"מדוע חשוב כל-כך לזכור את מה שהיה שם ("וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים")?"
"אם יש לכם הגדה עם ציורים – מה דעתכם על האופן בו ציירו את ארבעת הבנים?"
"איזה מתנה היית רוצה לבקש מאביך תמורת האפיקומן? ואיזו מאביך שבשמים?"

ועוד..

נראה שאין חג בו חוויית החירות של המתבגר חזקה יותר מחג הפורים עד כדי "שיכרון החירות". בפורים מרגישים בני הנוער שמותר להפר את הכללים הנהוגים בכל השנה.
ומה עם פסח?
נראה שבחוויה של המתבגר, אין חג יותר משעבד ומחייב מחג הפסח. החל מהניקיונות וכלה בליל הסדר המשפחתי המחייב ישיבה ממושכת עם המשפחה בקריאת ההגדה.
אז איך נאפשר למתבגרים חווית חירות יחד עם שייכות למשפחה ולעם?

פסח, זמן המשפחה, מביא איתו קושי ממוקד לרווקים, שמוכרחים לבחור בין עריכת ליל הסדר עם חברים (ולאו דווקא הכי טובים…) רחוק מחיק המשפחה, לבין הופעתם כרווקים הבודדים בין הזוגות הצעירים שבמשפחה. הערות ולחץ מצד ההורים מודאגים לא מוסיפים לשמחה…

אז איך באמת ניתן לעזור להם? להלן מדור על רווקות מאוחרת לכבוד חג הפסח.

הוא/ היא רווקים… מי אשם? הם אשמים או שמא אנחנו אשמים?