קיבל שמונה וחצי כשמגיע לו תשע.

הם אלו שיקבעו האם הילד שלכם יאמין שהוא מסוגל כמאמר הרבי מקוצק, להרים את השמים. לחיות את המשפט: "בשבילי נברא העולם". להסתכל במראה ולחייך.

הם אלו שיקבעו האם אחר כך, כשהבן שלכם יגיע לראיון אישי, הוא ישפריץ כריזמה או ילך לאיבוד בתוך עצמו.

אנחנו מנסים לעשות הכול, באמת, אבל כמה משאבים שלא נשקיע, היכולת שלנו להגיע ברזולוציה גבוהה לכלל התלמידים היא מוגבלת מאוד. כי מלאכים יש בשמיים ואנחנו עובדים בתוך 'מערכת'.

כשהילד שלכם יחזור הביתה, אל תשאלו אותו דבר ראשון כמה הוא קיבל במבחן או איך היה השיעור.

תשאלו: "איך הולך עם החברים בכיתה? טוב לך איתם? אתה מרגיש אהוב?".

הכיתה מעבר לסביבת לימודים היא קודם כל מעבדה חברתית שחלים בה גם חוקי הג'ונגל ההישרדותיים ביותר.

אנחנו מודעים לכך. מנסים באופן תמידי ליישר כאן ולדחוף שם כשצריך, אבל אף פעם לא נוכל לדעת שהצלחנו להגיע לכולם.

תלמיד הוא קודם כל נער או ילד. ומספיק לפעמים פרצוף עקום של חבר בכדי להשבית אותו לכל היום ולגרום לו לאבד עניין בשיעור.

אנחנו נעשה הכול בכדי לנסות ולדאוג לנשמה של הילדים שלכם.

אבל דווקא עכשיו כשאתם שולחים את הילד שלכם ל'מסגרות' החינוכיות, אתם חייבים לפקוח את האוזניים ולהיות קשובים הרבה יותר מאשר הקשבתם בחופש.

אין משפט שיותר לא נכון לבית הספר מאשר: 'נו ניוז, גוד ניוז'.

לפעמים שתיקה היא 'צבע אדום'. או יותר נכון 'צבע שקוף.' ואף אחד לא רוצה להיות שקוף בבית הספר.

לא באתי לבאס או להפחיד. חלילה. בסופו של דבר מדובר על מסלול שכולנו עברנו. מלא בחוויות. בונות. מעצבות. אבל המודעות הבריאה והנכונה מצידכם, זו שתדע להעניק לילדכם את רשת הביטחון הראויה, תדאג שהוא גם יזכור את בית הספר כמקום שמח ומכונן.

יאללה, שתהיה לנו אי"ה טיסה נעימה.

אנחנו כבר כאן.

 

אבינועם הרש, מחנך, וסמנכ"ל חברים מקשיבים

לתגובות ניתן לפנות למייל הבא:

להגיע מוכנים

חזרה ללימודים

לימדונו חז"ל כי העולם הזה הינו כפרוזדור לפני הטרקלין. עלינו להכין עצמנו בעולם הזה כדי לזכות להיכנס לטרקלין – לעולם הבא. דומה שהכנות אינן מתבצעות רק לקראת העולם הבא, אלא כל חיינו מלאים בהכנוֹת. מתכוננים לצבא, מתכוננים לפסיכומטרי, קיים קורס הכנה ללידה, ישנן הכנות לשבת ועוד רשימה ארוכה של הכנות. אחת ההכנות החשובות היא ההכנה לקראת החזרה ללימודים. לאחר החופש הגדול (והארוך) בו סדר היום השתנה ושגרת החיים יצאה מהרגלה, הבנים/בנות צריכים לחזור לשגרת לימודים רגילה השונה מזו שהתרגלו אליה בחודשי הקיץ החמים.

ההכנה מתחלקת לשני סוגים: הכנה טכנית-פיזית והכנה מנטאלית-רוחנית. ההכנה הטכנית כוללת בדיקת קיומם וסידורם של חומרי הלמידה לפתיחת השנה: הספרים, המחברות, ציוד שלם לקלמר וכיוצ"ב. כך גם בדיקה של סידור ההסעה לבית הספר (כרטיסיות, רב-קו או car pool למיניהם), הסדרת תשלומי הורים ועוד.

