תגית: החופש הגדול

מבט קצר אל חופשת הקיץ

desert1

שוב חלפה לה שנה ואנו ההורים נקראים להתכונן לקראת חופשת הקיץ הממשמשת ובאה. אנו, שעסוקים כל העת בטיפול במשפחה ודאגות אחרות נמצאים בתחושת לחץ סמוי מפני הבאות. אין מדובר בחופשה קצרת מועד אלא בפרק זמן ארוך המכיל חלל זמן פנוי ומיגע מדי. פרק זמן המתאפיין בתחושת פורקן גדולה, חוסר מסגרת, פריצת גבולות והפיכת הסיכויים לסיכונים. כהורים, אם לא נדע להיערך לחופש הגדול נכון ולהכין את עצמנו ואת ילדינו לקראת בואו – אזי עלולים אנו להיכנס כלשונם של הורים רבים "לסיוט הבא".

במאמר זה ברצוני להתמקד בבני הנוער ובמיוחד באלו הנמצאים בשלבי המעברים להתחלות חדשות (כגון מעבר לחט"ב/ תיכון/ מסגרת חדשה) משום שכאן נצטרך משנה זהירות.

אין זה סוד שסדרי החיים משתנים בחופשה: זמן היקיצה, השינה ותרבות הבילוי. מפגשים חברתיים שבמהלך השנה לא באים לידי ביטוי – בחופשה הם מזומנים ומצויים יותר. הכרויות לא צפויות מן הרחוב, לא רק הרחוב היישובי המוכר אלא גם רחובות בערים הגדולות ובמרחב הציבורי הרחב. בחופש כל המדינה הופכת לרחוב שלם בו בני הנוער תרים בלחפש מה לעשות ואיך למלא את החלל החסר. כל תכנית אשר בוחרים המתבגרים אינה מכסה את כל שעות היום, דבר המצריך הערכות של ההורים להציע מגוון אפשרויות לתעסוקה עם מרווחי זמן קצרים שיהוו 'זמן פנוי' נטו.

בני הנוער הנמצאים בשלבי מעבר משמעותיים כמו מיסודי לתיכון בעצם נמצאים בפרק זמן רגיש במיוחד. מספר תחושות מלוות את בני הזמן הזה: לדוגמא, את בוגרי כיתות ח' מלווה תחושת עליונות כבוגרי בית הספר הנמצאים בשיא בגרותם ונכנסים לעולם המבוגרים האמיתי. מאחוריהם תקופה של שמונה שנות לימוד שהסתיימה לה. העבר חלף והעתיד לא נודע. תחושת עמימות ועליונות המדרבנת כניסה מהירה ככל האפשר לעולמם של המבוגרים עם כל המשתמע לטוב וחלילה להפך. מתוך מעקב על מספר מחזוריי תלמידים אוכל לומר שפרק זמן זה בעיקר עבור שכבות החטיבה והתיכון הצעירות הינו זמן רגיש ואולי אף דורש משנה זהירות.

נזקים לא מעטים הפוקדים את בני הנוער במהלך תקופת החופש מלווים לאחר מכן על ידי גורמי הטיפול בקהילה לאורכי זמן ממושכים. ולכן בכוונתי לעורר אותנו המבוגרים לקראת החופשה להתארגנות מוקדמת ומכינה.

הצעות להורים לקראת החופש:

  • בשלב ראשון אנו צריכים להתחיל כבר עתה להתכונן נפשית וארגונית לחופשת הקיץ קריא: בדיקה ותאום ציפיות עם בני הנוער – הידברות בנושא משום שנטיית הנוער היא ספונטנית באופייה ובלשונם " זורמים " לפי החברה, התנועה, וכל מה שזז… שוחחו על סדר יום, זמני יקיצה שינה, תפילות וכו'.
  • העלאת רעיונות לפעילות כבר מעתה על לוח שנה : פרטו את התכניות הוודאיות כמו עבודה, מחנה קיץ, סמינרים, חופשות משפחתיות וכו', ובמקביל את אלו הדורשות בדיקה למילוי החסר.
  • שריינו מקומות עבודה ותעסוקה לילדכם כבר עתה. אל תמתינו לרגע האחרון של סוף שנת הלימודים. צרו קשר כבר עתה עם כל אפשרות לתעסוקה – שכנים, מכרים, חברים וכו'.
  • אפשריות לתעסוקה אינן בהכרח עבודה בשכר. חישבו גם על התנדבויות שימלאו את הזמן הרב של ילדכם.
  • נצלו את החופשה המשפחתית להידוק הקשר עם הילדים במיוחד באמצעות פעילויות שיש בהם משימות צוות, מחנאות, ואתגרים המאפשרים מפגש עם הכוחות הצעירים שבכם. הדבר יתרום להדברות ולשבירת מחיצות אם ישנם כאלה.

שווה להכיר – טרמינולוגיה למושגי ומצבי סיכון

"חוף דוגית" – אינו בהכרח כפר נופש פסטורלי לדייגים שוחרי הספורט, אלא חוף לצעירים וצעירות בעיקר מהציבור הדתי (ובתוספת מבקרים ערבים) הבאים לחפש בנות, סמים ואלכוהול.

"בית ריק בשבת או בכלל " – הוא מתכון להפקרות באישור ההורים.

פסטיבלים – אירועים מועדים לפורענות, שווה לבדוק היכן, סגנון הפסטיבל, מי ומי ההולכים.

ככרות העיר – ככר ציון, החתולות, ככר האמריקאים, פאבים ומועדונים – ריכוז גדול של סכנות לנער/ה המתבגרים בכלל ובחופשת הקיץ בפרט.

טיולים – תכנון טיול מקדים ומקום המצאות,חברים נלווים, מזג אוויר,ואפשרויות ליצירת קשר זמין עשויים להפחית מצבי סיכון ופגיעה במטיילים.

מחשב – גולם אמיתי שעלול לקום על יוצרו, ולהפוך את המתבגר לאדם בודד, גם אם הוא בחברת מיליוני חברים ווירטואלים.

לסיכום – מומלץ מאד להתארגן נכון,לתאם ציפיות, וליצור לוח זמנים צפוף כמה שיותר לילדים.

נתפלל ונקווה כולנו לתקופה רגועה ומועילה.

אבי רומנו, מנהל היחידה לקידום נוער מועצה מקומית אפרת

מי מפחד מהחופש הגדול?!

beach1

"גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים מהירים", אומר פתגם ידוע, "מגיל 12 עד גיל 18, מזדקנים ההורים בעשרים שנה לפחות…". אם המשפט הזה עדיין משעשע אתכם, כנראה שלכם אין ילדים בגיל המדובר. עבור הורים רבים, התקופה הזו היא משהו שכדאי לעבור אותו כמה שיותר מהר ועִם כמה שפחות נזקים. הילד הקטן והמתוק שלהם, זה שתמיד ציית לכל פקודה ושש ללכת עם אבא לבית הכנסת, פתאום מגלה ניצני מרדנות. חוזר הביתה בשעות הקטנות של הלילה (ומתעורר בבוקר בהתאם), מוסיקה בקולי קולות נשמעת מחדרו (ולאו דווקא של אברהם פריד), הלימודים והמחויבות לבית לא בדיוק עומדים בראש מעייניו, וגם הבגדים והשער שלו/ה לא תואמים בדיוק את אופנת מאה-שערים. "איפה טעינו?", מייסרים ההורים את עצמם, "כשאנחנו היינו בגילו לא חלמנו אפילו להתנהג ככה!" ואולי הגרוע מכל – 'מה יאמרו הגויים?!' סליחה, השכנים (אם כי בעניין הזה, בדרך כלל אפשר להירגע. הבן של השכן לא בהכרח ירוק יותר).

ואם כל זה אינו מספיק, צרה חדשה מגיעה. החופש הגדול. 'אני לא מבין את הדבר הזה. רק בגלל שהמורים צריכים חופש כזה ארוך כולנו צריכים לסבול?!', יאמר הגבר בטרוניה. 'אני כבר יודעת מה יקרה. אחרי שבוע אחד תיגמר לו התעסוקה ואז הוא יתחיל לטפס על הקירות, לעלות על העצבים ולשגע את השכנים', תקונן אשתו.

אז קודם כל, בואו ונירגע. הזמן המיוחד של החופש טומן בחובו אתגר גדול, ואפשרות להגיע לדברים חשובים שלא ניתן להשיג בזמן אחר. לא אמרנו שזה קל. בבתים רבים הבן או הבת שעד היום שהו בבית זמן קצר ביום פתאום נמצאים מהבוקר עד הערב, והמציאות החדשה יוצרת בעיות ומתחים. אך מצד שני יש כאן פוטנציאל עצום ואם רק 'נעבוד' נכון נוכל להפיק ממנו המון. ניתן כמה נקודות לדוגמא.

"חנוך לנער"

מצוות החינוך שבמקור מוטלת על ההורים, במהלך רוב השנה מתבצעת בעיקר על ידי שליח – המוסד החינוכי. החופש הוא הזדמנות מצוינת לחזור למצב המקורי. עכשיו כשהבן או הבת נמצאים קרובים וזמינים כל כך זה הזמן לחנך! ובעניין הזה כל האמצעים כשרים. לפעמים לימוד משותף (כדאי לתת לנער/ה לבחור נושא/ספר הקרוב לליבו) הוא דרך טובה, שיכולה לתרום לחיזוק הקשר והשיח ביניכם. אך פעמים רבות דווקא 'החינוך העקיף', זה שבא על ידי שיחות סתמיות על הא ועל דא, פעילות משותפת ודוגמא אישית בהתייחסות לכל מיני תחומים ובעיות – יש לו היכולת להשפיע ולחלחל יותר מכל. חשוב גם לשים לב לשעות השינה של הנער, צורות הבילוי שלו והחברים איתם הוא מסתובב (גם אלו הוירטואליים…דרך אגב, האינטרנט שמותקן בביתכם – הוא תחת ביקורת וסינון?).

