תגית: פסח

העשרת ליל הסדר / ידיעון 14

לב אבות ייעוץ להורי מתבגרים
העשרת ליל הסדר
ידיעון 14
העשרת ליל הסדר
עושים סדר
עושים סדר
טיפים להעשרת ליל הסדר ועידוד השתתפות פעילה של כל הנמצאים
מאת הרב יוני לביא
וכאן הבן שואל
וכאן הבן שואל
עידוד שאלות בשולחן החג כבסיס לפתיחות לחינוך ולימוד
מאת הרב יוני לביא
המשפחה
המשפחה
חג הפסח הוא חג החירות. אין יקר מחירות ואין נצרך מחירות. טמון בה פוטנציאל חיובי אדיר, אבל ההיסטוריה האנושית לימדה אותנו שהחירות גם עלולה להפוך לרועץ לכלל ופרט. על מקום המשפחה בחירות היחיד והאומה.
מאת הרב אלישע אבינר
סדנאות דרך האינטרנט
סדנאות דרך האינטרנט
סדנה לאמהות
מאור קפלן - סדנה לאמהות
סדנה לאמהות למתבגרות. המנחה מאור קפלן, עובדת סוציאלית ומנחה סדנאות לאמהות לנערות ולנשות חינוך על נשיות ומיניות בריאה – מעיין חתום.
לפרטים >>
סדנה לאבות
הרב אלי שיינפלד - סדנה לאבות
סדנת לאבות של מתבגרים.
המנחה הרב אלי שיינפלד, ר"מ בישיבה תיכונית, וכותב הספר "היצר הלב והאדם".
לפרטים >>
סדנה להורים
אלישע אזר - סדנה להורים
סדנה להורי מתבגרים. המנחה אלישע אזר,

עובד סוציאלי קליני, מטפל זוגי ומשפחתי, מרצה ומנחה סדנאות.

לפרטים >>
ארגון לב אבות הוקם במטרה לסייע להורים להתמודד בצורה חיובית עם האתגרים החינוכיים שמציב בפניהם גיל ההתבגרות של ילדיהם. בארגון "לב אבות" אנחנו מאמינים שתקופת גיל ההתבגרות איננה "עונש" אלא ברכה ואושר להורים ולמתבגרים כאשר מתקיים בה מאמר הכתוב "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג כד). 
לב אבוצ - ידיעון 14 פסח תשעה
טלפון: 02-9973232  |  כתובת: הגלגל 78 מעלה אדומים  |  אתר הבית

"כנגד ארבע בנות דיברה התורה…"

chachama

אחת חכמה.

כשכולם עובדים במרץ בסיכול ממוקד של כל גרגר חמץ ובמיגור האבק שמאחורי הארונות, היא מתעקשת להתמקד בהכנות הרוחניות. היא מרימה יד יגעה לנגב את הזיעה ממצחה ומעבירה עוד דף בהגדה המבוארת עם כד' פירושים. 'אין ברירה', היא נאנחת בארשת פנים מליאת רחמים עצמיים, 'בכל זאת, מישהו צריך לעשות את העבודה הקשה'. מבעוד מועד דאגה לצייד את הבית באקונומיקה וב-K600 כשרים למהדרין לפסח (שגם הג'וקים ירגישו את טעמו של החג), והיא מאושרת לגלות בכל שנה חומרות חדשות שלא הכירה עד היום. כמובן שהיא דואגת ליידע בהן את כל מי ששמו מופיע ברשימת הטלפונים בסלולארי שלה. אומנם, על אף שבעצמה אינה מספיקה לעבוד ממש בניקיון הבית, לפחות לחלוקת עצות לאחרים היא מוצאת את הזמן. בנדיבות אופיינית היא מפזרת הנחיות והוראות כיצד להכשיר כל כלי, וכיצד לנקות כל דבר שיהיה כשר לפסח גם לדעות המחמירות ביותר. גם בליל החג היא לא מרפה ודואגת שכולם יאכלו מצה כשיעור, וישתו מהיין רביעית כדי לצאת ידי חובה לכל השיטות. כשכולם כבר מתים לגמור את קריאת ההגדה ולהגיע 'לשולחן עורך' היא לא ממהרת לאף מקום ודורשת ביציאת מצרים כל אותו הלילה.

ואחת רשעה.

מה היא אומרת?