ההכנה המנטאלית-רוחנית כוללת שיחות, הסברים ודיבורים (עקיפים וישירים) על ולקראת שנת הלימודים החדשה. אינו דומה תלמיד הנוחת היישר מהנופש לפתיחת שנת הלימודים, לתלמיד אשר בשבוע לפני פתיחת השנה שהה בבית, סידר את תיקו, הכין את  חפציו ובעיקר אירגן את עצמו ואת מחשבותיו לקראת התחלת שנת הלימודים, על כל המשתמע מכך. תלמיד שמגיע ללא הכנה יחווה "זמן התאקלמות" ארוך, קשה ומייגע. תלמיד זה יפספס את תחילת השנה, יתנהל עדיין כתלמיד בחופש, כאשר חבריו ובני כיתתו יהיו עמוק בתהליך הלמידה, ובהתנהלות הבית ספרית. כדאי להגיע מוכנים.

הרב ליאור זיו, ר"מ בישיבה תיכונית מעלה אדומים.

אמא, חבל על הכסף…

באחת מאספות ההורים, אֵי שם בחודש טבת, לאחר חצי שנת לימודים, פנתה אימא של אחד התלמידים ושאלה: "החומר לבגרות מורכב, למה לא מתרגלים אותו גם בבית?" השיב המורה: "כל שבוע הם מקבלים 8 עמודים בחוברת העבודה, אלא שלבנך חסרה החוברת כבר מתחילת השנה…".

לצערנו, חוסרים בספרי לימוד וחוברות עבודה אצל תלמידים, היא מציאות מוכרת. פעמים רבות עם קבלת רשימת הספרים, הבנים/הבנות אומרים: "אמא, חבל על הכסף, לא צריך את הספרים והחוברות הללו, משתמשים בהם רק פעם בשנה, אני אסתכל עם חבר…" או: "המורה מלמד מתוך צילומים, החוברת היא סתם המלצה".

הורים יקרים! זוהי עצת היצר… אנא אל תוותרו על רכישת כל ספרי הלימוד. הספרים אינם מיותרים! בלי ספרים, אי אפשר ללמוד. פתיחת שנה עם כל הציוד הנדרש היא תנאי ללמידה פוריה, יעילה ומוצלחת. אנא אל תמנעו טוב מבעליו, והקפידו על כך שלבנכם/בתכם יהיה אותו במלואו, מאורגן ומסודר בזמן. בתי הספר נערכים מבעוד מועד להוציא את רשימת הספרים והציוד הנדרש. בהכנת רשימה זו הושקעה חשיבה, וכל פריט בה נחוץ. אנא, אל תדחו הרכישה, בצעו אותה במלואה ובמועדה. ניתן לקנות ספרים משומשים, להחליף ספרים ישנים באחרים או לפנות לגמ"חים המוכרים ספרי לימוד בהוזלה.

פתיחת שנת לימודים מאורגנת ומסודרת מסייעת לתלמיד להיכנס ללימודים בנחת ולהתחיל את שנת הלימודים "ברגל ימין" ובהצלחה.

הרב ליאור זיו, ר"מ בישיבה תיכונית מעלה אדומים.

שלום כיתה ז´

נדמה כי רק אתמול קניתם לבן את הילקוט הראשון, וכי עבר רק שבוע מאז הבת חזרה הביתה עם התעודה הראשונה (והכל "מצוין" ו"טוב מאוד", כמובן). אז איך זה שהבן כבר גבוה כמעט כמוך, והבת לובשת את חולצתך החדשה עוד לפני שהספקת בעצמך ללבוש אותה?

ואיך מרגישים אתם, ההורים, כאשר הנשים הצעירות והגברברים האלה חוזרים הביתה לאחר יום לימודים מגוון וארוך בחטיבת הביניים, ולא מספרים לכם כלום? ("איך היה?" "בסדר". "מה למדתם?" "נו, עזבי כבר, אמא…"). ואיך הם מרגישים?

