תגית: פסח

פסלים ממצרים העתיקה מסביב לשולחן ליל הסדר - המדריך לליל הסדר מוצלח

המדריך המזורז לסדר פגז

כמה טיפים שיעשו לכם סדר בפסח הזה וישדרגו אותו לאירוע שלא תשכחו הרבה זמן

 

פסלים ממצרים העתיקה מסביב לשולחן ליל הסדר - המדריך לליל הסדר מוצלח

אם נקבע שמדובר בלילה החשוב ביותר בשנה זו לא תהיה הגזמה. יותר מליל-שבועות ואפילו יותר מיום כיפור. לא מדובר בעוד חג או מפגש חברתי מורחב. זהו אירוע בסדר גודל אחר לגמרי. הפעם מוקד ההתרחשות אינו בית-הכנסת אלא הבית הפרטי והשולחן המשפחתי שלנו. העברת לפיד המסורת לדור הבא היא הלב של הלילה הזה, ויש בו הזדמנות נדירה לחוויה רוחנית, חינוכית ומשפחתית מעצימה, שתשאיר רושם לכל השנה.

מצד שני, אם לא נערכים ללילה הזה כראוי, עלולים בקלות לפספס את ההזדמנות ולהחמיץ את המתנה המיוחדת שקיבלנו. ארבעה מכשולים עיקריים עומדים בדרכנו: א. טווח רחב של גילאים סובב את השולחן, עם רמה ותחומי עניין שונים. ב. נוסח ההגדה לפעמים מַלְאֶה ולא מובן. ג. הרעב. הצבא צועד על קיבתו, וגם משפחה שלא אכלה כבר כמה שעות, עלולה להרהר על עוף וקיינדלך במקום להתרכז בתוכן האמיתי. ד. העייפות. שבועות על ניקיונות וקרצופים נותנים את אותותיהם, ורבים מחכים למפגש עם הכרית יותר מאשר לאליהו הנביא.

 

מי שטרח בערב פסח

 

הכנה נכונה היא מפתח חשוב להצלחה. כדאי לתכנן מראש את הזמן כך שנסיים את ההכנות יומיים לפני החג, ולא רבע שעה אחרי הדלקת נרות, כמקובל… את הזמן שנותר להקדיש למנוחה, טיול ("ברכת האילנות" כבר אמרתם?) והכנה רוחנית לחג. בתום הישיבה המשפחתית על חלוקת התפקידים המסורתית – מי מנקה איזה חדר, הקדישו רבע שעה להטלת משימות מסוג שונה. כל אחד צריך להכין לליל הסדר קטע משלו – הצגה, חידה, סיפור, משחק, פירוש יפה על ההגדה. העיקרון המנחה: הלילה הזה שייך לכ-ו-ל-ם! לא כצופים מן הצד אלא כמשתתפים פעילים. לא כדאי לפגוש את ההגדה פעם ראשונה סביב שולחן החג, אחרי שנה שלא התראינו. באים אליכם אורחים? נפלא. הכינו אותם מראש לקראת מה הם באים ושלבו אותם כשותפים מלאים להתרחשות ולא רק כצופים מן הצד. אתם מוזמנים לפנק את עצמכם ואת הילדים בהגדות חדשות לחג, מן השפע העצום שאנו מתברכים בו כל שנה. בין הניקיונות וגם אחריהם קבעו חברותות – אח גדול לומד עם צעיר ממנו ומתכוננים יחד לחג. לא לשכוח לנקות לפסח את ארגז התחפושות. יהיה לו שימוש חשוב בערב הזה.

 

אווירה וציפייה

 

חשוב ליצור בבית אווירה חיובית מכינה. זה יתבטא בשירים סביב שולחן המשפחה בשבתות שלפני, בסיפור לילדים לפני השנה, במוזיקה ששמים ברקע תוך כדי הניקיונות, ואפילו בהכנת לוח 'ספירת הגומר' בציפייה ללילה הגדול. ילדים קולטים ומפנימים היטב האם פסח בבית שלהם מְלוּוֶה בצלילי לחץ, כעס ועייפות או מתנגן בהתרגשות, שמחה וציפייה. דאגו לסידור ישיבה אופטימאלי, בו כולם רואים זה את זה ומרגישים קשורים. צרפו את השולחן הנוסף מהבוידעם כדי שנרגיש כמו בני מלכים ולא כמו סרדינים. מומלץ שעורך הסדר ישב במרכז השולחן, כשהוא נגיש לכולם, ולא בראשו של שולחן ארוך כשהוא מרוחק מן הקצה השני. הכינו לידו שקית עם פרסים קטנים/אגוזים/עדשים משוקולד כדי לצ'פר כל מי שאמר פירוש יפה או שאלה טובה. עריכת שולחן מושקעת ומיוחדת, כולל תפאורה ושלטים מסביב, מוסיפים מאוד. בכל אלו חשוב לשתף את הילדים, תוך שימת לב שכל אחד מארבעת הבנים מקבל את המקום שלו, ותורם את חלקו להתרחשות המשפחתית.

 

לא ינום ולא ישן

 

היעד: להישאר ערים וערניים עד סוף הסדר. האמצעי: ערב פסח, אחת בצהריים, כל המשפחה הולכת ל-י-ש-ו-ן! להשתיק טלפונים, לכבות סלולארי, ולהתמסר עם כל הלב לאגירת כוח ומרץ ללילה הגדול. מי שיצליח לסיים את הבישולים בערב שלפני  – אשריו (טיפ קטן לעקרות הבית החרוצות: חבל להשקיע אנרגיות וזמן בבישול קדחתני של חמש מנות עיקריות שיפארו את שולחן החג. עד שמגיעים ל'שולחן עורך' מספיקים להתמלא בכל-כך הרבה מצות, יין, כרפס וחסה שאין עוד הרבה מקום לדברים אחרים). לא כדאי להגיע לערב מורעבים. אכלו בצהריים קצת פירות, ירקות, עוף וכדו'. יש עניין לאכול מצה לתיאבון אך לא כדאי שקרקורי הקיבה יכתיבו את הקצב של הערב. הודיעו לכולם שייקח זמן עד שנגיע לאוכל. שלא יהיו לחוצים. לא התכנסנו כאן הלילה ל'ערב אכילה'.