'דחילק, מה העבודה הזאת לכם?! נסחפתם לגמרי. אבק זה לא חמץ ובחיי פרעה שהשנה אני לא מתכוונת להשתגע (ולא ששנה שעברה עשיתי את זה…). די! יצאנו ממצרים. "עבדים היינו", לשון עבר, לא? חוצמזה, מתי אספיק למצוא חליפה חדשה לכבוד החג? גם להדר את החג בלבוש הולם זו מצווה חשובה לא? (ופוזלת בציפייה לאישור לעבר אחותה החכמה) ומה עם שפתון חדש כשר לפסח, אה?'

למרות הסריקה היסודית והמתישה של כל חנויות הבגדים בעיר, בליל החג היא ערנית לגמרי. היא חייבת לגנוב את האפיקומן ולבקש את הנעליים ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת שמצאה במכירת סוף העונה בחנות החדשה שנפתחה ליד הקניון. הנחות ענק לרגל הפתיחה. סך הכול 380 ₪. לכל נעל.

tam

אחת תמה.

אצלה אין ארבע קושיות. יש ארבע מאות. הסלולארי של רב בית הכנסת נמצא אצלה בין מספרי החינם, ולפחות פעם בשעה היא לא מתביישת להטריד אותו בכל שאלה (איך מכשירים את השלט של הטלוויזיה מפירורים שאולי נכנסו בין החריצים, האם מותר להשתמש בנייר טואלט שלא כתוב עליו 'כשר לפסח', ומה לכל הרוחות אנחנו אמורים לעשות עם המשפט הלא ברור "מכיל ליפתית"?!)

ואחת שאינה יודעת לשאול.

מזל שבכל בית יש גם אחת כזו. אחרת לא ברור איך היינו מגיעים לחג כמו שצריך. לשאול היא לא יודעת אבל לעבוד כן, וכולם מנצלים את זה טוב מאוד. והיא מצידה לא שואלת שאלות. רק מנקה ומקרצפת, שוטפת וכובסת, אופה ומבשלת, ולא אומרת מילה כדי לא להפריע לאחיותיה העסוקות כל אחת במרץ בהכנותיהן החשובות ללילה הגדול.

___________

     ובליל התקדש החג צועדות הן בשורה אל שולחן החג. החכמה בראש, כשבחיקה ערימה של הגדות עמוסות פירושים וחידושים באותיות קטנות וצפופות. אחריה, הרשעה, עטויה בחליפה של ורסצ'ה מהקולקציה החדשה של האביב, חונכת את הליפסטיק החדש של רבלון (כשר לפסח!) ואת הבושם של דולצ'ה וגובנה (ללא חשש קטניות). ולאחריהן התמה שנושאת על גבה את קורבן הפסח – אחותן שאינה יודעת לשאול, שאחרי עבודת הפרך של השבועות האחרונים, גם לו הייתה יודעת כבר לא היה לה כוח לזה…

__________________________________________________

    ועכשיו ברצינות. עוד שניה פסח בפתח וכולנו במתח. גם מי שעד כה הצליח להתחמק, ייאלץ ביומיים שעוד שנותרו לשנס מותניים ולהתחיל להזיז את עצמו. אלא שההתנהלות שלנו בהכנות לפסח שווה מחשבה והתייחסות קצת יותר עמוקה, ומעוררת שאלות גדולות ששווה לתת עליהן את הדעת.

 

להתחדש – האם ההשקעה שלנו בניקיונות לפסח היא במידה ה'נכונה'? האם יש בכלל מידה כזו? באילו עוד דברים ראוי להתחדש בזמן הזה מעבר לסדר והניקיון בבית (ביגוד, לימוד, חשבון נפש אישי וכדו')? כאשר יש חילוקי דעות בין בני המשפחה במה נכון להשקיע – איך מוצאים את שביל הזהב בין כולם?

 

חומר ורוח – מה היחס בין ההשקעה בהכנות הגשמיות לפסח (ניקיונות, קניות, בישולים) להכנות הרוחניות (לימוד ההגדה וסיפור יציאת מצרים, עיסוק בהלכות החג, העמקה במהותו של עם ישראל שפסח זה יום ההולדת שלו וכו')? האם גם אתם מצאתם את עצמכם לא פעם מגיעים אל הלילה הגדול בשנה – ליל הסדר עם הלשון בחוץ, וגיליתם שאת ההכנות היותר חשובות לפסח לא הספקתם בכלל? מה אפשר לעשות כדי שזה יהיה אחרת?