תכנון מראש

מכירים את התופעה שמגיעים לחופש עם הרבה רצונות ורעיונות נפלאים ואחרי כמה שבועות נחרדים לגלות שכמעט כלום לא יצאו אל הפועל והזמן זלג מבין האצבעות מבלי שהספקנו לבצע אפילו חלק מן התוכניות?! אחת הסיבות המרכזיות לכך היא החלופות הנוחות והקלות שיש בבית (טלוויזיה, אינטרנט וכדו') שבקלוּת עלולים להימשך אחריהם ולא לפנות להגשמת כל הרעיונות והתכנונים, שמטבע הדברים דורשים יותר מאמץ והשקעה. עצה שימושית היא שההורים יזמינו את בנם/בתם טרם תחילת החופש לישיבת חשיבה ועבודה משותפת. ישמעו בקשב את כל הרעיונות, הרצונות והתכנונים שיש לילד לגבי החופש, יחוו דעתם, יציעו עוד הצעות אם צריך, ויטכסו ביחד עצה מה הצעדים שיש לנקוט כדי "להוריד את הדברים אל המציאות" ולהגשים את הדברים בפועל.

מחויבות

חופש הוא זמן מצוין להתרגל למחויבות כלפי המשפחה ועבודות הבית. בני נוער רבים, בפרט כאלו הגרים בפנימייה, יכולים לבלות חודשים ארוכים מבלי שיצטרכו אפילו פעם אחת לנקות את הבית, לשטוף כלים, לתלות כביסה, לשמור על האח הקטן וכדומה. עכשיו זו ההזדמנות להתרגל לנשיאה בעול. חשוב לא להגזים ולא 'להנחית' יותר מדי דברים בבת אחת, אך צריך שהנער יתרגל לזה שבחיים יש לא רק זכויות אלא גם חובות. אינך יכול לגור בבית וליהנות מכל שירותיו, מבלי לתת משהו בתמורה.

דוגמא אישית

בכל השנה הילדים עוקבים אחרינו ההורים, ובחופש כאשר הם יותר בבית – במיוחד. וכאן יש מקום חשוב לדוגמא האישית. כאשר הבן רואה את אביו מתכנן את זמנו, הולך לתפילה במניין, קובע עיתים לתורה, בוחר בצורה ראויה את צורות הבילוי שלו, יש סיכוי שילך בעקבותיו. אך אם ההורה עצמו לא עושה את הדברים הללו, קשה לצפות וגם לא הוגן לדרוש מהילד שיעשה את זה בעצמו.

"קשר משפחתי"

החופש הוא הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר המשפחתי. בין ההורים לילדים ובין הילדים עצמם. במשפחות רבות תקופת הלימודים היא זמן בו כל אחד 'חי לעצמו'. מלבד סעודות השבת אין כמעט הזדמנויות למפגש בין בני המשפחה, לשיחה ודיון משותפים ולצבירת חוויות מגבשות. הליכה לקניות ביחד, ביקורים משפחתיים וחברתיים, טיולים ואפילו ביצוע משותף של עבודות הבית הן הזדמנות מצוינת לחזק את הקשרים, דבר שייתן את פירותיו כל השנה.

ובכל זאת –  חופש…

וכמובן, לא שכחנו, חופש הוא גם זמן לבילויים ולמנוחה. אומנם לא טוב לאפשר לנער/ה לשבש את הסדרים לגמרי ולהפוך יום ללילה, אבל לא נורא אם הולכים לישון קצת יותר מאוחר וקמים קצת יותר מאוחר (אומנם ישנה מחלוקת ידועה בין ההורים לילדים מה ההגדרה של 'קצת', אבל עם מעט רצון טוב ניתן להגיע לעמק השווה). בין לבין, זוהי הזדמנות מצוינת לטייל, להתאוורר ולהקדיש יותר זמן לתחביבים. שאלו את ילדכם מה הוא אוהב לעשות, ונסו לעשות את זה יחד איתו. אם טיול נועז של שלושה ימים במצוקי נחל דרגות זה יותר מדי בשבילכם, גם ללכת למופע מוסיקלי ביחד, לשחות בים, לשחק כדורסל, או סתם לנגן בגיטרה על הדשא יכולים להיות הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר ביניכם.

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.

נער יושב בחדר מחשבים במשרד - עבודה בחופש

עבודה בחופש – שלב הזהירות

עבודה בחופש

בפינתנו הקודמת סקרנו את היתרונות הרבים של עבודת בני הנוער בחופשת הקיץ, כשבין הבולטים שבהם המחויבות והעצמאות. למרות שבשוק דורשי העבודה נוכל למצוא גם ילדים בני 13 שתאוות העצמאות החלה לקנן בהם, הרי שרוב השוק מתרכז סביב הגילאים הבוגרים והעצמאיים יותר או בקיצור אלו שרוצים להתחיל ללמוד נהיגה ולא רוצים או שלא נעים להם לבקש מההורים.

בפינתנו הנוכחית נסקור שורה של התמודדויות אפשריות לבנינו ובנותינו סביב מקומות התעסוקה השונים.

זהירות –

כפשוטה. המתבגר שרגיל להיות בין כותלי בית הספר והכיתה, מוצא עצמו פתאום בין תנורים וכיריים לוהטות באולם השמחות או במסעדה, מתרוצץ בין הכביש למדרכה בעבודתו במשלוחים, חשוף לחוטי חשמל חשופים בשיפוצים או להחלקה בשטיפת חדרי מדרגות. פשוט לשים לב שיש את הציוד הבטיחותי המתאים ולא פחות מזה את ההדרכה הנכונה.

גיבוש תפיסה רכושנית –

הנוער העובד בחופשת הקיץ ובמשך השנה כולה מנסה להשיג לפחות שתי מטרות בעבודתו: מילוי הזמן ורווח כספי. העניין האחרון מעלה התמודדות ברמת תפיסת העולם והחיים. ללא הכנה מוקדמת, המזומנים הרבים המתפרצים בפתאומיות לחיי המתבגר עלולים לסנוור אותו ולהשכיח את הצניעות וההסתפקות שספג בביתו במקרה הטוב. ללא חשיבה מוקדמת העמל הגדול ירד לטמיון בגלל בזבוז בבילויים וקניות, וההוצאות החשובות תידחקנה לצד. התחושה שאני יכול לקנות הכל עלולה לגרום למצב בו הכסף יענה את הכל. נער שיודע שהוריו לא ישלמו לו את רישיון הנהיגה יצטרך לדחות סיפוקים, לתכנן היטב את הוצאותיו ולחסוך את מרב הכסף שהרוויח.

ניצול –

מרבית בני הנוער אינם בקיאים בדיני העבודה. באיזה שהוא מקום, הם חיים בתחושת נחיתות כלפי מעסיקיהם שהואילו להעסיק אותם ועוד לשלם להם. במעמד נפשי כזה הם מתביישים לתבוע את המגיע להם ע"פ חוק ואפילו מוותרים מראש על ידיעת החוק. גם בנושא זה נדרשת מעורבות הורית, ואם יש חשש לניצול כדאי לפנות לאגף לאכיפת חוקי העבודה במנהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת בטלפון 03-7347164  03-7347164 ללא תשלום.

מתבגרים במסגרת של מבוגרים –

בבית הספר הילדים והמתבגרים הם העיקר. בשבילם בנו את בית הספר. הצוות החינוכי כולו נמצא שם בשבילם, ויש להניח שכל אחד מהם מגיע כדי לעשות את עבודתו החינוכית על הצד הטוב ביותר. לעומת זאת, מקום העבודה הרווי במבוגרים אינו מקום של מתבגרים מטבעו וייעודו. כאן, האווירה, השפה והלך הרוח הוא של מבוגרים ביסודו ולא תמיד כל אלו מתאימים לחיי המתבגרים ולנפשם העדינה והמתפתחת. זה לא עניין של ניבולי פה דווקא, אלא מורכבות החיים של המבוגרים שהמתבגרים לא תמיד צריכים להיחשף אליה. דוגמא: המתבגרים עלולים לפגוש מתחים ואינטריגות שעלולים לפגוע להם בתפיסה הבריאה שהעולם טוב ביסודו. ילד שפוגש הרבה רוע מאבד את האמון שלו בעולם. הוא חושד בכולם, כולל הוריו ואחיו. בשבילו הכל רע עד שיוכח אחרת.

דו קיום א' –

העבודה בחופשת הקיץ מזמינה הרבה פעמים מפגש בין המינים כל יום למשך שעות ארוכות. זה לא הסניף של תנועת הנוער שבאים אליו פעמיים בשבוע לשלוש ארבע שעות. כאן יש צוות ולכל צוות הווי ושפה משלו. ללא הכנה מוקדמת וללא יד מכוונת במהלך ימי העבודה עלולים לקרות סיטואציות שלא חלמתם עליהם והיו דברים מעולם. בעבודה יש מבוגר אחראי על העבודה אך אין מבוגר אחראי מבחינה חינוכית. ההיעדר הזה מגביר את תחושת השחרור והעצמאות ויכול לקחת אותם לכיוון לא רצוי בכלל.

דו קיום ב' –

במקומות עבודה רבים, ובעיקר במסעדות, אולמות ורשתות מזון מועסקים עובדים ישמעאלים רבים. באופן טבעי, ובמיוחד במצבנו הביטחוני המתמשך, יש לכל נערה יהודיה בריאה, רתיעה בסיסית מערבי באשר הוא. אך כשנמצאים יחד זה לצד זה ימים ושבועות, פתאום מתגלה לה שהשד לא כזה נורא ומוחמד הוא בכלל "מודי" והוא די חמוד, וסאלח הוא "סלי" והוא בכלל בעד השלום. לא מזמן ביקרתי בצומת גוש עציון באחד מבתי הקפה כשלעיני ערבי ובת אחד היישובים מצחקקים להנאתם ואף משתעשעים בהשפרצת מים הדדית. רק אל תגידו לי שזה ייגמר בזה.

תזונה ומנוחה –

לא כל אחד זוכה לעבוד במזון מהיר או באולם אירועים שהמזון בהם זמין למדי עבורו. ישנם מקומות שהמתבגר תלוי בכריך שלו בלבד. לפעמים העבודה מאמצת מאד וההפסקות קצרות מידי עבור המתבגר והמתבגרת. אלו שעובדים בחופשת הקיץ חוזרים לביתם בשעות אחה"צ לפנות ערב עם עייפות רבה כשחיי החברה והלילה לפניהם – מה שעלול להביא אותם בקלות לחסכי שינה. מחקרים מוכיחים חד משמעית את הקשר שבין חסכי שינה לתחלואה גדולה יותר. כשאתה מחבר את כל אלו עלולה להתקבל פגיעה משמעותית בבריאותם של ילדינו שניתן בהחלט למנוע אותה בתכנון מוקדם ונכון של הזמן ומקום העבודה.

