תגית: סביבה

גורמים העלולים להפנות צעירים אל המשקה האלכוהולי ואל שתייה מופרזת

1. תהליך של שינוי ערכי

 

החל משנות ה-70, התרחש בקרב החברה תהליך של העדפת ערכים אישיים (הנאה, הצלחה) על פני ערכים חברתיים. נטען, שהמושג "לחיות טוב" הפך בשנים האחרונות לגורם בעל חשיבות בקרב בני הנוער כמו בקרב המבוגרים, כי הנוער מושפע מאותם שינויי ערכים ושינויים נורמטיביים החלים בקרב האוכלוסייה הבוגרת. המשקה האלכוהולי הפך גם בקרב בני הנוער אחד האמצעים הקלים להשגת הנאה, סיפוק מיידי, הרגשה טובה, תענוג אישי, בילוי ושעשוע.

2. הורים (מבוגרים)

 

צעירים מחקים את ההורים ואת המבוגרים האחרים. ההורים משמשים דגם להתנהגות בוגרת, ועמדותיהם לגבי שתיית משקאות אלכוהוליים והתנהגותם משפיעות על הצעיר. במחקרים רבים נמצא קשר חיובי בין דפוסי שתייה של הורים לדפוסי שתייה של מתבגרים. צעירים, בכמיהתם להיראות מבוגרים מאמצים לעצמם התנסויות ב"התנהגויות מבוגרות", שהם חוזים בקרבתם, כגון – איפור, נהיגה, עישון ושתיית משקאות אלכוהוליים. השתייה יכולה לשמש להם סמל להשגת מעמד של מבוגרים ולהוכחת בגרות ועצמאות.

3. קבוצות החברים

 

השפעת קבוצת החברים על השתייה היא חשובה בדומה להשפעת הבית. ההשפעה יכולה להיות כמו זו של השפעת ההורים והמבוגרים אך מאידך יכולה לחזק נגד דפוסי השתייה במשפחה. אהדה (פופולאריות) היא מטרה חשובה בקרב צעירים. הצעיר יכול לשתות, כדי להיות מקובל בחברה או כדי להשתייך לקבוצה בה, בין השאר, מעודדים שתיית משקאות אלכוהוליים. זאת מאחר, שסירוב לשתות עלול לטעת בו הרגשה שהוא בלתי-אהוד, או שלא יתקבל לקבוצה המפעילה את הלחץ הקבוצתי לשימוש במשקה האלכוהולי וינודה. כלומר, הטענה היא, שלחץ הקבוצה יכול להיות גורם חשוב להתחלת שתייה. בתחילה יכול הנער לפעול מתוך התרצות, כדי להשביע את רצון הקבוצה, שבכוחה לספק לו תגמולים או למנוע אותם ממנו. אולם השתייה בקבוצה בשל מניע תועלתי, עלולה להפוך להרגל. כלומר, בסופו של דבר, הנער עלול לאמץ דפוס שתייה כלשהו, שלא יפוג גם שלא במסגרת הקבוצה.

4. כלי תקשורת

 

רבים מסרטי הקולנוע והטלוויזיה הזרים, המוקרנים בארץ, מציגים את שתיית המשקאות האלכוהוליים כמעשה כמעט טבעי של הגיבורים, כדבר שבאופנה, כסמל לגבריות ועוד. יש הסבורים, שהשפעת התרבות המערבית, בה נפוצה שתיית המשקאות האלכוהוליים, מועברת אל הנוער בארץ באמצעות סרטים אלה והוא מחקה את אורח החיים של החברה המערבית. צעירים מחקים את אליליהם, המופיעים בכלי התקשורת. צעיר יכול לפעול מתוך הזדהות – מתן כבוד לאליל והערצתו, ולשתות כל עוד הוא מרגיש רצון להידמות לו. אולם, הצעיר עלול להמשיך בשתייה גם בחלוף ההערצה, ושתייה עלולה להיות הרגל.

5. טיולים בחו"ל

 

עם עליית רמת החיים בארץ, נפוצו טיולי הצעירים לחו"ל. בארצות רבות הם מתוודעים למנהג שתיית משקאות אלכוהוליים. גם תיירים, המבקרים בארץ, ממשיכים לשתות כמו בארצות מוצאם, והם מקור לחיקוי.

