תגית: עצמאות

בן שאינו מקבל מרות

שאלה: הבן שלי – בן 15 – פשוט לא מקבל מרות – לא שלנו ולא של ביה"ס. עושה מה שבראש שלו, מפר את דברינו ב"ריש גלי". איך עושים לזה סוף?

תשובה: שנים ארוכות היו בני אדם רכושם של בני אדם אחרים, עבדים היו רכושם של בעליהם, נשים רכושם של גברים, וילדים רכוש ההורים. לא בצורה אלגורית, אלא באופן ממשי, מחצית מן המין האנושי ואף יותר, הייתה אוכלוסיה ללא רצונות וצרכים, ללא שאיפות אישיות וללא קול.

ברבות השנים החל השחרור, בוטלה העבדות, פחתה אפליית הנשים, וילדים היו לבעלי זכויות (הרבה) וחובות (מעט). חכמי ישראל לאורך הדורות ראו בחירויות אלו קודש, ודאגו לשמר אותן על ידי הלכות שונות.

לעיתים קשה לנו להשתחרר מתביעת הבעלות על מה שסובב אותנו, וודאי על ילדינו, הרי אנו הולדנו אותם, הרי הם חייבים בכבודנו, הרי אנחנו לא העזנו לדבר בפני ההורים שלנו, הרי… אולם חכמים הפכו את המשוואה ואמרו כי תחושת הבעלות על אדם אחר אינה מעניקה לנו את הכח לשלוט בו, אלא לגלות אחריות כלפיו, ו"כל הקונה עבד כקונה אדון לעצמו", ועל אותו משקל כל המביא לעולם ילד, כמוליד אב לעצמו.

כשאומר הורה "הבן שלי", יש וה"שלי" הוא כינוי חיבה – הרי הוא יוצא חלצי ובו גאוותי; ויש שה"שלי" הוא כינוי רכושני – הרי הוא יוצא חלצי ולכן בעלותי עליו ברורה. בדרך כלל, כאשר מדובר בתלונה על הילד, אזי ה"שלי" אינו ביטוי של חיבה אלא של דרישת בעלות.

בהמשך השאלה נאמר בכאב כי הבן עושה "מה שבראש שלו". גם משפט זה יכול להיאמר בשתי משמעויות. לעיתים נשמע כי "את הדרשה הוא חיבר לבד, הכל זה מעצמו, ממה שבראש שלו", בגאווה. אך לעיתים זו טרוניה כואבת, כמו שאומרים על מכונת כביסה שקנינו ש"עושה מה שבראש שלה" ולא פועלת לפי מה שהובטח בחוברת התפעול שקיבלנו עם קנייתה.

להוותכם בנכם עושה את מעשיו בראש חוצות. הרי הוא מייצג אתכם, כולם יודעים היכן גדל ולמי הוא שייך, ואוי לאותה בושה. שוב, כמו כולנו, אתם חשים כי הבן הוא "הארכה" שלכם, הוא איבר מגופכם שלכם, ומעשיו גורמים לכם "נכוּת", שאתם בושים בה.

ולבסוף, הייתם שמחים כי זה ייגמר, רוצים לשים לזה סוף, אבל יש בעיה. כשקונים בחנות, אפשר להחזיר ולבטל את הקניה מיד, אולי לקבל זיכוי ולקנות אחר. אפשר גם להיפטר מהמטרד שקניתם ולקנות חדש, או אולי, במקרה קשה, אפשר למסור לתיקון למומחים. יש הורים שעושים זאת גם עם ילדיהם – שולחים מהבית, מתנחמים בילדים האחרים שלהם "שעושים מה שבראש של ההורים שלהם", או שולחים אותם לבעלי מקצוע היודעים לפתור בעיות חינוכיות, אולי בישיבה תיכונית מרוחקת.

לשמחתי אינכם מן ההורים הללו – הרי פניתם בבקשת עזרה ולא הרחקתם את "המזיק" מהבית. אם כך, אנו כבר רואים את האור, איכפת לכם מהבן, אתם דואגים לו, אז אולי כדאי לשנות את הגישה ולהחליט כי בנכם הוא ישות עצמאית, הראויה לכבוד באשר הוא שם.

ילדינו אינם שלנו יותר מאשר אנו שלהם, זהו העולם החדש, שגם אם איננו מקבלים אותו, הוא העולם אותו יצרנו למענם. אם לא נתייחס אליהם כאל "רכוש" שתפקידו למלא את הציפיות שלנו ולא לבייש אותנו בפומבי, אלא כאישיות עצמאית שניתנה לנו הזכות והחובה (הערה למתקדמים: שהיא חובת גברא על ההורה ולא חובת חפצא על הילד) לדאוג לרווחתה הפיסית והרוחנית, אולי אז ימלא את הציפיות שלנו ממנו.