 

הרגע הגדול הגיע

 

התאמצו להתחיל את הסדר כמה שיותר מהר. גם כך התפילה ארוכה מהרגיל ויש גם הלל. לא כדאי להתעכב בפטפוטים בבית הכנסת ולא להימרח בבית. יש משפחות שמעדיפות לבחור נושא אחד שיהיה הציר הסובב לתכני הערב (לדוגמא: עם ישראל שהלילה הזה הוא יום ההולדת שלו, אמונה והשגחה פרטית, הודאה והכרת הטוב, ניסים), ויש שמעדיפים להשאיר זאת פתוח. כדאי לגוון בדברים שנשלב בערב: רעיונות (קצרים!) רלוונטיים, סיפורים, חידות, הצגות, שירים (כמה שיותר), ולשים לב שכל אחד מן הילדים מקבל את המקום שלו, לשמוע ולהשמיע. הכלל המנחה של כל הערב הזה: חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כל מה שמשרת את המטרה הזו, ועוזר לקרב אותה אל הלב שלנו – יתקבל בברכה.

 

מי שמעונין ברעיונות נוספים למשחקים, דיונים והפעלות – 

 

שאלות לדיון ושיח משפחתי על שולחן הסדר

 

יין מצה והגדה

חשוב להתאים את התכנים אל הנוכחים ולהתאמץ לשתף גם את הילד השקט ושאינו יודע לשאול שמאזין מן הצד בדממה.

דוגמאות:

 

– ליל הסדר –  איזה חלק בליל הסדר/בהגדה אתם הכי אוהבים? למה?

איזה חלק מההגדה אם לא היינו קוראים אותו, זו לא היתה בשבילך הגדה?

 

– "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין" – מה ה'מִצְרַיִם' שלך? – כל אחד יאמר דבר אחד אליו הוא קצת משועבד והיה רוצה להשתחרר ממנו בשנה הקרובה (למשל: פייסבוק, סלולארי, העבודה, כסיסת ציפורניים, תשומת לב יתירה לְמַה שהסביבה חושבת עלי וכדו'). האם אתה מוכן שהמשפחה תתרום לך תשומת לב לשעבוד שלך? האם תהיה מוכן לקבל אותם כשליחים להיגאל? מאיזה שעבוד השתחררת השנה? יש לך איזה טיפ איך 'יוצאים ממצרים'?

 

– "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" – במה אתם מרגישים שונים הלילה מאיך שהייתם בערב הזה לפני שנה?
האם אתם אוהבים שינויים או מעדיפים דווקא את המוכר והישן? למה קשה להשתנות? מה יכול לעזור לנו לעשות את זה? כל אחד יאמר מה הוא מאחל לעצמו לשנה הבאה, ומה לכל המשפחה.

 

– "עבדים היינו לפרעה במצרים" – למה עם ישראל היה צריך להיוולד כְּעַם מתוך סבל נורא של שעבוד ארוך במצרים? מדוע חשוב כל-כך לזכור את מה שהיה שם? נסו להיזכר בחוויה לא נעימה או משבר שעבר עליכם באופן אישי, האם אתם יכולים למצוא דברים חיוביים שהפקתם ממנו? נסו לענות על אותה שאלה גם ביחס לעם ישראל ככלל.

 

– "כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו: פסח, מצה ומרור" –

מה מסמלים בעיניך שלושת הדברים הללו? במה הם באים לידי ביטוי בחיים הרגילים שלנו?

פסח – האם חווית שפסחו עלייך? ( באופן חיובי). איפה הרגשת שדוחפים אותך להיגאל?

מצה – מה לא החמצת השנה? מה מתוכי הצלחתי לְמַצוֹת השנה? האם הצלחתי להביא לעולם ממהותי הפנימית?

מרור – מה מהשנה "מריר" לי? האם ניתן להפוך מר למתוק? כשמצה ומרור מונחים לפנייך, על מה אתה חושב?

 

– ומה איתך? – מה היית עושה לו היית במקומם של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם היית מוכן לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? בְּמַה היום אתה מוכן 'לקפוץ למים' ראשון? איך אתם מבינים את אותם ארבע חמישיות מעם ישראל שמתו במכת חושך כי לא רצו לצאת ממצרים? מה פשר העקשנות של פרעה לסרב לשלח את ישראל למרות כל המכות הניחתות עליו? האם אתם מכירים תופעות מהסוג הזה מהחיים היום?

 

– "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה" – עם איזה בן את/ה הכי מזדהה? עִבְרוּ יחד על רשימת הבנים וחפשו נקודות טובות שאפשר לקחת לחיינו מכל אחד מהבנים. אם יש לכם הגדה עם ציורים – מה דעתכם על האופן בו ציירו את ארבעת הבנים? האם אתם מסכימים לדמות הסטריאוטיפית ש'הלבישו' על כל אחד מהם? האם יש עוד טיפוסים של בנים נוסף על הארבעה שהייתם מוסיפים? אם היית בן מההגדה – איזו שאלה היית אתה שואל על סיפור יציאת מצרים? ומשימה קטנה לאבא ואמא- כל הורה יאמר על כל אחד מבניו ובנותיו במה הוא רואה בו 'בן חכם'.

 

– "והיא שעמדה לאבותינו" – אם סבא וסבתא אתכם סביב השולחן בקשו מהם לספר את הסיפור האישי שלהם, הכי מפחיד, הכי מסוכן, שהכי ראו בו את יד ה', איך ניצלו מקרב/הפגזה/מלחמה/איך עלו לארץ.

מאבא ואמא בַּקְשוּ שיספרו על ליל הסדר אחד שלא ישכחו כל חייהם.

 

– "צא ולמד" – מה הלימוד הכי משמעותי שלמדתי השנה?

 

– "ולבן   הארמי ביקש לעקור את הכול" – מה עלול בימינו, בתוכנו, לעקור את הכול?

 

– "מלמד שהיו ישראל מצוינים שם" – כל אחד בוחר מישהו מן המסובים ואומר לכולם במה אותו אחד מצוין, בְּמַה ייחודו ואיכותו.

 

– "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה" – בעז"ה נזכה גם אנחנו לגאולה שלימה בקרוב. איזו זכות יש לעם ישראל בדורנו שבגללה ה' יגאלנו במהרה? כל אחד מהמסובים ינסה לומר לפחות דבר אחד.

 

– אפיקומן – איזה מתנה היית רוצה לבקש מההורים תמורת האפיקומן? ואיזו מאבינו שבשמים? מה היית רוצה לבקש מעצמך? חשוֹב איזה 'אפיקומן' אתה רוצה למצוא השנה?

לא אוכלים דבר אחרי האפיקומן כדי שטעמו יישאר. עם איזה 'טעם' אתה יוצא מליל הסדר?