המעבר לחטיבת הביניים משפיע בצורות מגוונות ושונות על תלמידי כיתה ז'. חלק מהם מגיעים ביחד עם חבורה שלמה, עמה למדו שנים רבות. חבורה זאת עשויה להוות קבוצת תמיכה המקלה על המעבר. מצד שני, הנהלת החטיבה בדרך כלל מפזרת את התלמידים למספר כיתות-אם, מצב שלעתים קרובות מעצבן את התלמידים שמוצאים את עצמם מנותקים מחברים טובים. בחטיבות-ביניים רבות נהוג גם לחלק את התלמידים לקבוצות לימוד הומוגניות ("הקבצות") ללימוד מתמטיקה ואנגלית. תלמידים רבים חשים פגועים מה"תווית" של "הקבצה ב" או "ג". הם עשויים להיאבק על מקום בהקבצה גבוהה יותר או, לחלופין, להתייאש ולהחליט שלא כדאי להתאמץ בכלל.

בגיל 12-13, בנוסף לשינויים ההורמונאליים המשנים את צורת גופו של המתבגר, חלים גם שינויים נוירולוגיים המאפשרים למתבגר לחשוב בצורה מופשטת ומורכבת יותר. תכנית הלימודים בכיתות ז' לוקחת בחשבון את השיפור הזה בכושר החשיבה, ומציבה אתגרים מתאימים. התלמיד נדרש לקרוא חומר רב יותר וקשה יותר, ולארגן את זמנו בהתאם. תלמידים רבים, שהתרגלו בבית-ספר יסודי לגמור את שיעורי הבית בחמש דקות ולגשת למבחנים מבלי להתכונן מתוך הסתמכות על כישרון וזיכרון, מתקשים לעכל את הדרישות החדשות. רבים מהם (והוריהם) נדהמים כאשר התעודה הראשונה גדושה בציוני "5" ו"6".

בו-זמנית עם המעבר לחטיבת הביניים, בנות מתמודדות עם שינויים בגוף, להם יש גם השפעה חברתית. לפעמים שתי בנות שהיו קשורות בלב ובנפש במשך שנים רבות מתפתחות בקצב שונה. האחת גובהת ונראית כמו אשה כבר בסוף כתה ו', ואילו חברתה תגיע לכך רק בסוף ח'. לפעמים, פער התפתחותי זה גורם להן אי-נוחות ומקשה על המשך הקשר. בנוסף, בנות שמתפתחות מוקדם (יחסית) עשויות להיות נבוכות ולנסות להסתיר את צורתן החדשה; מאידך, בנות שמתפתחות מאוחר (יחסית) עלולות להיות מודאגות ("למה זה לא קורה לי? אולי משהו לא בסדר אצלי?") גם הבנים יעברו משברים דומים, אבל להם זה קורה בכתה ח' או ט', כאשר המעבר לבית ספר חדש כבר מאחוריהם.

איך יכולים אתם, ההורים, לעזור לילדיכם (שהם כבר לא-כל-כך-ילדים) להסתגל לחטיבת הביניים, ליהנות בה, ולהפיק ממנה את מירב התועלת הלימודית?

קודם כל, תנו בהם אמון והעבירו מסר שגם אם המעבר קשה – אתם בטוחים ביכולתם להתמודד עם הקשיים. אם יש לנער/ה תלונות רבות, תקציבו זמן להקשיב בשקט ובהבנה. חלק נובעות מעצם הסיטואציה, וייעלמו עם הזמן; אולם ייתכנו גם בעיות שניתן לפתור על ידי העלאת רעיונות ביחד או פנייה לגורמים בבית-הספר. אתם וילדכם, ביחד, תחליטו אם הוא יפנה בעצמו או אם הפנייה תבוא מכם.

אל תיעלבו אם אין הילד משתף אתכם בחוויותיו, המהנות או המעציבות. בגיל הזה, מתבגרים רבים מעדיפים לשפוך את נפשם בפני חברים ולהשאיר את ההורים "מחוץ לתמונה". אם הילד שלכם מתפקד ולומד טוב ויש לו שמחת חיים, היאזרו בסבלנות ואל תנדנדו לו בשאלות סקרניות, אותן הוא עלול לפרש כפלישה לפרטיותו ופגיעה בעצמאותו. הוא יעריך מאוד את הכבוד והמרחב שאתם נותנים לו, ובסופו של דבר ישתף אתכם, בקצב ובעיתוי המתאימים לו.

גאולה גרוסמן, מרצה בחוג להכשרת מורים-יועצים במכללת "אורות ישראל" ומטפלת משפחתית בי-ם, רעננה ובקרנ"ש. 052-4317482