תגית: שינוי גופני

פרשת מקץ

1. "והנה שבע שיבולים צנומות דקות שדופות קדים" (בראשית מא, כג)

שאלה לדיון: דיאטות

מה דעתכם על עשיית דיאטה על מנת לרדת במשקל? מהם היתרונות והחסרונות בעשיית דיאטות למיניהן, ומהם תמרורי האזהרה להתנהגות אנורקסית?

 

הצעות למקורות המתייחסים לשאלה:

א. הפרעות אכילה אצל נערות,  ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ומומחית לפריון, פורסם באתר  ­לב אבות  בב' באדר ב' תשע"ד 2/2/2014:

הפרעות אכילה אצל נערות הן גורם משמעותי לשיבוש הווסת החודשית ותופעות לוואי חמורות נוספות.

מדי יום מגיעות נערות לבירור בעקבות הפרעות קשות בווסת, וכמעט תמיד נמצא שקיימת אצלן הפרעת אכילה בעבר הלא רחוק ואף בהווה, הפרעה שממנה הכל התחיל להתגלגל.  התופעה שכיחה ביותר, והשכיחות ממשיכה לעלות כל הזמן. היא חוצה אוכלוסיות, ומופיעה היום לצערנו יותר ויותר גם בציבור הדתי והחרדי, ואף אצל בנים.  המערכת ההורמונלית מנווטת סימפוניה משולבת של תהליכים עדינים, שכל פגיעה בהם מערערת את האיזון בגוף. מערכת זו מושפעת בראש ובראשונה מהורמונים שמופרשים במח וביותרת המח, שהפרשתם משתבשת בעקבות שינויים חדים בהרגלי החיים או מתחים למיניהם, כגון שינויי אקלים, תזונה, משקל הגוף, מצב משפחתי וכד'.  קשה מאוד לחזות מראש מי מהנערות תפתח הפרעה הורמונלית בעקבות ירידה לא מבוקרת במשקל, אך קיימת התאמה ברורה בין חומרת הפרעת האכילה לבין היעלמות או שיבוש מחזור הווסת, ותופעות אלו הן תמרור אזהרה לכך שההפרעה היא קיצונית; הגוף צועק 'הצילו'! . החזרת המערכת לאיזון היא בעיה קשה ומורכבת, אורכת זמן רב ולעיתים אף אינה מצליחה להגיע לפתרון.  מדובר בטיפול הורמונלי ארוך טווח בשילוב עם עליה מכוונת במשקל ושמירה על BMI תקין, לעיתים בשילוב עם טיפול התנהגותי­ נפשי.  היעלמות המחזור מבשרת על שיבוש שעלול להיות הרסני לפוריות של הנערה בעתיד, ולכן חייבים לתת על כך את הדעת, לבצע באופן מיידי בירור רפואי, ולהתחיל כמה שיותר מהר בטיפול רפואי משולב עם איזון משקל הגוף.

השפעות נוספות: ירידה קיצונית במשקל פוגעת גם באופן קשה ובלתי הפיך בעור ובעצמות של הנערה, וגם בזה צריך לטפל בדחיפות בעזרת מתן הורמונים.  בדרך כלל מלוות את הפרעות האכילה הפרעות אישיוּת, המתאפיינות בנטייה אובססיבית­ קומפולסיבית, שאיפה לשלמות, הערכה עצמית נמוכה, נוקשות, נטייה לדיכאון ועוד. לכן חשוב ביותר לתת את הדעת גם לאיזון הרוחני והנפשי של הנערה הסובלת.  ה' יצר את האדם בחכמה, והפרת האיזון הטבעי והבריא מביאה למצב שבו 'אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך'  ח"ו. יהי רצון שכל בני ובנות ישראל יגדלו ויתבגרו תוך איזון גופני, נפשי ורוחני, יבנו בתים כשרים וטובים בישראל, ויגדלו את הדור הבא תוך שמחה ואיזון.

 

ב. השמנה ודיאטות לירידה במשקל בקרב מתבגרים, מירב רבר, דיאטנית קלינית, פורסם באתר לב אבות בי"ט באדר תשע"ב 13/3/2012:

ישנה מגמת עלייה בשיעור הסובלים מהשמנה בקרב בני הנוער בישראל. קיימות מספר גישות תזונתיות לטיפול בהשמנת מתבגרים, כאשר בכולן המטרה היא הקניית הרגלי אכילה מאוזנת ובריאה, אשר יובילו לירידה או שמירה על המשקל (לפי המטרה המתאימה) ולהספקת כל רכיבי המזון החיוניים לגדילה אופטימאלית ומניעת מחלות.  

קיימות מספר הגדרות של השמנה. המדד המקובל כיעיל ביותר להערכת מצב המשקל הוא אינדקס מסת הגוף (BMI)  המחושב על ידי משקל הגוף מחולק בגובה בריבוע (ק"ג/ מ' 2) . במבוגר ערכי BMI בתחום 19­25 מעידים על משקל תקין ביחס לגובה. ערכי BMI בדרגה של 25­30 מוגדרים כעודף משקל ומעל 30 כהשמנה. במתבגרים, עודף משקל מוגדר כBMI  מעל אחוזון 85, והשמנה כ BMI מעל אחוזון 95 התואם לגיל ולמין (כאשר ישנן עקומות עם האחוזונים המתאימים לכל מין וגיל. )

במתבגרים הגישות בדיאטות לירידה במשקל המקובלות כיום על ידי ארגוני הבריאות בעולם נחלקות לשתיים:  א. כאשר יש עודף משקל ללא סיבוכים רפואיים – המטרה הינה שמירה על המשקל הקיים, כך שעם העלייה בגובה הפרופורציות בגוף ישתנו והגובה יתאים למשקל.

ב. כאשר ישנו עודף משקל עם סיבוכים רפואיים (כגון יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם, תנגודת לאינסולין, דום נשימה בשינה, בעיות אורטופדיות) או כאשר ישנה השמנה – המטרה הינה ירידה במשקל מתחת לאחוזון BMI85,  כאשר הקצב הינו קצב איטי הנקבע על ידי מידת ההתפתחות המינית של הנער או נערה ושונה מאוד מכפי שמקובל בירידה במשקל במבוגרים.

השמנה מתרחשת כאשר מפירים את האיזון בין צריכת הקלוריות (באמצעות מזון) לבין הוצאת הקלוריות (באמצעות פעילות גופנית). כלומר, כשאוכלים יותר מידי ועוסקים בפעילות גופנית פחות מידי.

הסיבות להשמנה הן:

א. חברת השפע שאנו חיים בה מאפשרת כמויות אדירות של מזון מוכן לאכילה בהישג יד, בכל פינה ברחוב ישנה מאפיה, דוכן מזון מהיר, גלידריה ועוד.

ב. ישנה עליה במגמת האכילה מחוץ לבית (במסעדות, קניונים וכו') ורוב המזונות שאוכלים בחוץ מכילים כמות רבה של שומן ומוגשים במנות גדולות.

ג. אורח החיים המודרני מקשה על ארוחות סדירות מה שמעודד תזונה לא מאוזנת ועתירת קלוריות.

ד. צריכה רבה של יותר ויותר משקאות עתירי­ קלוריות כגון משקאות מוגזים, מיצים ממותקים.

ה. עליה בגודל המנות המוגשות – גם בדוכני המזון המהיר וגם בשקיות החטיפים, באריזות הדגנים והעוגיות הנמכרות באריזות חסכוניות משפחתיות.

ו. ירידה בפעילות הגופנית בהשוואה לעבר, בילוי של שעות רבות בצפייה בטלויזיה ומול המחשב. כך מלבד הפעילות הגופנית שמפסידים בזמן הצפייה, ישנה גם חשיפה לפרסומות המעודדות קניית מזונות עתירי קלוריות שומנים וסוכרים.

ז. אכילת מזון מהיר עתיר קלוריות ובכמויות גדולות. מיני חטיפים מטוגנים ומומלחים שנאכלים ללא תשומת לב תוך כדי צפייה בטלוויזיה או מחשב.

עקרונות הדיאטה לירידה במשקל במתבגרים:

קיימות מספר גישות תזונתיות לטיפול בהשמנת מתבגרים, כאשר בכולן המטרה היא הקניית הרגלי אכילה מאוזנת ובריאה, אשר יובילו לירידה או שמירה על המשקל (לפי המטרה המתאימה) ולהספקת כל רכיבי המזון החיוניים לגדילה אופטימאלית ומניעת מחלות.

בני­ נוער רבים מתפתים לדיאטות "כאסח", המזיקות לבריאות ועלולות לפגוע בגדילה ובהתפתחות התקינה של המתבגר. לכן, חשוב מאוד להנחות את המתבגרים לבחור מסגרת בריאה ושפויה, בליווי דיאטנית המומחית בתחום של תזונת מתבגרים. חשוב לציין, שלמרות הנטייה לחשוב שלילד או נער שמן אין חסרים תזונתיים,  קיימת נטייה לחסרים תזונתיים דווקא באוכלוסיה זו, הנובעת לרוב מהרגלי אכילה לא נכונים. החסר השכיח ביותר במתבגרים בעלי עודף משקל הוא חסר ברזל (הגורם לאנמיה). בנוסף, תזונתם חסרה ברמות מספיקות של סידן (שמקורו העיקרי במוצרי חלב), וכן ויטמינים ומינרלים נוספים שמקורם בירקות ופירות, שכן ילדים ומתבגרים רבים מעדיפים ממתקים וחטיפים על פני ירקות ופירות טריים. בעיה נוספת שמהווה את אחד מהגורמים העיקריים להשמנה היא שתייה מרובה של משקאות מתוקים, העשירים בסוכר במקום מים.