6. פרסומות

 

יש הגורסים, שפרסומת למשקאות אלכוהוליים מעוררת צעירים לשתות ומגדילה את הצריכה של המשקאות בקרב בני-נוער. זאת בשעה, שרבים מהם חסרי מידע ביחס לתוצאות אפשריות של שתייה ושתייה מופרזת, וחסרי-דאגה לגבי העתיד ובייחוד לגבי העתיד הרחוק הטומן בחובו תוצאות חמורות עקב השתייה המופרזת הממושכת. יש המצביעים, שהפרסומת מעודדת שתייה הן על ידי הצגת המשקאות האלכוהוליים כמשקאות יוקרה אופנתיים לבילוי חברתי וכמשקאות לצעירים, הן ע"י הדגשת תכונות הקורצות לצעירים (כמו אהדת חברים, גבריות, מעמד חברתי גבוה, הרפתקנות), הן ע"י הצגת משקאות אלכוהוליים חדשים שאין להם עבר של דפוסי שתייה מסורתיים, והן באמצעות פנייה לשני המינים.

7. נטילת סמים

 

שתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים יכולה לבוא בעקבות שימוש לרעה בחומרים אחרים. כמו כן, ישנם הורים המעודדים את שתיית המשקאות האלכוהוליים בקרב ילדיהם, בתקווה שיימנעו משימוש לרעה בחומרים אחרים. אולם, שימוש לרעה בחומרים שונים נושא בדרך כלל אופי של "סיפוח" ולא של "התמרה".

8. עבריינות

 

יש הסבורים ששתייה בצורה בלתי מקובלת יכולה להיות התנהגות סוטה, שבאה בעקבות התנהגויות סוטות שונות ובצמוד להן. עם זאת, שתייה מופרזת עלולה להוביל להתנהגויות סוטות אחרות.

9. נורמות שתייה מעורפלות

 

צעיר עלול לפנות אל השתייה ובייחוד אל השתייה המופרזת, כאשר הוא חש אי וודאות לגבי נורמות שתייה. למשל, כאשר להוריו ישנן התייחסויות שונות לגבי נוהגי שתייה, האב גורס ששתייה מופרזת היא מעלה והאם גורסת שזו מגרעת.

10. "קבלה חברתית" של המשקה

 

כאשר משקה אלכוהולי זול, זמין ונוח להשגה, "נפח הצריכה" בחברה גבוה וכן שיעור האוכלוסייה השותה. אלה מעודדים את הצעיר להשתמש בו בהזדמנויות רבות. בחברות אלה, הגבלת גיל השתייה כמעט ולא קיימת.

11. בעיות במשפחה

 

יחסים בלתי תקינים של הורים וילדיהם, בבית בלתי יציב, יחסים מעורערים במשפחה וגם בעיות קיום יכולים להוביל צעיר אל השתייה ואל השתייה המופרזת. הצעיר יכול לפנות דווקא אל המשקה האלכוהולי בגלל תכונותיו ובשל השפעותיו המדכאות על הגוף. הוא יכול לשמש לו אמצעי הגורם הנאה, אמצעי להקלת דאגות, להפגת מתחים ולהטבעת היגון הנובעים מן המצב השורר במשפחתו. באמצעות המשקה הוא יכול הן לנקום במשפחתו (לגרום למשפחה בושה כשהוא שיכור) והן להשתמש, בו לפעולה אנטי חברתית ולנקמה בחברה.

12. סיבות גופניות

 

צעיר יכול לפנות אל המשקה האלכוהולי כדי להרפות שרירים, להקל על כאבים, ולהשרות שינה.

13. סיבות נפשיות

 

צעיר יכול להתחיל לשתות או לשתות בצורה מופרזת כדי לספק, באמצעות פעולתו המדכאת של המשקה האלכוהולי על המוח, את שאיפתו לשעשוע, להרגשה טובה, לחידוד החושים, ליציאה משגרה ומאפרוריות, לנטילת סיכונים, להפגת פחדים וחששות, לפתרון מבוכה רגשית, ליכולת לשאת רגשות ייאוש ואכזבה, לסיפוק הסקרנות לגבי הטעמים וההשפעות של המשקאות האלכוהוליים, להסרת מעצורים ופעולות גומלין חברתיות (למשל, להתגבר על חוסר ביטחון עצמי, על ביישנות, על חוסר יכולת ליצור קשרי קרבה או על הערכה עצמית נמוכה), ולמרידה כנגד החברה. הוא יכול לפנות אל המשקה גם כדי להשתחרר מהמועקה האופפת אותו הנובעת ממציאות אישית עגומה ובלתי נעימה כמו כישלון בלימודים, חוסר הצלחה בהגשמת שאיפות, חוסר הזדהות עם קבוצה כלשהי, בדידות, זרות, דחייה חברתית, שעמום וחוסר מעש.

עלה לאתר "לב אבות" ברשות המחבר. 