 

– "שירה חדשה שבחו גאולים" – האם חוויתי השנה את טביעת אצבעו של הקב"ה בהשתלשלות העניינים?

 

– "אילו הוציאנו ממצרים ולא…דיינו" – איפה הכי קשה לך לעצור באמצע השיר? למה?

כל אחד יאמר שני דברים פרטיים שעליהם הוא מודה לה' ושמח, עוד אחד בו הוא מודה להורים או למישהו מהמסובים, ועוד דבר אחרון עליו הוא מודה, הקשור לעם ישראל.

 

חג חירות כשר ושמח!

 

דף סיכום להרצאה לקראת ליל הסדר. ליקט ממקורות שונים: הרב יוני לביא. 

 

 

רעיונות למשחקים והפעלות לשולחן הסדר

 

עניבת מצות

– "מלמד שהיו ישראל מצויינים שם" – סבב פרגונים. אפשר להתייחס לתכונות חיוביות של המשתתפים או לחלק שלהם בהצלחת הערב (ניקיונות, בישולים, טבילת כלים, עריכת שולחן, קניות וכדו'). כדי להבטיח שכולם יקבלו מילים טובות – כל אחד מקבל פתק שכתוב עליו : ל______ (לרשום את אחד השמות) עד היום לא אמרתי לך תודה ש…/ תודה לך שאתה תורם למשפחה_________.

פנטומימה – להציג מושג מההגדה (למשל: והיא שעמדה, חד גדיא) ללא מילים וכולם צריכים לנחש.

'איזו מכה!' – לחלק את הילדים לקבוצות וכל אחת צריכה להכין הצגה קצרה על אחת המכות. השאר צופים ושופטים ומחלקים פרסים להצגות מצטיינות – המכה המפחידה ביותר, מצחיקה, מגעילה (כך שכולם זוכים בפרס). כדאי להשתמש בחפצים להמחשה כעזר: קטשופ (דם), שמפו נגד כינים, כדורי צמר גפן (שחין), כדורי פינג פונג (ברד), תרסיס נגד ג'וקים (ארבה)…

סיפור אישי – כל אחד בוחר לעצמו דמות אחת מההגדה ומספר את סיפור יציאת מצרים מנקודת מבטה (לדוגמא: פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדו') – נסו להחיות את הדברים כמה שיותר ולהיות יצירתיים ומפתיעים…

– מידי פעם תנו לילדים "הפסקת התפרקות" שתאפשר להם לענות על הצורך בתנועה והפעלת הגוף. לא קל לשבת שעות שלימות על כיסא, בטח כשאתה עוד לא בן שמונה. זה יעזור להם לשמור על מיקוד ולהפחית את הקופצניות לאורך הסדר. אם אתם רואים ירידה ברמת הקשב תנו לכל הילדים משימה כמו: "עכשיו כולם יורדים מהכיסאות ומקפצים כמו צפרדעים", או "רוצו סביב השולחן כמו החיות הטורפות ממכת ערוב".

– ספרו חלק מסיפור ההגדה עם שגיאות ('למלך מצרים קראו אנטיוכוס') ותנו לילדים הקטנים לתקן אתכם.

– כששרים חד גדיא בקשו מהנוכחים להוסיף אפקטים קוליים מתאימים לחיות (ילדים מתים על זה, ולא תאמינו איך הגדולים נכנסים חזק לעניין)

– השתמשו בבננה להעמיד פנים שהטלפון מצלצל ופרעה על הקו. נהלו את השיחה או תנו לאחד המשתתפים לעשות את זה

– על הילדים הגדולים להכין מראש תשדירי חדשות על ההתרחשויות האחרונות במצרים. התשדיר יכלול דיווחים ופרשנויות וגם ראיונות עם חלק מהמשתתפים בתור פרעה, משה, הדוב ממכת הערוב וכדו'. המרואיינים יכולים לאלתר את הרעיונות בעצמם, או לחלק למשתתפים כרטיסיות שהוכנו מראש (לדוגמא: "אתה פרעה. כרגע התעוררת באמצע הלילה על ידי יועציך שדיווחו לך על כך שאין מי שתייה בכל מצרים, רק דם. כתב הרדיו רוצה לשמוע מה יש לך לומר לאומה המצרית ומה אתה מתכוון לעשות?").

– שקית הסיפורים – אספו אביזרים מהבית (מפתח, בובה של חייל, שעון וכדו') לתוך שקית אטומה. כל אחד בתורו עוצם עיניים ושולף מהשקית חפץ. עליו לספר את הסיפור שלו בהקשר ליציאת מצרים. זה דורש מעט יצירתיות אבל עשוי להצליח מאוד.

– מי או מה אני – כתבו על כרטיסים שמות אנשים או מושגים מסיפור החג. מכסים את עיניים של אחד המשתתפים במטפחת, מראים לכולם את הכרטיס, ויש לו חמש שאלות בלבד כדי לזהות מה רשום עליו. ניתן לענות על שאלותיו בכן/לא בלבד. מושגים לדוגמא: פרעה, אליהו הנביא, הבן החכם, מרור, חרוסת, חמץ, צפרדע וכדו'.

– משחק התאמה – הכינו זוגות תואמים של ביטויים הקשורים בפסח. למשל, "הִלל" על כרטיס אחד ו"כורך" על השני. "עשר" על אחד ו"מכות" על השני. המשיכו – ארבע/קושיות; מצה/שמורה; כוס/אליהו – עד שיהיו לכם מספיק כרטיסים כדי לדחוף מתחת לצלחת של כל אחד מהסועדים. בשלב כלשהו, הורו לכל האורחים להרים את הצלחות, לקרוא את הכרטיס ולנסות למצוא את בן הזוג שלהם.

