לב אבות

האם אנחנו נמצאים כל הזמן במלחמת מאסף או האם אנחנו מסוגלים להציע תרבות פנאי שתתן מענה חיובי במקום שנצטרך רק לסנן, להגביל ולבנות מחיצות וחומות? איזה רווח אדיר היה אפשר לקבל אם היינו מקיימים את הדיון הזה באופן תדיר עם ילדינו… איך מחנכים את הילד לבחור? איך עוזרים לו לרצות לצרוך תרבות גבוהה? ועל חשיפת הנער לתנאי עיסוק נוספים שיש בהם מימד של יצירה.

הילדים בבית בחופש וחשופים יותר לחדשות באמצעי התקשורת. כיצד אנו כהורים יכולים לסייע להם להתמודד עם ידיעות קשות על פיגועים כשהם לא במסגרת בית הספר? הרב יונה גודמן משוחח על תפקיד הורים בשעה זאת.

את מי הם לא מזמינים? ומאיפה הקרשים? ומה התוכן סביב המדורה? נקודות למחשבה ודיון עם המתבגר לפני ל"ג בעומר.

התפיסה היהודית מחפשת את האור בחינוך הילדים, למרות שיש גם ערך לקשיים שמתוכם אנו נבנים. והחשיבות לצוות החינוכי לחפש את הטוב האמיתי שבתוך הילד.

פעמים רבות אנחנו ההורים התייאשנו ונהיינו 'פרקטים' לגבי היכולות של ילדינו עד כדי הגדרת הילד כ'כישלון'. העבודה הראשונה הדרושה מאיתנו היא עבודה פנימית עמוקה, להאמין ביכולות של ילדינו. מהם הצעדים הדרושים כדי לתקן את החלום על העתיד של הילד?

בניגוד לדעה הרווחת, פגיעה מינית בקרב בני נוער – מצויה יותר בסביבה המוכרת ומאנשים מוכרים מאשר במקומות או שעות הנחשבות מסוכנות.

העוצמה שאנחנו פוגשים עם ילדי קשב וריכוז נובעת משיטות החינוך שדומות לפס וצור. הצורך של זמן לטיפוח האישי והזוגי של ההורים, ניהול רגשות במקום שליטה מוחלטת.

מה גורם למשברים דתיים אצל בני נוער? האם בגלל חוסר גבולות או האם להפך – בגלל הגבלות יתר?

הרבה מתלמידי כיתות י"ב – בעיקר בנים – לא משקיעים מחשבה במסלול חייהם לאחר סיום לימודי התיכון. אבל בן שנכנס לישיבה גבוהה (לדוגמה) בלי להכין את עצמו רוחנית ונפשית למעבר עלול למצוא את השינוי קשה ואפילו לנשור מהלימודים שם כעבור כחודש. חלק בלתי נפרד מהבגרות שלו בגיל זה הוא שהוא זה שבוחר לאן פניו מועדות, בלי התערבות יתר של הוריו. מה יוכל לעזור לבן להחליט אם המקום שבחר בו מתאים לו? ואיך להוריו יוכלו לסייע לו בלי לקחת ממנו את האחריות על ההחלטה?

תפקידונו ההורים לשוחח עם ילדינו מגיל צעיר על תפיסה בריאה של נישואים, כולל ציפיות לגבי בן/בת הזוג העתידי/ת – לא להשאיר את הנושא עד אשר הילד/ה כבר עומד/ת להתחתן. על הנטיה להמעיט בהערכת אישיותם הרחבה של אנשים ולקטלג אותם בתור 'הרווק/ה' – ובכך להעליבם. לקחת על עצמינו לשדך לפחות רווק/ה אחד/ת.