תגית: סמכות הורית

פייסבוק – הפנים שלא הכרתם

"הי יוסי, מה הענינים? מה עשית בחופש הגדול?". "הייתי בפייסבוק". אם אתם לא רוצים להיקלע לשיחה הזויה כמו זו אצל ילדיכם, חשוב שתכירו מעט במה מדובר.

הרשת החברתית כבשה את העולם. היכולת לאסוף מעגל חברים ולתקשר איתם בצורה מילולית וויזואלית, כולל פתיחת מְעֵין אתר אישי שאפשר להעלות אליו תמונות וסרטונים, הפכה לגורם משיכה אטרקטיבי, הממגנט אליו מאות מיליונים בעולם לשעות אינספור. הפייסבוק, למשל, מדורג כגורם התמכרות דרגה 5, בעוד שהאינטרנט רק 3. אך מעבר להיותו בולען זמן אדיר, הוא גרם לצעירים רבים 'להעתיק' את החיים מהמציאות אל הרשת, לְמַקוֹם שרוב התוכן שלו סתמי ושטחי, במקרה הטוב, ושלילי ולא צנוע, במקרה הרע.

מה צריכה להיות עמדתנו כהורים אל הפייסבוק?

אם בידכם למנוע מראש מילדיכם להיכנס לזה – עדיף. עודדו אותם לצאת ולפגוש חברים פנים אל פנים ולא ל'קשקש' בלי סוף עם אנשים שמעולם לא פגשו ולכנות אותם 'חברים'. אם הילדים כבר עמוק בפנים – מומלץ להגביל את זמן הגלישה בפייסבוק, וגם להתנות את כניסת הילדים לפייסבוק בסיום מטלות בסיסיות (בבית ובלימודים).

כדאי לדבר איתם גלויות על היתרונות והחסרונות שקיימים בפייסבוק. להתעניין מה מושך אותם בו ולשאול מה הם מפיקים ממנו. לדבר איתם על מושג ה'חברוּת', על המשמעות שלו בחיים, ועל מה שעשה לו הפייסבוק, ולחשוב ביחד על דרכים להשיג מה שהפייסבוק נותן גם באמצעים אחרים.

ולסיום – לתשומת ליבם של ההורים לילדי כיתות ד,ה,ו – ילד מתחת לגיל 13 אינו יכול להירשם לפייסבוק, אלא אם ייתן הצהרה שקרית על גילו. ומה לגבי הילד שלכם?

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.

נשק יום הדין

"הוא לא שומע לי. יוצא מן הבית… וחוזר מתי שהוא רוצה. מסתובב במקומות מפוקפקים. מצוות – הוא מקיים כשבא לו. שוחחתי איתו ארוכות, אבל זה לא הועיל. אפילו אמרתי לו שבסירובו לציית לי הוא עובר על מצוות כיבוד הורים, אבל הוא מצפצף עלי".

הורה יקר – תמשיך לשוחח עם בנך, אל תתייאש, אבל אל תשתמש בטיעון של מצוות כיבוד הורים כלפי בנך. הורים שאינם מצליחים להשפיע על בניהם נוטים לאיים עליהם באמצעות מצוות כיבוד הורים. זהו נשק יום הדין, בפניו ייכנע הבן…

חבל, חבל מאוד, להפוך את מצוות כיבוד אב ואם לאיום ולנשק ביחסי הורים/ילדים. חז"ל לימדונו שמי שמסרב לקיים את מצוות התורה כופים אותו לקיימן, אבל אין כופים על מצוות כיבוד הורים. מדוע? מפני ש"מתן שכרה בצידה", כלומר: התורה פירשה את שכרה (= אריכות ימים). בזה היא מלמדת אותנו שהתמריץ לקיום מצוות כיבוד הורים הוא קבלת שכר עליה ולא עונש. בלשון אחרת: התמריץ צריך להיות חיובי ולא שלילי. קיום מצווה זו חייב להשרות אווירה של נעימות ושמחה ולא של סבל. מדוע? מפני שיחסי הורים/ילדים צריכים להיות נעימים ושמחים.