מפגש בין תרבותי –

המטרייה הרוחנית-תרבותית של הבית ובית הספר מספקת מערכת הגנה טובה למדי עבור אלו שרוצים להיזהר וזקוקים לתמיכה חיצונית כל שהיא. בחופשת הקיץ, נשארים בני הנוער לרוב עם מטרייה אחת בלבד. המפגש היום יומי עם המחנך והמחנכת לא קיים ואין את תוכני הלימוד שמחזיקים אותם אתנו. קבוצת השווים הסובבת אותם במקום העבודה, השונה מהם תרבותית עלולה לסחוף אותם לכיוונה בהעדר כיוון תרבותי ברור מצדם.

זוהי רשימה חלקית של התמודדויות אפשריות של הנוער במקומות העבודה, וניתן בהחלט להקדים תרופה למכה עם חשיבה ותכנון מוקדמים. פשוט לקחת דף ועט ולהתחיל לגלגל בראש את העבודה וסדר היום הצפוי והדברים יעלו מאליהם. בהצלחה!.

צביקה מור, מאמן הורים ונוער, התמחות באימון ADHD,

052-6070954 more-lanoar.co.il

לדאוג או לא לדאוג מן החופש הגדול ?

צמד המילים "החופש הגדול" מעורר אצל הורים רבים תחושות לא חיוביות. במקביל, אצל הילדים יש תחושה הפוכה של שמחה גדולה. פתאום אין את השגרה רגילה המאפיינת ימי לימודים. שגרה זו יוצרת מתחים רבים בין הורים לילדים ללא קשר לגיל הילד. ההורים חייבים לשים לב לנקודה חשובה. בני האדם כל הזמן מפרשנים את האירועים המתרחשים סביבתם. אנו נותנים משמעות לאירועים בהקשר לעצמנו, לאנשים אחרים ולחיים בכלל. הפירוש ומתן המשמעות נעשה דרך המבנה האישי של כל אדם, מכאן שכל אחד מאתנו יפרש בדרך שונה וייחודית לו, את אותם האירועים. לא פעם, פרשנות שאנו נותנים למצבים השונים מעוררת בנו הרגשה שלילית. כך גם לקראת החופש הגדול, הדרך שבה נתייחס לחופש הגדול תוביל אותנו. אם נגיד לעצמנו כל הזמן "כמה קשה זה הולך להיות", "אני מאוד אוהב את ילדיי אבל מה אני אעשה איתם חודשיים", "אין לי כח למאבקים איתו" ועוד ועוד משפטים מחלישים, ברור שבגישה כזאת הסיכוי להתרומם קטן ביותר. אני מציע גישה הרבה יותר שמחה ומקרבת. חייבים להתייחס לחופש כאל אתגר ישים בתחום המשפחה והבית. חופשת קיץ יכולה להיות תקופה שמחה ונפלאה אם הגישה שלנו תהיה כך. יש לנו הזדמנות כהורים לבדוק את היחסים עם הילדים שלנו, יש לנו הזדמנות להיות יותר זמן עם הילדים (זה יכול להיות אפילו מהנה ביותר לשחק במשחקי קופסה עם הילדים שלנו), יש לנו הזדמנות להיזכר בתפקיד שלנו כהורה (עניין שביום יום אינו כל כך מתרחש עקב עיסוקינו הרבים). ונקודה חשובה נוספת: משפחה היא הביטחון הבסיסי שניתן לילד, הבית הוא המקום הטבעי בו הוא מרגיש מוגן, בחיק האם הוא מרגיש אהוב, ובקרבת האב הוא מרגיש מוערך.

אך לעיתים, במרוץ החיים אנו ההורים שוכחים את התפקידים המהותיים שלנו ונכנסים לשגרת החיים. וכך אנו מעבירים ימים על גבי ימים בתור מפרנסים או מפיקי אירועי תרבות של המשפחה. בתור שוטרים האחראים שכולם יצייתו לכללים או בתור עובדי מטבח, ודאי שכל התפקידים האלו חשובים והבית לא יכול לתפקד בלעדיהם וכבר אמרנו שהבית עצמו גם הוא משרה הרגשה של הגנה.

גם בחופש יש לשים גבולות. הסיכוי להצליח בהשגת סדר יום תלוי בכוחות של ההורים להקפיד על כך. יחד עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות בהתייחסות לגבולות בחופשה: לא להתעקש על מה שלא חיוני, ולגלות הבנה לצורך של הילד לצאת קצת מהמסגרת.
בתחומים מסוימים, למשל שעת שינה וכו', כדאי לנסח חוקים חדשים מיוחדים לחופש, ולנצל את הזמן לקרבה משפחתית, להנאה, למנוחה וגם להניח לילדים לגלות תחומי עניין חדשים שאין זמן להתפנות אליהם במהלך הלימודים.

כדי לא להיות הורים מרירים וכועסים, מידי פעם (ויש אומרים מידי ערב) אנו צריכים להזכיר לעצמנו שכל ילד וילד מילדינו צריכים מאתנו גם יחס עמוק יותר ואישי יותר. כשאנו לא נותנים להם אותו, אין כמוהם להזכיר לנו את זה כל אחד בדרכו שלו.

החופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת לעבודה הורית.

 

מתוך ראיון שערך אבינועם הרש (מחנך, סמנכ"ל חברים מקשיבים, ומעביר סדנאות למורים ולנוער) עם הרב יהודה נוימן מנהל חטיבת ביניים 'אור תורה אריא"ל סטון'

להגיע מוכנים

חזרה ללימודים

לימדונו חז"ל כי העולם הזה הינו כפרוזדור לפני הטרקלין. עלינו להכין עצמנו בעולם הזה כדי לזכות להיכנס לטרקלין – לעולם הבא. דומה שהכנות אינן מתבצעות רק לקראת העולם הבא, אלא כל חיינו מלאים בהכנוֹת. מתכוננים לצבא, מתכוננים לפסיכומטרי, קיים קורס הכנה ללידה, ישנן הכנות לשבת ועוד רשימה ארוכה של הכנות. אחת ההכנות החשובות היא ההכנה לקראת החזרה ללימודים. לאחר החופש הגדול (והארוך) בו סדר היום השתנה ושגרת החיים יצאה מהרגלה, הבנים/בנות צריכים לחזור לשגרת לימודים רגילה השונה מזו שהתרגלו אליה בחודשי הקיץ החמים.

ההכנה מתחלקת לשני סוגים: הכנה טכנית-פיזית והכנה מנטאלית-רוחנית. ההכנה הטכנית כוללת בדיקת קיומם וסידורם של חומרי הלמידה לפתיחת השנה: הספרים, המחברות, ציוד שלם לקלמר וכיוצ"ב. כך גם בדיקה של סידור ההסעה לבית הספר (כרטיסיות, רב-קו או car pool למיניהם), הסדרת תשלומי הורים ועוד.

ההכנה המנטאלית-רוחנית כוללת שיחות, הסברים ודיבורים (עקיפים וישירים) על ולקראת שנת הלימודים החדשה. אינו דומה תלמיד הנוחת היישר מהנופש לפתיחת שנת הלימודים, לתלמיד אשר בשבוע לפני פתיחת השנה שהה בבית, סידר את תיקו, הכין את  חפציו ובעיקר אירגן את עצמו ואת מחשבותיו לקראת התחלת שנת הלימודים, על כל המשתמע מכך. תלמיד שמגיע ללא הכנה יחווה "זמן התאקלמות" ארוך, קשה ומייגע. תלמיד זה יפספס את תחילת השנה, יתנהל עדיין כתלמיד בחופש, כאשר חבריו ובני כיתתו יהיו עמוק בתהליך הלמידה, ובהתנהלות הבית ספרית. כדאי להגיע מוכנים.

הרב ליאור זיו, ר"מ בישיבה תיכונית מעלה אדומים.

תמי סמט

הורות והתבגרות: החופש הגדול

להאזנה להקלטת התוכנית:

 

 

 

.
תמי סמט על החופש הגדול
תמי סמט, פסיכולוגית, מנהלת מכון באר אמונה
 
 

עוד על החופש הגדול בלב אבות:

הורות בחופש / הרב יונה גודמן – דווקא בימי הקיץ אין חופש מהורות…

הורים במשרה מלאה / הרב אלישע אבינר – על מי מוטלת האחריות בחופש- עלינו או על ילדינו?

הורים ממאדים וילדים מנגה- בימי הקיץ… מכתב גלוי להורים / הרב יונה גודמן – כיצד נתגבר על פערי הציפיות בינינו לבין ילדינו ביחס לניצול החופש הגדול. מאמר זה הוא "סדנת הכנה" להורים לקראת החופש הגדול.

החופש הגדול בפתח – תקופה של בחירה / הרב רפי פוירשטיין – חינוך לבחירה בתקופת החופש הגדול

100 רעיונות מה לעשות כשמשעמם בחופש הגדול / הרב יוני לביא – החופש הגדול בעיצומו ולא תמיד מוצאים מה לעשות ואיך למלא את הזמן. קבלו רשימה של 100 רעיונות מקוריים. בטוח תמצאו גם מה שיתאים לכם…

החופש הגדול מדי / הרב יונה גודמן כיצד נתגבר על פערי הציפיות בינינו לבין ילדינו ביחס לניצול החופש הגדול. מאמר זה הוא "סדנת הכנה" להורים לקראת החופש הגדול.

הסיפוק מהחופש הגדול / הרב אלישע אבינר – חבל לחכות עד סוף החופש הגדול להחליט שהחופש לא ניצל במלואו. על כדאיות לערוך סיכומי ביניים ולתכנן את הזמן שנשאר

כיצד להפוך את החופש מ"עונש" לברכה / הרב אלישע אבינר  האם החופש הוא עונש? הכל תלוי במבט!!!