קשה מאוד להתנתק מתחושת הרכושנות שלנו, לוותר על הזכות הטבעית שלנו לשלוט במה שיצרנו, אולם מסתבר כי רק הנכונות לוותר על מה ששייך לנו עושה אותו לשלנו באמת, תחת אשר נהיה אנחנו שלו. רק אם נדע לקבל את מה שבראש של ילדינו ולכבד אותו, גם אם מה שבראש שלו אינו זהה למה שבראש שלנו, אז, למרבה הפרדוכס, יתקרבו הראשים.

בינתיים, אולי כדאי לשוחח על מה שבראשים שלכם, של שניכם. תבררו קודם מה יש בראש שלו, אמנם בדרך כלל אין שם משנה סדורה אלא רסיסי תחושות, אולם גם הם ראויים לכבוד. אל תטיפו לו את מה שיש בראש שלכם, נסו לוותר לפעמים על הצגת עמדתכם, העמידו אותו על טעויותיו, אך מצאו גם את היופי והמקוריות שפעם היו גם בראשכם ושכחתם מהם.

עצה טובה ומעשית. פגשו את בנכם שלא סביב האירועים המכעיסים, אז יקל לשוחח על דעות ומבוכות. שתפו אותו בלבטים שלכם, הראו לו גם את החולשות שלכם. מצאו גם בדבריו טעם והוכיחו לו כי תקבלו אותו כפי שהוא וכי אינכם רוצים לשים סוף למאומה. בדרך תצטרכו להבליג על הרבה, אולי תנהגו באופן מלאכותי, שהרי בטבעכם אתם רק רוצים לשים לזה סוף, אולם תגלו כי נפלה בחלקכם הזכות להשתנות, בזכות הבן היקר שלכם.

הרב שלמה וילק, רב קהילת "יעל" בשכונת בקעה בירושלים וראש התיכון התורני "דרך אבות" באפרת

גיל ההתבגרות: הצבת גבולות ויחסים בין הורים למתבגרים

תקופת ההתבגרות ידועה כאחת התקופות הקשות יותר בהתפתחותם של ילדים. הקושי אינו נחלתם הבלעדית של ההורים והמשפחה, אלא גם של המתבגר עצמו. עם זאת חשוב לזכור שמתוך הקשיים צומחים ההישגים, ובסיכומו של דבר מתפתחת מערכת יחסים חדשה בין המתבגר לבין הוריו ולסביבתו הקרובה.

תקופת ההתבגרות – הנמשכת בדרך כלל בין גיל 12 לגיל 20 – קשה בעיקר משום הניגודים והסתירות הטמונים בה. בתקופה זו, שבה הילד עובר תהליך של התפתחות והופך להיות מבוגר, קיים מתח מתמיד בין תלותיות לבין עצמאות, בין התחושה של "אני יודע הכול" לבין חוסר אונים, בין הצורך להיות בקרב המשפחה לבין הרצון להימצא בקרב חברים, בין הרצון להתנסות בדברים חדשים לבין הצורך להישאר עם המוכר והידוע.

בגיל ההתבגרות המתבגר נמצא במסע מתמיד למצוא את עצמו, להגדיר את עצמו ביחס לאחרים ולבנות לעצמו זהות אשר תכלול לא רק מרכיבים ממשפחתו, אלא גם מרכיבים חדשים ומקוריים משלו.

תהליך זה הוא ארוך ולעתים מייגע, ואיננו עובר על כל משפחה ועל כל מתבגר באותה מידת קושי. ישנן משפחות שתקופה זו – או חלק ממנה – קשה להן, סוערת ורווית מתחים, בעוד משפחות אחרות חוות את תקופת ההתבגרות בשקט יחסי.

אחת הדילמות השכיחות יותר בתקופת גיל ההתבגרות היא מידת החופש שרצוי לתת למתבגרים. הדעות בקשר לכך שונות, הן בקרב ההורים והן בקרב המתבגרים, ואין לכך תשובה אחת נכונה. הדבר משתנה ממשפחה למשפחה וממתבגר למתבגר, ולעתים קרובות באותה המשפחה נדרשת לכל מתבגר מידת חופש שונה. עם זאת אין לשכוח כי גם אם לא יודו בזה, מתבגרים רוצים גבולות – הגיוניים, גמישים וכאלה הניתנים למשא ומתן – אבל גבולות.