סביר שנער או נערה הסובלים מהשמנה יגיעו לנקודה בה ירצו מיוזמתם להתחיל דיאטה להורדה במשקל. זהו צעד חשוב עבורם ואין להקל בו ראש.  מאמצים לירידה במשקל עלולים להוריד את חילוף החומרים בגוף, להגביר את הלחץ לאכול ולגרום לתגובת אכילה מופרזת, שבטווח הארוך הופכת נערים ונערות לשמנים יותר, לא לרזים יותר. זה יהיה המאמץ הגדול הראשון שלהם לראות אם הם מסוגלים להוריד במשקל וחשוב שלא יכשלו בו.  אם נער או נערה מעוניינים להוריד במשקל עודדו אותם לפנות לדיאטנית מתמחה בטיפול במתבגרים שיכולה לייעץ להם לגבי עריכת שינויים מתונים באכילה ובפעילות, שאם עושים אותם בקביעות לאורך זמן, יש להם הסיכוי הגדול ביותר להצליח מבלי לגרום לעליה מחודשת במשקל.

 

ג. רמב"ם, הלכות דעות פ"ד, טו:

מאכלים רעים או אכילה מרובה מדי מביאים על האדם מחלות.

רוב החולאים הבאים על האדם אינן אלא או מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים. הוא ששלמה אומר בחכמתו, שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו (משלי כא, כג), כלומר, שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע, ולשונו מלדבר אלא בצרכיו.

 

2. "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו, ויקראו לפניו אברך" (בראשית מא, מג)

שאלה לדיון: אברכים בישיבות

מה דעתכם על תופעת ה"אברכיות"? האם טוב להישאר בישיבה מספר שנים אחרי החתונה מבלי לצאת לאקדמיה ולעבודה? האם הישיבות צריכות לחנך לכך שכל תלמיד הנכנס בשערי הישיבה יהיה "גדול בתורה"? מהו לדעתכם תפקידן של נשות האברכים?

 

הצעות למקורות המתייחסים לשאלה:

 

א. רמב"ם הלכות תלמוד תורה, פ"ג, ו-ז:

קיום מצות תלמוד תורה כראוי והזכות להיות מוכתר ב"כתר של תורה" אינם הולכים יחד עם השקעה מסיבית בממון. יש להשקיע את מירב המאמצים בלימוד התורה ואת מיעוטם בהשגת ממון.

מי שנשאו ליבו לקיים מצווה זו כראוי לה ולהיות מוכתר בכתרה של תורה – לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחד. כך הוא דרכה של תורה: פת במלח תאכל ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה, ובתורה תהיה עמל. ולא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל. אבל אם הרבית תורה הרבית שכר, והשכר לפי הצער.

שמא תאמר, עד שאקבץ ממון ואחזור אקרא, עד שאקנה מה שאני צריך ואפנה מעסקיי ואחזור אקרא – אם תעלה מחשבה זו על ליבך אין אתה זוכה לכתרה של תורה לעולם. אלא עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי, ואל תאמר, לכשאפנה אשנה – שמא לא תפנה.

 

ב. הרב יצחק שילת, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, מעלי עשור עמ' 46-47:

ישיבה איננה רק בית ספר לרבנים. ישיבה היא בית יוצר לבני תורה, גם לאלה אשר יגדלו להיות רבנים וגדולי תורה, וגם לאלה שיפנו לכל שטחי החיים הנחוצים לאומה.

יש המעדיפים להטיף לכך שכל תלמיד הנכנס לבין כותלי הישיבה חייב להיות "גדול". ואף אם ממאה נכנסים יצאו רק עשרה "גדולים" – על הכול לדעת שהישיבה הוקמה למענם ובשבילם. משל למה הדבר דומה? לבית ספר לטייס. בית הספר לטייס הוקם בשביל להוציא טייסים, ואם נכנסים בשעריו מאה ויוצאים עשרה – הרי בשביל העשרה הללו הוקם בית הספר. השאר הם פשוט נושרים. כמובן, בשביל להוציא עשרה טייסים יש צורך אמיתי להכניס מאה, כך שאין כאן בזבוז משאבים ויגיעה לריק, ומכל מקום אותם העשרה הם התכלית.

לעמדה זו יש השלכות חינוכיות מעשיות, שאחת הבולטות שבהן היא התעלמות גמורה מצד המחנכים מבעיית התעסוקה העתידית של אותם תלמידים שלא יהיו תלמידי חכמים "מקצועיים". יתר על כן, בגלל בלעדיות המגמה לגדל תלמידי חכמים שתורתם אומנותם – נסחפים למגמה זו, שלא בטובתם, ומתוך חוסר לגיטימציה מוסרית לאלטרנטיבה, גם תלמידים שאינם מתאימים לה, והנזק האישי והציבורי הצפוי – רב. תוצאה ישירה נוספת ממדיניות זו היא הנטייה של "הנושרים" למצוא פרנסות פחות יצרניות, פחות מקצועיות ומתוחכמות, ופחות תורמות לכלל ישראל, משהיו יכולים אנשים ברמתם למצוא עם הכוונה מתאימה.

עמדתנו העקרונית היא שישיבה איננה רק בית ספר לרבנים. ישיבה היא בית יוצר לבני תורה, גם לאלה אשר יגדלו להיות רבנים וגדולי תורה, וגם לאלה שיפנו לכל שטחי החיים הנחוצים לאומה. אלו כאלו – כך אנו שואפים – יחיו חיים של תורה, יהיו ממולאים באהבתה, בערכיה ובקדושתה, ויעסקו בבניינו של עולם כל ימיהם.

 

ג. מתוך ראיון שנערך בעיתון "משפחה" עם הרבנית ציפורה אלתר, רעייתו של הרבי מגור בעל ה"פני מנחם":

שכרן של הנשים המאפשרות לבעליהן ללמוד תורה אינו נופל משכרם של הלומדים עצמם, ואולי אף יותר מכך.

הגמרא שואלת "נשים במה זכיין?" ומשיבה: בכך שהן שולחות את בניהן ללמוד, ומצפות לבעליהן שישובו מלימודם. והשאלה לא ממש מובנת. הרי לנשים מצוות רבות. תפילה, חסד, הדלקת הנר, גידול הילדים ועוד. האם אין אלו זכויות נחשבות?

ודאי ובודאי שכל אלו זכויות גדולות. אך זכות התורה של הבעלים והילדים, אותה תורה שמגיעה מכוחן של הנשים-האימהות, התורה שהן מאפשרות באהבה ובמאמצים, היא זכות מיוחדת, נוספת, מלבד כל הזכויות העצומות שעומדות לה, לאישה. שכרה בדפי הגמרא של הבעלים והילדים אינו נופל משכרם של הלומדים עצמם. כאשר אישה משחררת את בעלה ללימודו, הרי שבכל רגע היא זוכה לשכר מלא, כאילו הוא מקדיש את כל כוחותיו ללימוד. גם בפועל הבעל ביטל רגעים אחדים, אין הם נגרעים מחשבונה של האישה.

זוג צעיר נישא, מסיימת הרבנית ציפורה אלתר בסיפור שסיפר הרבי מקוסוב, הבעל התנה עם רעייתו שאם היא תאפשר לו לעבוד את הבורא בדרכו ללא הפרעות, תקבל היא מחצית משכרו לעולם הבא עבור כך. הסכימה והבטיחה, ואכן, חייהם המשותפים זרמו כמתוכנן. הוא היה שקוע בתורה, ונסע אל הרבי לשאוב מלוא חופניים רוחניות. רעייתו, אשת חיל, ניהלה את ביתו ביראת שמים, ולא הפריעה לבעלה בעבודת הקודש שלו.

שנים חלפו, הילדים גדלו וגם נישאו. היא מילאה את חלקה בהסכם בנאמנות, אך לפתע התעורר בליבה חשש שמא אין ההסכם שערכו בצעירותם תקף. נסע הוא אל הרבי, שטח את הדברים, ושאל על דבר ההסכם. האם הוא שריר?

השיבו הרבי: "ההסכם – תקף הוא. אבל אתה עשית את שטות חייך. מדוע לא ביקשת מחצית מן העולם הבא שלה?"

 

שאלה פותחת:

"קחו מזמרת הארץ בכליכם" (בראשית מג, יא)

רש"י: …שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם

איזה שיר או ניגון אהוב עליכם במיוחד ומדוע?

למי מהזמרים בארץ אתם אוהבים ביותר להאזין?