 

נקודות חשובות לקראת ליל הסדר

 

קערת הסדר

חשיבות ההכנה הרוחנית לפני * בחירת נושא לסדר * היכרות עם ההגדה * "חלוקת עבודה" בין בני המשפחה בהכנת רעיונות, סיפורים והצגות * יצירת אווירה מתאימה * והעיקר לא לכעוס * הכנת האורחים * "דמי פסח" (אגוזים ופרסים) * חשיבות השאלות * סידור ישיבה נוח כשכולם שותפים ורואים זה את זה * עריכה מושקעת * לשתף את הילדים בהכנות * תפאורה מתאימה * שינויים ככל האפשר * בגד חדש * שינה בצהריים לפני * לא לבוא רעבים * לשיר כמה שיותר *  לשלב דיונים ומשחקים *

והכלל המרכזי: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

דף סיכום להרצאה. רשם: הרב יוני לביא. הרעיונות לקוחים מאנשים ומקורות רבים ותודתנו נתונה להם.
תגובות והוספות יתקבלו בברכה: . 054-6702313 . לחומרי תוכן נוספים: milatova.org.il

 

עוד עם הרב יוני בנושא ליל הסדר:

אודיו: הורות והתבגרות: ליל הסדר – ענין של חינוך – ליל הסדר הוא כולו עניין של חינוך – "והגדת לבנך". מה אנחנו מצפים מילדינו בימי ההכנה המכריעים לקראת ליל הסדר? איך מבקשים עזרה מהילדים באופן שלא נגיע כולנו מותשים, מתוחים ועצבניים לליל הסדר? מה ראוי לעשות בליל הסדר עם הילדים?

וכאן הבן שואל – עידוד שאלות בשולחן החג כבסיס לפתיחות לחינוך ולימוד.

עושים סדר – טיפים להעשרת ליל הסדר ועידוד השתתפות פעילה של כל הנמצאים

פותחים שולחן – לקראת פסח – רעיונות חינוכיים לנושאים לדיון עם הילדים בליל הסדר

"כנגד ארבע בנות דיברה התורה…" – לא רק ארבעה בנים יש בפסח, גם בנות. וכל אחת מהן מתכוננת לחג בדרך שלה. קבלו הצצה קטנה אל ארבעת המופלאות וגם כמה נקודות למחשבה לקראת פסח המתקרב…

מגש אפייה עם עוגיות לפסח בצורת פירמידות, יחד עם 4 עצי דקל עומדים ביניהן - איפה נהיה בליל הסדר?

איפה נהיה בליל הסדר?

שיתוף ילדים בהחלטות

האם נכון לשתף את הילדים בהתלבטויות ובהחלטות היכן לערוך את החג? 

עוגיות לפסח בצורת פירמידות - איפה נהיה בליל הסדר?

שאלה: אנו נשואים כשמונה שנים וכמידי שנה אנו סביב הסוגיה: אצל מי נהיה בליל הסדר – אצל ההורים שלי או אצל הורי אשתי? אנחנו נהנים פחות או יותר במידה שווה אצל שני הצדדים וגם נמצאים איתם בקשר טוב, אבל בכל זאת: צריך להכריע בסוגיה. הילדים מאוד אוהבים את המשפחה הגדולה שלי אבל אנחנו פחות מצליחים "להגיע" לילדים ולשתף אותם בסיפור ההגדה. אצל הורי אשתי אנחנו מקבלים יותר תשומת לב, המשפחה קטנה יותר, אבל הילדים טוענים שזה משעמם מדי. מצד ההורים – יש לחץ, כל צד כמובן מאוד רוצה שהשנה נהיה אצלו. מה עושים? איך מחליטים היכן להיות בלי להעליב אף אחד מהצדדים ובלי לתת לילדים תחושת החמצה?

תשובה: בדבריך הזכרת רבות את השיקול של דעת הילדים והנאת הילדים. זה יפה מאוד, מצד אחד, שחשוב לכם שהילדים יהיו שותפים בהחלטות ומרוצים מההחלטות שלכם. שיתוף הילדים בהחלטות יוצר שיתוף פעולה בינכם לבינם ותחושה של הבנה הדדית שבין הורה לילד. מצד שני, אינני מכירה אותך כדי לדעת מה התנהלותך בחיי היומיום אבל אני יכולה להעריך שהגבולות אצלכם בבית מעט משוחררים, והולכים לקראת הילדים, לפעמים יותר מדי.

נכון, בחג הפסח אנו מצווים "והגדת לבנך", והילדים הם במרכז, אבל מי שמוביל את הילדים אלו ההורים. נכון לשתף את הילדים בהחלטות שונות בבית, אבל יש החלטות משמעותיות עם תוצאות לטווח הרחוק (כמו למשל, סכסוך עם משפחת אחד הצדדים) שבהם ההורים אלו המחליטים הבלעדיים. כאשר ההורים מובילים, הילדים יודעים ומרגישים שאפשר לסמוך עליהם, שיש להם שיקול דעת ואחריות, וכל אלו יוצרים בילדים תחושת יציבות, בטחון עצמי ואמונה בעצמם – שהם מסוגלים לעמוד בציפיות ההורים, ובכלל זה גם לעמוד בגבולות שההורים מציבים.

לכן, ננטרל כרגע את השאלה מה יגרום אכזבה לילדים ונתמקד בכם – ההורים, בני הזוג. זה נחמד מאוד שיש קשר טוב עם שני הצדדים, ב"ה. לעיתים, עם כל הקשר הטוב יש מעין תחרות סמויה בין ההורים- מי מהצדדים יותר קרוב לבני הזוג, את מי נוסעים לבקר יותר וכדו'. חלק מהתחרות הזו באה לידי ביטוי בארוח לחג- מי יזכה לארח אתכם? למי אתם מרגישים קרובים יותר? אצל מי אתם מרגישים בנוח יותר?

אני מניחה שאתם מבינים שעליכם מוטל לתת לשני הצדדים תחושה טובה ולנטרל את הצורך בתחרות הזו ולצמצם את המלחמה על אינטנסיביות הקשר איתכם. הדרך שתעזור לכם להגיע לכך כוללת:

בחיי השגרה – להחמיא להוריכם, לומר להם שטוב לכם אצלם (למשל כשמתארחים בשבת), שהביקור היה מוצלח: נהנינו מאוד ואנו כבר מחכים לביקור הבא. המחמאה תהיה משמעותית יותר אם תגיע מצד הכלה לחמותה ומצד החתן לחמיו.

בחגים ובהזמנויות מיוחדות, כאשר ההשוואה בין הצדדים מתעצמת: השיטה הטובה והפשוטה ביותר היא לקבוע תור. שנה אחת אצל הורי האישה, שנה אח"כ אצל הורי הבעל. כך כולם יודעים מראש ומחשבים מתי תגיעו אליהם. אף צד לא מרגיש מוזנח, ויודע שאם לא הגעתם השנה, תגיעו בשנה הבאה. התור מוריד את המתח גם מההורים שנמצאים בחוסר ידיעה (לפעמים עד הרגע האחרון ממש..) – למי תואילו בטובכם לגמול חסד בכך שתעשו את החג איתם השנה. זה גם יוריד בצורה משמעותית את המתח שבדרך כלל שורר בין בני הזוג, כאשר כל אחד בדרך-כלל "מושך" לצד שלו, והאמת והשלום אהבו. חג שמח!!

שרית יורב – מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים 

המאמר התפרסם בערוץ 7: http://www.inn.co.il

עוד מאמרים מאת שרית יורב:

"שלא יתערבו לי בחינוך…" – כיצד מתמודדים עם ביקורת בענייני חינוך שמגיעה מן ההורים (הסבא והסבתא)?
היא לא מספיק יפה… – רווקות מאוחרת
היא לא מספיק יפה – המשך… –  איך מחנכים להעריך חיצוניות לעומת פנימיות?
הוא לא אשם שהוא רווק… – רווקות מאוחרת

פסלים ממצרים העתיקה מסביב לשולחן ליל הסדר - המדריך לליל הסדר מוצלח

עושים סדר

פסלים ממצרים העתיקה מסביב לשולחן ליל הסדר - המדריך לליל הסדר מוצלח

כמות האנרגיה שאנחנו משקיעים בניקיונות לפסח היא עצומה. אך לפעמים זה גורם לנו להזניח את המצווה העיקרית והייחודית של ליל הסדר – "והגדת לבנך". הערב המיוחד הזה עלול להיות מעייף ומשעמם, עם ציפיה עצבנית להגיע כמה שיותר מהר ל'שולחן עורך' ומשם למיטה, והוא עשוי להיות לילה של חוויה משפחתית-חינוכית עצומה שתשאיר זיכרונות נעימים לזמן רב. כדי להפיק ממנו את המקסימום חשוב להתכונן לפני, ולהתנהל נכון תוך כדי.

כמה ימים לפני החג כדאי לכנס את כל בני המשפחה ולהטיל על כולם (כולל האורחים) להכין משהו לקראת האירוע. הצגה, חידה, סיפור, משחק, פירוש יפה על ההגדה. אפשר להשתמש בהגדות מבוארות ואם צריך הגדולים יעזרו לקטנים. חשוב מאוד לסיים את הניקיונות וההכנות מבעוד מעוד ולהשתדל לנוח בצהריים של ערב פסח. אומנם חשוב לאכול מצה לתיאבון אך מצד שני לא כדאי להגיע ללילה הזה מורעבים ולהיות חסרי סבלנות בגלל קרקורי הקיבה. במהלך הערב חלקו את קריאת ההגדה בין כולם, והוסיפו מידי פעם גיוון במשחקים, חידות ודיונים. הכינו מראש כמה פרסים קטנים (לא חייב להיות משהו יקר, תזכרו שעוד תצרכו לממן את האפיקומן…) כדי לחלק למי שעונה תשובות נכונות או הכין משהו יפה. חשוב להקפיד לשתף את כולם ולכל אחד לפנות ברמה שלו. אם נצליח להפוך את הערב מטקס טכני מַלְאֶה למשהו חוויתי, מובן, נוגע ולפעמים אפילו משעשע, הרושם שהוא ישאיר אחריו יהיה גדול ביותר.

הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.

 

עוד עם הרב יוני בנושא ליל הסדר:

המדריך המזורז לסדר פגז –  טיפים שיעשו לכם סדר בפסח הזה וישדרגו אותו לאירוע שלא תשכחו הרבה זמן / שאלות לדיון ושיח משפחתי / רעיונות למשחקים והפעלות לשולחן הסדר

וכאן הבן שואל – עידוד שאלות בשולחן החג כבסיס לפתיחות לחינוך ולימוד.

אודיו: הורות והתבגרות: ליל הסדר – ענין של חינוך – ליל הסדר הוא כולו עניין של חינוך – "והגדת לבנך". מה אנחנו מצפים מילדינו בימי ההכנה המכריעים לקראת ליל הסדר? איך מבקשים עזרה מהילדים באופן שלא נגיע כולנו מותשים, מתוחים ועצבניים לליל הסדר? מה ראוי לעשות בליל הסדר עם הילדים?

פותחים שולחן – לקראת פסח – רעיונות חינוכיים לנושאים לדיון עם הילדים בליל הסדר

"כנגד ארבע בנות דיברה התורה…" – לא רק ארבעה בנים יש בפסח, גם בנות. וכל אחת מהן מתכוננת לחג בדרך שלה. קבלו הצצה קטנה אל ארבעת המופלאות וגם כמה נקודות למחשבה לקראת פסח המתקרב…

סימן שאלה עומד על רקע של מצה - אילוסטרציה עבור מאמר על חשיבות שאלות בליל הסדר

וכאן הבן שואל

סימן שאלה על מצה - חשיבות שאלות בליל הסדר

שאלו פעם גאון פיזיקה, חתן פרס נובל, בזכות מה הגעת אל הפסגה הזו? הוא ענה: בזכות אימא שלי. כבר כשהייתי ילד קטן, בכל יום כשהייתי חוזר מבית הספר, היא היתה שואלת אותי: "בני, איזו שאלה טובה שאלת היום?…". אנחנו מאוד מתפעלים מאמירה שנונה, מבדיחה טובה, מתשובה מבריקה. אנחנו הרבה פחות מעריכים שאלות. לפעמים הן אפילו מעצבנות אותנו. מעדיפים בלי ה'הפרעות' שהן יוצרות.

ליל הסדר מחנך אותנו הפוך לגמרי. הוא מדגיש את החשיבות העצומה של השאלה עד כדי כך שהגמ' קובעת שאפילו מי שחוגג את ליל הסדר עם עצמו – ישאל את עצמו ויענה לעצמו. המקום שנפתח בנפש על ידי השאלה חשוב מאוד, ומאפשר לתשובה להיכנס למקום עמוק יותר. הבן שנמצא בסוף רשימת הבנים של ההגדה אינו הבן הרשע אלא דווקא זה שאינו יודע לשאול. כהורים, חשוב מאוד לטפח את הסקרנות ואת הרצון של הילדים לשאול. צריך להעביר להם את המסר שאנחנו אוהבים שאלות, שהן רצויות, שהן תורמות לדיון המשפחתי. שחלילה לא יקרה מצב שילד שאל על משהו שמטריד אותו ונדחה בצורה לא רצינית או לא מכבדת, ובוודאי שאין ללעוג או לזלזל באף שאלה. מלבד ארבע הקושיות ה'רשמיות' של הסדר, כדאי להעלות כמה שיותר שאלות על ההגדה, על סיפור יצירת מצרים ועל התנהלות הערב. לא חייבת להיות לנו תשובה לכל שאלה, אך עצם ההצפה שלה משמעותית ביותר ותורמת לילד ולמשפחה.

הרב יוני לביא, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה וחבר בצוות "לב אבות"

 

עוד עם הרב יוני בנושא ליל הסדר:

המדריך המזורז לסדר פגז –  טיפים שיעשו לכם סדר בפסח הזה וישדרגו אותו לאירוע שלא תשכחו הרבה זמן / שאלות לדיון ושיח משפחתי / רעיונות למשחקים והפעלות לשולחן הסדר

עושים סדר – טיפים להעשרת ליל הסדר ועידוד השתתפות פעילה של כל הנמצאים

אודיו: הורות והתבגרות: ליל הסדר – ענין של חינוך – ליל הסדר הוא כולו עניין של חינוך – "והגדת לבנך". מה אנחנו מצפים מילדינו בימי ההכנה המכריעים לקראת ליל הסדר? איך מבקשים עזרה מהילדים באופן שלא נגיע כולנו מותשים, מתוחים ועצבניים לליל הסדר? מה ראוי לעשות בליל הסדר עם הילדים?

פותחים שולחן – לקראת פסח – רעיונות חינוכיים לנושאים לדיון עם הילדים בליל הסדר

"כנגד ארבע בנות דיברה התורה…" – לא רק ארבעה בנים יש בפסח, גם בנות. וכל אחת מהן מתכוננת לחג בדרך שלה. קבלו הצצה קטנה אל ארבעת המופלאות וגם כמה נקודות למחשבה לקראת פסח המתקרב…

אל תעבידו אותם בפרך

אל תעבידו אותם בפרך

אחרי תקופת לימודים ארוכה, "שבים" הבן והבת הביתה לחופשת פסח. בעצם – לא לחופשת פסח אלא להכנות לפסח. הם נוחתים בימים הלחוצים של הניקיונות… כל מי שגר בבית חייב להיות שותף למאמץ המשפחתי להכנת הבית לפסח. וגם הם נדרשים לתת את חלקם. אסור לוותר להם. זוהי חובה מוסרית טבעית שקודמת לטיולים ולבילויים. וזוהי חוויה בונה שמחנכת אותם לאחריות משפחתית ולנשיאה בעול לקראת העתיד.

אם נקבע מינון נכון לדרישותינו, הן אפילו עשויות למלא אותם סיפוק. אבל, אם לא נגלה רגישות ראויה, עלולה שהותם בבית להפוך לסיוט, וה"עונג" ל"נגע" (בהיפוך אותיות). אם נעמיס עליהם אין סוף מטלות, שחלקן אינן קשורות לפסח (כגון, צביעת הבית וכיבוס הוילונות, סידור המחסן וכסוח הדשא) ולא נותיר להם פנאי לעצמם, או שישררו בבית מתח ועצבנות שמדכאים כל שמחה – חוויתם מהשהות בבית לא תהיה חיובית. אם נתכתש איתם יום-יום לפני פסח, פסח ייחרת בזכרונם כחג של סבל וקושי, מפני התודעה איננה מבחינה בין פסח להכנות לפסח.

לכן, אל נוותר להם אבל גם אל נעביד אותם בפרך. אסור שייוצר מצב שכל פעם שהבן יודיע על כוונתו לצאת מהבית, נפתיע אותו במטלה נוספת. אלא נכין רשימת מטלות מוגדרות שביצוען המרוכז מותיר לו חלק מהשבוע לטיול קצר. רצוי להרכיב איתו את הרשימה על מנת להתחשב בהעדפותיו. והעיקר – הכל בשמחה. לא בעצבנות ולא במתח.

הרב אלישע אבינר, מייסד "לב אבות", ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה

בקבוק יין מפואר עם ארבע כוסות יין. ברקע פסל מצרי (ספינקס)

הורות והתבגרות: ליל הסדר – ענין של חינוך

ארבע כוסות יין לליל הסדר

להאזנה להקלטת התוכנית:

 

.
 

.
הרב יוני לביא
הרב יוני לביא, רב אולפנת אמי"ת להבה בקדומים ואולפנית ישורון בפ"ת, מנהל מוקד חברים מקשיבים לנוער והאתר למחנכים מילה טובה, וחבר ותיק בצוות לב אבות.
 

עוד עם הרב יוני בנושא ליל הסדר:

המדריך המזורז לסדר פגז –  טיפים שיעשו לכם סדר בפסח הזה וישדרגו אותו לאירוע שלא תשכחו הרבה זמן / שאלות לדיון ושיח משפחתי / רעיונות למשחקים והפעלות לשולחן הסדר

וכאן הבן שואל – עידוד שאלות בשולחן החג כבסיס לפתיחות לחינוך ולימוד.

עושים סדר – טיפים להעשרת ליל הסדר ועידוד השתתפות פעילה של כל הנמצאים

פותחים שולחן – לקראת פסח – רעיונות חינוכיים לנושאים לדיון עם הילדים בליל הסדר

"כנגד ארבע בנות דיברה התורה…" – לא רק ארבעה בנים יש בפסח, גם בנות. וכל אחת מהן מתכוננת לחג בדרך שלה. קבלו הצצה קטנה אל ארבעת המופלאות וגם כמה נקודות למחשבה לקראת פסח המתקרב…

חינוך הכלל וחינוך הבנים


לשמיעת/הורדת האודיו בלבד:

 

הארות בקשר לליל הסדר, גאולה וחינוך ילדים, מתורת המהר"ל והרב קוק.

 

השיעור הועבר במסגרת יום עיון לקראת פסח בישוב יקיר, תשס"ח. לסרטון בתוך ערוץ מאיר

כיצד ננהל את המתח בין חירות לשייכות בפסח?

הרגשת מחויבות ושייכות בפסח לבני הנוער

 

באיזה חג מרגישים המתבגרים חוויית חירות חזקה יותר?

נראה שאין חג בו חוויית החירות של המתבגר חזקה יותר מחג הפורים עד כדי "שיכרון החירות". בפורים מרגישים בני הנעור שמותר להפר את הכללים הנהוגים בכל השנה. בפורים המסגרות החברתיות מתפרקות ואינן מצליחות לשמור על כללי המסגרת כבכל השנה. בכל מסגרות החינוך ידוע שקשה מאוד לשמור על מסגרת לימודים רגילה בחודש אדר ומאפשרים לתלמידים לנהל את הפעילות בחודש זה. רב/רבנית פורים מחליפים את המנהלים, יום התלמיד ורעיונות נוספים. גם ההורים מתקשים יותר לשמור על מסגרת ברורה לילדיהם בפורים. אפילו המשטרה הרימה ידיים בהקשר לנפצים של הילדים. אז מה יותר חווית חירות מזה עבור המתבגרים???

ומה עם פסח?

האם מורגשת בו יותר חירות או להיפך, עודף מחויבות?

נראה שבחוויה של המתבגר, אין חג יותר משעבד ומחייב מחג הפסח. החל מהניקיונות וכלה בליל הסדר המשפחתי המחייב ישיבה ממושכת עם המשפחה בקריאת ההגדה. חג הפסח ידוע כחג הכי משפחתי בישראל. הרבה בדיחות וסאטירות נכתבו בשנים האחרונות על הקושי בדור שלנו לשבת כולם ביחד בליל הסדר. המחויבות המשפחתית מאתגרת במיוחד את המתבגרים.

בדור שלנו (בחברה המערבית) אידיאל החירות האישית (זכויות הפרט) הוא ערך עליון ולעיתים גובר על ערך השייכות למשפחה ולאומה, בשונה מערך החירות היהודי שמדגיש בפסח דווקא את הממד הקולקטיבי – חירות לאומית הנחגגת בחוג המשפחה.

אז איך נאפשר למתבגרים חווית חירות יחד עם שייכות למשפחה ולעם?

ברוב המשפחות משקיעים הרבה מחשבה על מצוות "והגדת לבנך" לילדים הקטנים. הצגות, חידונים, אגוזים, מתנות והמחשות. גם למבוגרים יש מקום מכובד בדרשות ולמדנות בהגדה ובאחריות לספר את יציאת מצרים לילדים הקטנים. ומה באשר לבני הנוער? מה מקומם בסדר המשפחתי?

כדאי לקיים דיאלוג מראש עם בני הנוער כיצד יבואו לידי ביטוי ייחודי ומותאם להם בליל הסדר ומהו תפקידם המיוחד בסיפור יציאת מצרים לילדים הקטנים. נקשיב לרצונם וניתן להם להשפיע על עיצוב האירוע. כשתינתן להם האפשרות לבחור את הדרך בה הם יבואו לביטוי הם ירגישו יותר שייכות וגם יותר חירות.

רעיון לפעילות מותאמת לבני נוער בליל הסדר:

דיון על דילמות של יהודים במצרים שיש להן השלכות אקטואליות לימינו. אפשר להציג את העמדות השונות בדיון במשחק תפקידים בין משתתפי הסדר.

דוגמאות לשאלות שהטרידו את היהודים במצרים:

האם להחביא מצרי בבית כדי שלא יפגע ממכת בכורות?

האם להתחתן כשיש גזרה להמית התינוקות?

האם מותר לבת להוכיח את אביה על התנהגותו בשעת צרה (סיפור מרים ועמרם)?

האם לקחת סיכון, להאמין למשה ולצאת ממצרים אל הלא נודע?

דילמה של שוטר יהודי – עד כמה ללחוץ על אחיו לעבודה הקשה? (דילמה של היודנרט בשואה)

ומה באשר לניקיון?

כידוע, בני הנוער בחופשה כדי שיוכלו להשקיע בהכנות לחג; אולם את רוב זמנם הם בוחרים לבלות עם חברים בשלל פעילויות – חלקן ערכיות כמו התנדבות או לימוד חלקם בילוי והנאה (גם זה חשוב) או במקרה פחות טוב מכלים את זמנם במסכים. אז מה עושים? נשלול מהם את חוויית החירות שלהם?

איך ניגשים לסוגיה טעונה זו?

נתחיל בנו ההורים – איזה מודל אנו מציגים להם? האם אנו מרגישים חירות בניקיון לפסח או שעבוד, חובה ולחץ? האם אנו מסוגלים לעשות לעצמנו סדרי עדיפויות, ולאחר התמקדות בביעור החמץ הממשי, לבחור האם וכמה לעסוק בהסרת האבק? האם אנחנו מקבלים את עצמנו עם המגבלות שלנו ומוותרים על הצטיינות?

במידה ואנו קשובים לרצון הפנימי שלנו ובוחרים במה להשקיע, נוכל לקיים דיון דומה עם בני הנוער, על הרצון שלהם.

כמובן, נדרוש מהם לסייע בביעור החמץ מן הבית, אולם מעבר לזה נשאל אותם מה חשוב להם בניקיון הבית? מה סדר העדיפות שלהם? במה הם רוצים להתמקד? באיזה חלק הם אוהבים לתרום למאמץ המשפחתי? נוכל לעשות אתם סיעור מוחות איך לייעל את העבודה ואיך להפוך אותה למהנה יותר. ניתן להם יכולת השפעה אמיתית על ניהול והתנהלות המשפחה עם אתגר ההכנות לפסח. כמובן כדאי ורצוי להציע להם ליזום ולארגן בילוי והנאה משפחתית כחלק מההכנות לפסח ולצ'פר אותם על השקעתם.

חג חירות כשר ושמח!

חדוה אריאל, עו"ס מנחת הורים, משיבה בלב אבות

בקבוק יין מפואר עם ארבע כוסות יין על מגש, ברקע פסל מצרי עתיק

המשפחה

ספינקס וארבע כוסות יין - על חירות ומעמד המשפחה

חג הפסח הוא חג החירות. אין יקר מחירות ואין נצרך מחירות. טמון בה פוטנציאל חיובי אדיר, אבל ההיסטוריה האנושית לימדה אותנו שהחירות גם עלולה להפוך לרועץ לכלל ופרט. לכן, בעיסוקה האינטנסיבי בגאולת מצרים, מבקשת התורה ללמדנו כיצד בונים חירות נכונה, חירות שלמה ללא צל שלילי. מאמר זה מוקדש לסוגיית "החירות והמשפחה".

שתי סכנות אורבות ל"מעמד המשפחה" ומרכזיותו מצד החירות: מהקצה האחד – החירות הלאומית עלולה לסכן את המשפחה. ומהקצה השני – חירות הפרט עלולה לסכן את המשפחה.

מן הקצה האחד – בעת התעוררות לאומית, כאשר החברה משקיעה מאמצים רבים להשגת חירות לאומית, עלולה המשפחה להידחק הצידה. מתן הבכורה לערכים הלאומיים הן ברמה העקרונית והן ברמה הפרקטית עלול לכרסם במעמד המשפחה. ב"רמה העקרונית", הכוונה להעדפת ערך האומה – כלל ישראל – על פני ערכים אחרים שמצטיירים כנמוכים ממנו. מול "כלל ישראל", הכל נדחה, הכל קטן וחסר משמעות. לכן, כשהלאומיות מורמת על נס, עלולים ערכים חשובים ומרכזיים להיעלם או להיפגע אנושות. ב"רמה הפרקטית", הכוונה להשקעה ולהקרבה שבנין האומה דורש מבניה. בעת התעוררות לאומית, רבים מוכנים להקריב את חייהם ממש לטובת האומה, על אחת כמה וכמה את חייהם הפרטיים והמשפחתיים. הרמ"צ נריה ("נר למאור" עמ' 185) מתאר את התופעה הזו: "דרכו של עולם שבימים של שינויים מהפכניים בחיי העם… נתפסים כל אנשי החזון לבעיות ולרעיונות הכלל. נסחפים הם בזרם הענינים הכלליים בהגיגיהם ועשייתם, ודוחים הצידה את עניניהם הפרטיים ומעדיפים את צרכי הכלל. זה מחוייב המציאות אצל המנהיגים הנושאים בעול הציבור, החייבים להקדיש את כל כולם לעניין הכללי". אבל, מציין הרב נריה, שיש בכך "סכנה להמונים, החייבים לשמור על סדרי חיים תקינים, שלא ימוטו כל מוסדות החברה. הענין נוגע במיוחד לחיי המשפחה – אם ביחס לחובות הבעל כלפי אשתו, והאב כלפי ילדיו, ואם ביחס למסגרת המשפחתית הרחבה, שגם היא טעונה תשומת לב וטיפוח".

קשה וחמור מזה. מתוך מגמה לחזק את המדינה, נעשו ניסיונות בברית המועצות הקומוניסטית ליטול מהמשפחה חלק מתפקידיה המסורתיים. הילדים היו שייכים למדינה. המטרה היתה לגרום בסופו של דבר ל"גוויעת המשפחה" ולצמצום השפעתה. בשם הרעיונות הסוציאליסטים הוקמו מבנים לדיור ציבורי, עם מטבח משותף לכמה משפחות. זה מאוד מזכיר לנו את מבנה הקיבוץ בראשיתו. באופן כללי הניסיון בברית המועצות כשל, אבל זה גרם לצמצום הילודה ולהגברת היקף הגירושין (1/3 מהמשפחות מתגרשות).

מן הקצה השני, אורבת סכנת התפוררות למשפחה מצד "חירויות הפרט". העצמת הפרט ברוח הערכים המערבים הליברליים מתנגשת ישירות עם ערכי המשפחה, מפני שהמשפחה מחייבת מידה מסויימת של ויתור על הזכויות האישיות לטובת הקולקטיב המשפחתי. במאה האחרונה, צמח האינדיבידואליזם קיצוני שאיננו נותן כל סיכוי לקיום המשפחה. לכן, במערב, גיל הנישואין עולה, מקרי הגירושין הולכים ומתרבים והילודה פוחתת. גם בתוך המשפחה, אין באמת משפחתיות. כל אחד חי את חייו בנפרד ללא מחוייבות לתא המשפחתי.

לא אל חירות מסוג זה חותרת התורה. התורה איננה מוותרת על המשפחה. לכן, היא מצווה שקרבן הפסח, המסמל יותר מכל את חירות עם ישראל, יהיה "שה לבית אבות", שה לבית" (שמות יב ד), "למשפחותיכם" (שם, כא). זהו קרבן משפחתי. החירות איננה אמורה לשחוק את ערך המשפחה אלא לבנות אותו ולפתח אותו. המשפחה היא אבן יסוד בעצמאות ישראל. היחיד ימצא בה את מקומו, והעם יושתת עליה (עיין רש"ר הירש שם, ז-ח). המבנה החברתי של עם ישראל מורכב משלוש קומות – יחיד, משפחה, עם. המשפחה היא הבריח התיכון המחבר בין הפרט לכלל.

לכן, לקרבן הפסח יש אפיונים גם של קרבן יחיד וגם של קרבן ציבור. כל אחד ואחד חייב בקרבן פסח, ויחד עם זה קרבן הפסח קרב בחבורה, למנויים בלבד, כעין ציבור קטן.  הוא נמצא בתווך בין קרבן יחיד לקרבן ציבור.

ומכאן למאפיין משפחתי נוסף של חג הפסח – "כי ישאלך בנך", "והגדת לבנך". לא המדינה מגדת, מחנכת ומנחילה ערכים לילדים, אלא ההורים. דור הבנים הולך ומתחנך בתוך הבית, ורק אחר כך הוא יוצא החוצה על מנת להתערות בתוך החברה ולקדם אותה.

הרב אלישע אבינר, מייסד "לב אבות", ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, ורב קהילה

לקראת חודש ניסן / אדר תשע"ה

לב אבות ייעוץ להורי מתבגרים
ידיעון 13
לקראת חודש ניסן
אביב הגיע פסח בא
עוזרים לנקות לפסח אוהבים לעזור
בביתנו ברוך הילדים נדרשת בת האחת עשרה לעזור. בזמן האחרון, תגובתה לכל בקשת עזרה היא "לא". יש לציין שאינני מגזימה בדרישות. כיצד להבין את התופעה, וכיצד ניתן ליצור אצלה מוטיבציה לעזור בבית?
אל תעבידו אותם בפרך
לא להעביד אותם בפרך
אחרי תקופת לימודים ארוכה, "שבים" הבן והבת הביתה לחופשת פסח. בעצם – לא לחופשת פסח אלא להכנות לפסח. הם נוחתים בימים הלחוצים של הניקיונות…
גרושין ומתבגרים
איך ומתי לשתף את המתבגר במצב ובהחלטת ההורים שעוברים תהליך גירושין? ילדים להורים גרושים שואלים: איך אדע שלא אעשה אותן טעויות, שלא אתחתן עם מישהו לא נכון? מה להמליץ להם? ד"ר דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני, עונה.
ארגון לב אבות הוקם במטרה לסייע להורים להתמודד בצורה חיובית עם האתגרים החינוכיים שמציב בפניהם גיל ההתבגרות של ילדיהם. בארגון לב אבות אנחנו מאמינים שתקופת גיל ההתבגרות איננה "עונש" אלא ברכה ואושר להורים ולמתבגרים כאשר מתקיים בה מאמר הכתוב "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג כד). 

שלח לחבר send to a friend

Design_bottom_strip