לעבור את החופש ובגדול- עצות וטיפים שימושיים להורים / הרב יוני לביא – תובנות, רעיונות וטיפים שימושיים איך לעבור בשלום את החופש הגדול

להעלות ניצוצות מהחופש / אבינועם הרש – הצפייה הממושכת במחשב ובטלוויזיה בחופש הגדול חושפת את הילדים לאלימות, לפורנוגרפיה ולתכנים הרסניים. דרכי התמודדות ורעיונות להורים

מבט קצר אל חופשת הקיץ / אבי רומנו – מאמר חובה להורה לקראת חופשת הקיץ של המתבגרים שבבית. עקרונות, מושגי יסוד, והצעות מעשיות.

לא לאבד את הכל בגלל רגע אחד / הרב יוני לביא – החופש הגדול הוא זמן של שחרור ופורקן, ולעיתים גם זמן של מעשים חסרי אחריות ומטופשים שגורמים נזק רב. רשימה קצרה של נושאים שכדאי להעלות לדיון עם הילדים.

וידאו: התמודדות עם החופש הגדול / הרב דעואל (דולי) בסוק – החופש הגדול מתקרב וההורים מודאגים – כמה זמן ילדיהם יעברו בעשיית……כלום? איך נלחמים נגד בטלה? התבוננות לעומת שעמום – משמעות הבטלה בחופש הגדול.

חופים מסוכנים / הרב אלישע אבינר – כשהילדים מבלים בקיץ בחופים מסוכנים רוחנית ונפשית…

זהירות, חוף מסוכן לנפש!!! / הרב אלישע אבינר – הבן נוסע לכינרת. האם יסתפק בשכשוך רגליו במימיה או יבקר בחופים מפוקפקים? על חוף דוגית ודומיו

 

 עוד עם תמי סמט בלב אבות:
לא בא לי ללכת עם כיפה – פאנל מומחים בכנס 'מתבגרים באהבה', פתח תקוה, תשע"ו

100 רעיונות מה לעשות כשמשעמם בחופש הגדול

100 רעיונות לחופש הגדול

 

1. מחליפים צבע – ברור שמשעמם לכם! כמה שנים אפשר לחיות בחדר עם אותו צבע על הקירות? אם אין לכם כוח להשקיע בצביעת כל החדר מחדש, קפצו לחנות לחומרי בניין, בחרו צבע בעל אפקט מיוחד – והשתלטו על אחד הקירות בחדר.

2. יוגה יוגה יוגה – אין לימודים. אין מבחנים. המזגן פועל. שקט. נשמע כאילו התמלאו אצלכם כל התנאים לתרגל כמה תרגילי יוגה. הנה תרגיל קטן שנקרא "תנוחת העץ", למשועממים במיוחד: עמדו על רגל אחת ובעזרת היד העלו את הרגל השנייה, מכופפת, והניחו את העקב שלה על הירך. הצמידו את שתי כפות הידיים זו לזו ולחזה (כמו בתנוחת תפילה), מרפקים צמודים לגוף. אזנו את הגוף, שמרו על גב ישר והרימו את הידיים מעל הראש. נשמו כמה נשימות וחזרו על התרגיל, אך הפעם עמדו על הרגל השנייה.

3. אוסף – כשההורים שלכם היו קטנים, הם בטוח אספו בולים, מכתביות, טלכרטים וכמובן – גוגואים. אבל אוסף זה לא עניין (רק) לילדים. נסו לחשוב על משהו שאתם אוהבים או מעניין אתכם, והתחילו אוסף מקורי.

4. אצא לי לטייל – צאו לטיול, להליכה או לריצה בשכונה. אפשר להצטייד ברולר-בליידס או באופניים.

5. קום, צא לשדה – לשכב על הדשא. להתבונן בשמים. להסתכל על נמלים או למצוא דמויות בעננים. לא תאמינו כמה שלווה, רוגע וכיף תקבלו מזה.

6. דגים – כבר יש לך? היפרדו לשלום מאקווריום הקטן והמוזנח והשקיעו באקווריום גדול ומעניין. הדגים שלכם ייהנו, זה בטוח. וגם אתם תרוויחו מהנוף החדש בתוך הבית.

7. משהו קטן ומפנק – אם השוקו שייך רשמית לעונת החורף, אז לאייס קפה בקיץ יש בהחלט מקום של כבוד.קבלו מתכון שווה: שימו בכוס 2 כפיות קפה ו-3 כפיות סוכר, והמסו במעט מאוד מים רותחים. הוסיפו חצי כוס חלב. ערבבו בבלנדר כ-12 קוביות קרח עד שיתרסקו לחלוטין, ואז שפכו את הברד לתוך הקפה. ערבבו הכול יחד. קשית, כדור גלידה. תיהנו…

8. קצת נוסטלגיה – שלפו את אלבומי התמונות הנשכחים ושבו להתרפק על תמונות הילדות שלכם. חוויה מצחיקה ומרגשת שמעבירה את הזמן בכיף!

9. ראש דשא – כל מה שצריך זה גרב-ניילון ישן, נסורת עץ או אדמה, זרעי דשא ואביזרי יצירה שונים. שימו את הזרעים בגרב, הוסיפו את הנסורת, קשרו את הגרב היטב וקשטו אותו לפי ראות עיניכם. לאחר מכן הניחו את הראש המוכן בצלוחית והוסיפו מים בגובה סנטימטר. לא לשכוח להשקות פעם בשבוע!

10. דיוקן עצמי – נסו לצייר את עצמכם. אפשר לשבת מול מראה או לחלופין להיעזר בתמונה. נסו ליצור ציור מושקע: התחילו סקיצה בעיפרון, שדרגו ואחר כך הוסיפו צבעים.

11. מפגש עם החבר'ה – אם כבר מיציתם את הברכה או הים, וגם את הפיצה והפלאפל, אפשר גם לקפוץ לספארי. ת'אמת, כמה זמן לא הייתם שם?

12. מסביב למדורה – אם הערב ירד ואתם ממש לא בקטע של לישון, אפשר לארגן קומזיץ ספונטני – חופרים בור קטן בחצר, מכניסים קרשים קטנים ומדליקים! רצוי לגדר את הבור באבנים, ומעל הבור להניח רשת ועליה לצלות שיפודים, נקניקיות או מרשמלו. אתם יכולים להפוך את הקומזיץ הנחמד גם לערב צ'יזבטים.

13. מסעדה ביתית – מי אמר שצריך סיבה מיוחדת כדי להכין ארוחה מושקעת? בחרו שלוש מנות מיוחדות וטעימות ובשלו לכל המשפחה סעודה אמתית. השקיעו גם בדברים הקטנים: עריכת השולחן, קיפול מפיות, נרות ופרחים.

14. ארטיק מסטיק שוקולד בננה – מה יותר פשוט מזה? אפשר להקפיא מיץ, אבל הרבה יותר טעים לטחון קוביות אבטיח או מלון, להוסיף מי סוכר, לערבב. ולחכות בסבלנות למחר…

15. ירוק בעיניים – להנביט קטניות בצמר גפן. ובכלל, עציצים הם השקעה נעימה שמספקת תעסוקה לדקות של שעמום. אפשר לקנות צמחי תבלין ריחניים, או לחלופין זרעי ירקות, ולעקוב בסבלנות ובהתמדה. מהרו לשתול לפני השמיטה – בשנה הבאה תוכלו לטפח רק את השתילים הקיימים…

16. מטבח יצירתי – די לקופסאות האוכל המשמימות, לצנצנות שקופות ולקערות נטולות שמחת חיים! קצת נצנצים, פייטים, לורדים, מפיות יפות ודבק טוב – וקדימה, לשדרג את המטבח.

17. לצבוע פוסטר – תמצאו כאלה בכל חנות לחומרי יצירה. הפוסטרים מחולקים ל"תאים" קטנים, יש בהם הוראות צביעה ומצורפת אליהם ערכת צבעי שמן. גם ממלא את הזמן וגם יוצא מדהים.

18. ספר בישול משפחתי – מחפשים מתכונים חדשים באינטרנט, או רענון למתכונים משפחתיים אהובים ומוכרים, מדפיסים ומכניסים לקלסר מסודר לפי אופי המתכונים.

19. פלאשמוב – ארגנו ריקוד רחוב יחד עם החברים שלכם, צלמו את עצמכם והעלו ליוטיוב.

20. עניין מורכב – הרכיבו פאזל בן 2000 חלקים.

21. משאל רחוב – לכו לרחוב ראשי וסואן מצוידים במצלמת וידאו, נסחו שאלות מצחיקות וערכו משאל רחוב ספונטני.

22. הפגנה, לא חשוב על מה – ארגנו הפגנה קטנה וטיפשית, על משהו קטן שמפריע לכולנו, יחד עם עוד חמישה חברים בערך. אבל תשקיעו: הכינו שלטים, חשבו על סיסמאות והשיגו מגאפון. יהיה מגניב.

23. צופים את העתיד – ערכו ערב משותף עם כמה חבר'ה ובסופו כל אחד יכתוב על עצמו ועל חבריו, איפה תהיו בעוד עשר שנים. לא לזרוק! קחו את הפתקים ושמרו בבקבוק.

24. ממש, אבל ממש חם לכם? – הפתרון האולטימטיבי: צאו להחליק על הקרח! בארץ ישנם ששה מתחמים שונים בהם תוכלו לעשות זאת: "היכל הקרח – אייס פיק" בחולון ובאשדוד, ה"אייסקייט" בתל אביב, "החלקרח" שבמעלות, "מרכז קנדה" שבמטולה, ו"פארק הקרח" באילת. קחו בחשבון – קר שם, כיף שם, וגם קצת מסוכן.

25. הפיקו שיר ווקאלי משפחתי – זה הזמן. כל אח בנפרד בוחר צליל שהוא רוצה ויכול להפיק, ויחד כולם יוצרים שיר ווקאלי חדש. לא לשכוח להקליט את עצמכם.

26. אם כבר לבהות במסך – אז לראות את ארבעת הפרקים של הסדרה המצוינת 'חוזרים קדימה'. שווה צפייה.

27. יומני היקר, שלום – התחילו לכתוב יומן. אל תסתפקו בתיאורים טכניים של מה שעשיתם היום, זה לא העניין. בכתיבת יומן אפשר גם לבחור חוויה אחת שעברה עליכם ולפרט את התובנות שקיבלתם ממנה, מה הרגשתם, מה חשבתם. בניגוד לפייסבוק, אתם לא צריכים לשתף אף אחד. תהיו כנים, פתוחים וישירים. אתם יכולים לכתוב הכול, אף אחד לא רואה.