גימיק אנטי-חינוכי

חינוך איננו מלאכה קלה. כדי להקנות לילדינו מידה טובה אחת, נדרשת השקעה אדירה. גם כאשר המסר איננו משהו תובעני או חריג אלא ערך הגיוני, כמו בטיחות או הכרת תודה, נדרשים ההורים והמחנכים לחכמה חינוכית ולמאמצים רבים כדי להבטיח את הפנמתו על ידי בני הנוער. לרוב, בהנחלת ערכי יסוד, מתגייסים ההורים והמחנכים יחד למערכה משותפת. ההורים – בדרכם, והמחנכים – בדרכם, אבל המטרה החינוכית משותפת.

קיימים גורמים נוספים בחברה שמשפיעים על חינוך ילדינו. יש מהם שלא רק שאינם תורמים לחינוך אלא מחבלים בו. בדוגמה כזו נתקלתי לאחרונה: על גבי אריזה של דגני בוקר, מופיעה פרסומת הפונה אל בני הנוער ומטיפה להם לעשות ככל העולה על רוחם ולהתעלם מבקשות פשוטות של הוריהם ומחנכיהם. הגימיק הפרסומאי הוא: תאכל דגני בוקר ותעשה מה שבא לך, תתעלם מהוראות בטיחות של מוריך ואל תעזור להוריך. במטרה "לקנות" את לב בני הנוער, הפרסומת נותנת להם לגיטימציה להתמקד בעצמם ולשבור את כל המוסכמות החינוכיות.

אין זה סוד שהפרסומאים הם כוח משפיע בחברה. למרות שאין להם מנדט רשמי בתחום החינוך, הם עשויים לתרום לו או להזיק לו. דווקא בימים אלו, של ערבות הדדית ואחריות חברתית, נקראים גם הפרסומאים לערבות הדדית, ולא לבנות קמפיין הדורס את ערכי החינוך הבסיסיים. הפיתרון הוא לא הידוק הפיקוח על הפרסומת, אלא מעט יותר אחריות מצד כל הגורמים הפועלים בתוך החברה.

הרב אלישע אבינר, מייסד "לב אבות", ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה

לא להשאיר את הפיתוי לנחש

עץ הדעת טוב ורע היה ודאי מפתה מאוד, ממש תאווה לעיניים! ולאדם ואשתו קשה היה מאוד לעמוד בפיתוי. למן אותו רגע שבו הם טעמו מעץ הדעת וראו כי טוב (ורע), הפך מושג הפיתוי לאויב הגדול ביותר של האנושות. הפיתוי הפך לכלי המרכזי של השטן, המסומל בכל רשעי עולם המנסים להסית את ישראל להסב את מבטם מאת הקב"ה. ההלכה הרי מנסה להילחם בפיתוי ע"י הלכות שבת ( הפיתוי של היצירה המתמדת), הלכות כשרות ( הפיתוי של הצריכה הבלתי מוגבלת), הלכות צניעות וטהרת המשפחה ( הפיתוי המיני), הלכות תפילה ( הפיתוי לחוש מושלם), וכן הלאה.

הורים, מחנכים ורבנים עסוקים הרבה במאבק בפיתוי, הניבט מכל קרן רחוב אל ילדינו ואלינו, אולם ככל שאנו נאבקים בו, מוצא המנוול את הדרך לפגוש את העיניים ואת הלב, להסית ולהדיח.

הבה נתחכמה לו, נשתמש בפיתוי לטוב, ביצרים למשיכה לטוב. "הנה אנכי מפתיה" אומר הנביא הושע, כדי לתאר את זמן הגאולה – הקב"ה עתיד לפתות אותנו, להשתמש בכליו של השטן כדי לחדש את נעורינו. הניחו פתיונות בדרך ללימוד תורה ושמירת מצוות ומוסר – פיתויים חיצוניים כמו גמולים שונים, פיתויים פנימיים יותר כמו אווירה אסתטית והשראת אווירה נעימה, מכבדת ומקבלת, ופיתויים של אמת – רלוונטיות, משמעות ועניין. עשו את ביתכם מקום של פיתויים טובים, במקום רק להילחם בפיתויים רעים, דברו דיבורים המפתים לטוב ואמצו שפה של פיתויים של קדושה, כנגד פיתויי הטומאה אליהם הילדים חשופים. מהר תגלו שנטלתם מן הסיטרא אחרא את כליו, לימדתם את ילדיכם להתמודד ולהבדיל בין הטמא והטהור, האסור והמותר.

הרב שלמה וילק, רב קהילת "יעל" בשכונת בקעה בירושלים וראש התיכון התורני "דרך אבות" באפרת