ובאופן כללי יותר – מה היחס בחיינו בכלל בין העניינים הטכניים והחומרים לעניינים הרוחניים?

 

חוּמרוֹת – נדמה שבפסח יש חגיגה של חומרות, לעיתים גם מעבר למה שמצריכה ההלכה. איך את/ה מרגיש/ה עם נושא החומרות? האם 'להחמיר' כשיטה בחיים זה דבר נכון? אילו מחירים היא גובָה? האם יש כאלו שיותר מתאים להם לנהוג בדרך הזו וכאלו שפחות? במה 'זכה' הפסח שכל-כך מרבים להחמיר ולהדר בו?

 

'קדימה לעבודה' – איך נקבעת חלוקת העבודה (לקראת פסח אבל לא רק) בבית שלנו – בהסכמה משפחתית/בהנחתה מלמעלה מההורים/באופן ספונטאני? האם יש כאלו שתמיד עובדים יותר וכאלו שפחות? למה? איך הייתם רוצים שזה יהיה? האם זוגות צעירים שמנקים את הבית הפרטי שלהם גם צריכים לבוא להורים לתת כתף בעבודות הפסח?

ואחרון חביב – בהנחה שזו אינה גזירה משמים שהניקיון לפסח יהיה מעיק ומעצבן, האם יש לכם רעיונות מקוריים איך אפשר להפוך אותו לחוויה משפחתית נעימה ומגבשת?

שיהיה לכולנו חג חירות שמח וכשר!

הרב יוני לביא, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה וחבר ותיק בצוות "לב אבות"

עוד עם הרב יוני בנושא ליל הסדר:

המדריך המזורז לסדר פגז –  טיפים שיעשו לכם סדר בפסח הזה וישדרגו אותו לאירוע שלא תשכחו הרבה זמן / שאלות לדיון ושיח משפחתי / רעיונות למשחקים והפעלות לשולחן הסדר

וכאן הבן שואל – עידוד שאלות בשולחן החג כבסיס לפתיחות לחינוך ולימוד.

עושים סדר – טיפים להעשרת ליל הסדר ועידוד השתתפות פעילה של כל הנמצאים

פותחים שולחן – לקראת פסח – רעיונות חינוכיים לנושאים לדיון עם הילדים בליל הסדר

אודיו: הורות והתבגרות: ליל הסדר – ענין של חינוך – ליל הסדר הוא כולו עניין של חינוך – "והגדת לבנך". מה אנחנו מצפים מילדינו בימי ההכנה המכריעים לקראת ליל הסדר? איך מבקשים עזרה מהילדים באופן שלא נגיע כולנו מותשים, מתוחים ועצבניים לליל הסדר? מה ראוי לעשות בליל הסדר עם הילדים?

פותחים שולחן – לקראת פסח

– ליל הסדר –  איזה חלק בליל הסדר/בהגדה אתם הכי אוהבים? למה?

– "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין" – מה ה'מִצְרַיִם' שלך? – כל אחד יאמר דבר אחד אליו הוא קצת משועבד והיה רוצה להשתחרר ממנו בשנה הקרובה (למשל: פייסבוק, הסלולארי, העבודה, כסיסת ציפורניים, תשומת לב יתירה לְמַה שהסביבה חושבת עלי וכדו').

– "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" – במה אתם מרגישים שונים הלילה מאיך שהייתם בערב הזה לפני שנה? האם אתם אוהבים שינויים או מעדיפים דווקא את המוכר והישן? למה קשה להשתנות? מה יכול לעזור לנו לעשות את זה? כל אחד יאמר מה הוא מאחל לעצמו לשנה הבאה, ומה לכל המשפחה.

– "עבדים היינו לפרעה במצרים" – למה עם ישראל היה צריך להיוולד כעם מתוך סבל נורא של שעבוד ארוך במצרים? מדוע חשוב כל-כך לזכור את מה שהיה שם ("וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים")? נסו להיזכר בחוויה לא נעימה או משבר שעבר עליכם באופן אישי, האם אתם יכולים למצוא דברים חיוביים שהפקתם ממנו? נסו לענות על אותה שאלה גם ביחס לעם ישראל ככלל.

– מה היית עושה לו היית במקומם של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם היית מוכן לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? בְּמַה היום אתה מוכן לקפוץ למים ראשון? איך אתם מבינים את אותם ארבע חמישיות מעם ישראל שמתו במכת חושך כי לא רצו לצאת ממצרים? מה פשר העקשנות של פרעה לסרב לשלח את ישראל למרות כל המכות הניחתות עליו? האם אתם מכירים תופעות מהסוג הזה מהחיים היום?

– "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח"משימות:

  • כל אחד בוחר לעצמו דמות אחת מההגדה ומספר את סיפור יציאת מצרים מנקודת מבטה (לדוגמא: פרעה, דוב ממכת הערוב, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדו') – נסו להחיות את הדברים כמה שיותר ולהיות יצירתיים ומפתיעים…
  • "והרי החדשות" – הכינו מהדורת חדשות בסגנון מודרני שתסקר אירועים מיציאת מצרים. השידור מהאולפן בְּגוֹשֶן יכלול דיווחים מהשטח ופרשנויות. כדאי לשלב ראיונות עם דמויות מפתח בפרשה. כל אחד מבני המשפחה מקבל דמות ומעבירים את השידור מאחד לשני.
  • דרך נוספת – להכין מראש כרטיסיות משימה ולחלק למשתתפים. לדוגמא: "אתה פרעה. יועציך מעירים אותך באמצע הלילה ומדווחים לך על כך שאין מי שתיה בכל הארץ כי הכול הפך לדם. כתב הרדיו רוצה לשמוע מה יש לך לומר לאומה המצרית ומה אתה מתכוון לעשות" / "אתה משה. אלוקים מתגלה אליך בסנה ואומר לך שאתה השליח להוציא את ישראל ממצרים. מה תגובתך? איך אתה מרגיש? איך תעשה את זה?".
  • מי או מה אני? – הכינו מראש כרטיסים שעל כל אחד רשום שם של דמות או מושג מההגדה. מכסים במטפחת את העיניים של אחד המשתתפים ומראים לכולם את הכרטיס. מותר לו לשאול עד חמש שאלות כדי לזהות מה רשום על הכרטיס. ניתן לענות על שאלותיו ב-כן/לא בלבד (דוגמאות: פרעה, אליהו הנביא, הבן הרשע, חרוסת, חמץ, צפרדע).

– "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה" – עם איזה בן אתה הכי מזדהה? עִבְרוּ יחד על רשימת הבנים וחפשו נקודות טובות שאפשר לקחת לחיינו מכל אחד מהבנים. אם יש לכם הגדה עם ציורים – מה דעתכם על האופן בו ציירו את ארבעת הבנים? האם אתם מסכימים לדמות הסטריאוטיפית ש'הלבישו' על כל אחד מהם? האם יש עוד טיפוסים של בנים נוסף על הארבעה שהייתם מוסיפים? אם היית בן מההגדה – איזו שאלה היית אתה שואל על סיפור יציאת מצרים? ומשימה קטנה – כל הורה יאמר על כל אחד מבניו ובנותיו המסובים במה הוא רואה בו 'בן חכם'.

– "והיא שעמדה לאבותינו" – אם סבא וסבתא אתכם סביב השולחן בקשו מהם לספר את הסיפור האישי שלהם, הכי מפחיד, הכי מסוכן, שהכי ראו בו את יד ה', איך ניצלו מאיזה קרב/הפגזה/מלחמה. מאבא ואמא בַּקְשוּ שיספרו על ליל הסדר אחד שלא ישכחו כל חייהם.

– "ויהי שם לגוי" – מלמד שהיו ישראל מצוינים שםכל אחד בוחר מישהו מן המסובים ואומר לכולם במה אותו אחד מצוין, בְּמַה ייחודו ואיכותו.

– "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה" – בעז"ה נזכה גם אנחנו לגאולה שלימה בקרוב. איזו זכות יש לעם ישראל בדורנו שבגללה ה' יגאלנו במהרה? כל אחד מהמסובים אומר דבר אחד.

– "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו – פסח, מצה ומרור" – מה מסמלים בעיניך שלושת הדברים הללו? במה הם באים לידי ביטוי בחיים הרגילים שלנו?

אפיקומן איזה מתנה היית רוצה לבקש מאביך תמורת האפיקומן? ואיזו מאביך שבשמים?

לא אוכלים דבר אחרי האפיקומן כדי שטעמו יישאר. עם איזה 'טעם' אתה יוצא מליל הסדר?