28. מיני די-ג'יי – הורידו את התוכנה 'פרוטי לופס' (FL) והתחילו להמציא טרנסים ולופים משוגעים.

29. התמונות שבאלבום – הורידו למחשב את כל התמונות שבסמארטפון, בחרו את הטובות והמיוחדות שבהן, הדפיסו על קנבס ותלו אותן בחדר.

30. ערכו סרטים – אתרו את כל הסרטונים במחשב ובסמארטפון וערכו אותם לסרטונים מושקעים במובי-מייקר.

31. מתוק וקפוא – הקפיאו ענבים ואכלו אותם קפואים. ובכלל, זה עובד עם כל דבר טעים.

32. תאטרון בובות – אם אתם לא המשועממים היחידים בסביבה, גלו אחריות ועשו מאמץ קטן לשעשע גם את האחים הקטנים. בעזרת ארגז גדול, בדים ישנים וחומרי יצירה בסיסיים – תוכלו ליצור תיאטרון בובות מוצלח.

33. שוברים שיא – מה דעתכם להנציח את השעמום ולשבור שיא גינס? אתם יכולים להמציא שיא שאף אחד עוד לא חשב עליו לפניכם, או לנסות לשדרג שיאים קיימים.

34. שוברים שיניים – נסו להגיד ברצף: "שרה שרה שיר שמח, שיר שמח שרה שרה"… ואחר כך: "נחש נשך נחש".

35. הכינו רשימה – כתבו 100 דברים לעשות כשמשועממים. הי, לא להעתיק!

36. שפה קשה – למדו 20 מילים חדשות בשפה זרה. סינית, למשל. אחרי זה אתם יכולים לבחור שפה הזויה אחרת וללמוד את אותן 20 מילים. אז איך אומרים חופש בבאלינזית?

37. על הסכין – חתכו אבטיח בצורה יפה ומקורית. יש סרטונים שמלמדים לעשות את זה בצורה ממש מקצועית, אבל אנחנו סומכים על הכישרון והאינטואיציה שלכם.

38. תעבירו את זה הלאה – המציאו מכתב שרשרת מצחיק במיוחד.

39. מראה מראה שעל הקיר – עמוד מול מראה ועצום עיניים בתקווה לראות איך אתה נראה כשאתה ישן.

40. להיות אליעזר בן יהודה – המציאו מילה חדשה או סלנג חדש, ונסו להפיץ אותם בכל דרך אפשרית עד שהם יתפסו.

41. תחתום פה – נסו המון סגנונות לחתימה האישית שלכם.

42. מעשה בבלונים – נפחו בלון כמה שיותר גדול, מבלי שהוא יתפוצץ.

43. הכי מגזרי – סרגו כיפה.

44. אוסט נישט ווס צעטין– ? למדו שפה חדשה וקלה יחסית. יידיש, למשל.

45. משחקי מילים – ללמוד להגיד מילים הפוך, או ללמוד לדבר בשפת הבי"ת – מכפילים כל הברה, אבל את העיצור מחליפים באות ב'. אַבָּנִיבִּי אוֹבּוֹהֶבֵּב אומר לכם משהו?

46. קצת היסטוריה – כן, אנחנו ממליצים לכם על זה: לקרוא ספר היסטוריה. להירדם.

47. הכול בראש – למדו את מבנה המוח ונסו לצייר אותו.

48. תקסימו – נסו ללמוד כמה קסמים מגניבים ולהרשים את כולם.

49. אתר אינטרנט – היום יש מגוון אתרים שמאפשרים פתיחת אתרים חינם בכמה צעדים פשוטים. שווה לנסות.

50. זה רק ספורט – פרשו מזרן על הרצפה והתחילו להתעמל! אם אתם עדיין לא יודעים לעשות עמידת ראש או גלגלון, אתם מוזמנים להתחיל לתרגל.

51. ללמוד רפואה – כן, בכוחות עצמכם! מי יודע, אולי בעוד כמה שנים כשתתחילו ללמוד באמת – המידע כבר ירוץ לכם בשכל…

52. שיעורי בית – נכון שאתם נהנים להתרפק על החופש מהלימודים, אבל כדאי בכל זאת לנצל את הזמן, לפתוח ספרים ומחברות ולתרגל חומר שהיה לכם קשה לקלוט בשנת הלימודים שחלפה.

53. תרגום חופשי – יש המון תכנים ברשת שאינם נגישים לכולם. בחרו משהו שקרוב ללבכם – שירה, תכנית, סדרה בהמשכים, ספר מקוון שטרם פורסם בעברית, תרגמו והעלו לרשת.

54. עושים עיניים – נמאס לכם מהמשקפיים אבל אתם לא מתכוונים לעבור ניתוח לייזר? אם שמעתם על 'שיטת בייטס', תוכלו לעשות תרגילים להורדת המספר במשקפיים. ברשת יש אתר מצוין בשם 'EyeTrainer' שממחיש את התרגול הנצרך.

55. ספר הספרים – במקום לנסות לקרוא שוב את כל הספרים בספרייה שלכם, אנחנו ממליצים פשוט לפתוח את ספר הספרים, התנ"ך, ולהתחיל לקרוא. אם תידלקו על זה, יש סיכוי טוב שבשנה הבאה נראה אתכם על המרקע ביום העצמאות.

56. רב המכר הבא – חדדו עפרונות ושבו לעשות את מה שחלמתם כבר הרבה זמן – לכתוב ספר. גם אם בסוף החופש לא יתפרסם רב מכר פרי עטכם, כמה סיפורים מוצלחים בטוח תצליחו להוציא תחת ידכם.

57. חשבו בתוך הקופסה – מונופול, דומינו-ראלי, רמיקוב, טריוויה, בלאנקו או כל משחק קופסה אחר, הם דרך ישנה וטובה להפיג שעמום.

58. לחיות בסרט – מצלמת וידאו, נושא שחשוב לכם וכמה מרואיינים נחמדים – יספקו לכם אחלה חומר לצילום סרט ספונטני.

59. כנגן המנגן – אם בביתכם מונח לו כלי נגינה כאבן שאין לה הופכין, הנה הזדמנות לגאול אותו ולהתחיל ללמוד לנגן. ברור שהכי נחמד להתחיל בגיטרה, אבל תהיו אמיצים ותתלבשו על הפסנתר!

60. משחקי מחשבה – קנו או הדפיסו חוברות של חידות היגיון, תשבצים, תשחצים וסודוק, והתחילו לפתור! האתר הזה יוכל לספק לכם מעט חומר למחשבה:www.griddlers.net. נראה מי יצליח להשלים חוברת מבלי להיעזר ברב גוגל אפילו פעם אחת.

61. איזו דמות קומיקס אהובה עליכם? – נסו לצייר אותה והמציאו בעצמכם קומיקס משעשע. אגב, יוטיוב יוכל לעזור לכם גם בזה.

62. מה לומדים היום? – כתבו בחיפוש בגוגל: "HOW TO" ותנו לו להשלים בשבילכם מה אתם רוצים ללמוד היום. בהצלחה!

63. מקצוע שולי – רוצים ללמוד מקצוע קטן, אבל אין לכם כוח לאינסוף חומר לימודי? הציעו את עצמכם כשוליות של בעלי מקצוע (נגרים, רתכים, מוסכניקים) ותרוויחו לימודי מקצוע בחינם.

64. בנות, במיוחד בשבילכן – ארגנו מפגש נחמד שאליו כל אחת תביא את ערכת האיפור שלה. עכשיו, הפכו ל"מאפרות מקצועיות" ונסו זו על זו כל מיני סגנונות איפור חדשים. יוטיוב, כבר הזכרנו?

65. שטיפה יסודית – בלי לחפף! הרימו כיסאות, הזיזו את הספות, טאטאו וקרצפו. אחרי שתסיימו, הביטו בסיפוק על מעשה ידיכם.

66. לסדר את החדר – הזזה של המיטה או השידה ממקום אחד לפינה אחרת בחדר, יכולה לשנות ולרענן את כל המראה. גם כרית חדשה, מראה או אהיל יכולים לשדרג את החדר שלכם.

67. צאו מהארון – כמה חולצות אתם באמת לובשים וכמה סתם מונחות על המדפים? אילו בגדים אפשר לזרוק ואילו אפשר להעביר לאחרים? הוציאו את כל הבגדים מהמדפים וארגנו את הארון מחדש.

68. סדר פסח קדימה, לרוקן מדפים, ארונות, מגרות וגם את התאים הקטנים בתיק. אמנם לא פסח, אבל זו הזדמנות מצוינת להיפטר מכל מה שכבר לא מתאים לנו, שאנחנו לא משתמשים בו ולא צריכים אותו יותר. גם הנפש שלכם תרגיש טוב יותר אחרי הסדר שתעשו.

69. כיבוד הורים – הציעו עזרה להורים שלכם, בהתאם ליכולתכם. הם ישמחו אם תסייעו להם לשמור על האחים, לעשות קניות או כל דבר אחר. עשו זאת בשמחה ובמאור פנים.

70. סליחה מהלב – זוכר את המורה מכיתה ד'? כן, זו שהחלטת לעשות הכול כדי להוציא אותה מדעתה? או אולי זאת הייתה בכלל המורה מכיתה ו'? נסה להשיג את מספר הטלפון שלה, שאף נשימה עמוקה והתקשר לבקש סליחה. לא חייבים לחכות ליום כיפור בשביל זה.

71. תן חיוך – קנו סוכריות טופי, הדפיסו סמיילים, הדקו אותם לסוכריות וחלקו לסתם אנשים ברחוב. כבר פגשנו חבר'ה שעשו את זה, וזה תמיד מעלה חיוך ומחמם את הלב!

72. להתנדב – קשה לנו להאמין שמשעמם לכם ולא חשבתם על זה עד עכשיו. אבל אם בכל זאת ההתנדבות לא עלתה בדעתכם, אפשר להתנדב בהמון מקומות. התחילו בסביבתכם הקרובה – במתנ"ס השכונתי, למשל. אפשר גם למצוא שכן בודד, משפחה שזקוקה לעזרה או אדם שאתם יודעים שישמח לסיוע. הציעו עזרה פעם בשבוע, אם זה סתם לשבת ולארח חברה או ללכת לקניות.