מהו השיר היפה ביותר בעיניכם משירי ארץ ישראל?

 

 

 

גיל ההתבגרות – זה גם לא קל להם…

לא קל להם - התמודדות עם שינויים בגיל ההתבגרות

התמודדויות רבות ומגוונות פוגשות אותנו בשלב בו הילדים שלנו הופכים לאנשים קטנים. הבוקר קיבלתי טלפון מאמא המספרת בכאב על השינוי שחל בבנה היקר. "הוא כבר לא קם לתפילה, מסתגר הרבה בחדר, כל מילה שניה שלו זה 'עזבו אותי' או 'תפסיקו לחפור…', אני לא מבינה לאן נעלם הילד המתוק שלי"? היא שאלה בכאב אמיתי.

הילד המתוק שלה (ושלנו..), מסתבר, לא נעלם לשום מקום. הוא פה. אלא שהוא מתמודד עכשיו מול חזיתות רבות של שינויים, וגם הוא מחפש ורוצה למצוא את עצמו ואת אישיותו מחדש.

ננסה להגדיר את גיל הנעורים דרך שלושה מאפיינים עיקרים:

1. כניסה לעולם המבוגרים.

הילד שלנו מתחיל לעבור תהליך פנימי של יציאה מעולם הילדים. הוא כבר רוצה לשייך את עצמו לעולם המבוגרים. רוצה להביע את דעתו, רוצה שוויון זכויות, רוצה מעמד, מחפשת דעה ייחודית, ובעיקר רוצה להרגיש שווה ערך לגדולים.

2. בניית האישיות הייחודית.

הילד או הילדה שלנו שהולכים וגדלים, מתחילים לפתח את האישיות הפנימית שלהם. הם בונים את האמונות שלהם, את התפיסה העצמית שלהם – 'מי אני?, מה אני? מה חשוב לי, במה אני מאמין?' וכמו כן הם מגלים לראשונה, כי בתוכם קיים עולם רגשי פנימי, ייחודי, עוצמתי, שונה ולעיתים גם סוער במיוחד. לא פעם חוויה זו הינה מפחידה ומאיימת עליהם. "האם אני בסדר? האם זה נורמלי? אולי משהו אצלי לא כל כך בכיוון?…".

3. שינויים הורמונליים.

בואו לא נשכח, שבתוך כל אלו, הילד שלנו חווה שינויים פיזיולוגים חדים בגופם ובנפשם. כאימהות אנו יכולות להיזכר בשלב הזה בחיינו, איך הרגשנו? מה עבר עלינו? ננסה להיזכר בהריונות שלנו, או במצבים שונים של שינויים הורמונליים, אשר אלו בוודאי משפיעים גם על ההרגשה הפנימית. האבות שבינינו, יכולים להיזכר בתקופת הבגרות שלהם, או לחשוב על האישה שלהם, מה קורה לה כשהיא בתקופות של שינויים הורמונליים? כיצד זה משפיע על מצב הרוח?  כעת נחזור לילדים שלנו, אשר כל השינויים הללו הם חדשים ועוצמתיים עד מאוד בעבורם.

מתוך כל אלו חשוב להפנים ולזכור – זה לא קל לנו, אבל זה גם לא קל עבורם! תחושות של בדידות לעיתים, הפחד שאולי אני משוגע או לא נורמלי, הרצון למצוא חן בעיני החברה, להרגיש אדם ייחודי, עומס של רגשות חדשים, שינויים הורמונליים רבים, וגם לחץ לימודי שגובר, כל אלו (ועוד..) לא עושים את התקופה הזו לקלה או פשוטה בעבורם.

אם כך, מה ניתן לעשות, כיצד אנו כהורים יכולים להקל עליהם ואיך אפשר להתמודד עם הקשיים בצורה טובה ומקדמת עבור כולם?

להקשיב – באמת

זה נשמע אולי כסיסמא בנאלית שלא מולידה תוצאות, אך למרות זאת, אני מציעה לפתוח את הלב ואת העיניים ולקרוא בעיון.

ראשית, כשאנו מדברים על הקשבה, אנו קודם כל מתכוונים להתעניינות כנה. לא לחיטוט ולא לשאלות של סקרנות. כשאנו פונים אל ילדינו, מתוך רצון אמיתי לדעת ולשמוע מה עבר עליהם, איך הם מרגישים או מה הם חושבים, זה כבר נתפס אחרת בעיני הילד או הילדה. מעבר לכך, חשוב לתת את התחושה שאיננו יודעים מה הם חושבים או מרגישים, שיש להם עולם פנימי ייחודי, אשר אנו נשמח עד מאוד להכירו.

יתרה מכך, צריך שהתעניינות זו תעשה בגובה העיניים. מתוך שיחה ידידותית אמיתית, אך לא כמו אדם מבוגר המקשיב לילד קטן… זו בדיוק התחושה שהילד או הילדה שלנו, לא זקוקים לה כרגע.

נוסף על כך, נזכור שגם הם, כמו רובנו, זקוקים לפחות עצות, וליותר הבנה, השתתפות וכבוד אמיתי לתחושות. אפשר וכדאי לחשוב ולנתח יחד עמם את המצבים השונים או הדילמות שלהם, אך חשוב שנדגיש (קודם כל לעצמנו…) וניתן להם את התחושה שהכוח להחליט ולדעת מה לעשות ואיך לפעול, נמצא בתוכם.

עניין נוסף הקשור להקשבה שלנו מתייחס לשיחות ודיונים בנושאים הנתונים למחלוקת. הילד שלנו, כזכור, הנער המתבגר או הנערה, זקוקים להרגיש שהם אנשים ייחודים, ושכך גם הדעה שלהם – ייחודית, מעניינת ושונה. לכן, גם אם הם מבטאים דעה קיצונית ומוזרה, לא כדאי לקפוץ ולפסול דעתם מיד. כמו כן לא כדאי לקחת את זה יותר מדי ללב, אלא לזכור שזהו שלב, חלק חשוב מתהליך ההתפתחות שלהם, וחלק מהרצון הבריא לבנות ולעצב את אישיותם.

עקרון נוסף בהקשר זה הוא השלווה שלנו, היכולת להישאר רגועים ולא להיבהל מהם כל כך מהר. ושוב, גם אם מדובר בדעה מוזרה או חריפה, בהתנהגות היסטרית ולא מאוזנת, לא כדאי להילחץ. חשוב, מאוד חשוב, לשדר בטחון, שאיננו נבהלים. שאנו יודעים שהם נורמליים, שהכל בסדר, שהם בסדר, ושאנחנו פה בשבילם. כשירצו.

כשהנערה או הנער רואים ומרגישים את הלחץ שלנו, זה עלול להלחיץ אותם גם כן. 'מה, אני עד כדי כך מפחיד? אני עד כדי כך קיצוני שאבא ואמא נבהלים כל כך?'. לכן, גם אם זה לא תמיד קל, חשוב לשדר רוגע, ואמון. בכך אנו מחזקים את הביטחון העצמי שלהם, ומעניקים להם תחושת הגנה.

כל אלו באים במטרה אחת והיא לאפשר להם לחוש את הייחודיות, העצמיות, הכבוד, והבגרות אשר הם זקוקים להרגיש. כשאנו כהורים נדע להעניק להם ולחזק בהם תחושות אלו באופן טבעי, הם פחות ופחות יצטרכו לדרוש או לחוש זאת, בדרכים לא דרכים…

(אי"ה נמשיך להרחיב בדרכי התמודדות נוספות, במאמר הבא).

המון הצלחה ונחת!

אודליה מימון (MA), יועצת זוגית ואישית, מנחת קבוצות ומרצה בנושאים שונים, מחברת הספר "אוצרות פנימיים". ליצור קשר – מייל:  , טל': 0545219871.   אתר:  http://www.otsarpnimi.co.il

עוד מאמרים על שינויים בגיל ההתבגרות והתמודדות, מאת אודליה מימון:

עידוד – לחזק עוד ועוד!  למה חשוב לעודד וכיצד מעודדים?

דימוי עצמי בגיל ההתבגרות – ומה תפקיד ההורים? כיצד מעודדים מתבגרים? כיצד נענים לצרכים שלהם?

קשר תלותימתבגרים רבים יוצרים במהלך תקופת התיכון קשרים תלותיים עם חברים. מהו קשר תלותי וכיצד מזהים אותו? מה עלינו לעשות כהורים?

התבגרות נשית גופנית

נכנסת לחדרי אם צעירה, כבת שלושים, בליווי בתה בת העשר, כשדאגה רבה ניכרת על פניה. היא מספרת לי שבתה, בן לילה, הפכה לאשה. כאשר כל חברותיה עדיין נראות ילדות, כפי גילן.

הפיכת הילדה לנערה בגיל ההתבגרות מונעת ע"י שינויים אנדוקרינולוגים, גופניים ונפשיים. תחילת התהליך ב'התעוררות' של איזור תת-הרמה במוח (היפותלמוס). קיימים ארבעה שלבים בהתפתחות המינית, המדורגים מ-1 עד 4, ונקראים על שם טנר (Tanner). תחילה תופיע האצה בגדילה והתעגלות הגוף, לאחר מכן יתחילו להתהוות שינויים באיברי המין החיצוניים (המשניים), ורק לאחר שנתיים בערך מתחילת התהליך יופיע הווסת.

