להתנדב במוקד היעוץ של "לב אבות" / נעמי עיני

זה כחצי שנה שאני מתנדבת במוקד היעוץ הטלפוני של ארגון "לב אבות", השם לעצמו למטרה, לשמש מענה מקצועי "חירומי" עבור הורי מתבגרים המתמודדים עם אתגרים מורכבים בגידול ילדיהם.

את השיחות ממיינת, בהתנדבות, אישה מסורה (אם לילדים קטנים), והיא גם המקשרת בין השואלים למשיבים.

שאלות קשות שואלים הפונים: "עד כמה להכריח את הבת לשבת בשולחן שבת?" "האם להעלים עין מהורדת הכיפה, משימוש בפלאפון בשבת?" "הבן הפסיק ללמוד ומסתובב עם בני שכונה אחרת ברחובות", "הבת כמעט ואינה אוכלת ומקיאה בשירותים", "לבת יש חבר אינטרנטי אליו נחשפנו במקרה", "הבן שלי לא התקבל לאף מוסד ישיבתי", "אנו מתווכחים ללא סוף סביב סוגיות בגידול הילדים ופוגעים בזוגיות ובאווירה בבית" מה לעשות???
הם שואלים וחושפים אומץ לב נדיר, דרך ארוכה ומפותלת שעשו ורצון אמיתי לקבל חיזוק או עצה.

כמתנדבת במוקד, אני מעריכה את העובדה שפנו ומוצאת בה קצה חוט להצלחה. "אין זה מספיק לקבל יעוץ טלפוני." אני אומרת, עם זאת, במהלך השיחה ומכוונת אותם במידת האפשר בחזרה אל מערכת החינוך ואנשיה המסורים, אל המחלקה לשירותים חברתיים או, באם עולה צורך ברור, למטפל קליני או לפסיכיאטר.

בנוסף לכך, אני מקשיבה ומשתדלת להעניק להם באופן בהיר, את תובנותיהם שלהם, בצירוף מבט מקבל כלפי העבר וניסוח של צעד מעשי בנוגע לעתיד. 

"תודה לך" רובם מסכמים, לאחר כ25 דקות של שיחה, הנקטעת לעיתים ע"י המתבגר שנכנס לחדר ממנו התקשרו. ואני תפילה כי השיחה הזו "עשתה סדר" או קידמה, ולו במעט את תכנית ההתערבות.

בשיחת משוב קצרה, עם מנתבת השיחות, בשעת לילה מאוחרת, אנו "מסמנות" לפנינו, אחרי מי כדאי לעקוב ואת מי יש להמשיך ולעודד במעלה ההר.

מסכמות ונפרדות,
עד הפעם הבאה.

הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, בוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ולשעבר מנהלת השרות הפסיכולוגי חינוכי של גוש עציון