עניין הצבת גבולות הוא מהמרכזיים בגיל ההתבגרות, ולעתים קרובות הוא יוצר עימותים בין הורים למתבגרים. למעשה, הצורך בהצבת גבולות יוצר דילמה הגורמת לבלבול ולמתח בקרב הורים ומתבגרים כאחד:

מבחינת ההורים – מצד אחד הם רוצים כי המתבגר שלהם ילמד לקחת על עצמו יותר אחריות ויפעל בצורה בוגרת יותר. מצד שני, לא תמיד ההורים סומכים על השיפוט של המתבגר, לא תמיד הם מסכימים עם ההחלטות העצמאיות שהוא מקבל ולא תמיד הם מוכנים לקחת את הסיכונים שהוא מוכן לקחת. ישנם הורים החוששים כי מתן עצמאות למתבגר יביא לירידה בהשפעתם עליו.

מבחינת המתבגרים – מצד אחד הם רוצים להתנסות בדברים חדשים ולהרגיש גדולים, ובשל כך אינם רוצים שיגידו להם מה לעשות (באיזו שעה לחזור הביתה, מתי להכין שיעורי בית, עם מי לצאת ואיך להתלבש). הם חושבים כי הדרך לגבש את זהותם היא על ידי דחיית הזהות של הוריהם.  מצד שני, תקופת ההתבגרות מתאפיינת בחוסר ודאות, עם קשיים רבים ועם אתגרים רבים. המתבגר שואף להתנסות בחוויות חדשות, במיוחד חוויות השייכות לעולם המבוגרים, אבל החוויות האלה מובילות אותו לפעמים למצבים הדורשים כוחות נפש וניסיון חיים שלא עומדים עדיין לרשותו. במקרים כאלה מתברר לו שבכל זאת, הוא עדיין זקוק קצת להוריו.

יוצא אפוא שהורים ומתבגרים כאחד חווים את תקופת גיל ההתבגרות כתקופה של מתחים – בין קירבה לריחוק, בין תלות לעצמאות ובין התכנסות להתפרצות. ניגודים אלה אינם יוצרים בהכרח עימותים בין מתבגרים להוריהם. ככל ששני הצדדים יבינו זה את זה ויכבדו זה את זה, כך תעבור תקופה זו באופן רגוע יותר. גם בנקודות הקשות והמתסכלות יותר חשוב לזכור כי מדובר בתהליך נורמטיבי העובר על כולם, וכי במקרים רבים מידה מסוימת של עימות היא אפילו בריאה וחיונית. חשוב לכולם לזכור כי מדובר בתקופה של שינוי והתפתחות, וכי גם אם עכשיו היא קצת סוערת, בעתיד היא תלך ותירגע.

לא צריך לפחד מהמתבגרים, גם לא מעוצמות הכעסים שלהם. אין לשכוח שהם זקוקים לְהורים שבצד היותם חזקים, יציבים ובטוחים בעצמם, הם בעלי יכולת להיות גמישים. יכולת ניווט נכונה של ההורים בתקופה הזאת תבטיח התפתחות נפשית בריאה של המתבגרים, שהם, למעשה, המבוגרים של מחר.

ד"ר דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי, מנהל קליני של מכון שינוי, הרצליה.

© כל הזכויות שמורות לד"ר דניאל גוטליב ולמכון שינוי.

"הורות והתבגרות": חינוך להתנהלות כלכלית נבונה

להאזנה להקלטת התוכנית:


 

 

 

עם מינדי אייזנר, מנכ"לית ומייסדת עמותת "חיים בפלוס", ינון שויקה, מנכ"ל בנק פג"י, וד"ר שלמה נס, עו"ד ורואה חשבון, מתמחה בשיקום של חברות בקשיים

מינדי אייזנר ינון שויקה ודר שלמה נס על חינוך לאחריות כלכלית

 

עוד מאמרים בנושאים דומים בלב אבות:

עצמאות כלכלית או תלות בהורים הבן סיים את השירות הצבאי והתחיל את לימודיו – האם לתמוך בו כלכלית? אולי עדיף שירכוש עצמאות כלכלית?

"הורות והתבגרות" בנושא: לימודים, עבודה, כסף  ביתי בת ה-17 רוצה לעבוד במלצרות כמו חבריה, אבל העבודה בשעות מאוחרות ופוגעת בלימודיה. מה לעשות? על היתרונות של עבודה בתקופת הלימודים, וכמה הצעות פרקטיות.

הילדותיות היא מום עובר המתבגר שלנו מגלה חוסר אחריות וחוסר אכפתיות. האם לתת לזמן לעשות את שלו?