הגיל הממוצע להופעת הווסת נע סביב 12-13 שנים, כאשר הטווח הנורמלי נע בין גיל 10 לגיל 16; בהתאם הופעת סימני המין הראשוניים (telarche) מתחילה בין גיל 8 לגיל 14. הגורמים המשפיעים על גיל הופעת הווסת הם תורשה, תזונה, משקל, מצב בריאות כללי, מיקום גיאוגרפי, חשיפה לאור ועוד. התבגרות מוקדמת פירושה הופעת וסת לפני גיל עשר, או הופעת סימנים משניים לפני גיל שמונה. הסיבות עשויות להיות מגוונות, אך בדרך כלל מדובר על נטייה תורשתית. במקרים רבים השינויים הפיסיולוגיים אצל הילדה המתבגרת מביאים עמם גם שינויים פסיכולוגיים, הקשורים להופעת פצעי בגרות, שיעור, שינוי בריח הגוף, שינויים במשקל שמשפיעים על דימוי הגוף ועוד.

בשנים האחרונות הופעת סימני המין המשניים מקדימה, ורואים לא מעט ילדות בנות 9 שכבר נמצאות בתחילת התהליך. בבנות שמתחילות להתפתח מינית לפני גיל 8 יש צורך לערוך בירור מקיף, למרות שבסופו של דבר רק כשתים עשרה אחוז מהן תזדקקנה לטיפול תרופתי. סיבת ההקדמה עשויה להיות 'מרכזית' – זאת אומרת בהשפעת הורמוני המח (NRH ובעקבותיו גםLH  ו-FSH), או פריפרית – השפעה רחיקנית של חשיפה להורמוני מין נשיים (estrogen), כמו למשל שמן לבנדר שבו משתמשים לעיסוי והרגעת תינוקות, המכיל חומרים עם הרכב דומה לאסטרוגן. עוד דוגמא – אלוברה, שנוזל שמופק ממנו עלול להביא להנצת שד מוקדמת ולדימום וגינלי. גם תכשירי סויה, שמכילים פיט ואסטרוגנים, עלולים להאיץ את התפתחות, וכן דיספנול A – הנמצא בבקבוקי ילדים, דיוקסין בחומרי הדברה, ועוד.

סיבות מרכזיות אחרות עשויות להיות טראומה למח, קרינה לראש, זיהום במח כגון מנינגיטיס, או אידיופטי – בלתי מוסבר. ההערכה כוללת בדיקה גופנית, צילום כף יד לגיל עצמות, פרופיל הורמונלי כולל מבחן GNRH, אולטראסונד, ועיתים MRI אם יש חשד לתהליך מרכזי במח.

מטרות הטיפול היא התאמת הגיל הביולוגי לגיל ההתפתחותי-כרונולוגי.

במקרים המרכזיים הדורשים טיפול, מטפלים בנערה בעזר דקפפטיל שהוא אגוניסט ל-GNRH וחוסם את הקולטנים אליו, בדרך כלל בזריקה חודשית או תלת חודשית. ישנם גם שתלים תת עוריים שמחזיקים מעמד במשך שנה, שדורשים הכנסה והוצאה כירורגיים. הערכת הטיפול נעשית על ידי מבחנים דינמיים לפני ולאחר הטיפול.

לא מטפלים בכל מקרה. זה תלוי מאד במשפחה ובמה היא משדרת לילדה. אם היא לא דאוגה ולא לחוצה, לעיתים עדיף לא לטפל. הטיפול מיועד בעיקר למניעת הפסקת גדילה לגובה של הילדה, אך יש לה לא מעט תופעות לוואי לא נעימות, כגון גלי חום, אוסטאופרוזיס, תופעות טרומבואמבוליות, ועוד. הפסקת הטיפול בדרך כלל מומלצת בגיל 11 כרונולוגית, או בגיל 12 של גיל עצמות.

המחזורים הראשונים בדרך כלל אינם סדירים, אך לאחר כשנתיים הם הופכים לסדירים פחות-או-יותר. אורך מחזור תקין נע בין 24-35 יום, כאשר משך הדמם הווסתי התקין נע בין יומיים לשמונה ימים. כמות איבוד הדם הממוצע בווסת היא כ-30 סמ"ק (3-6 פדים או טמפונים ליממה).

חשוב מכל לזכור שמאחורי הדמות הכאילו-בוגרת מסתתרת ילדה, שעולמה הפנימי כולל בובות וקפיצה על חבל. האם האמא הנבוכה תשכיל להעביר לבתה תחושה טובה ובריאה שאלו הן אותות המבשרים על הכניסה המבורכת למעגל הנשיות והפריון? ההבנה ששינויים אלו הם אמנם מהווים פרידה מסוימת מהילדות, אך גם התחלה של עידן חדש, תתרום לקבלת שינויים בגופה כבשורה משמחת, ותתרום לדימוי גוף חיובי ולנשיות בריאה.

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית, http://www.katanchana.co.il

.

עוד עם ד"ר חנה קטן בלב אבות:

שינויים גופניים בגיל ההתבגרות : בנים – סקירת השינויים הגופניים העוברים על בנים בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה אצל נערות – הפרעות אכילה אצל נערות כגורם משמעותי לשיבוש הווסת החודשית ותופעות לוואי חמורות נוספות

גמילה מאמא – גמילה ממוצץ, מהגננת או מילדות היא שינוי מבורך, אבל נדיר שהתהליך עובר בקלות. גם מתבגרים עוברים תהליך של גמילה – מהילדות, והיא תהליך לא פשוט גם להורה וגם למתבגר.

גיל ההתבגרות- תחילת המחזור הנשי – שינויים גופניים ורגשיים עם תחילת ההתבגרות הנשית ותמיכת ההורים בתהליך

סרט: הפרעות במחזור במהלך ההתבגרות – הפרעות במחזור בגיל ההתבגרות עלולות להפריע לדימוי העצמי ולבטחון העצמי של הנערה. התופעה ניכרת במיוחד במהלך שנת השירות. מה גורם להפרעות בוסת? איך אפשר להרגע?

סרט: קשר אמא בת במהלך הההתבגרות – על הכנת האמא לגדילה של הילדה – קשר רגשי, פיתוח דימוי גוף נשי חיובי אצל הנערה, התייחסות להתפתחות הפיזית של הילדה בשמחה. על תופעות פיזיות מלחיצות כמו שיעור יתר, פצעי בגרות / אקנה, משקל יתר. התייחסות להפרעות אכילה – אכילת יתר ולעומתו אנורקסיה עד כדי הפסקת המחזור. על מה שיכול לעזור בקשר האמא-בת לפתח תחושה נשית נעימה – על חווית קניית בגדים ביחד.

 סרט: התפתחות המתבגרת – על תחילת המחזור החודשי – על תחילת המחזור החודשי – טווח הגילאים להתחלת הווסת, ומה עושים אם ההתפתחות מוקדמת או מאוחרת מדי. איך ומתי מתחילים לדבר עם הילדה על קבלת הווסת.

יפה השתיקה?

פניה להורים ומורים בנושא חובת העיסוק ביצר העריות

אחד הנושאים המשמעותיים ביותר אצל נוער מתבגר הוא העיסוק ביצר המין וגרורותיו. שאלות ותהיות רבות מעסיקות את הנוער במהלך תהליך גיבוש זהותם הגופנית והרוחנית. האם הרגשותיי נורמאליות? למה קשה לי כל כך? מדוע התורה מגבילה כל הזמן בכל כך הרבה דברים? למה אני נופל שוב ושוב? אולי כל הסיפור הזה פשוט גדול עלי? ומה ה' בכלל רוצה ממני?

העיסוק האינטנסיבי בנושא איננו מקרי: עוצמות חיים רבות מרוכזות ביצר העריות, וכאן טמונים גם האתגר וגם הקושי הכרוך ביכולת לפתח שליטה בכוח זה. מפאת צניעותם של הדברים, הנוער חושש בדרך כלל "לפתוח" את הדברים בפני מבוגרים. החשש נובע לרוב ממבוכה, בושה ותחושה כי הדברים איתם הוא מתמודד עלולים לצייר אותו כפחות ורדוד.

הדחקה זו של הדברים מחוזקת, לא פעם, בצורה חיצונית בידי החברה הדתית (על גווניה הרבים…) שמשדרת כי ההתמודדות עם יצר העריות הוא מסוג הנושאים שהשתיקה יפה להם. שתיקה זו הופכת את ההתמודדות עם הנושא לאישית-אינדיווידואלית, כשהגישה הרווחת גורסת כי דברים יבואו על פתרונם אם באמצעות לימוד התורה שישכיח את הדברים, או לחילופין על ידי הדחקתם עד יעבור זעם ויגיע גיל שבו הם כבר לא יטרידו כבעבר.