לכן, אל תשתמש במצוות כיבוד הורים כאיום. ובכלל, הניסיון מראה שאיום זה איננו יעיל. הוא רק מעכיר את האווירה ודוחף את הבן להתרחק מהבית ולהתנתק ממנו. תנקוט בגישה הפוכה: אל תדגיש את המפריד בניכם אלא את המשותף. אולי, לדעתך, לאחר שבנך סטה מן הדרך, אין הרבה מן המשותף. תתאמץ, תחפש את המשותף עד שתמצא אותו ועליו תדבר עם בנך, על מנת לחזק את הקשר ביניכם. זה מה שיעודד אותו לכבד אותך.

הרב אלישע אבינר, ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה, מייסד ויו"ר של לב אבות 

הורים מפונקים

הורות בריאה מושתתת על אהבה המתגלה במלאכת אומנות של איזונים. מתוך אהבה: מקרבים ומקשיבים, יוצרים חוויות משותפות וצומחים. מתוך אותה אהבה: מציבים גבולות וקובעים כללים, אוכפים מדיניות ומונעים הפקרות. בתוך החינוך מאהבה – אחד מכלי העבודה הבסיסיים הוא השיחה האישית. אך משום מה, רבים משתמשים בה בעיקר כדי לנזוף. קיבלנו מכתב נזעם מהמורה? אנו קוראים דחוף לילד לשיחה אישית. בבית הוא מזניח את תפקידיו? מתיישבים לשיחת הבהרה. הוא היה מעורב במעשה 'קונדס' פסול? "בוא אלי לחדרי לכמה דקות בבקשה…". כל זה הוא ראוי, אך העיקר חסר מהספר. מדוע כמעט ואין מזמינים את הילד לשיחה אישית כדי לשבחו? ילד אשר יום אחרי יום עושה את משימותיו הביתיות בנאמנות – האם אנו זוכרים גם לקרוא לו לשיחה אישית שכולה מחמאה? ילד שבקביעות לומד בצורה טובה – האם אף אז מזמנים אותו לשיחה שתוכנה שבח וחיזוקים?

אנו יודעים להתלונן עת הילד מגלה סימני פינוק. עם יד על הלב, האם אין אנו לוקים בפינוק ביחס לילדינו? כל אימת שהם לומדים או מסדרים, עוזרים או מטפלים באחים – לנו זה מובן מאליו. אנו טורחים להגיב ולהעיר רק כשההתנהגות אינה כשורה. בתי הספר שלנו למדו מזמן לא רק לשלוח מכתב על התנהגות פסולה, אלא בעיקר לשלוח "נעים להודיע" ולתת פרסי הצטיינות על התנהגות. האם לא ראוי שאף אנו נשבח תדיר את הטוב שבילדינו?

סוף דבר, מעט מן האור מגרש הרבה מן החושך. ככל שנזכור לשבח ולחזק התנהגויות חיוביות, כך תקטנה רשימת ההתנהגויות הבעייתיות עליהן נצטרך להגיב. לא כדאי להתקמצן במילים חמות המשבחות את הטוב היומיומי. יש ליזום הזדמנויות לאומרן לילדנו, וכן, גם לבני זוגנו.

הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל

תפקיד ההורים בחיפוש בת/בן זוג של בנם/בתם

שיחה של רינה וסרמן, סגנית יו"ר אמונה, מנהלת אגף המשפחה.

לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:


 

 

 


עוד עם רינה וסרמן בלב אבות:

רווקות מאוחרת

מדוע בני נוער אלימים?

לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:

 

פרופ´ משה אדד, חתן פרס ישראל, ראש אקדמי במכללת צפת. לשעבר מנהל המחלקה לקרימינולוגיה, אוני' בר-אילן