אחריות חינוכית לאחר העברת האחריות בעבודת ה´ גם לאחר העברת האחריות לבן, איננו מפקירים את תפקידנו כהורים ומחנכים בבחינת "שגר ושכח". איך זה קורה?

הורים מפונקים מי המפונק בבית- הילדים או ההורים?

"הורות והתבגרות": קבלת החלטות בגיל ההתבגרות

קשה להחליט - קבלת החלטות בגיל ההתבגרות

להאזנה להקלטת התוכנית:



 

מאמרים של נעמה מוזס בלב אבות:

 "אין לי כוח ללמוד"- על התמודדות הורית עם חוסר מוטיבציה לימודית בקרב מתבגרים
"לנער הזה התפללתי?!"- על התמודדות הורית בתהליך גיבוש הזהות הדתית של המתבגר
"מראה, מראה שעל הקיר – מי היפה בכל העיר?"- על התמודדות הורית עם דימוי גופני בקרב מתבגרים
איזה בלאגן…
שיח בנושאים אינטימיים

נעמה מוזס,

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

נעמה מוזס

 

 

 

גיל חינוך-עד מתי?

 

לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:

 

חינוך ילדים הינו דבר מורכב, המצריך כוחות נפש רבים והתמודדויות עם לבטים קשים -האם לאחר גיל ההתבגרות יש צורך להמשיך ולחנך את הילדים? והאם באותה דרך שנהגנו עד כה? ואולי דווקא לתת להם לפעול על פי שיקול דעת ולשאת בתוצאות?

מהו מטרתו האמיתית של החינוך ? והאם חלה חובה על ההורים להמשיך ולחנך את ילדיהם כשהם נמצאים בגילאי 18 ומעלה?

הרב זאב קרוב עונה על שאלות אלו, ונותן עיצות איך לפעול בצורה בריאה ונכונה מול הילד.

הרב זאב קרוב, מרצה בנושא חינוך ילדים, לשעבר ראש הישיבה התיכונית קרני שומרון

הסרט מהאתר אורות tv – סוגיות בחינוך ילדים

.

 

עוד עם הרב זאב קרוב בלב אבות:

התמודדות עם משברים בגיל ההתבגרות – איך מתמודדים עם משברים דתיים בגיל ההתבגרות? האם בעיות גיל ההתבגרות הן תופעה של העדן החדש? איך נבין את מה שהנערים עוברים? ומה אפשר לעשות?

"הורות והתבגרות" בנושא: חינוך למצוות בשמחה בגיל ההתבגרות – שאלות מאזינים: הישיבה התיכונית השניאה על בני הבכור את הלימודים. לשלוח את אחיו הקטן לישיבה? איך לחנך את המתבגרים להתפלל בשמחה? האם אפשר לעודד לפעמים תפילה ביחיד במקום תפילה בציבור?

מבחן התוצאה או מבחן הדרך? – על חשיבות החינוך לדרך נכונה ולא לתוצאה

החינוך החיובי – מהות החינוך- "אל תעשה" או "עשה"?

עין טובה על ילדינו  – על החשיבות לדון לכף זכות את ילדינו למרות הקושי שבכך..

בני קנה אייפוד ללא אישור – על אייפוד, אמון וחינוך לעצמאות

הכמיהה לעצמאות / ידיעון 15

לב אבות ייעוץ להורי מתבגרים
הכמיהה לעצמאות
ידיעון 15
הכמיהה לעצמאות
עצמאות בגיל ההתבגרות
עצמאות בגיל ההתבגרות
שאלה:
הבת שלי – בת 16 – רוצה לעשות טיול לטבריה לבד עם עוד 4 חברות, לישון על החוף וכו'. כשלא הסכמתי – התפוצצו היחסים בינינו…
חינוך לעצמאות - ברוך שפטרני מעונשו של זה
חינוך לעצמאות – ברוך שפטרני מעונשו של זה
על עצמאות ואחריות בקיום המצוות בתחילת גיל ההתבגרות.
עצמאות כלכלית או תלות בהורים
עצמאות כלכלית או תלות בהורים?
הבן סיים את השירות הצבאי והתחיל את לימודיו – האם לתמוך בו כלכלית?
לב אבות - ידיעון 15 יום העצמאות תשעה
מרד גיל הנעורים
מרד גיל הנעורים?
האם מרד גיל הנעורים הוא שלב הכרחי בהתפתחות הילדים?
בניית וצמיחת העצמאות
בניית וצמיחת העצמאות
הויכוחים האיסופיים עם המתבגר מתישים את הוריו. מדוע צריך להתווכח על שעת חזרה הביתה? על לבוש? על הגעה בזמן לתפילות? … על חשיבותם של ויכוחים אלו ודרכם בניית קשר של כבוד וצמיחת העצמאות.
לב אבות - ידיעון 15 יום העצמאות תשעה

 

חינוך להכרח ולחופש – חלק א

חינוך להכרח ולחופש – חלק א


לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:

 

הסרטון מתוך האתר "ערוץ מאיר". לצפייה בסרטונים נוספים  לחצו כאן.