גישות אלא אינן מהוות פתרון. אדרבא: הן רק מחריפות את הבעיה, כשבתווך בני נוער מיואשים מנפילות, רוויים בתסכולים מרוב ניסיונות שכשלו וכואבים את הבלבול הגדול שמלווה אותם. אלו יחד עם תפיסות מעוותות ביחס לציווי התורה, מביאים את הנוער לתחושה כי אין לתורה קשב אמיתי למצוקותיהם, והדבר רק מצמצם עוד יותר את כוחות החיים ומפר את השלווה הכל כך נחוצה בגיל הנעורים. רבים מבני הנוער "נושכים שפתיים" וממשיכים לחיות את חייהם, למרות הקשיים, הסתירות והשאלות. אולם ישנם גם כאלו שהייאוש גורם להם ללכת ו"לרעות בשדות זרים", מתוך מחשבה שימצאו שם מזור לכאב ולתסכול. אלא שהמפגש עם תפיסות שונות בתכלית מרוח התורה מוליד לרוב רק קושיות נוספות, ואלו נערמות על גבי הראשונות מה שמוליד תסכולים חדשים, מעמיק את העצב ומביא לייאוש.

מכאן שחובה עלינו כהורים וכמורים לגבש משנה סדורה בנושא. זה ממש קיומי עבור בני הנוער. חובה זו איננה חדשה שהרי חז"ל עסקו רבות בהבנת דרכי היצר הרע ובהתייחסות הראויה לכוחות החיים שבאדם. מכאן שהדבר אפשרי, ולכל דור יש ההדרכות ייחודיות הראויות לו. יתר על כן, גם לאחר שגובשה משנה סדורה בנושא, אין להמתין לבני הנוער על מנת שיבואו לשאול. היוזמה והחובה ללמד מוטלת עלינו – המבוגרים, שהרי השאלות קיימות, בוערות ממש ומחכות לתשובות מסודרות.

בבואנו לעסוק בנושא טעון שכזה, יש לנקוט בזהירות רבה שכן מפגש לא נכון עם השאלות עלול להזיק ורק להרוס עוד יותר. הסיכון הכרוך בעיסוק מפורש ביצר העריות הוא ברור, אולם אסור שהוא יגרום לנו לוותר על הרווחים המשמעותיים שיניב בירור מעמיק ותקין של תהליך ההתבגרות ובניית חיי משפחה. אם אנו נותיר את הבירור הזה לאחרים, הוא יתרחש ברחוב, שכן אין חלל ריק. "הבור ריק אין בו מים", ואם לא נשכיל לצקת את מי החיים לתוך אישיותם של בנינו ותלמידנו, נגלה ברבות הימים ח"ו כי נחשים ועקרבים משוטטים שם. חובה עלינו לתת מענה הכרחי לדור דעה, דור עמוק ומבולבל ששואל ומצפה לתשובות.

הרב אלי שיינפלד, מחבר הספרים 'היצר, הלב והאדם' ו'הבן שלי מתבגר', ר"מ בישיבת חורב ורב קהילת "נווה הגבעה" בגבעת זאב

.

harav eli sheinfeld

עוד מאמרים מאת הרב אלי שיינפלד בלב אבות:

נזקי הפורנוגרפיה  שיחה עם נער. על מה נדבר וכיצד נדבר?

כיצד לשוחח עם הבן על התפתחותו הפיזית?  ראשי פרקים לשיחה עמוקה על שינויים פיזיולוגיים בגיל ההתבגרות

מה יעשה הנער?  האם אתה יודע היכן בנך גולש?

מחלה ושמה פרפקציוניזם לפעמים מציבים רף גבוה של הצלחה. מתי זה מדרבן את הילד ומתי זה יכול לפגוע?

מבחן התוצאה  כמו במבחנים כך בהתמודדות הרוחנית – על מה אנחנו שמים את הדגש? על התוצאה או גם על הדרך?

הקלטות עם הרב אלי שיינפלד בנושא:

"הורות והתבגרות": שיח עם המתבגר    תקשורת עם מתבגרים היא לא רק צינור להעברת המסר והתכנים, אלא לב ליבה של הקשר בין ההורה לילד בגיל ההתבגרות והוא המפתח הכי משמועתי להצלחת הקשר החינוכי איתו.

"הורות והתבגרות" בנושא: הפיזיולוגיה של המתבגר  איך לפתוח שיחה – בתור מורה או בתור הורה – עם מתבגרים על השינויים הפיזיולוגיים שעוברים עליהם? אם לאבא קשה לדבר עם בנו על הנושא, האם האמא יכולה לדבר איתו?

על חינוך ילדים ומתבגרים למיניות בריאה

מבוא

 

בגיל ההתבגרות חלים שינויים התפתחותיים רבים :גופניים,  מיניים, רגשיים קוגניטיביים וחברתיים. ברצוני להתמקד בחלקים הקשורים לאינטימיות חברתית ולהתפתחות פיזיולוגית ומינית ולהציע דרכים ליצירת שפה מחודשת עם הילדים בכדי שיגיעו לגיל ההתבגרות מוכנים יותר לתהליכי ההתפתחות הפיזיולוגית והמינית.

אינטימיות וגיל ההתבגרות

 

חברויות בגיל ההתבגרות נושאות אופי שונה מחברויות בתקופת הילדות; הן מתאפיינות בהדדיות רבה יותר, בנאמנות ובאינטימיות חברתית גבוהה יותר. בעוד שחברויות של ילדים מתרכזות בעיקר סביב פעילויות של חברים למשחק, הרי שחברויות של מתבגרים הן אינטימיות בטבען ומחייבות גם כישורים חברתיים אחרים. אינטימיות זו כוללת יכולת לראות דברים דרך עיני האחר ויכולת לחלוק עמו ברגשותיו, להקשיב ולהשיא עצות. התהליך המרכזי באינטראקציות אינטימיות הוא לא רק החשיפה עצמה, כי אם ההרגשה שהשני מבין אותי, ותחושת האכפתיות של האחר המלווה את החשיפה האישית. לכן מתבגרים רבים מחפשים גם ליצור אינטימיות עם בני/בנות המין השני. התחושה שיש מישהו שמכיל, מישהו שמבין ועובר תהליכים דומים במקביל מעודדת יצירת אינטימיות חברתית-נפשית.

היעדר התנסות בקשר רגשי-נפשי קרוב בגיל ההתבגרות, עלול להוות מקור משמעותי למועקה וללחץ. מאחר והמתבגרים מתעמתים עם מגוון לחצים ייחודיים כגון: שינויים גופניים, התעוררות מינית, מתחים שונים בתוך המשפחה ומחוצה לה – נושאים אשר לא בכולם ניתן לדון ולשתף את ההורים. האינטימיות עם חברים, חונכים, אחים בוגרים וכדו' מאפשרת לחלוק תחושות אלו עם אנשים בעלי נסיון רב יותר. מערכות יחסים משמעותיות אלו מאפשרות למתבגרים להמשיך ולגלות את העצמי האמיתי שלהם ולגבש את זהותם הייחודית.

שינויים פיזיולוגיים

 

מבחינה פיזיולוגית, התפתחותו המואצת של הגוף בגיל ההתבגרות תגרום למספר תופעות במסגרת ההתפתחות הנורמטיבית של אברי המין הזכריים והנקביים. סימני התבגרות יופיעו לעתים מוקדם ולעתים מאוחר יותר, תלוי בגנטיקה ובעוד גורמים המשפיעים על ההתפתחות ההורמונאלית (בממוצע מגיל 11-16). יש להתייחס לשינויים בטבעיות הראויה להם ולהכין את הנער/ה לקראתם שלא יצרו חלילה קושי רגשי, אלא שמחה בשינוי והבנה מיטבית של התהליכים!

השינויים הפיזיולוגיים הצפויים אצל בנים הם: עליה במשקל הגוף, צמיחה של האשכים והפין, התפתחות של שיער הערווה ושיער הפנים, פליטה ראשונה, קרי לילה, שינוי הקול, צורת הגוף מתעצבת, פיתוח כוח ושרירים, בעיות אקנה (פצעי בגרות).

השינויים הפיזיולוגיים הצפויים אצל בנות הם: ראשית המחזור, עליה במשקל הגוף, התפתחות שדיים וצמיחת שיער הערווה, הגדלה של שפתי הערווה והדגדגן, צורת הגוף מתעצבת, בעיות אקנה.

דחף מיני ודימוי גוף

 

במהלך גיל ההתבגרות מתעורר לראשונה גם הדחף המיני. אנו מחנכים את הנערים לשליטה בדחפים באופן כללי ובדחפים המיניים בפרט. אולם, אצל חלק מבני הנוער (הבנים) עלול להיות מתועל דחף זה לפעולות של אוננות (גירוי עצמי עד להוצאת זרע). מדובר בתופעה נפוצה מאוד הנתפסת בעולם הרחב כטבעית ונורמטיבית, אולם היא אסורה בתכלית על פי ההלכה. לפיכך האוננות דורשת התייחסות מורכבת: מצד אחד אין לתת לכך לגיטימציה מן הצד ההלכתי האוסר הוצאת זרע לבטלה, ומצד שני יש להיות מודעים לקושי שבשליטה בדחף זה. חשוב מאוד לא להיבהל כדי שלא יווצרו רגשות אשמה ותסביכים מיותרים אצל המתבגר.