73. איך אתם בהעברת שיעורים? ישנם בתי אבות שישמחו מאוד לקבל נערים שבאים להעביר שיעור קצר לקשישים בנושאים שונים ביהדות, כמו למשל בפרשת השבוע. השקעה של כמה שעות, שהיא חסד והנאה גדולים.

74. אני והסבתא – אם הפעם האחרונה שדיברתם אִתם שיחת עומק הייתה ממש מזמן, או גרוע מכך – מעולם לא קרתה, זה הזמן לראיין את סבא או סבתא. זה יגרום להם נחת, ויש לכך גם ערך היסטורי ומשפחתי חשוב. אל תחכו להיות גדולים ולהצטער על הסיפורים שהפסדתם ועל הרגעים שלא חוויתם. קחו דפים ועטים, הכינו שאלות ואל תשכחו גם להקליט.

75. המנגינה שלכם – עשו סדר בשירים במחשב, בנגן או ב-MP והעבירו שירים מהדיסקים למחשב.

76. לעת חירום – גבו את המחשב.

77. בואי ניפרד – עברו על רשימת השמות בנייד ומחקו אנשים שכבר לא קשורים אליכם.

78. מזמן לא דיברנו – עברו על רשימת השמות בנייד או בפייסבוק, היזכרו באנשים שאתם כבר ממזמן רוצים לדבר אִתם ולא מזדמן לכם. הנה, עכשיו אתם יכולים.

79. מכתב קטן – כתוב מכתב אמתי ופתוח להורים שלך או לחבר מסוים. אף על פי שאנחנו רגילים לוואטסאפ ולפייסבוק, לא נס לחו של המכתב האמתי, זה שמכניסים לתוך מעטפה. אפשר להודות, אפשר לפרגן, אפשר להעלות נושאים שפנים מול פנים לא הייתם מסוגלים לדבר עליהם.

80. דייט עם אבאמא – הזמינו את ההורים שלכם לדייט על חשבונכם, דברו אִתם על החיים ועל דברים שלא העזתם לפתוח אִתם עד היום. אתם לא מנחשים מה זה יעשה לחיים שלכם.

81. הכנה לשבת קראו שניים מקרא ואחד תרגום.

82. מישהו הכין דבר תורה? – אם האמירה הזאת מלחיצה אתכם, זו ההזדמנות להכין דבר תורה מקורי לשולחן שבת. ככה כשאבא ישאל אם יש למישהו מה להגיד על הפרשה, ישר תפציצו.

83. תמיד טוב – להגיד תהילים לאט ומתוך מחשבה וכוונה. פתאום תמצאו את עצמכם בתוך המילים של דוד המלך.

84. ללמוד ספר קודש – הנה כמה הצעות: קיצור שולחן ערוך, שמירת הלשון, שמירת שבת, משנה ברורה, חובות הלבבות, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, תומר דבורה, תניא, ליקוטי מוהר"ן.

85. "שפתי דובבות, מילה ועוד מילה…" – פשוט התחל לדבר עם ה'. ספר לו על עצמך כמו בן שמדבר אל אבא, כמו אל חבר טוב. תגיד לו תודה על כל מה שיש לך. ותבקש על עצמך. וגם אם לא תצליח לדבר, תן ללב שלך לדבר במקומך, גם שתיקה אל ה' היא טובה מאוד.

86. לא סתם – ללמוד לכתוב סת"ם.

87. משימה שתאהבו – יהיו כאלה שישלימו אותה תוך דקה ויהיו כאלה שיסיימו אחרי שעה – שבו וכתבו 20 נקודות טובות שקיימות בכם. אנחנו בטוחים שיש הרבה יותר!

88. חפש, ומצא את הטוב – יש חבר בכיתה שאתם ממש לא סובלים? אולי מישהי מהסניף עצבנה מאוד? קבלו תרגיל קטן ללב ולנפש: בחרו אדם שאתם לא מסתדרים אתו וכתבו עליו 10 נקודות טובות.

89. כדאי הוא רבי שמעון לנסוע ספונטנית לציון של רשב"י – להתפלל, לטבול ולחזור הביתה.

90. אחי, את התפילין שלך בדקת? – אם זה לא קרה מאז שהתברמצת, קום לבדוק אם התפילין שלך כשרות. תוכל לעשות זאת בכל מרכז חב"ד או חנות לתשמישי קדושה.

91. לקשור ציצית – תמיד אתה דוחה את זה ובסוף נלחץ וקושר אותן ברגע האחרון, שנייה לפני השבת או החג. אז מה דעתך לשלוף כבר עכשיו את הציצית החדשה מהארון ולקשור את החוטים בנחת ובכוונה?

92. לתרום – כליה.

93. קצת גמרא – לגמור בתוך יומיים את מסכת תענית. זה אפשרי!

94. אדוני ראש הממשלה – שלחו מכתב לראש הממשלה ולשרים בנושא שמציק לכם. אנחנו מאמינים שבימים אלו ממש לא חסרים נושאים כאלה… אם אתם רוצים להיות רציניים באמת, עשו זאת בקבוצה: כל אחד יבחר נושא מסוים שמפריע לו ויכתוב עליו. אפשר לצרף חתימות.

95. הכרת הטוב – חבר שעשה לך טובה גדולה והסתפקת בתודה יבשושית, אח קטן שוויתר לך על משהו יקר, אבא ואמא פשוט משום שהם ההורים שלך, מדריך בסניף שתמיד מציל אותך… לכולנו יש המון אנשים להכיר להם טובה. זר פרחים ומכתב מהלב יהיו הכרת הטוב אמתית ונעימה.

96. חופשי ומאושר – משימה לאמיצים: רוצים להיות חופשיים באמת? החליטו כי היום אתם מתנתקים מווצאפ, פייסבוק וכל הסמארטפונים שמסביבכם. פתאום תגלו שיש המון דברים לעשות!

97. תרבות לנשמה – מוזיאונים רבים פותחים את שעריהם עם תערוכות חדשות. אז מה דעתכם להתעדכן ביצירות האמנות ולספוג קצת תרבות לנשמה?

98. להסתפר – ולא להסתפק בכך: אם יש לך שיער ארוך, ארגון "זיכרון מנחם" ישמח לקבלו לתרומה לפאות עבור חולות סרטן. זה הטלפון: 02-6433001. מאוד מומלץ להיכנס לאתר שלהם, עוד לפני שאתן גוזרות את הצמה.

99. נישוק חיבוק – איך חווה אלברשטיין שרה? "כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק…" אז נכון, היא מדברת לאמא. אבל גם אתם יכולים לאמץ את השיטה, וסתם כך להרעיף על אחים שלכם אהבה. אולי הם לא יבינו מאיפה זה בא לכם, אבל בתוך לבם הם ישמחו כל כך!

100. ציונות אמתית – לא רחוק מכם, קמה לה בשעה זו התיישבות חדשה. גבעה, מאחז, קראוון או הרחבה של יישוב קיים. הם צריכים לא רק את הידיים שלכם, אלא גם את הלב, הנחישות, הרעיונות והעשייה. אז אם אתם ציוניים אמתיים, קומו ובנו את הארץ!

תנועת "אור" 08-6299000 תנועת "רגבים" 02-6560303 תנועת "נחלה": 1700-5500-70

.

הרב יוני לביא, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה וחבר ותיק בצוות "לב אבות"

המאמר הופיע לראשונה במגזין עולם קטן ובאתר מילה טובה

.

עוד על החופש הגדול בלב אבות:

הורות בחופש / הרב יונה גודמן – דווקא בימי הקיץ אין חופש מהורות…

הורים במשרה מלאה / הרב אלישע אבינר – על מי מוטלת האחריות בחופש- עלינו או על ילדינו?

הורים ממאדים וילדים מנגה- בימי הקיץ… מכתב גלוי להורים / הרב יונה גודמן – כיצד נתגבר על פערי הציפיות בינינו לבין ילדינו ביחס לניצול החופש הגדול. מאמר זה הוא "סדנת הכנה" להורים לקראת החופש הגדול.

החופש הגדול בפתח – תקופה של בחירה / הרב רפי פוירשטיין – חינוך לבחירה בתקופת החופש הגדול

החופש הגדול מדי / הרב יונה גודמן כיצד נתגבר על פערי הציפיות בינינו לבין ילדינו ביחס לניצול החופש הגדול. מאמר זה הוא "סדנת הכנה" להורים לקראת החופש הגדול.

הסיפוק מהחופש הגדול / הרב אלישע אבינר – חבל לחכות עד סוף החופש הגדול להחליט שהחופש לא ניצל במלואו. על כדאיות לערוך סיכומי ביניים ולתכנן את הזמן שנשאר

כיצד להפוך את החופש מ"עונש" לברכה / הרב אלישע אבינר  האם החופש הוא עונש? הכל תלוי במבט!!!

אודיו: הורות והתבגרות: החופש הגדול / הרב אלישע אבינר, הרב יונה גודמן ותמי סמט – האם החופש הוא דבר טוב או האם זה רק אילוץ של המערכת? האם הוא הפוגה חיונית הכרחית בין שנת לימודים אחת לשניה או האם אנחנו רוצים להשיג מעל ומעבר בחופש הגדול? איך מסתדרים עם תוכניות בילוי של הנוער שלא תואמים את הרוח החינוכי של הבית? לעיתים רואים בחופש ירידה בהתנהגות במישורים רבים – בהגיינה אישית, בשעות שינה, תפילה. מה אפשר לעשות? ואיזו תרבות פנאי ניתן להציע לילדים כדי למלאות את זמנם? האם חייבים אטרקציות בחופש משפחתי? ועל התנהגויות סיכוניות שמאפיינות את החופש – האם אפשר למנוע את הנזק ומה לעשות לאחר המעשה?

לעבור את החופש ובגדול- עצות וטיפים שימושיים להורים / הרב יוני לביא – תובנות, רעיונות וטיפים שימושיים איך לעבור בשלום את החופש הגדול

להעלות ניצוצות מהחופש / אבינועם הרש – הצפייה הממושכת במחשב ובטלוויזיה בחופש הגדול חושפת את הילדים לאלימות, לפורנוגרפיה ולתכנים הרסניים. דרכי התמודדות ורעיונות להורים

מבט קצר אל חופשת הקיץ / אבי רומנו – מאמר חובה להורה לקראת חופשת הקיץ של המתבגרים שבבית. עקרונות, מושגי יסוד, והצעות מעשיות.