– "אילו הוציאנו ממצרים ולא…דיינו" – איפה הכי קשה לך לעצור באמצע השיר? למה?

כל אחד יאמר שני דברים פרטיים שעליהם הוא מודה לה' ושמח, עוד אחד בו הוא מודה להורים או למישהו מהמסובים, ועוד דבר אחרון עליו הוא מודה, הקשור לעם ישראל.

 

– תודה לרב חננאל טחובר ולכל מי שנעזרתי בו ברעיונות לשאלות

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.

 

עוד על פסח בלב אבות:

"כנגד ארבע בנות דיברה התורה…" / הרב יוני לביא. לא רק ארבעה בנים יש בפסח, גם בנות. וכל אחת מהן מתכוננת לחג בדרך שלה. קבלו הצצה קטנה אל ארבעת המופלאות וגם כמה נקודות למחשבה לקראת פסח המתקרב…

איפה נהיה בליל הסדר? / שרית יורב. מדי שנה אנו מתחבטים בסוגיה: אצל מי נהיה בליל הסדר, אצל ההורים שלי או אצל הורי אשתי? האם נכון לשתף את הילדים בהתלבטויות ובהחלטות היכן לערוך את החג?

אל תעבידו אותם בפרך / הרב אלישע אבינר. על הכנות שמחות לפסח – על דרישות מהילדים לעזור בהכנות לפסח…מה המינון הנכון?

המדריך המזורז לסדר פגז / הרב יוני לביא. כיצד להפוך את ליל הסדר מערב מעייף, טרחני ועמוס בפרטים, לנקודת השיא של השנה?

פותחים שולחן – לפרשת וארא

עבדים –  "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם" (ו,ו) – מדוע נגזר על בני ישראל לסבול משעבוד ועינוי נורא במשך שנים רבות? למה העם היהודי היה צריך להתחיל את דרכו כְּעַם בתור עבדים? איזו השפעה יש לזה על תודעתנו הלאומית?

מה ידוע לכם על המושג "עבדות" מבחינה היסטורית? האם כיום קיימות עוד תופעות כאלו של ניצול אנשים הנמצאים בעמדה חלשה יותר כדי להפיק מכך רווחים? עד כמה הן שכיחות?

מה המובן של 'חירות' במישור הלאומי/מהי מדינה בת חורין? איפה מדינת ישראל נמצאת ביחס לזה?

באילו תחומים בחיים האישיים שלנו עדיין איננו בני חורין? מה מהדברים הללו באים מבחוץ, ומה מהם גורם האדם לעצמו?

עבודה – "וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (ו,ט) – האם אתם מרוצים מהתחום שבחרתם לעסוק בו? האם אתם נהנים מהעבודה שלכם? איזה מקום היא תופסת בחייכם? האם בזמן העבודה אתם מוצאים את עצמכם עוסקים לפעמים בעניינים הקשורים לבית ובזמן הבית בעניינים הקשורים לעבודה? מה זה אומר עליכם? אם לא בְּמַה שאתם עוסקים היום, בְּמַה הייתם בוחרים לעבוד? למה?

מוגבלויות – "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה" (ו,ל)– איך אנחנו כחברה וכאנשים פרטיים מתייחסים לאנשים בעלי מוגבלויות? האם הייתם מקבלים לעבודה אדם עם מוגבלות כלשהי (מזכירה מגמגמת/מתכנת מחשבים כבד שמיעה)?  מתי בפעם האחרונה יצא לכם לראות ברחוב או באוטובוס אדם עם כיסא גלגלים? מה זה אומר, לדעתכם?

על טבעי – "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן" (ז,יא) – האם אתם מאמינים במציאות של כוחות על טבעיים? כיצד אתם מתייחסים לכל מיני סיפורי מופתים והצלחות של "בעלי כוחות" על טבעיים? האם בעת מחלה, התלבטות לגבי לימודים או עבודה, קשיים בבחירת בן/ת זוג תהיו מוכנים להיעזר באדם כזה שמבטיח לשפוך אור על עתידכם? אילו סכנות עשויות להיות בהסתמכות על אנשים כאלו?

 

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.

  054-6702313

חלק מן השאלות פורסמו בשנת תש"ע בעלון הצעירים "עולם קטן" במדור "הביעו עמדתכם"

 

עלון 'סוגרים שבוע' להדפסה – לפרשת וארא

פ"ש חינוך לפרשת וארא