תופעה נוספת הקשורה לגיל זה: חלק מבני הנוער שיש להם קשר הדוק יותר עם בני המין השני עלולים להתנסות במגע מיני חלקי כגון: חיבוק, נשיקה וכדו'.

אצל בני הנוער הדתיים לעיתים המגע הוא בין בני אותו מגדר לדוגמא: בנות אולפנא שירבו להתלטף זו עם זו או אפילו לישון באותה מיטה בפנימייה, מה שאינו מעיד חלילה על סטייה מינית, אלא על צורך באינטימיות, למרות שכדאי לחנך להימנע מכך.

הופעת סימנים מיניים מביאה גם לעיסוק מוגבר בשאלת הזהות המינית,  ולכן מאופיין גיל ההתבגרות בתהיות וספקות לגבי אופי הזהות המינית וחרדה ממצבים שאינם נורמטיביים.

לעיתים קיים גם פער משמעותי בין ההתפתחות המינית הפיזיולוגית לבין ההתפתחות הרגשית. יתכן והנער או הנערה אינם רואים את עצמם כבוגרים אם תהליך זה קורה אצלם קודם ליתר חבריהם. פער זה גורם לעיתים לתחושות של דחייה כלפי הגוף או במקרי קיצון להתעלמות ממנו ולהזנחה. לדוגמא: בעוד שרוב הבנות (וגם הבנים) יתחילו לטפח את עצמם בגילאים אלו, ישנן כאלו שיפתחו תסמינים של הפרעות אכילה (אנורקסיה/בולימיה), או יכסו את הגוף באופן מוגזם שאינו תואם את האופנה המקובלת. ישנן בנות שיתלבשו כמו בנים וינסו לטשטש את הגוף הנשי וישנן כאלה שימנעו מקניית בגדים ומדידתם מחשש להיחשפות מול אנשים זרים.

 

מדוע יש להכין את הילדים לקראת השינויים הפיזיולוגיים והרגשיים?

 

א. הכנה מתאימה לגיל ההתבגרות ולשינויים החלים בו, ללא סרבול מיותר ובצורה טבעית, יכולה להאהיב את התהליך הטבעי ולגרום לנער/ה לקבל את עצמם ולשמוח בשינויים אלה.

ב. כהורים אנחנו רוצים לשמור על הרלוונטיות שלנו ועל ערוצי תקשורת פתוחים על מנת שילדינו יבואו להתייעץ איתנו בכל דבר. אם אנו מתחמקים מלדון עימם בנושאים מיניים, מדוע שנהיה רלוונטיים בנושאים אחרים?

ג. אנו רוצים לחנך את ילדינו לקדושה הכרוכה בהקמת בית יהודי בע"ה. יש להניח שנעדיף שילדינו לא יחשפו לתכנים מיניים באופן שאינו הולם את השקפת עולמה של התורה.

לגודל הכאב, גם הבנות וגם הבנים המתחנכים בבתים ובמוסדות דתיים, חשופים במידה זו או אחרת למיניות ולפורנוגרפיה בעיקר דרך המדיה האלקטרונית הזמינה מדי, דרך סרטים ודרך ספרות זולה. המציאות המינית נתפסת כזולה, לא קשורה כלל לעולם מושגי הקדושה, ומלווה ברגשות אשמה וייסורים. במקביל, כאשר היצר מתעורר לאור ההיחשפות הנ"ל, הבנים (אולי הבנות קצת פחות?) מרגישים טומאה והתרחקות, וישנם בני נוער המתרחקים מעולם המצוות בעקבות ייסורי נפש אלה.

כיצד אם כן, נוכל לתקן את המעוות ולצייר תמונה של קדושה ושמחה בהתפתחות המינית הטבעית? התשובה היא שהדרכה מינית נכונה ונבונה תוכל למנוע ולאזן הרבה מהבלבול הנוצר כתוצאה מצריכת תקשורת שאינה ראויה. הילדים והנוער יקבלו את המסר ש"היצר הוא הדרך ליצירה" ולא שיצר מין הוא דבר נורא שיש לדכא בכל מחיר!

ד. להדרכה כזו יש השפעה גם בגיל מתקדם יותר: מניסיוני כמדריכת כלות וכיועצת מינית, אני חיה בתחושה שיש לנו, כחברה, מה ללמוד ובמה להשתנות בכדי למנוע מצבים של טלטלה נפשית אצל חתנים וכלות, וחוסר סיפוק בתחום האישות. יש ליצור לימוד טבעי ופתוח, מגיל צעיר מאוד, בצורה צנועה ובקדושה.

כמו כן, הדרכה מינית נכונה בשלבים מוקדמים יותר בחיים תסייע גם להפחית את הלחץ המצוי בתקופה הסמוכה לחתונה, כאשר כבר יש עומס נפשי סביב המחשבות לגבי "הצלחה" ביצירת אינטימיות בנוסף למחשבות לגבי הבאת ילדים לעולם. מחשבות אלו עשויות להלחיץ כאשר אין מוכנות נפשית לאינטימיות בריאה בין בני הזוג. בנוסף עלינו להבין שהעומס הרגשי סביב ארגון החתונה עלול להציף ולא לאפשר בזמן כה קצר את השינוי המתבקש בנפש ואת הגישה הטבעית כלפי מיניות. לכן כדאי להתחיל בכך בגיל צעיר בהרבה.

זוגות רבים מתחתנים וחווים תסכולים בחדר המיטות, ואינם משתפים אף אחד בבעיותיהם ובחששותיהם. בניגוד לתחושה הרווחת, לא מדובר במקרים נדירים אלא במעשים שבכל יום, ולצערנו לפעמים הבעיות וחוסר התקשורת מתעצמים עד כדי הימנעות ממושכת מקשר אינטימי ובמקרים קיצוניים אף הימנעות מהליכה למקווה.

בעבודתי נחשפתי למקרים רבים בהם הטרדה מינית לא פתורה, או כאב פיזי לא מוסבר, זהות מינית שאינה מוגדרת או דימוי גוף לקוי מפריעים מלהגיע לשיח מיני פתוח ולהתנסות אינטימית בריאה. אילו החוויות השליליות הללו היו מדוברות ומטופלות בעבר, הזוג לא היה נפגש איתן בעוצמות כאלה בהווה.

אם כן, מה עושים?

חנוך לילד ולנער על פי דרכו, גילו ושאלותיו. לא ניתן להציף אותו במידע אם הוא לא בשל לכך.

כמה מאיתנו נפגשו עם המידע על הווסת החודשית, בגיל צעיר מדי, שלא דרך אמא או דמות מקצועית אחרת? התוצאה היא פחד ובושה גדולה, במקום השמחה על עצם ההשתתפות במעשה בראשית ועל הנס הגלום ביכולת להביא ילדים לעולם.

הבושה הטבעית והצניעות הקיימת אצל ההורים סביב נושאים אלו אינן תמיד רצויות בדור ה"אייפון", ה"יוטיוב" והמידע הרגיש הנגיש לכל אחד. הרי גם אחרי כל הסינונים שבעולם, ילדים הם סקרנים והם רוצים לדעת!

אז מי יספק להם את המידע?

אתם!!!

ההורים בראש ובראשונה, ועל גביהם מחנכים ויועצים, בדרך המתאימה ובזמן המתאים.

צרור עצות

מניסיוני כאימא, ככל שמתחילים לשוחח עם הילדים בגיל צעיר יותר, המסרים עוברים ללא תחושת אי נוחות. הילדים זקוקים למידע, ואם המידע יעבור באופן טבעי הוא יספק ויתווה דרך.

והנה כמה עצות:

  • כשילד שואל כיצד באים ילדים לעולם, לא מספיק לענות לו: כשה' מחליט על כך… יש לספק הסברים פשוטים ונקיים וכך גם הילד יקבל אותם. יש לשדר לילד שמדובר בתהליך טבעי ונפלא, בקשר של אהבה בריאה ובזכות להיות שותפים יחד עם הקב"ה ביצירת חיים חדשים.
  • לילדה ששואלת למה אסור לה להיכנס לחדר ההורים, צריך להסביר על פרטיות ועל אינטימיות צנועה. כמובן מבלי לרדת לפרטים.
  • ילדים רבים חושבים שהתינוק יוצא ישר מהבטן. כשילד שואל על מהלך ההיריון והלידה צריך להסביר מהו התהליך הטבעי שעובר על האישה והעובר, בליווי הצבעה על תרשימים של שלבי התפתחות העובר עד ללידה [ניתן למצוא גם תרשימים צנועים באינטרנט או בספרי רפואה].
  • ילדים, אולי יותר בוגרים, צריכים לשמוע גם על מושג הנידה, ועל כך שאימא הולכת למקווה, ועד כמה זה טוב וקדוש (כמובן שאין צורך להגיד בדיוק מתי זה קורה).
  • האהבה בין ההורים צריכה להיות ברורה וטבעית, מבלי להיות בוטה או לא צנועה.