לא לאבד את הכל בגלל רגע אחד / הרב יוני לביא – החופש הגדול הוא זמן של שחרור ופורקן, ולעיתים גם זמן של מעשים חסרי אחריות ומטופשים שגורמים נזק רב. רשימה קצרה של נושאים שכדאי להעלות לדיון עם הילדים.

וידאו: התמודדות עם החופש הגדול / הרב דעואל (דולי) בסוק – החופש הגדול מתקרב וההורים מודאגים – כמה זמן ילדיהם יעברו בעשיית……כלום? איך נלחמים נגד בטלה? התבוננות לעומת שעמום – משמעות הבטלה בחופש הגדול.

חופים מסוכנים / הרב אלישע אבינר – כשהילדים מבלים בקיץ בחופים מסוכנים רוחנית ונפשית…

זהירות, חוף מסוכן לנפש!!! / הרב אלישע אבינר – הבן נוסע לכינרת. האם יסתפק בשכשוך רגליו במימיה או יבקר בחופים מפוקפקים? על חוף דוגית ודומיו

מדריך להורה: התמודדות חינוכית עם המחשב הביתי בקיץ

בקיץ יש לילדים חופש, זמן לנוח ולשחק. האם זה כל כך רע שישחקו גם במחשב או יגלשו באינטרנט?

"אם זה טוב או אם זה רע" – תלוי במדיניות המשפחתית שאנו מגבשים ביחס למחשב לאורך השנה ובפרט בקיץ. ראיתי פעם פנטומימה של ילד המגיע ביום הראשון של שנת הלימודים לבית הספר. הוא הולך כ"חולה ירח", נראה כ"זומבי", בוהה באוויר, עיניו מזוגגות, קולו מונוטוני ונטול רגש לחלוטין. המורה מקבל את פניו ושואל אותו איפה הוא היה כל הקיץ, והילד ממלמל: "באינטרנט".

ההצגה לא הקצינה קצת? כך המצב באמת?

ראשית, יש ילדים שכך באמת נראים. הרוב לא מגיעים עד כדי כך, אך חלק מתקרבים. בישראל יש ילדים רבים (כולל חלק ממיטב בנינו) המבלים בקיץ בכל יום 6–7 שעות מול מסך. הם משחקים במחשב שעתיים ואחר כך צופים בשני סרטים ברצף. זאת עד שאימא כועסת ודורשת שילכו לחברים לשחק. הם הולכים לחברים ומשחקים. במחשב. ואחר כך רואים אצל החבר עוד סרט. התיאור הזה הוא ריאלי.

אז מה עושים? אי אפשר לדרוש מההורה להיות שמרטף כל היום. יש לו עבודה וחיים.

ההורה לא צריך להיות שמרטף, הוא צריך לגלות הורות מראש. לבנות עם הילד לוח קיץ ובין השאר לקבוע כללים ברורים ביחס לשימושי המחשב. בעיקר כדאי לקבוע יחד, בדיאלוג, תחומי עשייה אחרים – יצירה או התנדבות, עבודה או פעילות ספורטיבית. וכמובן, תפילה ולימוד תורה.

בוא נדבר תכ'לס. איזה כללים היית מציע לקבוע ביחס לשימושי המחשב בקיץ?

ראשית, כללים צריך לקבוע לא רק ביחס למחשב. צריך לשבת עם כל ילד לחוד ואחר כך עם כולם יחד ולתכנן את אופי התנהלות הבית בקיץ; החל מדברים חיוביים שהזכרנו, כמו תפילה, יצירה וכו' והמשך בשותפות בהפעלת הבית (שטיפת כלים זה לא עזרה לאימא! זו שותפות במה שמוטל על כולנו!). אגב, כדאי שיהיה גם זמן שבו אין אנו אחראים לספק לו תעסוקה מעניינת, אלא הוא מעסיק את עצמו, אך בלי מחשב. כחלק מכל זה צריך גם לקבוע כללים בהירים (המותאמים לכל ילד) לגבי המחשב.

נתחיל בדבר הפשוט – עצם השימוש במחשב. חייבים "ליישר קו" בשלושה פרמטרים: במה צופים, מתי צופים וכמה צופים. כלומר, התוכן צריך להיות מקובל עליכם, אבל אף אז אין לצפות במשך שעות ארוכות מִדי. זאת ועוד, גם אם התוכן ראוי והזמן קצוב, אין לצפות באמצע הלילה.

מה כוונתך "תוכן מקובל"? אם הוא נפגש עם כמה חברים והם צופים בסרט אצל אחד מהם בבית – מהיכן יש לי מושג מה התוכן?

לעניות דעתי, כאן מתגלה אחד מעקרונות היסוד של הורות בימינו. לפחות עד כיתה ט–י. הורות פירושה גם לאשר את הסרטים שילדינו רוצים לצפות בהם. לכל אחד מאִתנו יש את העקרונות שלו לגבי תוכני סרטים שהוא מרשה לילדיו לצפות בהם. לא ייתכן שהכול יירמס כי חבר משולי החברה החליט להכניס למחשב סרט "נועז". יש לסכם עם הילדים שבבית מכניסים למחשב רק סרט שההורה אישר. לא כל מה שחבר צרב והביא "הוכשר" על ידי חום הצריבה (שהיא אולי גם אסורה הלכתית וחוקית, אך זה נושא אחר). בבית החבר, הבן שלי אולי לא קובע, אך חובתו להתקשר ולבקש רשות לצפות בסרט המסוים.

במחילה, אתה בקיא כל כך בסרטים שאתה יודע לאשר מה ראוי ומה לא?

אני לא בקיא, אך גוגל כן. כמעט על כל סרט ניתן למצוא סקירה באינטרנט, ולמי שקורא אנגלית בסיסית יש אתרי הורות מצוינים בארה"ב הנותנים המלצה מפורטת על כל סרט, כולל מידע העשוי לעניין הורים כמו רמת אלימות, רמת חוסר צניעות, רמת ניבולי פה וכו'. זה מיועד להורים במשפחות לא יהודיות – כי אכפת להם מחינוך ילדיהם. מה אִתנו?

זה נשמע לי כמו מרדף אין-סופי אחרי הסרטים ואולי קצת קטנוני.

לי זה לא נשמע קטנוני, אלא חלק מתפקידי ההורי. לבדוק האם יש דם בביצה, זה גם קטנוני? הורות זה לא רק טיול כיפי לשלושה ימים בסוף הקיץ, אלא ירידה לפרטים לכל אורכו. לדעתי, מסתתרת כאן בעיה עקרונית: חלק מאִתנו לא גיבש דעה ביחס לתרבות המערב בכלל, ולסרטים בפרט. אפשר להבין מישהו האוסר על ילדיו לחלוטין צפייה בסרטי קולנוע; אפשר להבין מישהו המתיר כמעט הכול. אך רובנו משדרים דואליות. לא מתלהבים, אך לא מתערבים. יש כאן עצלות ועייפות המביאות להישענות על שמרטף אלקטרוני. כמשפחה, אין אנו יודעים בעצם מה אנו רוצים. אם לא אכפת לכם שילדיכם יראו סרטים קשים – תודו בזה לעצמכם; אם אתם חושבים שמדיניות אחרת רצויה מזו שהצעתי – בבקשה, אך גבשו אותה ופעלו בעקיבות לפיה.

לעניות דעתי, מי שרוצה לתת חינוך איכותי, ערכי ותורני, ומוכן שילדיו יראו מעת לעת סרט – צריך לומר זאת ולהגדיר היטב: מה הוא מרשה, מתי וכמה. אגב, אני מכיר הורים המרכיבים בתחילת הקיץ רשימה של עשרים סרטים המומלצים לילד והתואמים את השקפתם, ומבקשים שיצפה לאורך הקיץ מתוך רשימה זו. אם הוא רוצה משהו אחר, הם מוכנים לבדוק, אך הרשימה היא "המלצת הבית". (אגב, עשרים סרטים לקיץ – יוצא שניים לשבוע. לא מספיק? למה הם חייבים שניים ביום ויותר? כי נוח לנו להעלים עין?!).

בוא נישאר ברמה הפרקטית: קבעתי לילד שעה וחצי זמן צפייה ואחרי הזמן שהוקצב הילד אומר שהוא באמצע המתח של הסרט. מה אז?

הורות בריאה מחייבת "גבולות נושמים". למשל, אחרי שסיכמתי עם הילד על מכסה, נניח שעה וחצי ביום (בחופש) – אני נותן לו עוד "בנק" של שעה לשבוע, ממנו הוא "ימשוך" זמן מתי שהוא נתקע ורוצה לראות "עוד קצת" את סוף המשחק למשל. עיקרון זה ישים גם בתחומים אחרים. אם קבעתי עם הילד שכל ערב הוא חוזר בשעה עשר, אני נותן לו "בנק" של שעה נוספת בשבוע שיפעיל לפי שיקול דעתו. שלא יאחר כל יום בשעה ויגיד לי בכל פעם שהיה "דיון חשוב בין החבר'ה". אני נותן לו שעה "עודף" ומבקש שיפעיל את שיקול דעתו מתי להשתמש בו. תתפלאי, הם מתחילים לחזור בזמן כדי לשמור את השעה להמשך השבוע. אותו הדבר נכון עם דמי כיס וכן הלאה. מדיניות כזו מאפשרת שילוב של גבולות והקשבה, הכוונה ועצמאות. היא מנצלת את הקיץ כדי לחנך לאחריות אישית על הזמנים שלי.

יש עוד משהו שכדאי לשים לב אליו לגבי שימושי מחשב בגיל יסודי?

יש עוד הרבה, אך אסתפק בנקודה אחת. חייבים לגלות הורות גם ביחס למשחקי המחשב. יש משחקים מעולים, אך יש גם נוראיים, רווים באלימות, מעשי אונס ומה לא. הכּוונה גם למשחקים שהילדים מעבירים ביניהם בדיסקים וגם לאלו שהם משחקים בהם דרך הרשת. אף בחלק מאתרי המשחקים לילדים יש משחקים נוראיים. ראיתי לא מזמן "משחק ילדים" שבו המשחֵק בוחר איזה עינויים לעשות לאסיר, ורואים את האסיר צורח, מתפתל ומתחנן. כמו שמבררים לפני שקונים לילד משחק קופסה, אף על פי שהוא משחק בו מעט, כך ראוי לברר היטב על משחקי המחשב שבהם הוא שקוע במשך שעות.

עד כאן דיברנו בעיקר על ילדים בגיל יסודי. מה קורה עם גילאי תיכון ושימושיהם בתכנות כמו פייסבוק, צ'טים וכן הלאה?

זה נושא ארוך, אך העקרונות דומים. הורה צריך לקבוע יחד עם הילד גבולות. אם הוא לא יודע מה זה פייסבוק, שיבקש מהילד ללמד אותו, שיקרא קצת מאמרים ויבין את האתגרים. רק כך הוא יוכל לקבוע כללים לילדיו, ובעיקר לדון אִתם בשיחה פתוחה על ההתנהגות הראויה בזירה כמו פייסבוק. האם יש לאשר כל פונה כחבר? האם כל תמונה שלך, גם לא הצנועה ביותר, יש להעלות? האם הפעלתָ את הגדרות הפרטיות של פייסבוק? האם כל רגש אישי מעלים בסטטוס? אם בתי הייתה תולה חמישים תמונות שלה על הקיר בתחנה מרכזית, הייתי מגיב. איך אפשר להתעלם כשהיא עושה זאת על קיר הפייס שלה, שבו "מסתובבים" יותר אנשים מאשר בתחנה המרכזית?!

נושא מרכזי נוסף הוא כמות הילדים ששעמום הקיץ מביא אותם לפשעי מחשב של ממש. יש המפברקים זהות של נערה בקהילה ("סתם, זה לא היה באמת. זה רק בכאילו, במחשב", אומר אחר כך הנער לשוטר החוקר, לאחר שגם המחשב הביתי הוחרם על ידי חוקרי המשטרה). אחרים פותחים קבוצות שטנה נגד ילד דחוי, ואילו חבריהם מזייפים פרופיל פייסבוק של נערה ושולחים בשמה מסרים גסים לבנים. מעשים אלו ועוד הם נפוצים מאוד, גם אצל ילדינו. הם אינם מצריכים מהנער ידע טכנולוגי כלל ולעתים מסתיימים בצורה קשה ביותר. יש כאן שילוב קטלני של הורים שאינם נותנים הדרכה והכוונה בדבר התנהגויות המחשב הראויות וצעירים החושבים שאם זה במרשתת "זה לא באמת". ועוד לא דיברנו על דברים בסיסיים יותר שהורים רבים מזניחים: למשל הכְוונה מתי (לא!) למסור פרטים אישיים, מה לעשות כשאתה מגיע בטעות לאתרים לא צנועים ועוד.

אך מסתתר כאן משהו נוסף, עמוק יותר. המעבר של צעירים רבים לגור בתוך פייסבוק, מלמד אותנו משהו עליהם. חלקם כמהים לקשר אישי משמעותי ורואים בתכנה מענה לבדידותם, מענה שאינו אלא אשליה וירטואלית. במקום לשבת שעות מול המסך ולצבור "חברים", עדיף שיקיימו שיחות עומק עם חברים אמתיים. מה רב המרחק בין חברות משמעותית ובין מה שמכוּנה "רשת חברתית". מי שחבר עם ארבע מאות איש בבת אחת, אינו באמת חברם.

סוף דבר, ביחס לרכבים אנו אומרים "הכן רכבך לחורף". נראה לי שבמקביל צריך לומר: "הכן מחשבך לקיץ". הכוונה לוודא שיש חסם טכנולוגי איכותי המסנן את התכנים ומגן על הילדים, בצד גיבוש מדיניות מעשית. זאת נוסף על העיקר – חינוך והסברה מתמשכים ביחס לנושאים אלו.

משהו  לסיכום?

נגענו כאן בדברים פשוטים מאוד והתמקדנו בנושא המחשב. אך מתוך מה שדיברנו ניתן לגזור עקרונות הורות הנכונים גם בתחומים אחרים. עיקר תפקידנו הוא לראות את הקיץ כהזדמנות להמשך צמיחה משפחתית. לפנות זמן ולתכנן עשייה משפחתית משותפת (נוסף על טיול משפחתי אחד ארוך בסוף הקיץ). למצוא זמן לעשות בכל שבוע משהו עם כל ילד לבד, אפילו משהו קצר באזור הבית. להבין שאם במשך שנת הלימודים מערכת החינוך מסייעת בחינוך ילדינו, בקיץ האחריות עוברת אלינו באופן מלא. להשקיע זמן ומחשבה כדי שבע"ה בסוף הקיץ כל בני המשפחה יסכמו שהיה קיץ נפלא, לא של מריבות וכעסים, אלא של גיבוש, צמיחה ועשייה אישיים ומשפחתיים.

הרב יונה גודמן, ראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל

פרסום: עלון "עין חמ"ד" של מינהל החמ"ד, קיץ תשע"ג

חופים מסוכנים

מי איננו מכיר את השלטים הפזורים לאורך הכנרת, המזהירים את המטיילים שלא לרחוץ בחופים לא מוסדרים. כמה וכמה רוחצים קפחו את חייהם כאשר רחצו בחוף ללא מציל…

יש חופים מסוכנים יותר! סכנתם היא מסוג אחר: לא פיזית אלא רוחנית ונפשית, כגון: חוף דוגית, חוף גולן… את החופים הללו פוקדים אלפי בני נוער דתיים במהלך חופשת הקיץ. חלקם לנים לילה אחד בחוף, אחרים שוהים בו ימים ושבועות, באווירה חופשית-חילונית, מופקרת, משוחררת מכל גבולות, הרחק מעינם הבוחנת של המבוגרים, ומתנסים בכל מיני התנסויות שליליות: אלכוהול, סמים, פריצות ועריות. כל מי ששוהה שם נשאב לתוך אווירה עכורה זו.

מה לעשות?

1. בראש ובראשונה לנסות לשכנע את הנער/ה שלא לנסוע לשם. להציע להם אלטרנטיבה "כשרה": חוף כינר, חניונים ברמת הגולן. הלינה בחוף היא בחינם, בחניונים – בכסף, לכן בני נוער מעדיפים את חופי הכנרת. על ההורים "לספוג" את מימון הלינה.

2. אם השכנוע לא עוזר, מוצדק להפעיל את הסמכוּת ההורית למנוע את ההתנסות המסוכנת. אם יש משהו שמצדיק "כפייה" ושימוש בסמכוּת זה בדיוק זה.

3. אם אין להורים כוח לעצור אותו/ה, חובה לתאר לו את הסכנות המזומנות לו שם (אלכוהול, סמים, פריצות…), הפיתויים, הלחץ החברתי, ולסכם איתו על גבולות התנהגות.

4. לצייד אותו בפלאפון ולשמור איתו על קשר רציף. חשוב שהקשר עם הבית ועם מה שהבית מסמל לא יינתק אלא ילווה אותו באשר הוא שם. כל שיחה עם הבית עשויה להחזירו מעט ל"שפיוּת". הנער צריך להפנים שאין "שטחים מתים" ללא בית והורים.

5. אם יש צורך בכך (הימים חולפים והנער קבע את משכנו על החוף ומצבו מתדרדר), צריך לאזור אומץ, לקום ולנסוע לשם, לבקר במקום ולהחזיר את הילד הביתה.

הרב אלישע אבינר, מייסד "לב אבות", ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה

הורות בחופש

החופש הגדול עשוי להיות דבר טוב. הוא מאפשר התאווררות, פיתוח תחומי עניין מגוונים ואגירת כוחות לקראת שנת הלימודים הבאה. דא עקא, לעיתים מהווה החופש זירת התגוששויות בין הורים לילדיהם. התגוששות ומתח הנובעים בין השאר מפערי ציפיות.

חלק מילדינו מצפים בקיץ ל'חופש מהחיים' ולא רק מהלימודים. מבחינתם, תפקידם העיקרי בקיץ הוא לצבור בילויים. הם אוכלים, מתקלחים (לפעמים…), לוקחים כסף, רצים מפעילות חווייתית אחת לרעותה ומשאירים מאחוריהם שובל של כלים, בגדים ושלל חפצים שההורים צריכים לסדר. למותר לציין כי ציפיות ההורים מהתנהגות ילדיהם בימי החופש הן אחרות לגמרי.

בפועל, במשפחות מסוימות ההורים עובדים בקיץ שעות נוספות כדי לממן נסיעות אין-סופיות של ילדיהם לקניון ולבאולינג, למחנה ולקייטנה, לים ולסרט (הַתאימו את הדוגמאות לגיל הילדים ולאופי המשפחה). ההורים אמנם שמחים שהילדים זוכים למנוחה ולהנאה, אך מצפים לשותפות בהפעלת הבית ולפעילויות קיץ הכוללות גם עשייה ערכית ומשמעותית. פעם אחר פעם נהפכים ימי הקיץ לעימות בין ההורים לילדיהם סביב השאלה האם תפקידו של הצעיר הוא רק לבלות וליהנות, או גם לתרום ולעשות: בעזרה בבית, בחסד לנזקקים, בלימוד תורה ובתחומים ערכיים אחרים. הפער בין ציפייה לימים שבמרכזם 'כיף' ובילויים לבין ציפייה לימים שיש בהם (גם) משמעות, הוא היוצר לעתים מתחים פנים-משפחתיים המגיעים לשיא בימי החופש הארוכים (מידי…).

המסקנה פשוטה: כדי ליצור קיץ משמעותי ומהנה (גם להורים) יש צורך בעבודה הורית מוּדעת. ההורים נדרשים להתכונן לקיץ כדי שכולם יֵצאו ממנו נשכרים. בזמן שנותר עד לחופש הגדול על ההורים לחשוב, תחילה לחוד ולאחר מכן יחד עם ילדיהם, כיצד להפוך את הקיץ לתקופה של צמיחה אישית ומשפחתית כאחד. סוף דבר,דווקא בימי הקיץ – אין חופש מהורות…

הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל