תגית: שידוכים

הוא לא אשם שהוא רווק…

רווקות מאוחרתרווקות מאוחרת

שאלה: אני אמא לבחור בגיל 33. בני הוא בחור נפלא מכל הבחינות-עוזר לי המון בבית, רגיש לזולת, נראה טוב, חכם, מסיים עוד מעט את לימודי הרפואה ואני בטוחה שהוא יוכל להיות בעל נפלא לבחורה שתזכה בו. הבעיה היא שכבר עשר שנים הוא נפגש ונפגש עם בחורות (ב"ה שיש הרבה הצעות) אך עדיין לא הגיע לקשר משמעותי עם אף בחורה. האם זה נורמלי? כיצד אני-כאמא, יכולה לסייע לו "להחלץ" ממצב זה?

תשובה: לצערי הרב המצב שאת מתארת מוכר לי מאוד כעוסקת בתחום השידוכים. ישנם בחורים ובחורות רבים שמגיעים לגילאים מבוגרים יחסית (30 ואפילו 40) שמדווחים על קושי במציאת בן-הזוג המתאים, כאשר ההצעות זורמות ואפילו לפעמים קשה מאוד "להשיג" אותם פנויים כדי להציע להם בחורה. אך בסופו של דבר כל קשר מסתיים במוקדם או במאוחר, ובכל המקרים, ללא התוצאה המקווה-חתונה.

לפעמים אנו אומרים לבחור (או לבחורה): "אל תהיה בררן" , "תפסיק לפסול על שטויות" , "תנסה עוד פגישה" וכדומה ואז אנחנו שומעים בתגובה שבעצם זה לא הוא שאמר את ה"לא", בכלל – הבחורה לא רצתה להמשיך. במצב כזה אנו מתמלאים עוד יותר רחמים על "הרווק המסכן" , לא מספיק שהוא מבוגר כל-כך, גם כולן "זורקות אותו" ובמצב כזה נראה לנו שאין מה לעשות. הוא מבחינתו רוצה להתחתן אבל מה לעשות – כנראה שהזמן המתאים עוד לא הגיע וה' ישלח את זיווגו בזמנו ובעיתו. אנו מעבירים את האחריות כלפי שמיא ומתפללים, בוכים ומקווים שה'  ירחם ויושיע.

במצב כזה ההורים מרגישים חוסר אונים – ב"ה יש הצעות לבחור ואי-אפשר להתלונן שהחברים מסביב לא מספיק חושבים עליו, הבחור עושה מאמץ ונפגש כמעט עם כל בחורה שמוצעת לו, הבחור מצידו היה ממשיך את הקשר אך הבחורות הן אלו שפוסלות אותו (ואנחנו אפילו לא תמיד יודעים על מה). זאת אומרת: הבן אינו "בררן" ואף אינו "מחוסר הצעות" – אז מדוע הוא לא מתחתן?! כדי לנסות וליישב את סימן השאלה הגדול הזה נצטרך לפנות אל ה "תת-מודע". אם נשאל בחור רווק אם הוא מעוניין להתחתן, הוא יענה: כמובן! (רק שאף אחת לא הסכימה להתחתן איתי…) אבל אם נעמיק לתת-ההכרה שלו, לחלק הלא-מודע במוח, נגלה שיש לו הרבה מניעות ועיכובים משל עצמו-מדוע לא להתחתן. למשל: בחור ביתי שאוהב את הפינה הפרטית שיש לו בבית או בדירת השותפים, בחור שחושש לאבד את עצמאותו וחרותו בעקבות הנישואין, בחור עם מופנמות (נטיה נפשית או בעקבות חוויות מהעבר) שקשה לו להיפתח כיוון שהוא התרגל להביט על הסביבה בעיניים "חשדניות"- הוא מרגיש שחברתם של אנשים מאיימת עליו ולא מספיק מגינה עליו ושאם ייחשף-יפגע.

יש בוודאי עוד דוגמאות נוספות אפשריות, אך לא נעסוק כאן בכולן, אלא נתמקד בפתרון העקרוני: לפתוח את הדברים, לדבר על הדברים שגורמים לחשש מפני נישואין. כיצד לדבר? אפשר ללכת "הפוך על הפוך": תכיני לו את העוגה שהוא הכי אוהב ואז תשבו יחד ככה בשקט בצד ותכינו רשימה: "מה אני אפסיד אם אתחתן?" או "מדוע לא כדאי לי להתחתן?" ואחרי זה תעברו על הדברים שברשימה ותנסו לראות כיצד אפשר יחד עם חיי נישואין לשמור על אותם הדברים. למשל: בחור שפרטיותו חשובה לו יכול להקדיש לעצמו בבית, חדר עבודה-ששם יהיו רק חפצים אישיים שלו, מעין פינה להתבודד עם עצמו. ישנם דברים שאולי אי-אפשר לשלב בחיי נישואין אבל לאחר שנחשוב עליהם פעם נוספת נחליט שהנישואין שווים את המחיר של ויתור על דברים אלו. למשל: כאשר הבחור לא מסוגל להודיע מראש מתי יחזור הביתה. כמובן שישנם דברים שאי-אפשר לפתור בשיחה כזו, דברים "שיושבים" על "פצעי ילדות" מהעבר או שינוי של נטיה נפשית והרגל רב-שנים (כמו : מופנמות) ובהם יש צורך לטפל בצורה מקצועית (היום מקובל ללכת לטיפול של "שיחרור מבעיות העבר" אצל פסיכולוג. וכמובן, עבור הציבור הדתי חשוב מאוד שהטיפול יהיה אצל אדם ירא שמים שהתורה נר לרגליו גם בדרכי הייעוץ והטיפול).

ואם תאמרי לי, אמא יקרה, שהוא מאוד רוצה להתחתן ואלו רק הבחורות שלא מעוניינות בו – אומר לך שהחשש הזה מפני חתונה, החשש הקבור ב"תת-מודע", מציץ ומתבטא בהתנהגות של בנך בפגישות עם הבחורה. בלי להבחין בכך הוא מתנהג באופן בלתי-מודע בצורה כזאת שתגרום לבחורה לומר לו "לא" כדי "להציל את עורו" ולא להתחתן. אני משתמשת במושג "להציל את עורו" כיוון שהפחד מהחתונה נובע ממנגנון הגנה הישרדותי  שנועד להגן על הבחור מפגיעות בצרכי הליבה הקיומיים שלו (כמו: צורך במרחב אישי, הגנה מפגיעה או עלבון וכדו'). על פי האמור, יתכן שבבית, בנך הוא בחור בעל מידות נעלות, אך בפגישה הוא לא ישים לב שהבחורה קופאת מקור. לא מרוע לב חלילה, אלא התנהגות הישרדותית (כמעט כמו של חיים או מוות!) על מנת למנוע את המצב שתהיה פגישה נעימה שעלולה "חלילה" להוביל הלאה ולהתקדם לחתונה. הבחור אינו חסר-דרך ארץ או לא-מוצלח, הוא פשוט חושש, חושש להיכנס למחוייבות של נישואין שעלולה לפגוע בו. הוא מגן על עצמו וצריך עזרה על מנת להתרומם מעל החשש ולהתקדם לקראת הנישואין. אך אל דאגה – עם עזרה נכונה הבחור יתחתן בעז"ה!!

שרית יורב , מנחת נישואין – מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים 

המאמר התפרסם בערוץ 7: http://www.inn.co.il

עוד מאמרים מאת שרית יורב:
היא לא מספיק יפה… – רווקות מאוחרת
היא לא מספיק יפה – המשך… – איך מחנכים להעריך חיצוניות לעומת פנימיות?
"שלא יתערבו לי בחינוך…" – כיצד מתמודדים עם ביקורת בענייני חינוך שמגיעה מן ההורים (הסבא והסבתא)?
איפה נהיה בליל הסדר? – שיתוף ילדים בהחלטות

"הורות והתבגרות": איך לעזור לילדים לחפש בן/בת זוג?

להאזנה להקלטת התוכנית:



ענת נובוסלסקי, פסיכולוגית ורבנית, מנהלת המיזם "הורות לנצח"

עוד עם ענת נובוסלסקי ב'הורות לנצח':

האם יש גבול להתייעצות הורים?

 

עוד בנושא בלב אבות:

מעורבות או התערבות, כיצד מלווים בן או בת שמתחילים לצאת? מה תפקידנו? זכותנו לדעת או זכות הפרטיוּת של הבן והבת?

הורות לנצח – הורים כשדכנים

"הורות והתבגרות" בנושא: מוכנות ובשלות לנישואין

"הורים כבני אדם", שיחה מהלב של פסיכולוגית ואמא על תפקיד הורים בליווי ילדיהם לקראת בניית זוגיות טובה

בדיקת "דור ישרים"- זמן הצלבת מידע, בדיקות גנטיות לקראת נישואין – מתי לבצען? ההתלבטויות והתפקיד ההורי

הזכות לבחור, חיה מאיר משוחחת עם רווקים ורווקות שסביבתם לוחצת עליהם להתחתן. הורים, אנא הקשיבו לשיחה זו!!!

הבן אינו מספיק בוגר להתחתןהוא הכיר מישהי ומעוניין להתחתן איתה. לדעתנו הוא לא בוגר ולא מספיק יציב. האם להתנגד לנישואין?

תסמונת הקן המתרוקן, המתבגרים עוזבים את הבית. ההורים נותרים בו לבדם. זוהי הזדמנות להסתכל באופן אחר על הילדים.

 

 

 

 

 

נערה חולמת על חתונה - טבעת נישואין, כוס יין אדום, פרחים ורודים, תמונה של כלה עם כתובה ושתי אמהות - למה אין לה הצעות

אין לה הצעות

חולמת על חתונה - למה אין לה הצעות

 

שאלה:

אני פונה אליכם בכאב גדול. בתי הבכורה בת 28 ואין לה הצעות. פניתי למכרים רבים, ביניהם לאנשים העוסקים בשידוכים, ואף נכנסתי בעצמי לאתרי שידוכים כדי לסייע לה, אולם לא הצלחתי להביא אפילו הצעה אחת. גם היא עשתה מאמצים רבים מצידה, הלכה לסדנאות, פנתה לשדכניות ועוד, ושום דבר לא עזר.

אני מרגישה רע מאד. כואב לי לראות אותה בכאבה. אמנם בתחום המקצועי היא ב"ה מצליחה יפה, אבל "כל זה איננו שווה לה". בנושא המהותי ביותר בחייה היא מרגישה אבודה. אני מודעת לכך שהיא לא מאד יפה (היא עברה כמה לניתוחים לתקון שפה שסועה אולם נותרו לה עקבות), אבל היא בהחלט משתדלת להיות מטופחת. מה, רק לבחורות יפות מגיע להתחתן? אני חוששת שעם המנהג שפשט היום לבקש תמונה או לבדוק בפייסבוק, אף בחור לא רוצה אותה. מה לעשות?

 

תשובות:

אבינועם הרש, מחנך, וסמנכ"ל חברים מקשיבים:

 

ראשית, תנוח דעתך: בתכם עדיין נמצאת בגיל הנחשב בקרב הרווקות המאוחרת למוקדם יחסית. בנושאים הללו של מה' אישה לאיש, אין כללים וחוקים, החלק הוודאי באמת הוא החוסר וודאות

לעניין היופי: נכון שתופעת התמונות נהפכה לטרנד, אולם עדיין אני מכיר גם באופן אישי הרבה בחורים נהדרים שלא מחפשים כתנאי ליציאה לדייט הראשון תמונה של הבת. הם מרגישים שיש בעצם הדרישה הזו משהו זול.

הרבה לפני היופי ישנם תכונות שבהחלט יכולות להיות לבתכם,

והתכונות הללו הן בעצם אלו שעושות את ההבדל בין מישהי, שיכולה להיות מאוד מרשימה בהופעתה, אבל מצד העומק שטחית כמו תמונה יפה, לבין מישהי שהופעתה מקרינה הרבה מעבר לדברים הגלויים והידועים.

 

שלום לך.

למרות שברוך ה' התחתנתי לפני כמה שנים, עדיין אני זוכר את רגעי הרווקות והבדידות. הייתי גר כמה שנים טובות בנחלאות ובכל יום מחדש, הרגשתי איך שלמרות המקצוע והדירה שהחזקתי, הייתי בבחינת הומלס נפשי. נשמה תועה, שמחפשת את החלק החסר שלה ומרגישה שחייה הם בבחינת הומלס נפשי. כשאתה לבד ומחפש את החצי השני שלך, התחושה היא כאילו אין לך באמת מקום בעולם.

 

עבדתי כאמור כמה שנים כרכז אירועים ואחראי תוכן בעמותת 'ישפה'. הסיפורים הרבים של הרווקות והכאב הנשפך מהם מוכרים לי היטב. הספקתי כבר להיתקל בהמון תאוריות המנסות להסביר את אחד מהתופעות הכואבות של הציבור הדתי לאומי:

הרווקות המאוחרת.

בניגוד למנגנון השידוכים המשומן יחסית של הציבור החרדי ובניגוד לתפיסת העולם החילונית, נופל לו הציבור הדתי לאומי בין הכיסאות:

מצד אחד, חיים להם הרווקים והרווקות הדתיים בתפיסת עולם המכירה בקריירה ובמימוש העצמי, אולם מצד שני, הם מודעים ועוד איך למכבש הלחצים הכותש אותם תמידית מהסביבה. החברה הדתית לאומית עדיין מתקשה בהכלה של הרווקות המאוחרת. זו הסיבה לפריחת ה'ביצות':

קטמון (ראי 'סרוגים'). נחלאות. גבעת שמואל וכעת בתל אביב.

ובכן, אנסה לגעת בכל זאת בכמה נקודות שאקווה שיעזרו לכם:

א. נכון, אמנם גיל 28 הוא לא 19. אולם מצד שני, תנוח דעתכם: בתכם עדיין נמצאת בגיל הנחשב בקרב הרווקות המאוחרת למוקדם יחסית.

יצא לי להכיר במסגרת האירועים שהפקתי ב'ישפה', להתוודע לעשרות רווקות בנות שלושים וחמש וכן ארבעים פלוס.

כולם מוכשרות. מוצלחות. בעלות קריירה. כולם בחורות שבהחלט אפשר לגמור עליהן את ההלל. ובכל זאת הם עדיין עוד לא מצאו. כאילו באו להראות לנו שבנושאים הללו של מה' אישה לאיש, אין באמת כללים וחוקים ומצד האמת, החלק הוודאי באמת הוא החוסר וודאות.

הכרתי מוצלחים ומוצלחות שעדיין מחפשים את הזיווג שלכם והכרתי כאלו שהגיעו לדייטים נטולי אבק כוכבים וכעת כבר חובקים משפחה לתפארת.

ב. בתכם לא אמורה להתעניין בכל הבחורים שמציבים את התמונות כתנאי בסיסי לפני שהם ממשיכים הלאה. היא צריכה להתחתן רק עם אחד.

ומאוד ייתכן שהאחד הזה אמור להיות עמוק יותר מבחור שקודם כל מחפש את המשיכה החיצונית. נכון שתופעת התמונות נהפכה לטרנד, אולם עדיין אני מכיר גם באופן אישי הרבה בחורים נהדרים שלא מחפשים כתנאי ליציאה לדייט הראשון תמונה של הבת. הם מרגישים שיש בעצם הדרישה הזו משהו זול. אמנם חלילה לי מלבוא בביקורת שכן עניין מאגר כוחות הנפש ידוע ומוכר: באיזה שהוא שלב, נמאס לך כבר לצאת לכל דייט ואתה חייב בכדי לשמור על עצמך לסנן את ההצעות ואחד מגורמים השכיחים והקלים יותר הוא גורם היופי. אולם למרות הכול, בתכם יכולה להיות רגועה ולדעת: עדיין יש מספיק בחורים מצויינים שלא מציבים כתנאי ראשון את עניין התמונה.

ג. רק שהתחתנתי הבנתי עד כמה נכון המשפט: ברווקות אתה חושב בדיזל (סוג דלק). אחרי שאתה מתחתן אתה מבין שאתה בעצם מתדלק בסולר.

כלומר, כל הדברים שחשבנו בתור רווקים שהם הם הדברים החשובים באמת:

יופי. וכריזמה. ושהיא תהיה מצחיקה. ובעלת הופעה נאה וכו. פתאום אתה מבין שזה לא שהם לא חשובים (כי בכל זאת אי אפשר להתעלם מהגמרא החביבה על הרבה רווקים, ממסכת קידושין: "אסור לאדם שקדש אשה עד שיראנה") אלא שהם יורדים ברשימת הקריטריונים כמה מקומות אחורה.

והרבה לפני היופי ישנם תכונות שבהחלט יכולות להיות לבתכם:

אינטליגנציה רגשית. יכולת הכלה. אמפטיה. חכמת חיים. סקרנות. עניין. אופטימיות. אינטליגנציה חיובית. צניעות פנימית. היכולת להפוך את בעלך לבן אדם החשוב ביותר בעולם. היכולת להעביר לו את התחושה הזו. קסם אישי. כל אלו דברים שמצד האמת לא קשורים בכלל ליופי ולהופעה חיצונית. והדברים הללו הם בעצם אלו שעושים את ההבדל בין מישהי, שיכולה להיות מאוד מרשימה בהופעתה, אבל מצד העומק שטחית כמו תמונה יפה, לבין מישהי שהופעתה מקרינה הרבה מעבר לדברים הגלויים והידועים. הפסקתי לספור את המקרים ה'ייחודים' שאני מכיר בהם הסיכוי שהבחור והבחורה יתחתנו זהה או פחות מהסיכוי שאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלשתינאית יקבל 'מפטיר יונה' בחסידות ויז'יניץ.

והנה, בכל זאת, זה קרה. כי הבחורה ההיא לא הייתה צריכה להתחשב בכלל הבחורים וברשימת הקריטריונים שלהם. היא בסך הכול הייתה צריכה את המשקפיים שלה עם המספר הייחודי להם. זה הכול. את המישהו הזה, שיראה את היופי שבה מעבר לשטחיות הרגילה. והמישהו הזה כבר קיים מן הסתם, שהרי לא סתם אנחנו מאמינים במה שנאמר בגמרא במסכת סוטה (ב, א) אומרת: "ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני".

מרן החזון איש זצ"ל נהג לומר שאין דבר שאנחנו יכולים לראות בו יותר בחוש את יד ההשגחה כמו בכל עניין השידוכים. רק שלא נשכח לעשות את הסוויצ' בראש ולהתחיל ולהכיר את העיר התחתית, את כל הזרמים והדברים הגועשים מתחת לפני השטח. עד כמה המצב מצד האמת אופטימי?

אפילו לא צריך לדמיין איך הזרמים הללו נראים. צריך פשוט לפקוח את העיניים ולראות.

לסיכום:

בתך במצב הרבה יותר טוב לדעתי ממה שנדמה לכם. יש לה הרבה מה למכור מעבר לתכונות השטחיות המוכרות וכל מה שהיא צריכה, זה את הבחור שבאמת ידע להעריך את אותם תכונות ולכוון את ליבו לתדר הנכון

מעבר לכך, אני לא יודע איך בתכם מתנהגת בדייטים, אבל בוודאי שכדאי לה לשדר ביטחון עצמי ולבוא מתוך תחושה שהיא שווה מיליון דולר. לא שקל פחות. שפת גוף נינוחה כמו גם מודעות להתנהלות בתוך הדייט מתוך מטרה להגיע לאזור הזרימה שלו, יוכלו לעזור ולהוסיף המון.

אז שיהיה הרבה בהצלחה ומה שחשוב, זה שלא מספיק רק לדעת בשכל שזו שלא שאלה של 'אם' היא תתחתן אלא 'מתי'.

צריך וחשוב גם לחיות את הידיעה הזו ותחושת החיות הזו, תעניק לה כבר לבד מעבר לסייעתא דשמייא את הצבע והאווריריות הנדרשים בכדי למקסם את הדייטים ולהפוך אותם למוצלחים יותר.

בהצלחה!
לתגובות ניתן לפנות למייל הבא

 

 

נעמה מוזס, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת:

 

חשוב לזכור שהיופי מגיע קודם כל מבפנים. בהתבוננות פנימית אמיצה – חשוב שבתך תנסה להשיב – מהן החוזקות שלה? עד כמה היא אוהבת את עצמה? במה היא מאמינה שהיא שווה וטובה ביחס לאחרים? כמה היא נותנת משקל למראה שלה? כיצד היא מציגה את עצמה בפני אחרים? כיצד היא מנהלת שיח? מהי שפת הגוף שלה משדרת? מהו טון הדיבור שלה? שכן הופעתנו החיצונית מורכבת ממשתנים רבים, והשקלול של כולן הוא היוצר את הרושם הקובע.                                                                                                            

 

הלב נקרע. אני חשה את כאבך ואת רצונך העז לסייע לבתך. במיוחד בתקופה זו הנך מהווה דמות משמעותית ביותר עבור בתך, ומשמשת כתף להישען עליה, מקור לתובנות, כיווני חשיבה נוספים ועצות מעשיות כיצד להתקדם ולא להישאב חלילה למקום מתסכל שבו "שום דבר לא עזר". לא תמיד אנו רואים את תוצאות פעולותינו באופן מידי. וכמובן – שאין ייאוש בעולם כלל!  אני יודעת, קל לומר זאת, ובפועל – קשה ליישם. אבל בתוך כל התקופה הלא פשוטה הזו – חשוב ביותר לשדר אמונה, תקווה ואופטימיות.                                                                                                                

בפנייתך נגעת בנקודה רגישה וכואבת- חשיבות ההופעה החיצונית בתהליך בחירת בן הזוג. כידוע- "אין שני לרושם ראשוני". בעידן של היום – התמונה שלנו משמשת כרטיס ביקור ראשוני.   לצערנו, לא פעם, על סמך נתונים חיצונים אנו ממהרים להסיק מסקנות לגבי תכונות נוספות של האדם שמולנו.

אולם חשוב לזכור, שהיופי קודם כל מגיע מבפנים. ואין זו קלישאה. ציינת, שלמרות המאמצים הרבים – בתך לא קיבלה אפילו הצעה אחת. ולכן, לא הייתי תולה הכול רק בעניין תיקון השפה השסועה. בהתבוננות פנימית אמיצה – חשוב שבתך תנסה להשיב – מהן החוזקות שלה? עד כמה היא אוהבת את עצמה? במה היא מאמינה שהיא שווה וטובה ביחס לאחרים? כמה היא נותנת משקל למראה שלה? כיצד היא מציגה את עצמה בפני אחרים? כיצד היא מנהלת שיח? מהי שפת הגוף שלה משדרת? מהו טון הדיבור שלה? שכן הופעתנו החיצונית מורכבת ממשתנים רבים, והשקלול של כולן הוא היוצר את הרושם הקובע.

אז – מה לעשות ?

  • חשוב כל העת לשמור על "קדירת הערך העצמי" שלנו. לדאוג לערבב אותה מדי פעם, לשמור על גובה הלהבות ובכל יום להוסיף מים, תבלינים וכד'.. הציעי לבתך לרשום כל יום שלושה דברים שהיא טובה בהם, שהיא גאה בהם על עצמה, שתעמוד מול המראה ותציין בכל פעם משהו במראה שלה שהיא אוהבת בעצמה.. ומדי ערב להוסיף ולקרוא בקול את מה שכבר נכתב.
  • לא נראה לי שנוכל לשנות את העולם – מבקשים תמונה?- יקבלו! השקיעו במאפרת/ צלמת מקצועית שתוציא את המיטב. ולאחר שתגיע ההזדמנות הראשונה – היא תצליח להביא לידי ביטוי את אישיותה המקסימה .
  • "דייט" דומה במידה רבה ל"ראיון קבלה". וכן, מומלץ להתכונן לקראתו. במשחק תפקידים, מול מראה, לחשוב מראש על מה כדאי לדבר, כיצד, להיות מודעים לשפת הגוף שלנו, טון הדיבור, מה נלבש לפגישה ועוד..
  • ולסיום, אמא יקרה, כדי שתוכלי לסייע לבתך בתקופה זו – חשוב שתוכלי מדי פעם לרוקן את המיכל המלא עבור בתך, ושיהיה גם לך מי שיכיל את כאבך.

 

נעמה מוזס – מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, יועצת למיניות,CBT, מרצה ומנחת סדנאות.   054-4798064

http://www.mosesnaama-tipulzugi.co.il

 

צביקה מור, מאמן בכיר MCIL. מאמן הורים ילדים ונוער. מומחה באימון ADHD:

 

לבתך, בדיוק כמו לכל בחורה אחרת מחכה אי שם חתן שיועד לה מראש. ייתכן שהזיווג של בתך יגיע "בהיסח הדעת" כלשון הגמרא, אך אין סומכים על הנס ומה שמוטל עלינו – עלינו לעשות ועם כל הכוח והשמחה.

 

לאם היקרה, שלום וברכה!

לפני הכול, איני יכול שלא להיצבט בלב למשמע הכאב העצום שלך כאם, שבסך הכול מבקשת לחתן את בתה ולהקים בית נוסף בישראל. הכאב שלך, כמו כאבן של אימהות רבות בשנים האחרונות, מחייב את כולנו לחשיבה מעמיקה בדבר פתרונות יצירתיים ומניחים את הדעת עבור אלו שעבורם הדרך לחתונה רצופה קשיים והתמודדויות שלא הוכרו בעבר. כולי תפילה שבשורות הבאות תמצאי מזור לכאבך ותתמלאי בכוחות רעננים לעסוק במצווה החשובה של בנין בית בישראל ולא פחות מזה לשמח את בתך בשמחת עולם.

כאנשים מאמינים עלינו לחזור על הראשונות, על הנחות היסוד שלנו ביחס לשאלה איך העולם עובד, ועלינו להיות בטוחים ש"לכל סיר יש מכסה". בורא עולם ברא אותנו בזוגות. עלינו רק למצוא את בן הזוג שהוכן לנו מראש. לכן, לבתך בדיוק כמו לכל בחורה אחרת מחכה אי שם חתן שיועד לה מראש. אנחנו לא זרוקים בעולם כאבק אדם שנתון לחסדי הנסיבות. ובשפה הנחמנית – יש לנו טאטע (אבא)!

לשאלתך הכואבת "מה לעשות?" יש לי תשובה אחת ומאד מתוחכמת והיא: לעשות!

ייתכן שהזיווג של בתך יגיע "בהיסח הדעת" כלשון הגמרא, אך אין סומכים על הנס ומה שמוטל עלינו – עלינו לעשות ועם כל הכוח והשמחה. מה שבטוח הוא שאסור לעצור ואסור להאמין לאמירות כמו "ניסינו וזה לא הולך. עובדה."

הכלל הוא פשוט כמו כל עשייה בחיים. קחי לדוגמא את מייקל ג'ורדן שהיה אלוף ההחטאות של הNBA ויחד עם זה גם אלוף הקליעות!! איך ייתכן? הוא פשוט זרק הכי הרבה לסל בלי להתחשב בסטטיסטיקה. הוא הבין שככל שאתה מנסה יותר אתה מגדיל את סיכויי ההצלחה שלך וכך הוא עשה.

את העשייה הייתי מציע לחלק לשני חלקים:
1. העצמה של בתך – החזרת החיוך לפניה, החזרת האמונה בעצמה, החזרת האהבה העצמית שלה. קחי את תעודת הלידה שלה ושאלי אותה "את יודעת למה מגיע לך להיות מאושרת?" וחכי לתשובה. בסוף הוציאי את תעודת הלידה והראי לה. "נולדת – אז מגיע לך כל השפע שהקב"ה שם בעולם הזה." עתה נוספת: בקשי ממנה להכין רשימה שתענה על השאלה הבאה "למה כדאי להתחתן איתי?". כאן התפקיד הגדול שלך כאם, להמשיך לתמוך ולשדר אופטימיות לבתך.
2. חיפוש במקומות רלוונטיים – אם אנשי הפייסבוק וכדו' לא מסוגלים לחשוב שיש "תוך" אז פשוט אל תפנו אליהם. בכלל, למה בתך צריכה חתן שבודק הצעות על פי תמונות מפייסבוק?!

לבתך יש פריווילגיה שאין להרבה בנות. אותה ייקח רק בחור רציני, אמיתי, מאמין, רוחני – שאינו רואה במציאות החיצונית חזות הכול. מי שיבחר בבתך ויאהב אותה בלב ובנפש, יעשה זאת במודע לחיסרון האסתטי ואולי דווקא בגללו! לפעמים דווקא החיסרון החיצוני גורם להבלטת היופי הפנימי.

והאמת היא, שהחשיבות של החיסרון האסתטי של בתך תלוי מאד בתשומת הלב שהוא מקבל ממנה. אם היא עושה ממנו עניין איך היא מצפה שאחרים לא יעשו כך? ומאידך, אם היא מתנהגת כרגיל ומרשה לעצמה לחיות את החיים שהיא רוצה לחיות, ולא מונעת מעצמה דבר בגלל המראה שלה – זו התרופה הטובה ביותר להרגיש טוב עם עצמה וממילא להשקיע אנרגיה בלמצוא חתן.

לשאלתך "האם רק ליפות מגיע להתחתן?" ובמילים אחרות האם רק ליפים ולמצליחים מגיע להצליח ולחיות חיים טובים. שאלי את עצמך לרגע, האם כל הבחורות היפות ביותר מוצפות בהצעות? מתחתנות הכי מהר? חייהן מאושרים?

אם נראה לך שכן, אז רגע של היסטוריה בבקשה. האם ידעת שהשחקנית-דוגמנית היהודיה-אמריקנית מרלין מונרו שמה קץ לחייה לאחר שחייה היו מסכת של דיכאון כבד (יגון)? והאם ידעת שג'ורג' איסטמן שבזכותו יש לנו מצלמה היום, שהיה מולטי מיליארדר בעקבות המצאתו את "קודאק" שם קץ לחייו? והרשימה עוד ארוכה מני ים. אז כסף, מעמד, חיי חברה עשירים, יופי וקסם אישי אינם ערובה לחיים טובים ומאושרים ובעצם לחיים בכלל….

צביקה מור, מאמן בכיר MCIL. מאמן הורים ילדים ונוער. מומחה באימון ADHD.

0526070954 more-lanoar.co.il

 

הרב עמיחי גורדין, ר"מ בישיבת הר עציון

חשוב שבתך תשתתף בסיטואציות משותפות עם בנים, כגון התנדבות, שאינן מוגדרות לצורך שידוך. כך יתכן שתיווצר היכרות טבעית ומציאת חן אשר תתפתחנה בע"ה לזוגיות.                                                                                                            

בעניי אני מבקש להציע מלבד תפילה והתעקשות על שדכנים גם מסלול נוסף. ברגע שבחור יכיר אותה הוא יכול למצוא את החן שבה ולכן חשוב שתשתתף בסיטואציות משותפות עם בנים (התנדבותיות וכו׳) שלא מוגדרת מראש כחיפוש אחרי שידוך. ואז ייתכן שתיווצר היכרות עם בחור שתתפתח לזוגיות. איני מבטיח שזה יצליח אבל יש לזה סיכוי לטעמי. הרבה הרבה הצלחה.

עמיחי גורדין

 

 

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית:

המציאות בה אין הצעות מתאימות היא מתסכלת וכואבת. נסי לעזור לה בכל דרך אפשרית מבלי להתבייש, ובמקביל, זכרי שהקב"ה מנהל את העלם, והוא אבא טוב שרוצה באושרה של בתך.

 

אכן, ניתן להבין את הכאב שאת מביאה. בתך מצליחה בכל העשייה הברוכה שלה, אך דווקא בתחום החשוב ביותר – ישנן מניעות. כמובן שאין זה קשור כלל למראה שלה. זו אשליה. המציאות בה אין הצעות מתאימות היא מתסכלת. בתך בוודאי מרגישה את כאבך,

גם אם את מקפידה שלא לבטא זאת במילים או במבטי רחמים או אכזבה.

 

האם פנית באופן פרו-אקטיבי לכל הגופים העוסקים בשידוכים, עם או בלי ידיעתה? האם את מעודדת אותה לצאת לשבתות פנויים-פנויות? ואולי ערוץ אינטרנטי כמו 'שליש גן עדן' ייטיב עמה? כדאי שתציפי את הנושא בכל קבוצות מכרייך, מבלי להתבייש.

 

ובמקביל – זכרי שיש ריבון לעולם. הוא אבא טוב שרוצה באושרה של בתך ושלך. ואת זה תשדרי לבתך – המון אמונה, אופטימיות, בטחון.  וישועת ה' כהרף עין…

 

אתרhttp://www.katanchana.co.il
מרפאת רפאל      רחוב אהרונוביץ 17, בני ברק   טל'- 03-5605001, 
מרכז רפואי 'רְפָא נָא', בית הדפוס 12ג, גבעת שאול. 02-6526552, פקס 02-6510896  

 

 

היא לא מספיק יפה…

ררווקות מאוחרתווקות מאוחרת

שאלה: אנחנו הורים דואגים. יש לנו ב"ה חמישה ילדים. ארבעה מהם כבר נשואים באושר ובנחת. אבל הבן החמישי "עושה לנו בעיות". הוא כבר בן 32 וב"ה יש לו המון הצעות של בחורות טובות מבתים טובים, אבל רובן נפסלו אחרי פגישה אחת או לפעמים אחרי שהוא מבקש לקבל תמונה של הבחורה. הטענה המרכזית שלו: "היא לא מספיק יפה בעיניי". אנחנו מודעים לכך שיש לו רגישות לאסתטיקה (וגם הוא מודע לכך), לכן מראש מנסים "להוריד אופציות" ומבררים מראש האם הבחורה נאה, על מנת למנוע פגישות סרק. העניין המתסכל הוא שגם על בחורות שכולם אומרים שהם יפות, הוא טוען שהן לא לטעמו. זה נראה כאילו אין לדבר סוף. עם מי שהוא לא ייפגש – הוא לא יהיה מרוצה (בדרך כלל מהמראה החיצוני). מה לעשות? איך נצליח "לחתן" אותו כבר?

 תשובה: הורים יקרים, ניכר משאלתכם שאתם הורים מסורים ומאוד רוצים לעזור. יישר כוח גדול על כך שאתם לא מלחיצים את בניכם ומנסים "להיכנס" לראש שלו ולהפגיש אותו אם בחורה שתהיה באמת עשויה להתאים לו. אתם מכילים את הצורך שלו באסתטיקה, ומנסים למנוע פגישות סרק. פגישות סרק הן פגישות עם בחורה שאחרי בירור קצר, כעבור שיחה של מספר דקות (ולפעמים גם בלי השיחה..), נראה לשני הצדדים שזה לא מתאים. אלו פגישות שניתן למנוע אם מבררים היטב מראש את הדברים הטעונים בירור. כאשר חוסכים פגישות סרק, בעצם חוסכים באנרגיה ובכוחות, שומרים את כוחות הנפש על מנת להשקיע בבן הזוג שיהיה יותר פוטנציאלי, יותר מתאים, יותר שייך. מפני שכל קשר זוגי, גם קשר עם בת זוג שנראה שממש שומעים את בת הקול שאומרת: "זה – זה!", מצריך השקעה של כוחות נפש, אם לא בשלב ההתחלתי של הפגישות, אז בהמשך, כאשר צריך להתמודד עם קונפליקטים וחוסר הסכמה (כן, הם קיימים גם אצל הזוג האידיאלי ביותר!).

לגבי בקשה של תמונה מראש, דעתי האישית וגישתי כשדכנית לא כל-כך מתלהבת מהרעיון, מכמה סיבות. ראשית, לפעמים הבחורה פשוט לא "פוטוגנית" , אין מה לעשות, בתמונות היא תמיד יוצאת הרבה פחות טוב מאשר במציאות.

שנית, קשה לי, באופן אידיאולוגי, לשים את העניין של המראה החיצוני בראש סדר העדיפויות, כאשר זה יהיה בין הפרמטרים הראשונים שייבדקו.

סיבה שלישית – אני מרגישה בכך מעין זלזול בבנות ישראל, ידועה אמרת חז"ל ש"כל בנות ישראל יפות הנה (מופיע גם ב"כה עשו חכמינו", היינו אמורים לגדול על זה..). כאשר שמים לבחור מספר תמונות של בחורות ואומרים לו תבחר, אני מרגישה קצת נעלבת בשביל בנות ישראל שיש בהן כל-כך הרבה עושר פנימי והן לא אמורות להרגיש ב"תחרות מלכת היופי" כאשר הן בתקופת השידוכים. וזה לא שאני בעד להזניח את המראה החיצוני, אך הוא בהחלט לא חזות הכול. תיתכן בחורה נאה מאוד אך מידות מקולקלות ואחרת, פחות נאה אך עם מידות תרומיות נעלות. ובבקשה לא להקשות עלי מהאימהות שמתוארות כ"יפות מראה", כי שם היופי החיצוני היה ביטוי ליופי הפנימי, כך ראוי למי שתוכו כברו ולמי שכבר הגיע לדרגת אימותינו הקדושות, רובנו (ואולי כולנו) עדיין לא הגענו.

כעת, לגבי בנכם היקר, כאן נכנס גם הפרמטר של הגיל, בנכם חצה את גיל ה-30. אמנם הוא עוד לא רווק מופלג ויש רווקים מבוגרים ממנו, אבל בכל זאת הוא צבר ותק נכבד בעולם השידוכים. כלומר, הוא נפגש עם המון בחורות. גם אם נניח שבאמת יש לו טעם אישי מאוד מיוחד, לא מסתבר על הדעת שאף בחורה (כמעט) לא מצאה חן בעיניו מבחינה חיצונית. אתם מדווחים שהוא נפגש עם הרבה בחורות, מבחינה סטטיסטית זה לא מסתדר – כיצד מתוך עשרות אם לא מאות בחורות – מעט מאוד יפות? תמוה.. בפרט שהבחורות שאיתן נפגש עברו בירור מקדים אם באמת הן נאות. לכן, נראה לי שהיופי זה רק תירוץ, תירוץ לפסול בחורה בלי שמישהו יכול לערער על בחירתו, כי הרי זה "הטעם שלו".

לכן, הרשו לי להציע פתרון אחר לבעיה. לא להיכנס בפגישות ובבירורים לדגם של "תחרות מלכת היופי", כי לא היופי פה זה העניין. בנכם פשוט מפחד, חושש מנישואין. ממחויבות לקשור את גורלו מעתה והלאה עם בחורה ספציפית. לצערנו, בתרבות המערבית החודרת אלינו מכמה כיוונים אנו רגילים לא להתחייב: "ללא התחייבות" זועקות הפרסומות, אם קנית מוצר והתחרטת-אפשר להחזיר תוך שבועיים ולקבל אחר במקומו. גם את הפלאפונים משדרגים כל מספר שנים – מישהו מתמיד ומשתמש כבר 15 שנה עם אותו פלאפון? אפילו כאשר רוצים לכבות את המחשב, אפשר להתחרט באמצע התהליך : "האם אתה בטוח שברצונך לכבות את המחשב?". והנה כאן, בנישואין, זה "בלי חרטות" כמו שאומרים הילדים. מחליטים להתחתן וזהו, זו בת הזוג שבחרת ואיתה אתה צריך לעבוד עד 120 (אלא אם כן יש מקרים חריגים שבהם הפתרון היחיד הוא גירושין, אך אנו מדברים על בדרך כלל).

קשה מאוד בעולם שמשדר לך: לא להתחייב, לא להתמיד, לא לנסות לתקן אלא לקנות חדש, להחליף, לשדרג – לבנות גישה אחרת של השקעה לטווח הרחוק, של מחויבות, התמדה ואמון בשינוי, בבניה ובצמיחה.

בעולם מודרני זה בנכם חי וכנראה באשמתו או שלא באשמתו – הוא הושפע. וכל זה מבלי לציין את הדגש החזק שהתרבות המערבית נותנת ליופי ולחיצוניות. כדי לעזור לו להתגבר על החשש ממחויבות, מקבלת החלטה הייתי ממליצה על טיפול פסיכולוגי, אצל פסיכולוג יר"ש כמובן. טיפול שיחזק אותו בתהליכי קבלת החלטות, בלקיחת אחריות באומץ, ישחרר אותו מהחששות, יגרום לו להאמין בעצמו, לסמוך על שיקול דעתו, וכמובן, לסמוך גם על הקב"ה שיעזור לו להחליט את ההחלטות הנכונות. טיפול שיעזור לו להתגבר – ולהתחתן! בהצלחה!

שרית יורב – מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים 

המאמר התפרסם בערוץ 7: http://www.inn.co.il

עוד מאמרים מאת שרית יורב:
היא לא מספיק יפה – המשך… – איך מחנכים להעריך חיצוניות לעומת פנימיות?
הוא לא אשם שהוא רווק… – רווקות מאוחרת
"שלא יתערבו לי בחינוך…" – כיצד מתמודדים עם ביקורת בענייני חינוך שמגיעה מן ההורים (הסבא והסבתא)?
איפה נהיה בליל הסדר? – שיתוף ילדים בהחלטות

יכול להיות שהבת שלי לא מתחתנת בגללי

יכול להיות שהבת שלי לא מתחתנת בגללי

השבוע קיבלתי שיחת טלפון מגב' לוי-

–          שלום, שמעתי שאת עוסקת בשידוכים. אולי תוכלי לעזור לבת שלי?

אני : בת כמה הבת שלך?

–          בת 32. אבל אני לא רוצה שהיא תדע שפניתי אליך…

אני: בגישה שלי יהיה לי קצת קשה לעזור לבתך, כי ודאי כבר נפגשה עם עשרות בנים ומפגש עם בן אחד יותר או פחות, לא ישנה את המצב. אבל אולי שיחה בינינו תוכל לקדם את הבת שלך.

–          מה הקשר בין הדברים הרי הבת צריכה להתחתן?! אני כבר נשואה!!

אני: לעיתים יש סיבוך בקשר בין האמא לבת שמעכב את הבת מלהתחתן.

גב' לוי קיבלה את דברי וקבענו פגישה.

כבר בתחילת הפגישה התחילה גב' לוי לספר על קשייה עם גילי, הבת שלה:

–          אין לך מושג כמה קשה לגילי. היא לא גרה בבית, והיא הייתה בקשר ארוך עם בחור. לאחר שהבינה שהוא לא מתאים לה הפסיקה את הקשר, אך הוא המשיך לשלוח לה מסרונים ולהתקשר. וממש קשה לה לא לענות לו.

עניתי: אני מבינה שגילי במצוקה אך מה הבעיה שלך? למה הדבר מציק לך?

–          קשה לי לראות אותה באומללותה. כל כך קשה לה להתמודד.

–          זה באמת נשמע קשה. יש לה עבודה?

–          ודאי! היא עובדת כמחנכת, וכולם מעריכים אותה מאוד!

–          היא מרוויחה?

–          ודאי! יש לה משכורת מכובדת של מחנכת, ומעבר להוצאות היא עוד מצליחה לחסוך!

–           כלומר, אפשר לסמוך עליה שהיא יודעת להסתדר בחיים?

–          כן בהחלט.

–           אם כך למה את לא סומכת עליה שהיא תסתדר גם בתחום זה?

–          אני באמת לא יודעת, אבל היא פשוט אומללה….

בנקודה זו הפסקתי את הבירור שערכתי ופניתי לתאוריה.

אנחנו מאמינים שכל ילד שלנו הוא בעל כוחות. לעיתים הילדים שלנו מעדיפים להבליט לנו דווקא את הצדדים החלשים שלהם. למשל אם אבקש לסדר את המטבח – יתכן שיאמרו שאין להם כוח, הם לא יודעים, הם לא יכולים וכדו'. הם יודעים שאם הם לא יסדרו, בסוף אמא תסדר את המטבח כי הרי ידוע שאחריות לא מתחלקת לשניים. האחריות לסידור המטבח היא על אמא, ואם אמא מבקשת עזרה – הילדים יעזרו כמידת רצונם. אך אם אמא תאמר להם – אני חייבת היום לנסוע וכשאחזור המטבח מסודר- הילד מרגיש שסידור המטבח הוא באחריותו,  הוא לא רק "עוזר" אלא האחריות עברה אליו.

כלל זה פועל בתחומים שונים. אך על פי רוב הבן\בת לא מודעים לכך ופועלים על פי התת-מודע. לעיתים נוח להם שהאחריות עדיין אצל ההורים, שההורים דואגים להם, וחושבים עליהם – שאמא מתקשרת לשדכנים ומבררת, שאמא שואלת חברות וכדו'.

תחושה זו נותנת הרגשת שייכות גדולה אל אמא. ותחושה זו בתת-מודע היא תחושה מאוד נעימה שלעיתים מונעת מהבחור\ה לעזוב את הקן החם ולהתמודד לבד עם החיים.

במצב כזה קשה להשקיע בקשר בצורה רצינית כי המשמעות תהיה עזיבת ההורים שדואגים לכל, לעומת מצב שבו צריך יהיה לקחת אחריות על החיים ולהתמודד עם מציאות חדשה ולא מוכרת.

אם כך מה עושים?

בדרך כלל, ההורים מעבירים לבניהם את האחריות המלאה לחייהם, במציאת מקום לימודים ראוי, במציאת מקום עבודה מתאים. אותה תחושה של ביטחון ואמון בבחור\ה חשוב שתהיה גם לגבי מציאת בן הזוג המתאים. כלומר, להאמין בהם שיהיו מסוגלים להתמודד עם מציאות חדשה של יצירת קשרים חדשים ואיתנים, והקמת בית חדש ויציב.

כשאמון ותחושת אמון כזו ממלאים את ההורים, מתקיים הכלל שאמרנו לעיל שאחריות לא מתחלקת לשניים והבנים לוקחים את האחריות ופועלים באופן רציני למציאת בן הזוג ולהקמת הבית.

אמון זה אמור להיות אמון מלא שמחליף את תחושות החשש: "אולי היא לא תצליח אולי חשוב שאעזור לה כי היא לא מסוגלת להסתדר לבד. וכו' וכו',"

תחושה פנימית זו עוברת לילדים ללא מילים. אין צורך לומר את הדברים אלא לחוש אותם בעוצמה ותחושות אלה עוברות לתת מודע של הבנים.

בבשורות טובות!

נורית שכטר, מאמנת למציאת זוגיות ולהורות, 052-4767316

הורים וילדיהם – הבת שלנו לא מדברת אתנו על הרווקות שלה

הבת שלנו לא מדברת אתנו על הרווקות שלה

שאלה: שלום, אנו הורים לחמישה ילדים. בתנו הרביעית בת 27, עדיין לא נשואה. יש לנו קשר טוב אתה והיא מגיעה יחסית הרבה לשבתות בבית. הקושי שלנו הוא בכך שבכל מה שקשור לשידוכים ודייטים אין דיבור כלל. הנושא הוא טאבו מוחלט. בפעמים הבודדות בהם אשתי או אני ניסינו להעלות את הנושא היא בקושי שיתפה פעולה והרגשנו שהנושא כאוב ורגיש. מה עלינו לעשות?

תשובה: הנושא של תקשורת בין הורים לילדים פושט צורה ולובש צורה בהתאם לנסיבות ולגילאי הילדים. אתגר התקשורת ההורית מחייב מודעות וצמיחה מתמדת, ושאלתכם מעידה על שתי איכויות אלו, אשריכם.

רווקות מתמשכת זהו ניסיון קשה ולא צפוי. רגשות שונים עשויים להתלוות לקושי זה: אשמה וחוסר בטחון, בדידות, ביקורת עצמית, כאב וקנאה ועוד. שאלות של זהות, שאלות אמוניות ושאלות של המקום שלי במשפחה, מעסיקות את הרווקה/רווק, במקרה זה בתכם. מענה לקשיים אלו יכול להיות באהבה ללא תנאי, בתחושת בטחון ובאופטימיות שלא פעם קשה להורים מודאגים לשדר.

לא פעם ההתלבטות האם ללחוץ על הבת ולנסות לשדל אותה לדבר מעסיקה את הורי הרווקים. כל כך הרבה יש מה להגיד ומה לייעץ. כל כך הרבה יש מה לשאול ומה לחזק ולעודד. אך לא פעם, כפי שאתם מתארים, הדרך חסומה. תחושה של אין מוצא. הבת או הבן אומרים: במילים או במעשים, עצור! הדרך לשיח חסומה.

השיח הישיר על הנושא הוא לא הדרך היחידה לתת מענה לקשיים. בתכם מעבירה לכם מסר בו היא אומרת שההכלה שלכם, אהבתכם ותחושת השייכות שהיא חשה בבית, משמעותיים מאד עבורה. לכן היא מגיעה הביתה לשבתות. בתכם בוחרת בערוץ העוקף מילים ומפנה מקום לתחושות. היא מתקשרת אתכם באופן שונה משאר הנושאים. שונה, אך מלא עוצמה.

הדרך בה אנו רגילים לשוחח היא דרך המילים. ערוץ המלל. והנה, בתכם זו מזמנת לכם את האפשרות ללמוד להעצים שפה אחרת. שפת התחושות. ככל שתצליחו להעביר לה את האמון שאתם נותנים בה, את ההערכה שלכם כלפיה-שלא נפגמת בגלל רווקותה, את ההתפעלות שלכם ממידותיה הטובות ומהתקדמותה בחיים בכלל: על ידי כל זאת תצליחו להעצים את החוסן הפנימי שלה, מבלי להגיד מילה. חוסן זה הוא מתנה ייחודית שאתם נותנים לה בתקופה זו של חייה. פעמים רבות הרווק/ה חשים שהחברה שופטת אותם ומאשימה אותם בכך ש'לא הצליחו להתחתן'. ככל שבתכם תחוש כי הבית הוא מקור של כוח ובטחון היא תחוש אהובה וקרבה אליכם. יתכן שהשיח הרגשי יפתח בטווח הרחוק גם את השיח המילולי. אך מה שחשוב הוא שהשבתות בבית מטעינות את בתכם בכוח ובאהבה. תנו לה את ההזדמנות להיטען ולחוות אתכם כהורים אוהבים המשוחחים איתה בשפה שנוח לה.

כלי נוסף שניתן להסתייע בו, הוא השקיפות. נסו לתאר שיחה בה אתה, אשתך או שניכם יושבים בנחת עם בתכם בסלון, בחצר או במטבח ומשוחחים אתה על הבחירה שלכם לא לדבר אתה על הנושא. ספרו לה שאתם חשים שזה מאד רגיש, שהיא אינה מעוניינת לפתוח את הנושא ואתם מכבדם זאת. הוסיפו, כי חשוב לכם להדגיש שבכל רגע שתבחר, אתם תמיד שם למענה וכי יש לכם בטחון כי היא תדע מתי כדאי לשתף אתכם.

שיח גלוי וכנה שכזה מעביר מסר עצום של כבוד לבחירתה לא לשתף, נכונות להיות שם בשבילה, ופותח פתח לשיתוף עתידי. מרגע זה ואילך, הנושא הוא לא טאבו. הוא בחירי. גם בתכם וגם אתם בחרתם שלא לשוחח עליו. בפועל, כאילו כלום לא השתנה, אך למעשה, אתם מובילים את המהלך ולא רק מגיבים אליו.

ברכתי לכם להמשך צמיחה ומודעות הורית ולכך שההתמודדות תלבש צורה חדשה, למשל איך מכניסים חתן חדש למשפחה. הלואי.

שירת מלאך, יועצת פו"פ ומנכלי"ת עמותת ישפה

עוד עם שירת מלאך בלב אבות:

בית ההורים כעוגן בתקופת הרווקות   מה התפקיד של בית ההורים בתקופת הרווקות שנמשכת לעתים זמן ממושך? איך הורים יכולים להוות מקור תמיכה עוגן ממנו אפשר להתמלא כוחות, ולא מקור נוסף ללחץ?

מגורים ב"ביצה": קשיים, אתגרים והתמודדויות   אחת ההתלבטויות בתקופת הרווקות היא היכן לגור, בבית ההורים או בדירת שותפים? רווקים ורווקות רבים בוחרים לצאת מהבית ולגור ב"ביצה". איך על ההורים להתייחס לכך?

תגובת הורים לקשר המעלה חששות עם בן/בת זוג של בנם/ביתם   הבן או הבת יצרו קשר עם בן/בת זוג שאינו נראה להורים מתאים וטוב עבור ילדם, ההורים חוששים מהמשך הקשר. כיצד עליהם לפעול? 

הבחור לא מתאים לה…

שאלה: הבת שלנו הכירה בשירות הלאומי בחור והם יוצאים כבר שנה וחצי. אנחנו לא אוהבים את הבחור וחושבים שהוא לא ראוי ומתאים לה. אנחנו לא מוכנים להכניס אותו לבית שלנו ויש הרבה כעסים בינינו לבין הבת. מה אפשר לעשות כדי לגרום לה לפקוח עיניים ולראות את הבחור כמו שהוא?

תשובה: כהורים אנו מצפים ומקווים שילדינו יבחרו בני זוג שימצאו חן בעינינו, וימשיכו הלאה את מורשת המשפחה לדורות הבאים. יש גם ציפייה, שההשקעה המרובה בחינוכם תצייד אותם בקריטריונים מתאימים למצוא בני זוג ראויים וטובים.

השאלה העולה כאן מתייחסת לפרק זמן ארוך, שנה וחצי של קשר בין הבת לבחור. קשה לטעון שהיא איננה מכירה אותו, וטרם עמדה על תכונותיו. מתוך השאלה, איננו יודעים מהם חסרונותיו, שבגינם אין ההורים מוכנים להכניס אותו לביתם. האם מדובר בחסרונות מובהקים? האם יש מרכיב בעייתי בטיב הקשר? האם מדובר בציפייה ש"לבת שלנו מגיע הטוב ביותר"?

בוודאי קשה להגיע להבנה והידברות עם הבת במקום של כעסים ודחיית הבחור. במצב כזה, היא מתגייסת כולה למענו, ולהגנתה (כפי שהיא מבינה את זה), ותוך כך היא מנועה מלראות את חסרונותיו, במידה והם אכן קיימים. במקביל, גם ההורים אינם יכולים לראות את התמונה כמות שהיא, כשהם נתונים לכעסים ומסרבים לבדוק את הדברים לגופם.

חשוב לצאת ממקום של כעס והתנגדות, או דעות קדומות, לבירור לגופו של עניין. לנסות להשיג מידע אמין על הבחור(רכזת שרות לאומי, רב, מחנך וכד') ועל משפחתו, לברר נתונים אישיותיים, ולהגיע לשיחה רצינית עם הבת על סמך עובדות ולא מתוך רגשות ורגשנות.

ייתכן שיתברר להורים, שהבחור הוא מאותם בני עניים שמהם תצא תורה, ובתם ראתה ללבב כשהם ראו לעיניים. יתכן שיתברר לבת שאכן הרגש גבר עליה, אך באמת אין הם מתאימים באורח חייהם ומטרותיהם, ועם כל הקושי שבדבר כדאי להתנתק.

נתפלל שה' ימציא לילדינו זיווגם הראוי להם, ויאיר את עינינו לראות בטובתו.

חיה מאיר, יועצת ומאמנת אישית

האם להמשיך להיפגש עם הבחור?

שאלה:

בתי נפגשת עם בחור כבר שלושה שבועות ומאד מתלבטת. מצד אחד מדובר בבחור איכותי מאד העונה על הציפיות שלה (רגיש, סבלן, ירא שמים, רגוע ובעל הכנסה), אך מצד שני משהו בתקשורת ביניהם לא זורם. היא מספרת לו דברים והוא לא יודע מה ואיך להגיב, ולפעמים הוא עונה לה תשובות שלא קשורות לעניין. יש ביניהם הרבה שתיקות וחיפוש אחר נושאים לשיחה, ובאופן כללי אין לה שום געגוע אליו בין הפגישות, והיא אינה מרגישה שמחה מיוחדת כשהוא מתקשר או שולח מסרון. בנוסף, המסרונים שהוא שולח לא תמיד מעידים על הבנה של סיטואציות חברתיות. מעניין לציין כי הבחור מודע לבעיה שלו והוא טוען כי הדבר נובע מעייפות כרונית (הוא עובד עד שעות מאוחרות בלילה) ומכך שבמקצועו הוא טכנאי מחשבים ופחות עסוק בעניינים חברתיים. בתי ממשיכה עדיין את הקשר הן מתוך חשש לפגוע בו והן מתוך חשש כי אולי היא תפסיד את הזיווג שלה, אך אני, כאם, חוששת שמדובר בבחור שאינו מבין קודים חברתיים, מה שעלול להקשות על התקשורת ביניהם בעתיד. מה לעשות?

 

 

תשובות:

חיה מאיר, יועצת ומאמנת אישית:

איננו יכולים לשמוע את בת הקול שמכריזה על הזיווג. אנו מבינים בהגיון, שהזיווג שלנו אמור להתאים לנו במידה סבירה, למצוא חן בעינינו, ושהשהות ביחד אמורה להיות חוויה נעימה. על אף שהציור שציירתי הוא מינימליסטי, איננו מזהים אותו בתיאור שלך.

אמא יקרה.

במכתבך לא ציינת בת כמה בתך, באיזו מידה היא מנוסה במפגשים עם בני זוג, עד כמה יש לה כלים להשוואה בין הבחור המדובר לאחרים, ועד כמה היא לחוצה להתחתן (בכל מחיר). כל אלו עשויים להשפיע על שיקול הדעת שלה, ועל יכולתה להקשיב באמת לעצמה.

איננו יכולים לשמוע את בת הקול שמכריזה על הזיווג. אנו מבינים בהגיון, שהזיווג שלנו אמור להתאים לנו במידה סבירה, למצוא חן בעינינו, ושהשהות ביחד אמורה להיות חוויה נעימה. על אף שהציור שציירתי הוא מינימליסטי, איננו מזהים אותו בתיאור שלך. לא נראה שנוצרה כאן חוויה חיובית ונעימה, שמעוררת רצון להמשך משותף. על כן אין לחשוש שבתך מפסידה את הזיווג שלה.

לא נכון להמשיך קשר בגלל החשש לפגוע, ובוודאי אין לקשור קשר של קיימא רק כדי לא לפגוע בזולת. טיבם של קשרים אלו שהם מלווים בסימן שאלה עד שלא תהיה החלטה משותפת, וזה סיכון שכל אחד נוטל על עצמו. חינכת את בתך לרגישות לזולת, וזו מידה טובה. אולם, נראה שהמשך הקשר פוגע בבת עצמה, שלא מרגישה שזה מקומה הנכון והטוב, ומלבד זאת, ככל שיארך הזמן תהיה הפגיעה בבחור גדולה יותר.

טוב שבתך תחוש שאתם מבינים לנפשה, שותפים למאווייה להקים בית, ונותנים לה את הכוח להקשיב ללבה ולהרגיש מה נכון לה, כדי להקים בית נאמן ויציב, מבורך באהבה, אחווה, שלום ורעות.

 

הרב עמיחי גורדין, ר"מ בישיבת הר עציון

חשוב מאוד לשדר לבת אמונה בכך שהיא בסוף תקבל את ההחלטה הנכונה. לא פחות חשוב לשכנע את עצמנו שאנו מאמינים באמת ובתמים בכך. בנוגע לחששות עצמם, כדאי לברר יותר לעומק את הנימוקים שבתך מעלה.

א. כיוון שהשאלה לא הגיעה מבעל הדבר עצמו חשוב להעיר כי אנו רק מסייעים ומייעצים אך אסור לנו לקחת אחריות על ההחלטה. עלינו להפנים שההחלטה היא של הבת ולא שלנו וכל תפקידנו הוא להאיר את התמונה כדי שהבת תקבל את ההחלטה הנכונה. חשוב מאוד לשדר לבת אמונה בכך שהיא בסוף תקבל את ההחלטה הנכונה. לא פחות חשוב לשכנע את עצמנו שאנו מאמינים באמת ובתמים בכך.

ב. את מעלה שני נימוקים מדוע הבת רוצה להמשיך 1. מפחדת מלפגוע בו, 2.  אולי זה מתאים.

לגבי הנימוק הראשון חשוב לדעת שמה שלא נעים עכשיו יהיה יותר לא נעים אחר כך. עדיף לפגוע בו עכשיו מלפגוע בו עוד חודש.

לגבי הנימוק השני, יש הרבה מה לחשוב. אציע הצעה אחת. האם היא רוצה להקים משפחה עם גבר שיש לו עייפות כרונית? אם כן סבבה, אם לא שתבקש ממנו שיקטין את עומס העבודה ותנסה לייצר איתו קשר אחר. אם זה לא יעבוד כנראה שהבעיה שורשית יותר. אם זה יעבוד אפשר לנסות לבנות משהו במשותף ובתנאי שהוא יתגמש עם עבודתו.

הרבה הצלחה

עמיחי גורדין

 

נעמה מוזס, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת:

ההחלטה על בחירת בן זוג נובעת משילוב מנצח של שני משתנים חשובים בקשר הזוגי: השכל והרגש. נראה, כי מבחינה שכלית-רציונלית הבחור עונה על הציפיות של בתך, אולם איננו באים לקשר רק עם "רשימת  מכולת" של רכיבים.. כדאי להשתדל לקדם את הקשר למדרגה גבוהה יותר, בכדי לברר האם יש פוטנציאל לרגש להתפתח.                                              

ראשית, ניכר משאלתך כי בתך משתפת אותך בלבטיה ורגשותיה. התקשורת והפתיחות ביניכן מהווה עוגן חשוב במיוחד בתקופה משמעותית זו של קבלת החלטות כבדות משקל בחייה. ולכן, חשוב שתמשיכי לשדר לה שאת קשובה, משקפת לה את דבריה ומאירה עבורה נקודות נוספות, ללא שיפוטיות. כפי שציינת, ייתכן, ומדובר בבחור בעל קושי בהבנת סיטואציות חברתיות. אך, בל נשכח , כי חלק לא מבוטל בקרב גברים (ונשים) במגזר הדתי התחנכו בחברה נפרדת, ולחלקם אין די כישורים בשיח עם בני/ות המין השני. ( סוגיה לא פשוטה בפני עצמה , שחשוב לתת עליה את הדעת במוסדות החינוך).

ההחלטה על בחירת בן זוג נובעת משילוב מנצח של שני משתנים חשובים בקשר הזוגי: השכל והרגש. נראה, כי מבחינה שכלית-רציונלית הבחור עונה על הציפיות של בתך, אולם איננו באים לקשר רק עם "רשימת  מכולת" של רכיבים.. אנו מחפשים את הדבק– התקשורת, החברות, נושאי השיחה המשותפים, הכמיהה, הגעגוע, הצחוק,  החיבור, המשיכה הפיזית. ישנם אנשים המצליחים להיפתח ולהתחבר בקלות, ויש כאלו שלוקח להם זמן. שלושה שבועות אינם נחשבים, בעיניי, לתקופה כה ארוכה.. ולכן אם בתך עדיין מתלבטת וחוששת שלא כדאי לוותר על הקשר הזה, שתמשיך לנסות. ובמקביל, כדאי להשתדל לקדם את הקשר למדרגה גבוהה יותר, בכדי לברר האם יש פוטנציאל לרגש להתפתח. הייתי ממליצה לה לגוון את הפגישות- לא רק לשבת בבית קפה ולדבר.  ניתן לערוך טיול משותף, ליהנות מחוויה משותפת, להציג את הבחור בפני אנשים קרובים לה, שהיא סומכת על חוות דעתם, לבחון כיצד הוא מגיב בסיטואציות חברתיות שונות – עם חבריו, כיצד הוא עונה בשיחת טלפון, כיצד הוא מתייחס לנהג באוטובוס ולשומר בקניון וכד'.                      במידה ולאחר פרק זמן נוסף ,בתך תחוש שאין די התקדמות במישור הרגשי וביכולת השיח והשיתוף ההדדי ביניהם, הרי שחשוב לא לוותר על תחום זה, בוודאי שלא לחשוב שבעתיד היא כבר "תצליח לשנות אותו".

הקשר הרגשי, והשיח המשותף בין בני הזוג מהווים  בסיס מרכזי לבניית הזוגיות. אומנם, אנשים יכולים להתקדם, לשנות הרגלים,  אולם יתכן וקיים פער משמעותי בצורך החברתי ובמיומנויות החברתיות ביניהם, שבעתיד עלולים להביא לתסכול תמידי. ולכן כדאי לא רק להקשיב לשכל אלא גם לקולו של הלב..

נעמה מוזס – מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, יועצת למיניות, CBT, מרצה ומנחת סדנאות. 054-4798064 http://www.mosesnaama-tipulzugi.co.il/

 

 

צביקה מור, מאמן בכיר MCIL. מאמן הורים ילדים ונוער. מומחה באימון ADHD:

הייתי מציע לבתכם לתת עוד הזדמנות לקשר מאחר שלבחור מידות טובות, מחויבות ואחריות אישית כפי שמשתקף מעבודתו. בכל אופן, אל לה להיות "בת ערובה" שלו שלא מוכנה להפסיק את הקשר כדי לא לפגוע בו. עליה להיות עצמאית לחלוטין בבחירותיה ובוודאי כשמדובר בנושא כזה.

לאם הנבוכה שלום וברכה,
בראשית הדברים ברצוני לציין את העובדה שבתך משתפת אותך בענייניה האישיים – דבר שכלל לא מובן מאיליו והוא בהחלט משאת נפש של הורים רבים. כנראה שההשקעה שלך בקשר במשך השנים נותנת את פריה ועל כך מגיעות לך מחיאות כפיים!

ולעניין עצמו. אם אסכם את הנתונים, תתקבל התמונה הבאה: קשר בן 3 שבועות, תקשורת גם בין המפגשים, בחור עם תכונות מצוינות ומתאימות לבתך, בחור עם עבודה והכנסה מסודרות, קושי בתקשורת ביניהם בפגישות עצמן וביניהן, הבחור מודה שיש לו קושי חברתי ותולה אותו בסיבות מסוימות, הבת לא מרגישה געגוע לבחור ולא שמחה לשמוע ממנו ובכל זאת רוצה לתת לקשר הזדמנות נוספת. לעומתה, את חוששת מהבאות.

נוכח העובדות הללו, השאלות שכדאי שנשאל את עצמנו הן:
1. האם אפשר להיות בטוחים שיש לבחור קושי בהבנת העולם החברתי? אולי הבעיה בתקשורת נמצאת חלילה אצל בתכם? אולי סימני השאלה שעלו הם רק צירוף מקרים?
2. נניח שהיינו מפרידים את הקושי הזה משאר "החלקים" האישיותיים שלו, האם בתך יכולה להרגיש עכשיו הקלה מסוימת?
3. נניח שאכן יש לו "לקות למידה לא מילולית"  שמתבטאת בחוסר הבנה חברתית, האם ניתן לחיות עם הלקות הזו תחת קורת גג אחת באהבה ואחווה שלום ורעות?
4. האם 3 שבועות הם זמן מספיק כדי להחליט ולקבוע עמדה רגשית ביחס לבחור?
5. האם רק הבחור אחראי על השתיקות הממושכות ביניהם? מה קורה במפגשים? מי מזין את המפגש בנושאי שיחה ובהתעניינות?

יש שני עניינים נוספים בסקירה שנתתם בשאלתכם שדורשים בירור שכדאי לבתכם לעשות עם הבחור במידה ובחרה להמשיך את הקשר:
1. עבודה עד שעות מאוחרות שעלולה לגרום למחסור בשעות שינה אינה מוגדרת כ"עייפות כרונית" שהיא הפרעה עם הגדרה משל עצמה.
2. בנוסף, אין הכרח שלאדם העוסק במחשבים לא יהיו חיים חברתיים. לפעמים עיסוק מעין זה יכול להעיד על קושי באינטראקציות חברתיות אך אין בזה כל הכרח.

הייתי שואל אותו מה הוא עושה עם העייפות שלו ומדוע הוא עובד כל כך הרבה שעות. הייתי מבקש לדעת על חיי החברה שלו, גם אם הם מועטים, ועל האינטראקציות שלו עם בני משפחתו.

את בתכם הייתי שואל מה עוד מפריע לה בקשר. האם הייתה כבר בקשרים אחרים ולכמה זמן. האם הרגישה משהו כלפי מישהו בקשרים האחרים ומה לדעתה גרם לה להרגיש כך. מה צריך לקרות כדי שתרגיש משהו כלפיו ומה בעניין זה תלוי בה. איך החיים החברתיים שלה. האם חיי החברה שלה עשירים ורועשים והאם מתאים לה לחיות עם בעל שלו חיי החברה הם נושא שולי. האם היא מוכנה לתת עוד הזדמנות לקשר ולבדוק יחד עם הבחור ובכנות את יכולת התקשורת ביניהם למרות הקשיים כשברקע העובדה שאנשים עם לקות חברתית יכולים להיות אנשים נפלאים וללמוד את הכישורים והמיומנויות החסרים להם.

לסיכום, הייתי מציע לבתכם לתת עוד הזדמנות לקשר מאחר שלבחור מידות טובות, מחויבות ואחריות אישית כפי שמשתקף מעבודתו. בכל אופן, אל לה להיות "בת ערובה" שלו שלא מוכנה להפסיק את הקשר כדי לא לפגוע בו. עליה להיות עצמאית לחלוטין בבחירותיה ובוודאי כשמדובר בנושא כזה. בהצלחה!

צביקה מור, מאמן בכיר MCIL. מאמן הורים ילדים ונוער. מומחה באימון ADHD


אתר: http://www.more-lanoar.co.il/

 

אבינועם הרש, מחנך, וסמנכ"ל חברים מקשיבים:

זה נפלא ומקסים שבתכם לא רוצה לפגוע בו, אבל לא ממשיכים קשר משום כך. לפעמים כאב הפגיעה גדול הרבה יותר בגלל שהקשר לא נפסק בזמן, והבחור החל לטפח ציפיות. הייתי מנסה להגדיר יעדים ולראות האם ישנו גרף שיוכל להראות על התקדמות או פריצת דרך. במידה והתחושות שסיפרתם עליהן לא משתנות, ייתכן ובתכם תצטרך לאפשר לעצמה ולבחור הזדמנות להכיר מישהו או מישהי אחרים.

מאחר שיצא לי במסגרת עבודתי לשעבר בעמותת 'ישפה' לגעת בתחום מבפנים, תרשי לי לשתף אותך בסיפור ידוע על בחור ירא שמיים, אחד מהעילויים הגדולים  של הישיבה שלו ששמו יצא למרחקים והיה ידוע כבעל כל התכונות שציינת: סבלן, ירא שמיים, רגוע ובהתאם למסלול המהיר לדיינות שעשה גם בעל הכנסה מבטיחה. כשנפגש עם הבחורה בערב סגרירי וקריר בגן סאקר , דיבר איתה הבחור על הקו החינוכי אותו ינחיל למשפחתו, על החינוך המשובח שהוא מתכוון להעניק לילדיו ועל חשיבות התורה בחייו.

כשהגיע הבחורה המוקסמת הביתה, סיפרה להוריה על "הבחור המקסים, ירא השמיים והנהדר ו'חוץ מזה הוא גם עושה רבנות ו…אפצ'י!".

הוריה לא הבינו איך יכול להיות שבתם הלכה בריאה לדייט וחזרה מקוררת לגמרי.

מבירור קצר התברר שהבחור לקח את הבחורה לדייט בגן סאקר ובמשך שעתיים הרצה לה על כוונותיו ושאיפותיו הגבוהות, מתעלם לחלוטין מכך שעומדת לפניו בחורה צעירה שקופאת מקור. אולי רק ככה היא הסבירה את תשובתו לשאלתה:

"אולי נלך לאיזה בית קפה חמים?".

"אני לא נוהג לשבת במקומות כאלו. זה נראה לי לא מתאים כל כך לבן תורה".

הוריה נחרדו מהסיפור. מהיכרותם עם בתם הם ידעו שלמרות שתכונות כ'יראת שמיים' ו'תורני' ממוקמות גבוה מאוד בטבלת המכולת שלה, הרי שלא פחות חשוב מכך בתם חייבת בחור בעל אינטליגנציה רגשית מפותחת ומודעות גבוהה לזולת. מבלי זה אין בכלל על מה לדבר.

אז אמנם מדובר בסיפור קצה, וברוך ה' לא חסרים בחורים תורניים, יראי שמיים עם אינטליגנציה רגשית מפותחת אבל יש בסיפור הזה מעין קריאת כיוון בכדי למקם את מדרג התכונות החשובות ביותר שעל פיהם יוכל להיבנות קשר בריא שיוביל לנישואין.

זה חשוב ומעודד שהבחור מודע למורכבות החברתית שלו ומאחר שאני לא מכיר את המקרה לעומק, אין לי אפשרות לדעת האם די בתכונה זו בכדי להצביע על התאמה עתידית לבתכם.

זה נפלא ומקסים שהיא לא רוצה לפגוע בו, אבל לא ממשיכים קשר משום כך. לפעמים אגב, כאב הפגיעה גדול הרבה יותר בגלל שהקשר לא נפסק בזמן, ובמקום זאת הבחור החל לטפח ציפיות.

כמו כן לגבי עניין הזיווג: ברגע שבתכם עושה את ההשתדלות שלה ומתפללת לסייעתא דשמייא שהחלטותיה יגיעו ממקום נקי ונכון, מה עוד יש לה להיות מוטרדת מהפסד זיווגה?

 

לסיכום: הייתי מציע לתת לבתכם כלים אופרטיביים ומדויקים:

לסמן ולבודד את התכונות שמצביעות על כדאיות והתאמת הקשר.

לסמן ולבודד את התכונות שמצביעות על "צריך עיון" והאם המורכבויות שציינתם יתאימו לבתכם. ייתכן כמובן מצב שבו הבחור יטפל בעניין ובתכם תראה התקדמות תוך כדי תנועה. ועדיין כידוע באינטליגנציה אישית, יש דברים שאפשר ללמד. ויש דברים שלא

מעבר לכך ישנה כמובן ההרגשה והאינטואיציה האישית שלה.

אני כאמור הייתי מנסה להגדיר יעדים ולראות האם ישנו גרף שיוכל להראות על התקדמות או פריצת דרך.

והיה ולמרות הזמן שנקצב מראש, התחושות שסיפרתם עליהן לא משתנות, ייתכן ובתכם תצטרך לאפשר לעצמה ולבחור הזדמנות להכיר מישהו או מישהי אחרים.

בברכה.

אבינועם הרש, מחנך, סמנכ"ל חברים מקשיבים, מעביר שיחות וסדנאות לנוער

לתגובות: 

 

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית:

חסר פה ממד הרגש, הניצוץ שבעיניים, החיבור שבלב. כדאי מאד לברר עם בתך מה לדעתה חוסם את הרגש, אך לא לוותר על הלב! הוא החשוב מכל.

ראשית כל, זה משמח מאד שבתך מתייעצת אתך. זה לא מובן מאליו. המעורבות שלך בהחלט חשובה במקרה זה, כדי לתת לה פרספקטיבה.

את ציינת שהיא חוששת לפגוע בו, וזו אחת הסיבות שהיא ממשיכה בקשר. נראה לי שהרגישות המיוחדת שבתך התברכה בה, פועלת לרעתה במקרה זה.

אכן, לפי התיאור שהבאת לפתחנו, חסר פה ממד הרגש, הניצוץ שבעיניים, החיבור שבלב.

האם זה בגלל מגבלה רגשית של הבחור, שמא תקיעות הקשר שלא מאפשרת לפתח רגש, או שניהם- אינני יודעת.

כדאי מאד לברר עם בתך מה לדעתה חוסם את הרגש.

אך לא לוותר על הלב! הוא החשוב מכל.

בהצלחה רבה.

אתרhttp://www.katanchana.co.il
מרפאת רפאל      רחוב אהרונוביץ 17, בני ברק   טל'- 03-5605001, 
מרכז רפואי 'רְפָא נָא', בית הדפוס 12ג, גבעת שאול. 02-6526552, פקס 02-6510896  

 

 

שושנה היימן, יועצת ומנהלת לייף סנטר ומכון ניופלד:

ההחלטה להמשיך לצאת ולהכיר יותר אחד את השני, ואולי להתחתן, היא החלטה מאוד חשובה ומשמעותית, ולא מתאים למצוא את התשובה באינטרנט. במצב הזה, מומלץ מאוד לגשת ליועץ או יועצת, כמו רב שעוסק בתחום או יועץ/יועצת לזוגיות, ולקבל את ההדרכה וההכוונה הראויה.

מצד אחד בתך מעריכה את המידות והתכונות של הבחור שאת מתארת, אבל מצד שני, היא לא מרגישה שמחה כשהיא נמצאת איתו, חסר לה שיח ענייני איתו, וחסרה הבנה הדדית ביניהם.  היא גם לא מרגישה געגועים אליו כשהיא לא נמצאת איתו.  יכול להיות שיש לו בעיה של עייפות כרונית שמונעת ממנו להתרכז כשהם ביחד, אבל כאשר העיקר קיים במערכת היחסים, כל אחד מתאמץ להתגבר על המוגבלות שלו, וביחד מוצאים פתרונות. ההחלטה להמשיך לצאת ולהכיר יותר אחד את השני, ואולי להתחתן, היא החלטה מאוד חשובה ומשמעותית, ולא מתאים למצוא את התשובה באינטרנט מאנשים – אפילו אם הם מומחים – שלא פוגשים את הזוג כדי לעזור להם לגלות את העניינים העיקריים ולראות אם הם מתאימים אחד לשני.  במצב הזה, מומלץ מאוד לגשת ליועץ או יועצת, כמו רב שעוסק בתחום או יועץ/יועצת לזוגיות, ולקבל את ההדרכה וההכוונה הראויה.  אני לא מתכוונת ל"מומחה" שיגיד להם אם להישאר ביחד או לא, אלא מישהו שיודע איזה שאלות לשאול שעוזרות להם לגלות את התשובות מבפנים.  יכול להיות שבתך מעדיפה ללכת קודם כל לבד לייעוץ כדי לחקור את התחושות שלה, ורק אחר כך ללכת עם הבחור, אם זה עדיין יהיה רלוונטי.

בהצלחה!

שושנה הימן, מנהלת מכון ניופלד ישראל, ממונה על פיתוח הקורסים של ניופלד בעברית, ועל ההכשרה והפיקוח במודל.  שושנה היא מנהלת לייף סנטר-המרכז להורות מקושרת, יועצת להורים ומורים ומנחת קבוצות בעלת ניסיון של 35 שנה בתחום.