באופן כללי, היו קשובים לשאלות של ילדיכם, וענו להם בצורה טבעית לפי רמתם. אין צורך להתבלבל, להסמיק או להתפתל. זה רק גורם יותר נזק.

אפשר לנצל את סיפורי התנ"ך ואת פרשות השבוע המזמנות באופן פשוט וטבעי יצירת שיח על זוגיות, אינטימיות, אהבה, התמודדות עם יצרים, משפחתיות ועוד:

  • בספר בראשית "והאדם ידע את חוה אשתו" – כיצד באים ילדים לעולם.
  • ניסיונו של יוסף עם אשת פוטיפר – יצר המין וההתגברות עליו מכוח הקדושה.
  • אהבתו של יעקב לרחל – בניית קשר נפשי עמוק עם בן/בת הזוג, מסירות למענה…
  • סיפור הדודאים – יצירת גבולות ברורים של התנהגות בתחום האישות.
  • סיפור דינה ושכם – הטרדה מינית ואונס. איך להימנע מכך ומה עושים אם זה חלילה קורה?
  • בספר ויקרא סביב קורבנות יולדת וכו'.
  • דוד ובת שבע – הנפילה והתיקון.
  • אמנון ותמר – משיכה גופנית חיצונית שמסתיימת בשנאה.
  • במגילת רות – היופי והאצילות שבמעשה הייבום, הסיפור הלילי בגורן.
  • מסירותה של אסתר המלכה להצלת עם ישראל במחיר חיי אישות שלה עם מלך גוי.

כל כך הרבה מושגים של אהבה, יופי, קדושת המשפחה, עקרות, הריון, לידה ומעגל החיים יכולים להילמד בפשטות בסיפורי התורה!

ומה לגבי המתבגרים?

אני מאמינה שפתיחות בתחום המיני ביניכם לבין המתבגר/ת תלויה ברמת התקשורת שהייתה ביניכם כבר מגיל צעיר. אך גם אם מעולם לא שוחחתם בפתיחות על אינטימיות, חפשו את הטריגרים שמזמנים שיח על הבדלים פיזיולוגיים ונפשיים אצל בנים ובנות, דברו על המשיכה הטבעית ועל הקשיים עימם הם מתמודדים, תנו לגיטימציה לקשיים, עוררו דיון על חברה מעורבת והמורכבות הכרוכה בכך, איסור נגיעה וכמה הוא חשוב כדי להגיע טהורים ל"דבר האמיתי" וכו'. אפשר גם לדבר על החיבור לגוף, האהבה אליו והקבלה העצמית בדרך ליצירת אינטימיות בריאה וזוגיות מאושרת בע"ה. כמובן שבגילאים אלו עדיף שהאב ידבר עם הבן והאם תשוחח עם הבת.

הערה לסיום: הרגשת אי נוחות סביב הדיבור על מיניות עם ילדיכם היא מובנת ולגיטימית, אך בדור הזה פשוט אי אפשר לוותר עליו ולתת לדברים לקרות סתם כך. אם זה קשה, אפשר לנסות ולהתאמן. אני מאמינה שכאשר תרגישו בנוח עם העיסוק במושגים אלה, יהיה קל יותר גם להעביר את המסרים הלאה.

אודיה ון לואן, יועצת חינוכית, מדריכה כלות, מעבירה סדנאות ושיחות ויועצת מינית. טל. 052311534 או במייל:

שלום כיתה ז´

נדמה כי רק אתמול קניתם לבן את הילקוט הראשון, וכי עבר רק שבוע מאז הבת חזרה הביתה עם התעודה הראשונה (והכל "מצוין" ו"טוב מאוד", כמובן). אז איך זה שהבן כבר גבוה כמעט כמוך, והבת לובשת את חולצתך החדשה עוד לפני שהספקת בעצמך ללבוש אותה?

ואיך מרגישים אתם, ההורים, כאשר הנשים הצעירות והגברברים האלה חוזרים הביתה לאחר יום לימודים מגוון וארוך בחטיבת הביניים, ולא מספרים לכם כלום? ("איך היה?" "בסדר". "מה למדתם?" "נו, עזבי כבר, אמא…"). ואיך הם מרגישים?

המעבר לחטיבת הביניים משפיע בצורות מגוונות ושונות על תלמידי כיתה ז'. חלק מהם מגיעים ביחד עם חבורה שלמה, עמה למדו שנים רבות. חבורה זאת עשויה להוות קבוצת תמיכה המקלה על המעבר. מצד שני, הנהלת החטיבה בדרך כלל מפזרת את התלמידים למספר כיתות-אם, מצב שלעתים קרובות מעצבן את התלמידים שמוצאים את עצמם מנותקים מחברים טובים. בחטיבות-ביניים רבות נהוג גם לחלק את התלמידים לקבוצות לימוד הומוגניות ("הקבצות") ללימוד מתמטיקה ואנגלית. תלמידים רבים חשים פגועים מה"תווית" של "הקבצה ב" או "ג". הם עשויים להיאבק על מקום בהקבצה גבוהה יותר או, לחלופין, להתייאש ולהחליט שלא כדאי להתאמץ בכלל.

בגיל 12-13, בנוסף לשינויים ההורמונאליים המשנים את צורת גופו של המתבגר, חלים גם שינויים נוירולוגיים המאפשרים למתבגר לחשוב בצורה מופשטת ומורכבת יותר. תכנית הלימודים בכיתות ז' לוקחת בחשבון את השיפור הזה בכושר החשיבה, ומציבה אתגרים מתאימים. התלמיד נדרש לקרוא חומר רב יותר וקשה יותר, ולארגן את זמנו בהתאם. תלמידים רבים, שהתרגלו בבית-ספר יסודי לגמור את שיעורי הבית בחמש דקות ולגשת למבחנים מבלי להתכונן מתוך הסתמכות על כישרון וזיכרון, מתקשים לעכל את הדרישות החדשות. רבים מהם (והוריהם) נדהמים כאשר התעודה הראשונה גדושה בציוני "5" ו"6".

בו-זמנית עם המעבר לחטיבת הביניים, בנות מתמודדות עם שינויים בגוף, להם יש גם השפעה חברתית. לפעמים שתי בנות שהיו קשורות בלב ובנפש במשך שנים רבות מתפתחות בקצב שונה. האחת גובהת ונראית כמו אשה כבר בסוף כתה ו', ואילו חברתה תגיע לכך רק בסוף ח'. לפעמים, פער התפתחותי זה גורם להן אי-נוחות ומקשה על המשך הקשר. בנוסף, בנות שמתפתחות מוקדם (יחסית) עשויות להיות נבוכות ולנסות להסתיר את צורתן החדשה; מאידך, בנות שמתפתחות מאוחר (יחסית) עלולות להיות מודאגות ("למה זה לא קורה לי? אולי משהו לא בסדר אצלי?") גם הבנים יעברו משברים דומים, אבל להם זה קורה בכתה ח' או ט', כאשר המעבר לבית ספר חדש כבר מאחוריהם.

איך יכולים אתם, ההורים, לעזור לילדיכם (שהם כבר לא-כל-כך-ילדים) להסתגל לחטיבת הביניים, ליהנות בה, ולהפיק ממנה את מירב התועלת הלימודית?

קודם כל, תנו בהם אמון והעבירו מסר שגם אם המעבר קשה – אתם בטוחים ביכולתם להתמודד עם הקשיים. אם יש לנער/ה תלונות רבות, תקציבו זמן להקשיב בשקט ובהבנה. חלק נובעות מעצם הסיטואציה, וייעלמו עם הזמן; אולם ייתכנו גם בעיות שניתן לפתור על ידי העלאת רעיונות ביחד או פנייה לגורמים בבית-הספר. אתם וילדכם, ביחד, תחליטו אם הוא יפנה בעצמו או אם הפנייה תבוא מכם.

אל תיעלבו אם אין הילד משתף אתכם בחוויותיו, המהנות או המעציבות. בגיל הזה, מתבגרים רבים מעדיפים לשפוך את נפשם בפני חברים ולהשאיר את ההורים "מחוץ לתמונה". אם הילד שלכם מתפקד ולומד טוב ויש לו שמחת חיים, היאזרו בסבלנות ואל תנדנדו לו בשאלות סקרניות, אותן הוא עלול לפרש כפלישה לפרטיותו ופגיעה בעצמאותו. הוא יעריך מאוד את הכבוד והמרחב שאתם נותנים לו, ובסופו של דבר ישתף אתכם, בקצב ובעיתוי המתאימים לו.

גאולה גרוסמן, מרצה בחוג להכשרת מורים-יועצים במכללת "אורות ישראל" ומטפלת משפחתית בי-ם, רעננה ובקרנ"ש. 052-4317482

תמונה של גלידת תות מודבקת מעל המצג של משקל גוף - אילוסטרציה עבור מאמר על הפרעות אכילה אצל נערות

הפרעות אכילה אצל נערות

מגלידת תות למשקל - הפרעות אכילה אצל נערות

מדי יום מגיעות נערות לבירור בעקבות הפרעות קשות בווסת, וכמעט תמיד נמצא שקיימת אצלן הפרעת אכילה בעבר הלא רחוק ואף בהווה, הפרעה שממנה הכל התחיל להתגלגל.

התופעה שכיחה ביותר, והשכיחות ממשיכה לעלות כל הזמן. היא חוצה אוכלוסיות, ומופיעה היום לצערנו יותר ויותר גם בציבור הדתי והחרדי, ואף אצל בנים.

המערכת ההורמונלית מנווטת סימפוניה משולבת של תהליכים עדינים, שכל פגיעה בהם מערערת את האיזון בגוף. מערכת זו מושפעת בראש ובראשונה מהורמונים שמופרשים במח וביותרת המח, שהפרשתם משתבשת בעקבות שינויים חדים בהרגלי החיים או מתחים למיניהם, כגון שינויי אקלים, תזונה, משקל הגוף, מצב משפחתי וכד'.

קשה מאוד לחזות מראש מי מהנערות תפתח הפרעה הורמונלית בעקבות ירידה לא מבוקרת במשקל, אך קיימת התאמה ברורה בין חומרת הפרעת האכילה לבין היעלמות או שיבוש מחזור הווסת, ותופעות אלו הן תמרור אזהרה לכך שההפרעה היא קיצונית; הגוף צועק 'הצילו'!

החזרת המערכת לאיזון היא בעיה קשה ומורכבת, אורכת זמן רב ולעיתים אף אינה מצליחה להגיע לפתרון. מדובר על טיפול הורמונלי ארוך טווח בשילוב עם עליה מכוונת במשקל ושמירה על BMI תקין, לעיתים בשילוב עם טיפול התנהגותי-נפשי.

היעלמות המחזור מבשרת על שיבוש שעלול להיות הרסני לפוריות של הנערה בעתיד, ולכן חייבים לתת על כך את הדעת, לבצע באופן מיידי בירור רפואי, ולהתחיל כמה שיותר מהר בטיפול רפואי משולב עם איזון משקל הגוף.

השפעות נוספות: ירידה קיצונית במשקל פוגעת גם באופן קשה ובלתי הפיך בעור ובעצמות של הנערה, וגם בזה צריך לטפל בדחיפות בעזרת מתן הורמונים.

בדרך כלל מלוות את הפרעות האכילה הפרעות אישיוּת, המתאפיינות בנטייה אובססיבית-קומפולסיבית, שאיפה לשלמות, הערכה עצמית נמוכה, נוקשות, נטייה לדיכאון ועוד. לכן חשוב ביותר לתת את הדעת גם לאיזון הרוחני והנפשי של הנערה הסובלת.

ה' יצר את האדם בחכמה, והפרת האיזון הטבעי והבריא מביאה למצב שבו 'אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך' ח"ו. יהי רצון שכל בני ובנות ישראל יגדלו ויתבגרו תוך איזון גופני, נפשי ורוחני, יבנו בתים כשרים וטובים בישראל, ויגדלו את הדור הבא תוך שמחה ואיזון.

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון מומחית, http://www.katanchana.co.il

.

עוד עם ד"ר חנה קטן בלב אבות:

התבגרות נשית גופנית – התפתחות מינית מוקדמת של נערות

שינויים גופניים בגיל ההתבגרות : בנים – סקירת השינויים הגופניים העוברים על בנים בגיל ההתבגרות

גמילה מאמא – גמילה ממוצץ, מהגננת או מילדות היא שינוי מבורך, אבל נדיר שהתהליך עובר בקלות. גם מתבגרים עוברים תהליך של גמילה – מהילדות, והיא תהליך לא פשוט גם להורה וגם למתבגר.

גיל ההתבגרות- תחילת המחזור הנשי – שינויים גופניים ורגשיים עם תחילת ההתבגרות הנשית ותמיכת ההורים בתהליך

סרט: הפרעות במחזור במהלך ההתבגרות – הפרעות במחזור בגיל ההתבגרות עלולות להפריע לדימוי העצמי ולבטחון העצמי של הנערה. התופעה ניכרת במיוחד במהלך שנת השירות. מה גורם להפרעות בוסת? איך אפשר להרגע?

סרט: קשר אמא בת במהלך הההתבגרות – על הכנת האמא לגדילה של הילדה – קשר רגשי, פיתוח דימוי גוף נשי חיובי אצל הנערה, התייחסות להתפתחות הפיזית של הילדה בשמחה. על תופעות פיזיות מלחיצות כמו שיעור יתר, פצעי בגרות / אקנה, משקל יתר. התייחסות להפרעות אכילה – אכילת יתר ולעומתו אנורקסיה עד כדי הפסקת המחזור. על מה שיכול לעזור בקשר האמא-בת לפתח תחושה נשית נעימה – על חווית קניית בגדים ביחד.

 סרט: התפתחות המתבגרת – על תחילת המחזור החודשי – על תחילת המחזור החודשי – טווח הגילאים להתחלת הווסת, ומה עושים אם ההתפתחות מוקדמת או מאוחרת מדי. איך ומתי מתחילים לדבר עם הילדה על קבלת הווסת.

 

 

חלק ט: מי ידבר על הנושא? מתי בדיוק?

לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:

 

 

הסרטונים באדיבות האתר מילה טובה ובסיוע האתר כיפה בהפקת הסרטונים.
נשמח מאוד לקבל תגובות, כמו גם שאלות, הערות או הצעות להמשך.
מוזמנים לשלוח תגובות במייל:
הרב יוני לביא

הרב יוני לביא, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה וחבר ותיק בצוות "לב אבות"

.

הסרט הוא חלק ט' מתוך סדרה על איך לדבר עם ילדים על נושאים צנועים

לעוד סרטונים בסדרה :
(כדי לגבש התייחסות מסודרת ובהירה לנושא – מומלץ לצפות בסרטונים לפי הסדר)

חלק א – למה קשה לנו לדבר על זה?! / מתי הזמן הנכון לדבר על הנושא עם הילדים? מי אמור לעשות את זה? אבא? אמא? – הפרק האחרון בסידרה להורים – איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על נושאים צנועים

חלק ב – מחיר השתיקה´אולי עדיף לשתוק ולא להתעסק בענינים ´צנועים´ עם הילדים? מי יודע מה זה יעורר ולמה זה יגרום?´ – מה המחיר שאנו משלמים על הבחירה להתעלם מן הנושא ולשתוק…

חלק ג – ארבעה עקרונות יסוד בהסברה / הגענו למסקנה שצריך לדבר על זה. לשבת עם הילדים או המתבגרים שלנו ולשוחח איתם על נושאים צנועים. איך עושים את זה כמו שצריך? מהם עקרונות היסוד כשבאים להסביר דברים כאלו?

חלק ד – חיים חדשים באים לעולם / יושבים בארוחת ערב ופתאום הילד שואל "אמא, איך את התינוק נכנס לך לבטן? ומאיפה הוא ייצא החוצה?" – איך מסבירים לילדים את הנושא הרגיש של איך באים ילדים לעולם

חלק ה – הגיע זמן ההתבגרות / מה עובר עליהם בגיל ההתבגרות? איך צריך להתייחס לשינויים הפיזיים והנפשיים שמגיעים בתקופה הזו? פרק מתוך סדרה להורים בנושא חינוך לצניעות

חלק ו – שמירת הברית ואוננות / מדוע בנושא ´שמירת הברית´ חמור כל-כך בהלכה? איך להתמודד עם הפחדים והקשיים שמתלווים אליו? כמה כיווני הסברה בנושא של שמירת הברית

חלק ז – מה רע בפורנוגרפיה? / מה הבעיה בראייה של דברים לא צנועים? מה עומד מאחורי תעשיית הפורנוגרפיה? מה יש בה שמושך אליה אנשים? מה ההשלכות של הצפיה בה? פרק נוסף בסדרה להורים

חלק ח – נטיות הפוכות / מה גורם לתופעה של נטיות הפוכות? האם יש דרך להתמודד איתה? כיצד עלינו להתייחס אל אנשים כאלו? ומה לעשות כאשר בני נוער מרגישים שהם נמשכים לבני מינם? פרק נוסף בסדרה להורים – כיצד לדבר עם ילדים ומתבגרים על נושאים צנועים

חלק ה: מה לעשות עם שאלות מביכות?

הסרטונים באדיבות האתר מילה טובה ובסיוע האתר כיפה בהפקת הסרטונים.
נשמח מאוד לקבל תגובות, כמו גם שאלות, הערות או הצעות להמשך.
מוזמנים לשלוח תגובות במייל:

 

שולמית בן שעיה, יועצת הלכה, מדריכת כלות ומנחת קבוצות "לגעת בחיים"

 

עוד סרטונים בסדרה :
(כדי לגבש התייחסות מסודרת ובהירה לנושא – מומלץ לצפות בסרטונים לפי הסדר)

חלק א: "יחסי אישות" – מאיפה את יודעת מה שאת יודעת?

חלק ב: "מיניות" – הסוויץ' בין האסור למותר

חלק ג: איך לנצל הזדמנויות לגשת לנושא?

חלק ד: אז מה לענות לילד?

חלק ו: כשמגיע גיל ההתבגרות…