לאתר של ד"ר אבולעפיה

לחלק ב של ההרצאה: חינוך להכרח ולחופש – חלק ב

דר מיכאל אבולעפיה

 

עוד עם ד"ר מיכאל אבולעפיה:

חינוך להכרח ולחופש – חלק ב

חוצפת המתבגר – איך להתחבר לנער מתבגר? הדרך להתמודד עם החוצפה – כדרך להתחבר אליו

חינוך למתבגרים – חלק א: בחירה נכונה בחיים – איך מחנכים את הנוער לבחור מתוך הרצון הפנימי שלו, ולא רק מהשפעות חברתיות? כמה עקרונות להעביר לנער כדי שיוכל לקבל בחירה נכונה בחיים.

חינוך למתבגרים – חלק ב: חינוך להכלה והיכלות לבחור – איך מעודדים בנער יכולת הכלה? איך עוזרים לו לבנות כוחות נפשיים להתמודד עם מציאות קשה, ולראות את הטוב מתוך מציאות חשוכה? איך נעזור לו לשכלל את ההבנות שלו?

להיאבק נגד הנשירה הסמויה – חלק א – נשירה סמויה היא תופעה מדאיגה, בה אחוז גבוה מאוד של ילדים שנמצאים רשמית בכיתה הם בעצם מנותקים ממנה. איך נלחמים בתופעה? איך מחזקים את הזיקה של הנוער ללימודים?

להיאבק נגד הנשירה הסמויה – חלק ב – סרטון המשך על נשירה סמויה: יןלדים שנמצאים בבית הספר פיזית אבל לא נפשית – הילד לא לומד ולא מתחבר חברתית. מה עושים עם ילד שחושב שאף אחד לא איכפת לו ממנו?

שילוב הומור בחינוך – שילוב הומור בחינוך ככלי להתנהלות מול הילדים במקום הכלים 'הישנים' של הטלת מרות. התוצאות מפתיעות.

חינוך להכרח ולחופש – חלק ב

חינוך להכרח ולחופש – חלק ב


לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:


הסרטון מתוך האתר "ערוץ מאיר". לצפייה בסרטונים נוספים  לחצו כאן.

לאתר של ד"ר אבולעפיה

לחלק א של ההרצאה: חינוך להכרח ולחופש – חלק א

דר מיכאל אבולעפיה

 

עוד עם ד"ר מיכאל אבולעפיה:

חינוך להכרח ולחופש – חלק א

חוצפת המתבגר – איך להתחבר לנער מתבגר? הדרך להתמודד עם החוצפה – כדרך להתחבר אליו

חינוך למתבגרים – חלק א: בחירה נכונה בחיים – איך מחנכים את הנוער לבחור מתוך הרצון הפנימי שלו, ולא רק מהשפעות חברתיות? כמה עקרונות להעביר לנער כדי שיוכל לקבל בחירה נכונה בחיים.

חינוך למתבגרים – חלק ב: חינוך להכלה והיכלות לבחור – איך מעודדים בנער יכולת הכלה? איך עוזרים לו לבנות כוחות נפשיים להתמודד עם מציאות קשה, ולראות את הטוב מתוך מציאות חשוכה? איך נעזור לו לשכלל את ההבנות שלו?

להיאבק נגד הנשירה הסמויה – חלק א – נשירה סמויה היא תופעה מדאיגה, בה אחוז גבוה מאוד של ילדים שנמצאים רשמית בכיתה הם בעצם מנותקים ממנה. איך נלחמים בתופעה? איך מחזקים את הזיקה של הנוער ללימודים?

להיאבק נגד הנשירה הסמויה – חלק ב – סרטון המשך על נשירה סמויה: יןלדים שנמצאים בבית הספר פיזית אבל לא נפשית – הילד לא לומד ולא מתחבר חברתית. מה עושים עם ילד שחושב שאף אחד לא איכפת לו ממנו?

שילוב הומור בחינוך – שילוב הומור בחינוך ככלי להתנהלות מול הילדים במקום הכלים 'הישנים' של הטלת מרות. התוצאות מפתיעות.

פינת הרב גודמן: נוער הגבעות




 

להקלטת התוכנית המלאה: הורות והתבגרות: נוער הגבעות

הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל